צילום: איציק פטיש
מסתובב פה סיפור על האחד שייבא לארץ ציפור
ציפור שֵש קולות, נטול מין,
קטן מעורֵב, הציפור, גדול מזרזיר,
ציפור בעל צבע נדיר
מישהו עם קשרים בצִיפַּארי, מומחה לבעלי חיים, ווטרינר או משהו כזה
קיבל את הזיכיון וייבא את הציפור מדרום אמריקה.
שום דבר מיוחד. קיווה אולי לאיזשהו מוניטין, להשלמת הכנסה, כסף קטן מן הצד.
איש אינו זוכר עכשיו מי התחיל בכל העניין.
עובדת העושה מידי יום לניקיון הכלובים ולהאכלת הציפורים;
מבקר שהתלונן שהתצוגות לא משתנות, בכל פעם שבא אותם המראות;
אולי חבר הנהלה שחש צורך להקדים ולרענן ידיעה בדבר תרומתו למוסד,
לפני שמישהו ילחש על אוזנו של מישהו ש - "אנחנו סוחבים כאן
משְׂרַת הנהלה שלא ממש תורמת למאזן הקבוצה, עדיף בלי שמות,
אתה יודע, ושיישאר בינינו".
אז לא זוכרים.
אבל יום אחד דובר בציפארי על שעמום.
בימים הראשונים נשמעה המילה רק פה ושם.
מדי יום מתאספים בחדר, מאחורי הדלת עליה מודבק השלט:
צוות בלבד
אין מעבר!
החל בשעה עשר ועד עשר עשרים וחמש הפסקת משמרת.
על שולחן עץ צבוע בסופרלאק אדום, פניו פגומים משימוש,
שקית לחם פרוס, מגש נירוסטה עליו דחוקות בצפיפות צלחות עם
ביצים קשות, טונה בשמן צמחי, גבינה לבנה 5%, ירקות חתוכים.
מאפרה גדושה על גרורותיה. כוסות פלסטיק לשימוש חד-פעמי,
בדלי סיגריות צפים בהן בשלוליות הקפה והתה. צחנת אפר טבק רטוב.
שם דובר על שעמום.
וגם -
עובד שנכנס למשרד בשעות העבודה.
ביקש מהמזכירה - עסוקה עד מעל לראש בהעברת שיחות ובתיאום פגישות.
אין לה זמן לנשום. ביקש שתעשה לו, אם אפשר, רק טובה קטנטנה.
שתשלח עבורו, בעניין פרטי, פקס לחברת הביטוח.
פנה אליה בדחילו "הנה המספר רשום מעבר לדף".
והיא קראה: "עדיין לא קיבלתי מכם את הצעת המחיר שהבטחתם לשלוח, כבר עבר שבוע !
אם זאת רמת השרות שאתם נותנים אז לא צריך טובות, אפנה למתחרֵה".
ועד שהפקס עבר סוף-סוף במכונה, והעובד לחוץ להסתלק משם, שלא יעירו לו על ביטול שעת עבודה,
המזכירה, שופעת רצון טוב ונכונות לשיתוף פעולה "...לא זה באמת כלום, רק להבא
תשתדל לבוא בשעה לא כל כך לחוצה..." התעקשה לשדך אל המקור את אישור המסירה.
ובחלל שביניהם זיעה שלו, ריח טיגון חביתות, והזבל הדבוק בחריצי המגפיים פוגשים את
הווניל-תפוז על מייק-אפ; ציפורני פלסטיק מנצנצות על תחת מכווץ. מתוכשטת שכמותה.
אז, בחלל הזה מי מהם צירף בזהירות את המילים שעמום, או משעמם
למשפט מרוצף ב- "כזה" וב"נראה לי" וב"כאילו" ומאובטח בסימן שאלה המתנגן בסיומו.
מה שקרה בהמשך מזכיר לי סצנה מסרט שראיתי כשהייתי ילד.
הסצנה ממחישה איך מופעלת פצצת אטום:
רואים חדר שרצפתו מכוסה במלכודות עכברים.
מלכודות שעל הקפיצים הדרוכים שלהן מונחים כדורי פינג פונג לבנים.
המון המון מלכודות דרוכות בהמון המון כדורי פינג פונג.
ואז מישהו שעומד מחוץ לחדר משליך לתוכו כדור.
הכדור פוגע במלכודת, מפעיל אותה ומנתר הלאה.
המלכודת שהופעלה מזניקה כדור הנוחת על מלכודת שנייה.
זאת מצליפה בכדור המונח עליה ומשגרת אותו אל מרחבי החדר.
תוך זמן קצר המנגנון הזה מפעיל עוד ועוד מלכודות וערבוביה פרועה
של כדורי פינג פונג קופצניים תוססת לה בחלל החדר.
נדמה שבמין דרך שכזו החלו המילים "משעמם" ו-"שעמום"
לקפוץ ולנתר מתוך פִּיות ומקורים במרחבי הציפארי.
לא שלפני כן לא אמרו אותן, לא שלפני כן לא נשמעו קיטוּרים;
על חדגוניות העבודה, על כך שבית הציפורים הזה קופא על שמריו,
ניהולו כושל, הוא רדום, אין בו התחדשות.
הנה כעת התברר שאף ביחסי הציפורים, בינן לבין עצמן, ניכר חוסר ההתלהבות מפעם.
לא שומעים רינת חיזור נרגשת, לא מבחינים אצלן בתכונה העסקנית שבניית קן כרוכה בה.
זה זמן רב שזנבות הטווסים הזכרים לא נפרשו למניפות הרהב המזמינות את הנקבות.
צבעי נוצות התוכיים דהו, הן נושרות, מגלות תחתן בשר ורדרד מדולדל שאיננו מעורר כל חשק.
אפילו הבְּרֵכִיות לא יורדות לשחות בבריכתן. חדלו מַשַטי הזוגות חדי הפניות הנהדרות - מושלמות בתיאומן .
ותקופה שלא דווח, מכל מרחבי הציפארי, על הטלת ביצה. ולו יחידה.
"הנה", אמרו העוקבים אחרי המילים המנתרות,
"מרגישים שקורה משהו. כללי לגמרי, אבל אמיתי. פנימי. חזק. ניכר שלא מוכוון מן החוץ. כלל וכלל לא".
המילים שעמום ומשעמם על הטיותיהן.
עד כה כאשר נשמעו, איש לא התייחס אליהן ביֵתר רצינות.
ואילו כעת, כבמין פתאום מתנפלות עליך ומנקרות בתוכך,
חודרות ולוקחות ממך ללא הסכמה, בכוח, דבר מה שהוא פרטי, משלך.
ומשהדהודן בך חדל אתה נותר אבוד, מרוקן, משומש, מובס.
קופצות מִפִּיות עובדים ומפיות מבקרים.
מפיות מגונדרים ומפיות פשוטים. פיות בעלי מעמד ופיות נחותים.
פיות מביני עניין ופיות של הדיוטות. קופצות, מתְרבות וחיש קל נצמדות אליהן הטיות יצירתיות.
כלהק קִרְקַסִי של זרזירים הן נורות מן הפִּיות העושים באזור כלובי התוכיים,
וכבר בִּכְעין השראה טלפתית מחוללות דבר בַּפִּיות הנשענים על המעקה שמסביב לבריכת הפינגווינים.
בו זמנית עושות דרכן מכיכר העורבים, אל פיותיהם של המציצים לביתני הקוקיות.
הגיעו הדברים לידי כך שבמכתב תלונה – אחד מרבים שהתקבלו באותה תקופה אצל ההנהלה –
הצהירה מתלוננת ששמעה טווס לבן צורח "שממה, שממה".
נשמתה כמעט פרחה.
המתלוננת דרשה ואף קיבלה את כספה בחזרה, אולם קודם –
כדי למנוע אפקט של מערבולת ויציאת העניינים מכלל שליטה –
החתימו אותה על התחייבות לשמירת דיסקרטיות בפרשה.
בערך באותו הזמן, ביחד עם ההתרחשויות שתוארו, קנו להן שביתה בציפארי תופעות מסתוריות נוספות.
השוהים מעברה החיצון של הגדר לא יכלו בשום אופן לחוש או להבחין בהן.
אולם אך נכנסת בשער, המאבטח עדיין מפשפש בחפציך, מסתורין שכזה- לא יכולת להתעלם מהן.
האוויר בתחומי הציפארי נעשה סמיך וכבד כל כך עד שתנועת האנשים, סתם הליכה, נדמתה
לתנועתו של אמודאי הצועד בנעלי עופרת, על קרקעית הים.
האור הלך ודעך עד שבשעה שבע וחמישים בבוקר מוכרחים היו להדליק את פנסי החוצות.
בשעה שמונה ושלושים בבוקר, האפלה הייתה כבדה דיה שאנשים לא הבחינו במונח לפניהם והיו הולכים ונתקלים זה בזה,
בגדרות ובגזעי העצים, ואף נכשלים במהמורות הנקרות בשבילים.
כל זה כאמור קרה מבפנים לחומת הציפארי.
בחוץ עולם כמנהגו נהג, לא הבחנת בדבר מה מיוחד.
ביום הרביעי לערבוביה הזאת, יום ראשון בשבוע, בין השעות אחת-עשרה לאחת, ישיבה קבועה של הצוות המוביל.
איתותי חרדה, התפרקות, בהלה, מצוקה גדולה.
הוכרזה ישיבת חירום.
המנכ"ל נטל את השליטה.
דיברו ודנו בנסיבות השעמום, אך ביחס לתובנות התגלעו פערים ומחלוקות.
החליטו לוותר על ניסוח מסקנות.
מינו ועדת היגוי.
הטילו על הועדה להיכנס בעבי הקורה ולהציע פתרון לבעיה.
לצורך טיפול יעיל בפרשה, לציון חשיבות העניין ומתוך הכרה במאמץ הנדרש- העניקו ליו"ר הוועדה תקציב למזכירה.
כחלוף שנים עשר שבועות ובתום ארבע ישיבות, התקבלה החלטה.
השעמום בציפארי מתחיל בציפור - לכן בציפור יתוקן.
מצורפת חוות דעתו של מומחה לעניין.
המומחה מציע לייבא ציפור יוצאת מהכלל. ציפור שתהיה חדשנית, מעניינת, יפה.
ציפור בגודל בינוני, קטנה מעורֵב, גדולה מזרזיר, ציפור בעלת צבע נדיר.
ציפור שֵש קולות – כך נכתב במקור – בדרום אמריקה חיה ציפור שכזאת.
בנוסף, הנבחרת נטולת מין, אי אפשר (ההדגשה במקור) שיתעוררו איזה שהן בעיות אקולוגיות בעתיד.
והמומחה במחווה של מקצועיות– תמורת תשלום מתאים של ההוצאות ההכרחיות -
מקבל על עצמו לנסוע לצידו השני של העולם, לאתר, לצוד ולהביא את הציפור המיוחדת לכאן.
קמפיין מיוחד - כולל הענקת בונוסים, זכויות פנסיה וקיצור משך משמרת - יוקדש לשלהב את העובדים לעבוד למענה.
מעתה יצטרכו, בנוסף לטיפול הרגיל, לדגדג, לבדר ולשמח אותה.
ציפור שש קולות שמחה - תקרקר ותצחק, תצרח, תצעק ותצווח. לפעמים אולי אפילו תשיר -
הו, היא תהיה האטרקציה הכי טובה בעיר.
באמצעות קמפיין הכולל מבצעים, הטבות, מתנות ונקודות זיכוי על ביקורים חוזרים, חבר מביא חבר וכו', יפנו אל הלקוחות.
שמחות משפחתיות, אירועי השקת מוצר, , Party After Party כל אלה בחסות ציפור שש קולות,
מי יכול לסרב להצעה שכזאת ?
שיכורי אטרקציה, בלי להבחין בין מי ובין מה, יגלשו בהמונים אל שערי הציפארי.
יפתחו את הארנק.
זו התחזית.
וזו הדרך לתיקון המאזן.
אז ככה.
מסתובב פה סיפור על האחד שייבא לארץ ציפור
ציפור שֵש קולות, נטול מין,
קטן מעורֵב, הציפור, גדול מזרזיר,
ציפור בעל צבע נדיר.
ליל סערה אחד, לילה שחור, צליפות רוח, מטחי ברד, סופת ברקים איומה.
תשתיות העיר הוכו, פְּאות העיר רתחו, השמים השליכו תבערה.
האנשים נסגרו בבתים, קולות שקטים לחשו מילים... סדום ועמורה.
בלילה ההוא האי-אפשר התרחש. בין רעם לרעם, הציפור התעבר.
חשמל באוויר, נתז אור, גרגר קרח, איך וממה - תעלומה.
המומחים קובעים בדיעבד, שבתנאים כאלה, מופעל המנגנון שלה.
ציפור שש קולות נטול מין התעבר.
בין ברק לרעם חמק מן הכלוב, נמלט לחופשי.
מאז הוא פעיל בשני הצדדים, מתרבה המון, יולד עותקים,
טורף לו גברים ונשים מכל הסוגים.
זה סוד גדול, אין פתרון, אסור לגלות,
לא רב עוד הזמן, עומדים אנו לכלות...
desertheight / david michaeli / 2000
