יום שישי, 13 ביולי 2018

על עקבות הנמר


על עקבות הנמר

גם אני, את אומרת,
קולך
מתפשט לאיטו
בצללים הנעים

זהיר החיוך ומאיר
הן נפגשנו אֵי-כבר והנה
נפגשים
על עקבות הנמר

רכות הזכורה לי מכבר
במפל השחור של צללי השיער
ושכחתי, נזכרתי, בריכה
וגבים במדבר

מניעים לאיטם פני המים
רשת אור על הסלע הקר
החול, המשקל נעלם
וחומק לצדדים

בודדים רגעיו של הקוורץ השקוף
גופי הצף שוקע עטוף באדוות צוננות,
רשת אור על הסלע,
הו, החול, הו, הזמן!

הזמן שקולו הנמוך הוא קולך העירום
קורא ומרעיד מיתרים
ממיס ופותח דלתות זוהרות
בעינייך, מציף,

הו, גם אני,
בזרם צללים נפתחים
מבורך ועובר
על עקבות הנמר.


אין תגובות: