זמן המדבר פרק 1 - מקום

 

1

מקום

 בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ אֲנִי עוֹמֵד, נִבְנָה עוֹלָם. בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ אֲנִי עוֹמֵד, אֲנִי מֶרְכַּז הָעוֹלָם. מִמֶּנִּי צוֹמְחִים כָּל הַכִּוּוּנִים: קָדִימָה וַאֲחוֹרָה, יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, לְמַעְלָה לְמַטָּה וּפְנִימָה. אֲנִי הַצִּיר. מִמֶּנִּי נִבְנִים הַצָּפוֹן, הַדָּרוֹם, הַמִּזְרָח, הַמַּעֲרָב וְכִוּוּנֵי הַמִּשְׁנֶה. אֲנִי מֶרְכַּז הַמַּצְפֵּן, אֲנִי מֶרְכַּז שׁוֹשַׁנַּת הָרוּחוֹת. בְּיוֹשְׁבִי לָנוּחַ בְּלֵב הַשֶּׁטַח אֲנִי חָשׁ אַט אַט אֶת הִתְרַקְּמוּת הָעוֹלָם שֶׁל אוֹתוֹ מָקוֹם. הַסֶּלַע הַזֶּה מִיָּמִין, הַגִּבְעָה הַזֹּאת מֵאֲחוֹרַי, הַנָּקִיק הַצַּר הָעוֹלֶה צָפוֹנָה, וּמוּלִי הַשִּׂיחַ בַּדָּרוֹם. וַהֲרֵי זֶה בַּיִת לְכָל דָּבָר. אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיכָן אֲנִי בַּמָּקוֹם. יְדִיעַת הַמָּקוֹם הִיא דָּבָר גָּדוֹל. בָּרוּךְ הַמָּקוֹם. בָּרוּךְ הוּא. עַכְשָׁו אֲנִי יָכוֹל לְהָזִיז אֶת הַדְּבָרִים לְפִי רְצוֹנִי. לְשַׁפֵּר, לִבְנוֹת, לַחֲזוֹת, לְתַכְנֵן. אֶת הַקָּפֶה אָכִין כָּאן וְאֶת הַתַּרְמִיל אָשִׂים שָׁם. אֶת הַנַּעֲלַיִם אַנִּיחַ בַּצַּד הַהוּא וַאֲנִי אֶשָּׁעֵן לַצַּד הַזֶּה.

כֹּה מַהֵר בָּנִיתִי בַּיִת. אִם אֶשָּׁאֵר שָׁם, אָזִיז אֲבָנִים וְאֶבְנֶה קִירוֹת. אִם אֶשָּׁאֵר עוֹד, אוֹסִיף גַּג. אִם אֶשָּׁאֵר עוֹד, אֲטַפֵּל אֲשַׁפֵּר אוֹסִיף אַרְחִיב וְאֶתְפַּשֵּׁט לְשֶׁטַח חָדָשׁ.

אֲנִי נִצְמָד בְּשַׁקְדָנוּת לֹא תֵּאָמֵן לַטִּפּוּל בִּסְבִיבָתִי. אֲנִי יוֹצֵר וּבוֹנֶה אֶת סְבִיבָתִי בְּאֹפֶן אוֹטוֹמָטִי מַמָּשׁ כְּמוֹ רִקּוּד הַצִּפּוֹר הָאוֹרֶגֶת. כָּפוּת לְתַבְנִית שֶׁיָּמֶיהָ כִּימֵי הַזְּמַן. זוֹהִי יְכֹלֶת מֻבְנֵית בְּתוֹכִי. בְּקוֹדִים שֶׁאֲנִי טָעוּן בָּהֶם. אֵלּוּ הַדְּבָרִים הַמְּאַפְשְׁרִים לִי לָנוּחַ לִהְיוֹת מוּגָן וּלְהִתְרַבּוֹת. כָּל דְּרִישָׁה וְכָל תַּכְתִּיב הַמְּאַלְּצִים אוֹתִי לַעֲזֹב אֶת מְקוֹמִי, וַאֲפִלּוּ שָׁהִיתִי בּוֹ עֶשֶׂר דַּקּוֹת בִּלְבַד, מְעוֹרְרִים בִּי זַעַם, וּתְחוּשָׁה שֶׁל יְצִיאָה לְגָלוּת. עַד אֲשֶׁר נִבְנָה הַמִּרְקָם הָרִאשׁוֹנִי שֶׁל הַבַּיִת וּכְבָר עֲלֵי לְנָטְשׁוֹ. כֹּה מְתַסְכֵּל, כֹּה מַרְגִּיז. תְּחוּשַׁת הַבַּעֲלוּת שֶׁהֵחַלְתִּי עַל הַמָּקוֹם חַיֶּבֶת לְהִזָּנַח. בְּכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ אֲנִי שׁוֹהֶה, אֲנִי בּוֹנֶה מַעֲרָךְ מֶנְטָלִי שָׁלֵם. אֲנִי נִמְצָא בְּבַיִת מֶנְטָלִי, וַאֲנִי מְסָרֵב לְעָזְבוֹ. נִדְרָשׁ מַאֲמָץ וְרֶגֶשׁ לִנְטֹשׁ אוֹתוֹ, וְהַבִּיטוּ! כְּבָר אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת הַבַּיִת הֶחָדָשׁ. נָע בִּתְחוּשָׁה שֶׁל רָעָב וְחִפּוּשׂ, אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת הַמָּקוֹם הַבָּא לְהִצָּמֵד אֵלָיו, וְשָׁם אֲנִי מַפְעִיל בְּלִי דַּעַת אֶת כָּל אוֹתוֹ מַעֲרָךְ אַדִּיר שֶׁל בְּנִיָּה.

אֲבָל הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה לְהַגִּיעַ לְדָבָר חָדָשׁ, הִיא לָנוּעַ אֶל תּוֹךְ הַשֶּׁטַח הָרֵיק הַלֹּא נוֹדַע עַל מְנַת לְמַלְּאוֹ וּלְהָפְכוֹ לְקַיָּם נוֹדַע וּמוּדָע. הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה הִיא דַּרְכּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. לֵךְ לְךָ. לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, מִמּוֹלַדְתְּךָ, מִבֵּיתְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ. עֲזֹב אֶת הַבַּיִת. צֵא מִתָּא הַשֶּׁטַח הַמֶּנְטָלִי הַנּוֹכְחִי. נוּעַ הָלְאָה.  אֲנַחְנוּ הַסַּקְרָנִים, הַתְּאֵבִים לְיֶדַע, הַנָּעִים בְּמַעְגְּלֵי מוֹחֵנוּ, וְנָעִים בִּנְתִיבֵי הַשֶּׁטַח, עָלֵינוּ לָצֵאת כָּל פַּעַם מֵהַמָּקוֹם שֶׁהָפַךְ לְבָתֵּינוּ עַל מְנַת שֶׁלֹּא נִקְפָּא עַל מְקוֹמֵנוּ.  עָלֵינוּ לָנוּעַ עַל תְּחוּשַׁת הָרָעָב הַסַּקְרָנוּת וְהַמִּשְׂחָק.

וְכָךְ אֶעֱזֹב אֶת חֲצַר בֵּיתִי לִרְאוֹת מָה יֵשׁ מֵעֵבֶר לַפִּנָּה בָּרְחוֹב. אַךְ אֲסַיֵּם אֶת שְׁתִיַּת הַקָּפֶה, אוֹדֶה לַמָּקוֹם שֶׁאֵרַח אוֹתִי, וְאָנוּעַ הָלְאָה. כָּל הַמְּקוֹמוֹת מְצַפִּים לִי וַאֲנִי אוֹרֵחַ בְּכָל מָקוֹם. וּבְעוֹבְרִי בָּהֶם, בְּיוֹצְרִי אֶת שׁוֹשַׁנַּת הָרוּחוֹת בְּכָל מִדְרַךְ רֶגֶל, הֲרֵי אֲנִי מַפְרֶה וּמֻפְרֶה בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת. אֲנִי צוֹעֵד עַל כִּתְמֵי הָאוֹר הַנִּפְרָשִׂים לְכָל הַכִּוּוּנִים כְּמוֹ עַל סַנְדְּלֵי קַרְנַיִם.  תָּא הַשֶּׁטַח הַבָּא הוֹלֵךְ וְנִפְרַשׂ וּמִתְגַּלֶּה לְעֵינַי עִם כָּל מִדְרַךְ.  מָקוֹם חָדָשׁ קוֹרֵא. אֲנִי הוֹלֵךְ מִבֵּיתִי כָּאן אֶל בֵּיתִי שָׁם. אֲנִי אוֹרְחוֹ שֶׁל הָעוֹלָם.