דּוֹבְרַת הַצַּעַר שֶׁל אַרְצִי
עֲגוּנָה אֶל חוֹפִים שֶׁל אֵשׁ
אַבְנֵי גָּזִית סִפּוּנֵי גִּבְעוֹתֶיהָ
סְתָיו אַלִּים מַשְׁחִיר כְּתַב שְׂדוֹתֶיהָ
הֵיכָלוֹת בִּצּוּרִים עַל יְמֵי מִישׁוֹרֶיהָ
אֶת בֶּטַח הָרֶיהָ חוֹצִים תַּמְרוּרִים
חֻפָּתָהּ זְמַן בְּרֵאשִׁית וּשְׁמוֹת
חוֹפֶנֶת עֳגָנִים שֶׁל אֵשׁ וּכְתוֹבוֹת
וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים.
כתיבה נפלאה ומדוייקת, דוד - העצב, אין לו סוף ...
השבמחק