פודקאסט על היצירה "מנהרות לילה – רקוויאם 710" והשיר "מִכֵּיוָן"
הפודקאסט נוצר בסיוע NotebookLM
הביצוע של השיר "מכיוון"
תאריך: 6 במאי 2024
סקירה של יצירת האמנות "מנהרות לילה – רקוויאם 710" NIGHT TUNNELS – REQUIEM 710 ושיר הסיום שלה, "מִכֵּיוָן". היצירה כולה והשיר בפרט עוסקים בנושא כאוב ורגיש ביותר: חווית החטופים מאז ה-7 באוקטובר 2023. היצירה מבוססת על "יומן לילות החטופים" שנכתב על ידי דוד מיכאלי, ומטרתה היא תיעוד יומיומי של תחושות אפשריות של החטופים, במטרה שלא להישכח ולא לשקוע ברצף הזמן.
נושאים מרכזיים ורעיונות חשובים:
- תיעוד החוויה האנושית תחת שבי:
- היצירה "מנהרות לילה" מבוססת על "יומן לילות החטופים", אשר מתעד יומיומית את לילות החטופים החל מ-7 באוקטובר. הכתיבה נעשית בסגנון "הייקו" יומי.
- מטרת התיעוד היא לשמש "הכתובת על הקיר" ולהביע הזדהות עם תחושות ומחשבות אפשריות של החטופים. "זהו אזכור יומי במטרה לא להישכח ולא לשקוע ברצף הזמן".
- "הרוחות הדוברות" ביצירה מייצגות מגוון דמויות: "הנערה, הילד, התינוק, האישה, הנער, הגבר, האב, האם, הקשישה והקשיש". הדבר מדגיש את הפגיעה הרחבה והמגוונת באוכלוסייה.
- הסבל האנושי והמאבק נגד השכחה:
- היצירה מתוארת כ"מסע אפל של כתיבה עם מוזיקה ושירה".
- היצירה היא "הצהרה על הסבל האנושי וחלק מן המאבק שלא לשכוח את החטופים".
- הרגשות המתוארים נעים על פני קשת רחבה של תחושות אפשריות: "זעם, יגון, אימה, אלחוש, ניתוק, לצד רגעים של התבוננות קרה, זיכרונות, ולעתים גם גיחוך מר".
- אופי היצירה המוזיקלית-ויזואלית:
- "מנהרות לילה – רקוויאם 710" היא יצירה מוזיקלית עם וידאו-ארט.
- המוזיקה והשירה משלבות סגנונות מגוונים: "אופראיים, ליטורגיים, בלוז, ואקספרימנטלי".
- "הקצב והעוצמה משתנים עם אימת הפצע הפתוח וההיעדר".
- השיר "מִכֵּיוָן" - שיר הסיום ותמת ההתגברות:
- מילות השיר נכתבו על ידי דוד מיכאלי, הולחן על ידי מאור רוזנברג ובוצע לראשונה על ידי אלינה ארביטמן.
- השיר משמש כשיר הסיום ביצירה כולה.
- "השיר 'מִכֵּיוָן'... מציג תֵּמָה של התגברות למרות הכאב והקושי".
ציטוטים רלוונטיים:
- "היצירה המוזיקלית מבוססת על יומן לילות החטופים "מנהרות לילה" שדוד מיכאלי כותב ומפרסם החל מערב ה 7.10 ומעדכן בכל יום עם שורת שיר בסגנון "הייקו" במטרה להיות "הכתובת על הקיר" כדי לבטא ולהזדהות עם תחושות ומחשבות אפשריות של החטופים." (מקור 1 ו-2)
- "הסרט הוא הצהרה על הסבל האנושי וחלק מן המאבק שלא לשכוח את החטופים באמצעות תיעוד יומי של התחושות האפשריות של החטופים." (מקור 1 ו-2)
- "הרוחות הדוברות הן הנערה, הילד, התינוק, האישה, הנער, הגבר, האב, האם, הקשישה והקשיש." (מקור 1 ו-2)
- "הקצב והעוצמה משתנים עם אימת הפצע הפתוח וההיעדר דרך רגעים פרטיים של זעם, יגון, אימה, אלחוש, ניתוק, לצד רגעים של התבוננות קרה, זיכרונות, ולעתים גם גיחוך מר." (מקור 1 ו-2)
- "השיר 'מִכֵּיוָן'... מציג תֵּמָה של התגברות למרות הכאב והקושי" (מקור 1 ו-2)
- מילות השיר "מִכֵּיוָן" (מקור 3):
- "מכיוון שכל מילה שורפת מכיוון שהדברים קלים ומכיוון שכל מחווה כואבת..."
- "ומכיוון שכך ואף על פי ומכיוון שכך למרות ומכיוון שאיין שום זמן אחר המשך ללכת לאהוב לחיות המשך ללכת לאהוב לחיות"
סיכום:
"מנהרות לילה – רקוויאם 710" היא יצירת אמנות חשובה המבקשת להנציח ולבטא את החוויה הקשה של החטופים באמצעות תיעוד יומיומי אמנותי. היצירה שואפת למנוע את השכחה ולהזדהות עם מגוון הרגשות האפשריים תחת שבי. שיר הסיום, "מִכֵּיוָן", למרות שהוא חלק מהמסע האפל, מציג תמה של התגברות, ומעודד להמשיך "ללכת לאהוב לחיות" למרות הקושי והכאב המתוארים ביצירה כולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה