יום שלישי, 25 במאי 2010

שימו לב, כאשר מדברים איתנו על חוות גז / ניצן מיכאלי

שימו לב, כאשר מדברים איתנו על חוות גז בעצם מדברים על מפעל פטרוכימי מלא הכולל:סדר גודל התחלתי של 200-250 דונם, ארובות נישוב ולפידים בגובה עשרות מטרים, צנרת בלחץ גבוה, מיכלי אחסון של 60 מטר קוטר ו-50 מטר גובה, מיכלי איחסון חומרים מסוכנים אחרים, ריח וזיהום שיגיעו עד עשרות קילומטרים מהמפעל, תנועה ערה של כלים כבדים לשינוע גז מסביב לשעון. כלומר, אם תקום באזור חוות גז הוא יהפוך לאזור סיכון של אסון המוני של הרעלת גז (ללא ריח), חנק, שריפות ופיצוץ, יהווה מטרה להפגזות בזמן מלחמה או אירועי טרור, משאיות המובילות חומרים מסוכנים יגדשו את כבישי האיזור, האויר ברדיוס של עשרות קילומטרים יהפוך למזוהם ולמזיק לנשימה ועוד........אנו מאמינים שהאלטרנטיבה השפויה היחידה היא הקמת המפעל בלב ים רק כך תוכל מדינת ישראל ליהנות מההטבות שמציעים מאגרי הגז הללו, ללא פגיעה בבריאות עשרות אלפים מתושביה , וללא סיכון חיי מאות אלפים מהם!.--
ניצן מיכאלי
דוא"ל:
אתר ספרי בארי לונג:

יום שני, 24 במאי 2010

מאתיים שבעים וחמש מילים על מדף בית הוצאה לאור:

צילום: דוד מיכאלי / אוניברסיטת ת''א / מאי 2010

מאתיים שבעים וחמש מילים על מדף בית הוצאה לאור:
הוצאת מדף קיימת 6 שנים. קצב הוצאת הספרים שלנו הוא בערך 2 כותרים לשנה, יש לנו 15 כותרים. רוב הספרים שלנו הם בעלי חיי מדף ארוכים בעיקר בתחומים של הגות ועיון והם מצטיינים ביכולת לחדש.
המפיץ שלנו הוא ליאור שרף. אנחנו אמורים להופיע בכל החנויות אבל נבלעים למדפים האחוריים ולמחסנים ועיקר המכירות שלנו הן לאנשים שמחפשים את הספרים מתוך ידיעה קודמת או המלצות. אנחנו לא משתתפים בירידי שבוע הספר בגלל עלויות הדוכן והזניית מחירים קשה. השנה יופיעו בדוכן של המפיץ רק הספרים "אני הוא זה" ו"טכנומיסטיקה".
דרישה של לקוחות בחנויות מסייעת לספרים להופיע.
אפשר להזמין טלפונית עם משלוח בדואר (כשבוע) דרך חנות "פראג" 1800773355
יחסי הציבור שלנו התבססו (התבוססו) קצת על קשרים אישיים ועל חשיפות בעיתונות ובטלוויזיה לקראת הוצאת כותר חדש. (אורי לוטן, עידו הרטוגזון וכו'). עם זאת לא ראינו שיש השפעה ממשית על המכירות.
ניצן מיכאלי הוא עורך ומתרגם סדרת ספרים של בארי לונג. (רובם מהדורה 2, ולקראת מהדורה 3). ספר חדש בסדרה על חינוך ילדים יצא לאור בחודשים הקרובים.
כותרים לקראת הדפסת מהדורה 2: "יש חדש במערב" של אורי לוטן, "כתבי המופת של הטאי צ'י צ'ואן" בעריכת דוד מיכאלי, "הערות זמניות על תנועה" של דוד מיכאלי,
כותרים לקראת הדפסת מהדורה 3: "זמן המדבר" של דוד מיכאלי, "רק הפחד מת" של בארי לונג - מתורגם וערוך מחדש, "מעשה האהבה" של בארי לונג.
ספרו של אבי מוריה "אמנויות סיניות פנימיות בראי התרבות" שאנו עובדים עליו הרבה זמן יראה אור השנה.
כותבים שספריהם הופיעו במדף: ניסארגדתה מהאראג', בארי לונג, אורי לוטן, עידו הרטוגזון, ססיל בלמונד, עמירם אורן, דוד מיכאלי.
ספרו של הגיאוגרף ד''ר עמירם אורן "השטחים המגוייסים" פותח את הסדרה האקדמית שלנו.
כתובת הסדרה של בארי לונג ברשת:
http://www.barrylong.co.il/
כתובת הבלוג לספרות ואמנות של מדף: http://catuv.blogspot.com/

מפעל גז? רק בים! / תלם יהב, מערכת אתר "סטודנט" 20/5/2010

photo: david michaeli 2010


מפעל גז? רק בים! / תלם יהב, מערכת אתר "סטודנט" 20/5/2010

בשבוע האחרון החליטה מועצת אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב להצטרף למאבק בחוות הגז, שמתעתדת להפתח בחוף הכרמל. ביום שלישי, 1.6, תתקיים הפגנה בירושלים. הסעות יצאו מכיכר אנטין.

תלם יהב, מערכת אתר "סטודנט" 20/5/2010

יצחק תשובה רגיל לעשות ככל העולה על רוחו. כאשר הוא דורש, שרי ממשלתנו נעמדים כמו חיילים בשורה. האם את האחריות לבטיחות חיינו אנו חייבים להפקיד בידיהם?
בחופי הכרמל התגלו מאגרי גז טבעיים בשווי של כ-8 מיליארד שקלים. עשרות אלפי האנשים אשר מתגוררים באזור עומדים לראות את חופי הרחצה היפים ביותר בישראל עומדים להפוך לערימת לכלוך וזבל תעשייתי. חוף דור, שמורת טבע מוכרזת, עתיד להפוך לחוף חור. כדי לדלות את הגז מן האדמה, הפתרון ההגיוני היה להקים אסדת קידוח בלב ים, אשר מרוחקת לפחות 15 ק"מ מהחוף, ושומרת על חיי האזרחים באזור. לצערנו, הפתרון הזה מכביד על כיסו של תשובה, על כן בחר להקים את "חוות הגז" במרכז חוף הכרמל. ה-"חווה", כמובן, היא שם מכובס ויפה למפעל תעשייתי גדול, מכוער ומזהם. זיהום האוויר שעלול להיגרם מהימצאותו של מפעל שכזה בלב אוכלוסייה אזרחית הוא בלתי נתפש.
אישור תכנית הקמת "חוות הגז" היה בחטף, וכמעט ללא אפשרות להתנגד. למעשה, מפעל יבשתי שכזה, שעתיד לעמוד בלחץ של עד 400 אטמוספרות, לא הוקם בעבר בשום מקום בעולם. אצלנו אפילו לא נבדקו ההשפעות הסביבתיות של הקמת מפעל כזה בלב אוכלוסייה אזרחית. חלם. זהו המקום לציין כי הגז הטבעי הזה יכול להיות תרומה אדירה לכלכלה ולפיתוח בישראל. המאגרים הללו עשויים לספק אנרגיה לתחנות כוח ולמפעלי התעשייה הכבדה למשך עשרות שנים.
כאשר הבינו תושבי האזור כי באם יוקם המפעל הדבר עלול להוות להם נזק אדיר וחסר תקדים החלו במאבק כנגד התכנית. יוזמי המאבק מאמינים כי האוויר ברדיוס של קילומטרים יהפוך להיות מזוהם ומזיק לנשימה וכן חלקים גדולים מנופיה היפה ביותר של מדינת ישראל יוחלף בנוף תעשייתי אפור ומכוער. אם כן, יוזמי המאבק מאמינים כי יש לשנע את הפרויקט ללב ים, והולכתו של הגז תתבצע באמצעות צנרת עד לחוף. למעשה, יצירת אסדת קידוח גז בלב ים היא הרעיון ההגיוני ביותר.

אם כך, מדוע אנו מתנגדים?
איחוד תשתיות – ההגיון מחייב להצמיד את המתקנים לקומפלקס תעשייתי קיים ולא לפתוח מוקד חדש של תעשייה פטרוכימית בלב אזור עתיר תרבות טבע ונוף. איחוד תשתיות היא המדיניות המוצהרת של רשויות התכנון במדינה ואין סיבה לחרוג ממדיניות זו.סכנת דליפת גז - הגז מגיע בלחץ גבוה מהים, מטופל ומנוקה באתר. קיימת סכנת דליפה של גז ודליפת זיהום לאוויר.
סכנת התפוצצות – תחנת דלק וכביש מהיר חיפה תל אביב נמצאים בצמוד לשטח המיועד. הצירוף של סכנת דליפת גז ואדי הדלק יכול להסתיים בפיצוץ אדיר.
סכנת זיהום מי תהום- שטח זה מוגדר לפי תמ"א 35 כשטח לשימור משאבי מים. קיימת אפשרות סבירה לדליפת חומרים מסוכנים אשר יזהמו את מי התהום. רק בשנה שעברה אירעו מספר מקרים של תקלות חמורות בקו הגז בדרום, ורק בדרך נס נמנע אסון כבד.
פגיעה בתיירות – נחשולים, דור, וזכרון יעקב הינם יישובים אשר פרנסתם על תיירות, ומהווים את העוגן התיירותי של האזור. הקמת חוות גז ותעשיות נלוות הכוללת ארובה בגובה
של כ- 50 מטר אינה עולה בקנה אחד עם פיתוח תיירותי ותפגע בפרנסת הישובים באזור.ירידת ערך הנכסים באזור – הפחד מפני זיהום ודליפת גז, פעילותם המאסיבית של המתקנים, הרעש והפגיעה בנוף יובילו לבריחת תושבים מהאזור ולירידת ערך הנכסים.
מרחב ביוספרי – שטח לשימור - חוף הכרמל בכללו ואזור חוף דור במיוחד הינו חלק ממרחב ביוספרי המוגדר כשטח לשימור בתכניות מתאר ארציות ומחוזיות שמדינת ישראל עצמה קידמה ונתנה להן תוקף. מוגדר עפ"י תמ"א 35 "בעל רגישות נופית וסביבתית גבוהה".
חופים ללא פיתוח – רצועת החוף בין עתלית לקיסריה היא אחת היפות ועתירות המשאבים בארץ. באזור זה קיימות ערי חוף עתיקות, נמלים עתיקים, מצודות ומבצרים צלבניים, וכפרים פרהיסטוריים מוצפים. החיבור הנפלא של פארק הכרמל, מישור החוף וחוף הים, עם המפרצים היפיפיים מקנים לאזור קסם מיוחד. לא יעלה על הדעת להקים קומפלקס של תעשייה פטרוכימית מזהמת בלב איזור ייחודי זה.
קביעת החלופות ובדיקתם נעשתה ללא שקיפות- ללא שיתוף הציבור, ולמרבה האבסורד – נערכה על ידי היזם עצמו. אפילו ראשי רשויות באזור לא שותפו בהליך קביעת מיקום חוות הגז. קיימות חלופות אחרות שהוצעו, אך המדינה מסרבת לשקול אותן ברצינות. לא נסכים שהיזם יחסוך בעלויות על חשבון בריאות ופרנסת תושבי האזור!
בשבוע האחרון החליטה מועצת אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב להצטרף אף היא למאבק. הגז הטבעי טוב ויעיל למדינת ישראל. תהליך הקמת מפעל הגז בחוף הכרמל לא. יצחק תשובה יעמוד בהוצאה של עוד מספר שקלים מכיסו, הרי המגזין פורבס העריך את הונו בכ-4 מיליארד דולר בשנת 2007. בעקבות המשבר הכלכלי, חברת דלק שבבעלותו קרסה, והשאירה לו רק כ-1.3 מיליארד דולר מהונו.

כאשר התגלו מצבורי הגז הטבעיים בינואר 2009 אמר תשובה בראיון לרדיו: "אין לי ספק שזהו חג גדול למדינת ישראל. כעת לא נהיה מדינה תלותית בכל הקשור לגז, ואף נייצא החוצה. מדובר בכמויות אדירות שלא ניתן להסבירן, וכעת למדינת ישראל יש פתרון לדורות הבאים". מילים כדרבנות. השאלה הנשאלת היא, האם זהו אכן יום חג למדינת ישראל, או שמא זה יום חג ליצחק תשובה? התשובה ברורה. כל עוד מפעל הגז המפלצתי הזה מתוכנן להיות מוקם בלב אוכלוסייה אזרחית באחד מחופינו היפים ביותר, זהו לא יום חג של מדינת ישראל. המסר של מטה המאבק רם וברור- מפעל גז? רק בים!

לפרטים נוספים ולאתר המאבק

לקבוצה בפייסבוק

יום שבת, 22 במאי 2010

נילי לנדסמן / בטוב וברע / ספר חדש / חרגול – עם עובד


נילי לנדסמן / בטוב וברע / ספר חדש / חרגול – עם עובד

קראתי את הספר מבלי להפסיק. היה לי קשה בהתחלה אבל אחרי כן זה זרם. הספר פגש אותי, כי תמיד הייתי סקרן לשמוע את מצב הרוח של הנערה שאהבתי ותמיד הייתי במצב של מנחש להוט מדי וגם שוגה לעתים כל כך קרובות. הספר עוזר בזה. כך גם לגבי כל הטריפים והסרטים של אולי האופציה האחרת תהיה טובה יותר. טוב, כולנו כנראה ממש מומחים בזה. בכאב הדמוקרטי. הבוחר. לחיות זה כואב. הזדהיתי עם כל מיני מצבים: הפרנץ' טוסט, ההליכה בים, התבגרותה של הזוגיות לאחר 25 או 30 שנה. הנערה מתקרבת לחמישים. האנשים האלה הם אנחנו? כנראה שיש בזה משהו. כן.

דוד מיכאלי