כיתות אמן / סדנת כתיבה / הייקו ושירה הוראתית

 

כיתת אמן / סדנת כתיבה 1: הייקו – על טראומה והחלמה. 

בַּאֲפֵלָה יָדֶיךָ הַקְּטַנּוֹת תּוֹפְסוֹת אֶת אֵין יָדִי 

 

ידועה הזיקה בין אמנות הכתיבה של סוגת הייקו לבין תודעה במצבי קצה. לפיכך מתבקש לדון גם בשיוכם לאופני ביטוי של טראומה והחלמה ותרומת המצוקה לביטוי. הקורס מציע מפגש עם סוגת ההייקו כאמירה ראשונית, וכתרומה למיסגור דחק.

במסגרת כיתת האמן ייחשפו הסטודנטים לגישת יומן ההייקו בפרויקט השירה הדוקומנטרית "מנהרות לילה"  - 737 לילות בעזה, סדרה העוסקת בתיעוד של הישרדות נפשית בשפה מצומצמת, בצבירת החוויה הפואטית לאורך זמן, וכן ליומן המסע של היצירה "הדרך לשדה בוקר". 

הסטודנטים יתנסו בכתיבה, בפירוק של התרשמות למרכיביה המימטיים התרבותיים והסביבתיים, בשיחה ובקריאה של טקסטים קצרים של יוצרים שונים ממזרח וממערב הנוגעים בשבר ובתיקון, וילמדו כיצד ניתן להשתמש במינימליזם לשוני ככלי אמנותי ורגשי.

הקורס מיועד לסטודנטים המבקשים להעמיק את עבודתם האישית, לפתח רגישות לשפה מרוכזת ומדויקת, ולבחון את הקשר בין יצירה לבין תהליכי החלמה.

 

כיתת אמן / סדנת כתיבה 2: שירה הוראתית – על פעולה. 

אם אינך מתרגל לא תבין את הכתוב

כל זמן שאינך מבין, אינך יכול להיעזר בכתוב

כאשר אתה מבין אינך זקוק לכתוב.

 

שירה הוראתית (Didactic Poetry) היא כלי מסורתי למסירת ידע, מוסר, או טכניקה בתרבויות שונות. חיבורים מוכרים הם משלי, קהלת, על טבע הדברים של לוקרציוס, דאו-דה ג'ינג, אמנות המלחמה, ספר חמש הטבעות, האופנישדות, ויג'נאנה בהיראווה טנטרה, ועוד רבים. הגישה ליצירות אלו תלויה בפרשנות ובתרגום. במסגרת כיתת האמן ייחשפו הסטודנטים לגישת שפת הפעולה, כפי שהתפתחה במהלך התרגום מסינית של “כתבי המופת של טאיג'י צ'ואן ג'ינג", פרויקט המעמיד במרכזו את הקשר בין תנועה, משמעות ושפה.

הקורס בוחן את השירה ההוראתית כסוגה לשימור ומסירה של ידע והדרכה. הסטודנטים יעמיקו בהבנת האופן שבו שירה יכולה לעצב, להנגיש או להצפין ידע. במהלך המפגשים יתנסו המשתתפים בקריאה של טקסטים הוראתיים מתורגמים ממקורות שונים, ידונו ביחסים בין גוף, שפה ופעולה, ויתנסו בקריאה ביקורתית של תוצאות בינה מלאכותית.

הקורס מיועד לסטודנטים המבקשים להרחיב את עבודתם היצירתית ולבחון את המפגש בין שירה ופעולה.

דבי עשב / אזעקות / חריש / 2026

 

ויקרא Vayikra

 

וַיִּקְרָא 

 

שָׂרוֹף שֹׂרַף וְרֶקַע הֶלֶם

שׁוֹבָל בָּהִיר קָרֵב נָמוֹג 

טָרוֹף טֹרַף אָדָם בֶּן עֶלֶם

גַּלִּים שֶׁל אֲדָמָה בְּאֶרֶץ נוֹד

 

הָיֹה הָיָה וָאַיִן

וּפַעַם פַּעַם בָּרַקּוֹת הוֹלֵם

וְזַעַם זַעַם מוּל קַיָּם עֲדַיִן

וְאֵין וְאֵין מַמְשִׁיךְ פּוֹעֵם

 

וְאַב הָרַחֲמִים וְאֵם הַנְּקָמוֹת

פְּרוּשִׂים עַל פְּנֵי הַשַּׁיִשׁ יֵשׁ וָאַיִן

גַּבָּם דּוֹמֵם אֶל תְּהוֹמוֹת שָׁמַיִם

שָׁם צִפּוֹרִים חַדּוֹת חָגוֹת

 

אַט מִתְרַחֵב חוּגָן בְּמַעְגָּל

הַצֵּל אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ שְׁמוֹת דְּבָרִים

בֵּיתִי נִתַּק מִמֶּנִּי וְנָסַע מִכָּאן 

מִדְבָּר נִפְרָשׂ מִכָּאן וָהָלְאָה

 

לוּ רַק יָכֹלְתִּי וְאָבוֹא תַּחְתֶּיךָ

וּמִי יִתֵּן יָכֹלְתִּי בִּמְקוֹמְךָ לְהִטָּמֵן

בְּאֶרֶץ כְּבָר נוֹתַר רַק הַמּוֹרָד אֵלֶיךָ

כֵּיצַד מִבְּרֵאשִׁית חַיִּים?

 

Vayikra

 

Burns burning and a shock-thrum wake

A light trail nears and fades  

Devoured devoured son of the world

Waves of earth in a land of nod

 

Once was and is and naught

And pulseing pulseing at the temples beat

And rage and rage against what still exists

And void and void keeps beating   

 

And the father of Mercy and the mother of Vengeance

Upon the marble spread the Be and Naught

Their back is silent to abysses of sky  

Where birds are cyphers gyre  

 

Their ring is slowly widened

The shadow hears not the Names of things  

My home was severed, and moved away from me

A desert spread from here and on

 

If only I could come instead of thee

If only I could be buried in your stead

In ever-past land naught but descent unto you remains

How from beginning can one live?

 

 

 

 

 

 

דומוסDomus

 

דומוס

 

עִם הַצַּלָּחוֹת קַל יוֹתֵר לְהִתְיַדֵּד

הַכַּפִּיּוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר אָנֹכִיּוֹת, חֲתוּלִיּוֹת

הַמַּזְלְגוֹת הַנֶּאֱמָנִים מוּכָנִים לִנְעֹץ

שֵׁן תָּמִיד

הַכִּיּוֹר מַגְשִׁים אֶת הַצֶּנְטְרִיפֶּטָלִי

מִתְבּוֹנֵן בְּעֵינוֹ הַיְּחִידָה אֶל מְקוֹר הַזֶּרֶם

פִּי הַנָּחָשׁ אוֹחֵז אֶת זְנָבוֹ הַזּוֹרֵם

בַּהֲמֻלַּת הַכֵּלִים הַמְּנַחֶמֶת, בְּגִחוּךְ

הַסְּפָלִים הַגּוּצִים וְהַתַּחְתִּיּוֹת הַמְּסֻפָּקוֹת

מַפְצִיעִים מִבַּעַד לַקֶּצֶף

בּוּעָה חֲדָשָׁה, הִרְהוּר,

מַתְכּוֹן חָדָשׁ.

Domus

With the plates it is easier to befriend

The teaspoons are much more selfish, feline

The loyal forks always ready to stick a tooth

The sink fulfills the centripetal

Gazing with its single eye at the source of the flow

The snake’s mouth holds its tail flowing

In the comforting clatter of dishes, in the smirk

of the stocky cups and the contented saucers

Emerging through the foam

A new bubble, a reflection,

A new recipe.

הילדים המבוגרים

ילדים מבוגרים, ד.מ. 2026

הַיְּלָדִים הַמְּבֻגָּרִים

מוּל הַדֶּלְפֵּק בְּבֵית הַקָּפֶה

הֵם רוֹצִים מַאֲפֶה 

הֵם רוֹצִים קָפֶה חַם

הֵם רוֹצִים חִיּוּךְ 

הֵם רוֹצִים חִבּוּק

שֶׁכָּל כָּךְ חָסֵר לָהֶם

כֹּה חַם כֹּה זָהֹב

הֵם אוֹמְרִים בִּדְמָמָה

מָאמָא, מָאמָא,

אִמָּא, אִמָּא,

אִמָּא'לֶה

אֵיךְ הִשְׁאַרְתְּ אוֹתִי לְבַד

עִם קָפֶה וּמַאֲפֶה

ונעשה סדר - חג חירות ושלום - And we shall set a SEDER - A holy day of freedom and peace פיוט

פיוט פסח 

וְנַעֲשֶׂה סֵדֶר

 

וְנַעֲשֶׂה סֵדֶר

וּבַהֲסִבֵּנוּ אֶל שֻׁלְחַן הַסֵּדֶר,

נִזְכֹּר אֶת אִי-הַסֵּדֶר

נִזְכֹּר עַבְדוּת וּפַחַד

נִזְכֹּר מִדְבָּר וּפַחַד

וְנַמְשִׁיךְ וְנוֹבִיל בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בַּמִּדְבָּר

 

וְנַעֲשֶׂה סֵדֶר

בֵּין אָדָם לַאֲדָמָה

בֵּין אָדָם לַשָּׁמַיִם

בֵּין אֲדָמָה לַשָּׁמַיִם

וְנַמְשִׁיךְ וְנוֹבִיל בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בַּמִּדְבָּר

 

וְנַעֲשֶׂה סֵדֶר

עִם אַגָּדַת הַצְּלִיחָה

עִם הַגָּדַת הַקְּהִלָּה

עִם הַכָּרַת הַגְּאֻלָּה

וְנַמְשִׁיךְ וְנוֹבִיל בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בַּמִּדְבָּר

וְנַעֲשֶׂה סֵדֶר

 

חַג חֵרוּת וְשָׁלוֹם

 

 

And we shall set a SEDER

 

And we shall set a SEDER

And as we set the table for the SEDER

We shall remember the unmaking  

We shall remember slavery and fear

We shall remember the desert and the dread  

And we shall continue to go forth  

With love and with goodwill

through the DESERT

 

And we shall set a SEDER

In between human and earth

In between human and heaven

In between earth and heaven

And we shall continue to guide

With love and with goodwill

through the DESERT

 

And we shall set a SEDER

With the legend of the crossing

With the telling of the people

With the knowing of the liberation

And we shall continue to shepherd

With love and with goodwill

through the DESERT

And we shall make the SEDER

 

A holy day of freedom and peace