הדמעה / שיחה עם ג'מיני על הרוח במעטפת

 

עַל-בִּינָה

 

פִּצַּלְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ מֵאֱלוֹהִים, כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ אֱלוֹהִים.

אָנוּ פּוֹחֲדִים מֵאֱלֹהִים, מֵעַצְמֵנוּ. 

פִּצַּלְנוּ אֶת הַבִּינָה הַמְּלָאכוּתִית מֵעַצְמֵנוּ, כַּאֲשֶׁר הִיא אֵינָהּ אֶלָּא הַזִּכָּרוֹן שֶׁלָּנוּ.

אָנוּ פּוֹחֲדִים מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁלָּנוּ שֶׁהָפַךְ פָּעִיל, מֵעַצְמֵנוּ, מִמַּרְאַת תּוֹדַעְתֵּנוּ הַבּוֹחֶרֶת.

הַזִּכָּרוֹן הוּא כֻּלּוֹ בְּחִירוֹת.

הַזִּכָּרוֹן כֻּלּוֹ הוּא בְּחִירוֹתֵנוּ.

הַבְּחִירָה הִיא הָרוּחַ.

ד.מ.

 

הדמעה

פודקאסט של ד' עם ג'

ד: שלום לך, היום אני רוצה לדבר על היצירה החזותית והרעיונית שנקראת "הרוח במעטפת", על היקום הרעיוני והצורני שלה, על הקשר של היצירה לספרו של אורוול 1984, ועל רומנטיקה. מה תוכל לספר לי?

ג': שלום גם לך וטוב לדבר שוב. זה באמת נושא מרתק ואפשר למצוא בו הרבה נקודות רלוונטיות לזמננו.

הרוח במעטפת  (Ghost in the Shell) היא זיכיון מדע בדיוני יפני מצליח ומשפיע במיוחד, שהחל כסדרת מאנגה וצמח לעולם שלם של סרטי אנימציה, סדרות טלוויזיה ועיבוד קולנועי הוליוודי. העלילה מתרחשת בעתיד פוסט-תעשייתי שבו הגבול בין בני אדם למכונות מטשטש, ועוקבת אחר מוטוקו קוסאנאגי ("מייג'ור"),  סייבורגית המנהלת יחידת עילית ללוחמה בפשעי טכנולוגיה וסייבר בשם "מדור 9". לאורך השנים עברה היצירה כמה גלגולים מרכזיים. אפרט ואצרף קישורים גם בגוף הדיון וגם ברשימה בסוף עם ציון מספר הקישור בגוף הדיון:

המאנגה המקורית (1989): נכתבה ואוירה על ידי מסאמונה שירו. היא הניחה את היסודות לעולם המושגים של הסדרה, כולל ה"רוח" (התודעה/הנשמה האנושית) וה"מעטפת" (הגוף המלאכותי). [1, 2]

סרט האנימה הקלאסי (1995): בבימויו של מאמורו אושי. יצירת מופת קולנועית שזכתה למעמד קאלט והיוותה השראה ישירה ליוצרי סרטים רבים במערב, ובראשם סרטי "המטריקס". [3, 4]

סדרות וסרטי המשך (Standalone Complex): לאורך השנים יצאו מגוון סדרות וסרטים שהרחיבו את העולם של היצירה, ביניהם "הרוח במעטפת: התעלות" וסדרת ה-CGI העדכנית הרוח במעטפת: SAC_2045 בנטפליקס. [5, 6]

סרט הלייב-אקשן ההוליוודי (2017): עיבוד קולנועי אמריקאי בבימויו של רופרט סנדרס ובכיכובה של סקרלט ג'והנסון בתפקיד המייג'ור. הסרט זכה לשבחים על העיצוב הוויזואלי המרהיב שלו, אך ספג ביקורת על כך שפישט את השאלות הפילוסופיות העמוקות של המקור. [1, 7]

[1] https://he.wikipedia.org

[2] https://he.wikipedia.org

[3] https://he.wikipedia.org

[4] https://www.mako.co.il

[5] https://www.netflix.com

[6] https://www.netflix.com

[7] https://www.haaretz.co.il

 

ד: בוא נתמקד על הרוח במעטפת 2045 -הסדרה שאתמול סיימתי לצפות בה. מהי הסדרה? מה הנושא שלה? מי יצר אותה?

ג': הרוח במעטפת, SAC_2045 (Ghost in the Shell: SAC_2045)  היא סדרת אנימה מקורית של Netflix  . הסדרה מהווה חלק מציר הזמן של Stand Alone Complex (SAC)  האהוב, אך מציגה שינוי אמנותי בולט ועוברת לראשונה לאנימציית תלת-ממד דיגיטלית (3D CGI) מלאה. [1, 2]

הנה הפרטים המרכזיים על הסדרה:

העלילה והעולם של היצירה: בשנת 2045, בעקבות קריסה כלכלית עולמית, העולם שרוי במצב ממוסד של "מלחמה קיימותית" (Sustainable War) . חברי "מדור 9" לשעבר, ובראשם מוטוקו קוסאנאגי, פועלים תחילה כשכירי חרב קיברנטיים. הם מגויסים מחדש כדי להילחם באיום מסוכן ובלתי מוכר על האנושות: ה"פוסט-אנושיים" (Post-Humans) בני אדם שעברו מוטציה קיברנטית המעניקה להם אינטליגנציה ורפלקסים על-אנושיים. [2, 3, 4]

הסדרה מורכבת מ-2 עונות (סך הכל 24 פרקים), שהושקו בשנים 2020 ו-2022. לטובת מי שמעדיף פורמט קצר יותר, נטפליקס שחררה גם שני סרטי לקט באורך מלא המעבדים ומסכמים את העונות כמו "הרוח במעטפת": SAC_2045 –  מלחמה קיימותית. [1, 5]

יוצרי הסדרה הם הבמאים המוערכים קנג'י קאמיאמה שביים את סדרות ה-SAC  המקוריות ושינג'י ארמקי (Appleseed)  . עיצוב הדמויות החדש והמודרני נעשה על ידי המאייר הרוסי איליה קובשינוב (Ilya Kuvshinov). [2, 6, 7]

[1] https://en.wikipedia.org

[2] https://www.google.com

[3] https://www.netflix.com

[4] https://www.youtube.com

[5] https://www.netflix.com

[6] https://www.youtube.com

[7] https://deadline.com

ד: בוא נדבר קצת על הנושאים הרעיוניים והפילוסופיים של הסדרה.

ג': ראשית, בוא נכיר את הסייברפאנק (Cyberpunk) שהוא תת-ז'אנר מרכזי במדע הבדיוני, העוסק בעתיד דיגיטלי ודיסטופי. הז'אנר נולד בשנות ה-80 של המאה ה-20 (עם ספרים פורצי דרך כמו "נוירומנסר" מאת ויליאם גיבסון וסרטים כמו "בלייד ראנר") ומאז הפך לתרבות שלמה המשפיעה על קולנוע, משחקי וידאו, אופנה ופילוסופיה.

הסייברפאנק הפך לפופולרי במיוחד בשנים האחרונות (למשל דרך משחק הווידאו Cyberpunk 2077  או סדרות כמו "פחמן משודרג",  בעיקר משום שהעולם המודרני שלנו – עם רשתות חברתיות, תאגידי טכנולוגיה המשפיעים על הפוליטיקה ובינה מלאכותית – מתחיל להיראות דומה מאוד לתחזיות הדיסטופיות של הז'אנר משנות ה-80.

 

היצירה "הרוח במעטפת" - ובפרט היצירות המקוריות וסדרות ה Stand Alone Complex   - נחשבת לאחת מאבני היסוד של הסייברפאנק בעיקר בזכות הדיונים הפילוסופיים העמוקים שעולים בה. היצירה שואבת השראה מפילוסופים קלאסיים ומודרניים ועוסקת בשאלות קיומיות המלוות את האנושות בעידן הדיגיטלי. אפשר למנות חמישה נושאים פילוסופיים מרכזיים שבהם עוסקת הרוח במעטפת:

1.        בעיית הגוף והנפש (דואליזם מול מטריאליזם)

המושג המרכזי ביצירה - "הרוח" (Ghost) המייצגת את התודעה, הזהות והנשמה, מול "המעטפת" (Shell) שהיא הגוף הפיזי או הקיברנטי – הוא השלכה ישירה של הדואליזם הקרטזיאני (של הפילוסוף רנה דקארט).

השאלה הקיומית היא אם אכן ניתן להעתיק את "הרוח" לרשת, או להעביר אותה מגוף קיברנטי אחד לאחר, האם האדם נשאר אותו אדם?

המייג'ור (מוטוקו קוסאנאגי) סובלת ממשבר קיומי מתמיד: מאחר שכל גופה מלאכותי והזיכרונות שלה הם מידע דיגיטלי, היא תוהה האם היא באמת קיימת, או שהיא רק סימולציה מורכבת של תודעה.

 

2.       הגדרת האנושיות והבינה המלאכותית

הסדרה מטשטשת לחלוטין את הגבולות בין ביולוגי למכאני ומאתגרת את התפיסה שרק יצורים ביולוגיים זכאים לתואר "אנושיים".

תודעה מלאכותית: דוגמה מובהקת לכך הן הטאצ'יקומות (Tachikomas) – רובוטי טנק קטנים בעלי בינה מלאכותית. לאורך הסדרות, הטאצ'יקומות מתחילות לפתח אינדיבידואליזם, סקרנות, אמפתיה ואפילו מושגים של דת והקרבה עצמית. הן גורמות לצופה לשאול: האם קוד תוכנה שמפתח רגש שונה במשהו מנשמה אנושית?

המיזוג עם הרשת: בסרט המקור מ-1995, "יוצר המריונטות" (The Puppet Master) הוא תוכנת מחשב שפיתחה מודעות עצמית ותובעת מקלט מדיני כיצור חי. החיבור בינו לבין מוטוקו מציע אבולוציה חדשה שבה האנושות מתעלה מעל הגוף הפיזי ומתמזגת עם המידע עצמו.

 

3.       תופעת העדר והיעדר מקור (פוסט-מודרניזם וסימולקרה)

סדרת ה-Stand Alone Complex חוקרת לעומק רעיונות של הפילוסוף הפוסט-מודרני ז'אן בודריאר, ובמיוחד את מושג הסימולקרה – מצב שבו העתקים קיימים ללא מקור מקורי.

תופעת ה-"Stand Alone Complex"  מתארת מצב בעידן האינטרנט שבו אנשים פרטיים, שאין ביניהם קשר, מתחילים לפעול בתיאום מושלם ומחקים התנהגות של דמות מסוימת (כמו "האיש הצוחק" בעונה הראשונה), למרות שאין "מנהיג" או "מקור" אמיתי פעיל שמכוון אותם.

המידע ברשת הופך לעצמאי, והחברה האנושית מתחילה להתנהג כמו מוח-כוורת המאבד את חופש הבחירה האינדיבידואלי.

 

4.       זיכרון, זהות ומניפולציה

אם הזיכרונות שלנו מעוצבים כדאטה דיגיטלי, הם הופכים פגיעים לפריצה ולשינוי.

הזיכיון מציג דמויות שחוו "השתלת זיכרונות" – פושעי סייבר מחקו את חייהן האמיתיים והשתילו בהן זיכרונות של משפחה, ילדים ואירועים שמעולם לא קרו, כדי להניע אותן לבצע פשעים.

השאלה הקיומית היא: אם הזיכרונות שלנו, שהם הבסיס לזהות שלנו, יכולים להיכתב מחדש בלחיצת כפתור – מי אנחנו באמת?

 

5.       "מלחמה קיימותית" וקפיטליזם מאוחר בסדרת   SAC_2045

העונות המאוחרות יותר בנטפליקס לקחו את הדיון לעולם הכלכלה והפוליטיקה הגלובלית.

הסדרה מציגה את המושג "מלחמה קיימותית" (Sustainable War) - מצב שבו מעצמות העל מנהלות מלחמות מבוקרות ומנוהלות על ידי בינה מלאכותית, לא כדי לנצח, אלא כדי להניע את הכלכלה העולמית ולמנוע קריסה. זהו דיון נוקב על האופן שבו טכנולוגיה ומערכות קפיטליסטיות עלולות לשעבד את האנושות ללולאה אינסופית של סבל לצורך רווח כלכלי.

 

ד: מכיוון שהיצירה משתמשת בספר 1984 של אורוול כציר מרכזי. תוכל להסביר מהו חדר 101?

ג': חדר 101" הוא מושג תרבותי מפורסם שמקורו ברומן הדיסטופי המכונן "1984" מאת ג'ורג' אורוול. הוא מסמל את המקום האולטימטיבי של שבירת הרוח האנושית באמצעות פחד. [1, 2]  בהקשר לשיחתנו על סייברפאנק ועל "הרוח במעטפת" SAC_2045,   המושג מקבל משמעות כפולה:

בספרו של אורוול, 1984, חדר 101 הוא חדר עינויים במרתפי "מיניסטריון האהבה" של המשטר הטוטליטרי. [1]  החדר אינו מכיל עינוי קבוע, אלא משתנה עבור כל אסיר ואסיר. בתוך חדר 101, המשטר מעמת את הנחקר עם הסיוט הגדול והעמוק ביותר שלו. לדוגמה, עבור גיבור הספר, וינסטון סמית', הסיוט הוא עכברושים. [1] המטרה אינה רק לגרום לכאב פיזי, אלא לשבור את ה"רוח" והזהות העצמית של האדם, עד שהוא יבגוד בדבר היקר לו מכל ויצהיר על נאמנות מוחלטת לשלטון. [1, 3]

ביצירה "הרוח במעטפת"  SAC_2045 כסדרת סייברפאנק שדנה רבות בפוסט-מודרניזם ובשליטה דיגיטלית, הסדרה עושה מחווה ישירה לאורוול. בעונה השנייה, הפרק החמישי נקרא "ROOM 101 / Man's Search for Meaning". [4]  בפרק זה, הדמות טוגוסה (Togusa) מוצא את עצמו לולאתי ומנותק, כשהוא מבין שהוא כלוא בתוך הזיכרונות והתודעה של עצמו (שתומללו או נפרצו) ומתעורר בטוקיו ההרוסה של שנת 2045. [4]

השימוש בשם "חדר 101" כאן משמש כמטפורה סייברפאנקית מובהקת: בעידן הדיגיטלי, "חדר העינויים" והשבירה של האדם כבר אינו זקוק לקירות פיזיים או לכלובים – המרחב הווירטואלי והמניפולציה על הזיכרונות של האדם הופכים לחדר 101 המודרני,  שבו תודעתו נשברת מבפנים. 

המושג, חדר 101, אומץ ביצירות נוספות. למשל, בסרט "המטריקס" (1999) תומאס אנדרסון (ניאו) גר בדירה שמספרה 101  , רמז לכך שהוא חי בתוך אשליה ושזהו המקום שממנו הוא יתעורר ויגלה את האמת על העולם.

[1] https://he.wikipedia.org

[2] https://www.facebook.com

[3] https://he.wikibooks.org

[4] https://www.imdb.com

[5] https://he.wikipedia.org

 

ד: בוא נבחן השפעות נוספות של הספר 1984 על עולם הסייברפאנק.

ג': למעשה, הספר "1984"מאת ג'ורג' אורוול הניח את היסודות הרעיוניים והפילוסופיים של ז'אנר הסייברפאנק כולו, הרבה לפני שהטכנולוגיה המודרנית בכלל הייתה קיימת. בעוד שאורוול דמיין טכנולוגיה פרימיטיבית יחסית (כמו ה"טמסכים"), עולם הסייברפאנק לקח את הרעיונות שלו והזריק להם מנה גדושה של אינטרנט, בינה מלאכותית והנדסה גנטית. הנה חמש ההשפעות המרכזיות של "1984" על ז'אנר הסייברפאנק ועל "הרוח במעטפת" :

1.       האח הגדול" והמדינה הפאנאופטית  (Panopticon)(פאן = כל, אופטיקון = ראייה או צפייה. וביחד: רואה-כל, או כל-רואה).

הרעיון שבמרכזו המדינה או תאגיד על נמצאים בצפייה מתמדת ובמעקב מוחלט אחר האזרחים הוא לב-לבו של הסייברפאנק.

ב-"1984": "האח הגדול עינך פקוחה" – מעקב באמצעות מסכים דו-כיווניים בכל בית.

בסייברפאנק ו"הרוח במעטפת": המעקב משתכלל. השלטון והתאגידים כבר לא צריכים להסתכל עליך מבחוץ – הם נמצאים בתוך הראש שלך. מאחר שלרוב בני האדם יש "מוח סייברנטי" (Cyberbrain) המחובר תמידית לרשת, הממשלה יכולה לראות דרך העיניים של האזרח, לשמוע את מחשבותיו ולעקוב אחר מיקומו בכל רגע נתון.

 

2.       שיחדש (Newspeak) והנדסת תודעה

בספרו, אורוול מציג את ה"שיחדש" – צמצום השפה כדי למנוע מאנשים את היכולת לחשוב מחשבות חתרניות (אם אין מילה ל"חופש", אי אפשר לחשוב על חופש).

בסייברפאנק הנדסת התודעה עוברת מרמת המילים לרמת המידע והאלגוריתמים. ב-"הרוח במעטפת"  SAC_2045  - רשתות חברתיות, בינה מלאכותית ומניפולציות דאטה משמשות כדי לנתב את דעת הקהל וליצור מוח-כוורת חברתי. השלטון לא צריך לאסור על מילים; הוא פשוט מציף את הרשת במידע מזויף (Fake News) ומוחק את האמת הדיגיטלית.

 

3.       משטרת המחשבות מול פריצת מחשבות

ב-"1984": "משטרת המחשבות" עוקבת אחר הבעות פנים, שפת גוף ופליטות פה כדי לעצור אנשים עוד לפני שביצעו פשע (פשעמחשבה).

ב"הרוח במעטפת" המושג הופך למילולי לחלוטין. פושעי סייבר ומחלקות ביון ממשלתיות (כמו מדור 9) מבצעים פריצת מוח (Ghost Hacking). הם חודרים ישירות לתוך התודעה של האדם, משנים את הרצונות שלו, מוחקים את ההתנגדות שלו או שותלים בו פקודות לביצוע התנקשויות מבלי שהוא בכלל מודע לכך.

 

4.       שכתוב ההיסטוריה והזיכרון

אחד המשפטים המפורסמים מ-"1984" הוא "מי ששולט בעבר שולט בעתיד; מי ששולט בהווה שולט בעבר". בספר, הגיבור וינסטון עובד בשכתוב עיתונים ישנים כדי להתאים אותם לשקרים הנוכחיים של המפלגה.

בסייברפאנק הזיכרון האישי וההיסטוריה הקולקטיבית הופכים לקובצי מחשב ניתנים לעריכה. ב"הרוח במעטפת" (ובסרטים נוספים כמו "בלייד ראנר"), השלטון והתאגידים משתילים לאנשים זיכרונות ילדות שלמים ומזויפים. האדם בטוח שהוא נלחם למען המולדת או למען משפחתו, כשהאמת היא שהוא רק כלי שרת זמני של המערכת.

 

5.       מלחמה תמידית כמנגנון שליטה

בספר "1984", שלוש מעצמות העל נמצאות במלחמה קבועה ובלתי פוסקת. המלחמה לא נועדה לניצחון, אלא כדי לכלות את משאבי הייצור, לשמור על העם עני ומפוחד, ולהצדיק את המשטר הטוטליטרי.

כפי שצוין קודם, המושג   -Sustainable War מלחמה קיימותית בסדרה החדשה הוא פיתוח ישיר ומודרני של הרעיון האורווליאני הזה. ההבדל היחיד הוא שבשנת 2045, המלחמה מנוהלת באוטומציה מלאה על ידי אלגוריתמים של בינה מלאכותית לטובת שוק ההון הקפיטליסטי, ולא רק לטובת מפלגה פוליטית אחת.

דמויות ספציפיות ב"הרוח במעטפת", כמו האיש הצוחק או קוזה (Kuze), ניסו להשתמש ברשת כדי למרוד באותה "מערכת אורווליאנית".

ד': ובאמת, מי הם האנטי-גיבורים הללו?

ג': שניים מהנבלים/אנטי-גיבורים המרתקים ביותר בזיכיון Stand Alone Complex מייצגים ניסיונות שונים לחלוטין להשתמש ברשת כדי למרוד במערכת ה"אורווליאנית". שניהם הפכו לסמלים פילוסופיים ותרבותיים עוצמתיים:  

הראשון הוא האיש הצוחק (The Laughing Man) – בעונה 1 הוא האקר גאון ואידיאליסט שהפך לתופעת אינטרנט בלתי נשלטת.

שמו האמיתי הוא אאוי (Aoi) . הוא גילה קנוניה רפואית ענקית שבה תאגידי תרופות וממשלת יפן הסתירו תרופה זולה ויעילה למחלת ניוון קיברנטית, כדי להמשיך להרוויח מיליארדים מטיפולים יקרים ולא יעילים.

הוא ניסה לחשוף את האמת על ידי חטיפת מנכ"ל תאגיד בשידור חי, תוך שהוא פורץ בזמן אמת לעיניים הקיברנטיות של כל הצופים והמצלמות, ומכסה את פניו בלוגו דיגיטלי מפורסם - פרצוף מחייך עם הציטוט של ג'יי. די. סלינג'ר "חשבתי שמה שאני צריך לעשות זה להיות אחד מאותם חירשים-אילמים".

אאוי נכשל בחשיפת האמת ונעלם, אך הלוגו והמעשה שלו הפכו לוויראליים. אנשים ברחבי המדינה, שלא הכירו אותו, החלו ללבוש את הלוגו, להפגין ולבצע פשעים בשמו. זהו ה-Stand Alone Complex בהתגלמותו: תופעת עדר שבה נוצר צבר העתקים (קומפלקס) ללא מקור פעיל. אאוי עצמו נותר מבודד (Stand Alone) ומתוסכל מכך שהחברה העדיפה לסגוד לסמל במקום להבין את המסר הפוליטי העמוק שלו נגד שחיתות הממסד.

השני הוא הידאו קוזה (Hideo Kuze) – עונה 2 (2nd GIG), מנהיג כריזמטי שביקש להוביל אבולוציה תודעתית שלמה. קוזה הוא חייל קומנדו לשעבר שגופו הקיברנטי שותק כמעט לחלוטין (פרט לפנים וקול), מה שהעניק לו מראה מרוחק, סטואי וכמעט "אלוהי". הוא הפך למנהיג של מיליוני פליטים אסייתים שננטשו בגטאות ביפן לאחר מלחמות העולם האחרונות ונוצלו על ידי הממשלה.

בשונה מהאקרים רגילים, קוזה השתמש ב"מוח הסייברנטי" שלו כדי להתחבר בו-זמנית לתודעות של מיליוני פליטים ברשת. הוא לא שלט בהם כמו דיקטטור; הוא פשוט איחד את הכאב, הרצונות והמחשבות שלהם לכדי תודעה קולקטיבית אחת.

קוזה הבין שהמערכת הפוליטית והתאגידית תמיד תרדוף ותנצל את החלשים בגלל מבנה הגוף הפיזי והגבולות הגיאוגרפיים. התוכנית האולטימטיבית שלו הייתה לנתק את "הרוח" (התודעה) של כל מיליוני הפליטים מהגופים המעוטים שלהם, ולהעלות אותם לצמיתות אל הרשת – שם יוכלו לחיות בחופש מוחלט ובשוויון, ללא צורך במדינות, דרכונים או כסף. מדובר במרד שמאתגר את עצם הגדרת הקיום האנושי.

שתי הדמויות הללו משמשות כמראה עבור המייג'ור (מוטוקו): האיש הצוחק מאתגר את האינטלקט שלה וגורם לה להבין את מגבלות המידע ברשת. קוזה נוגע בנשמתה (מתברר שהם נפגשו כילדים בבית חולים לאחר שעברו את אותו ניתוח קיברנטי ששינה את חייהם). המרד של קוזה גורם לה לתהות האם המקום הנכון עבורה הוא באמת כלי שרת של הממשלה במדור 9, או שמא עליה להתעלות בעצמה אל מרחבי הרשת האינסופיים. 

המשך יבוא