גברת עצובת עיניים
מן המישורים הנמוכים / בוב דילן
עִם כַּסְפִּית פִּיךְ בִּזְמַנִּים מְשֻׁלָּחִים
וְעֵינַיִךְ כְּעָשָׁן וּתְפִלּוֹתַיִךְ
כַּחֲרוּזִים
וְכֶסֶף צְלָבֵךְ, וְקוֹלֵךְ כְּפַעֲמוֹנִים,
הוֹ, מִי מִבֵּינֵיהֶם חוֹשֵׁב שֶׁהוּא יָכוֹל
לִקְבֹּר אוֹתָךְ?
עִם כִּיסַיִךְ הַשְּׁמוּרִים סוֹף סוֹף הֵיטֵב,
וְחֶזְיוֹנוֹת קְרוֹן הַחַשְׁמַלִּית שֶׁלָּךְ
שֶׁאַתְּ מַנִּיחָה עַל הָעֵשֶׂב,
וּבְשָׂרֵךְ כְּמוֹ מֶשִׁי, וּפָנַיִךְ
כְּשִׁמְשָׁה,
מִי מִבֵּינֵיהֶם חוֹשֵׁב שֶׁהוּא יָכוֹל
לָשֵׂאת אוֹתָךְ?
גְּבֶרֶת עֲצוּבַת עֵינַיִם מִן הַמִּישׁוֹרִים
הַנְּמוּכִים,
שָׁם הַנָּבִיא עָצוּב הָעֵינַיִם אוֹמֵר כִּי
אִישׁ לֹא בָּא,
הַמַּחְסָן שֶׁל עֵינַי, תֻּפֵּי עֲרָב שֶׁלִּי,
שֶׁאָשִׂים אוֹתָם בְּשַׁעֲרֵךְ,
אוֹ, גְּבֶרֶת עֲצוּבַת עֵינַיִם, הַאִם
אֲחַכֶּה?
עִם סְדִינַיִךְ כְּמַתֶּכֶת וַחֲגוֹרָתֵךְ
כְּתַחֲרָה,
וַחֲפִיסַת קְלָפַיִךְ חֲסֵרָה אֶת הַנָּסִיךְ
וְאֶת אַלּוּפָהּ,
וּבִגְדֵי הַמַּרְתֵּף שֶׁלָּךְ וּפָנַיִךְ
חָלָל,
מִי מִבֵּינֵיהֶם יָכוֹל לַחֲשֹׁב שֶׁהוּא
יָכוֹל לְפַעְנֵחַ אוֹתָךְ?
עִם צְלָלִיתֵךְ כְּשֶׁאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
מְדַמְדֵּם
אֶל תּוֹךְ עֵינַיִךְ הֵיכָן שֶׁאוֹר הַיָּרֵחַ
שׂוֹחֶה
וְשִׁירֵי פִּנְקָס הַגַּפְרוּרִים שֶׁלָּךְ
וּמִזְמוֹרֵי הַצּוֹעֲנִים שֶׁלָּךְ,
מִי מִבֵּינֵיהֶם יָעֵז לְנַסּוֹת לְהַרְשִׁים
אוֹתָךְ?
גְּבֶרֶת עֲצוּבַת עֵינַיִם מִן הַמִּישׁוֹרִים
הַנְּמוּכִים,
שָׁם הַנָּבִיא עָצוּב הָעֵינַיִם אוֹמֵר כִּי
אִישׁ לֹא בָּא,
הַמַּחְסָן שֶׁל עֵינַי, תֻּפֵּי עֲרָב שֶׁלִּי,
שֶׁאַשְׁאִיר אוֹתָם בְּשַׁעֲרֵךְ,
אוֹ, גְּבֶרֶת עֲצוּבַת עֵינַיִם, הַאִם
אֲחַכֶּה?
מַלְכֵי צֹר עִם רְשִׁימַת הַמֻּרְשָׁעִים
שֶׁלָּהֶם
הַמְּחַכִּים בַּתּוֹר לִנְשִׁיקַת
הַגֵּרַנְיוּם שֶׁלָּהֶם,
וְלֹא שִׁעַרְתְּ כְּלָל שֶׁכָּךְ זֶה יִקְרֶה,
אֲבָל מִי מִבֵּינֵיהֶם בֶּאֱמֶת רַק רוֹצֶה
לְנַשֵּׁק אוֹתָךְ?
עִם לַהֲבוֹת יַלְדוּתֵךְ עַל מַרְבַד הַחֲצוֹת
שֶׁלָּךְ,
וְהַנִּימוּסִים הַסְּפָרַדִּיִּים שֶׁלָּךְ
וְהַסַּמִּים שֶׁל אִמֵּךְ,
וְעִם פֶּה הַבּוֹקֵר שֶׁלָּךְ וְהַתְּקָעִים
שֶׁל הַסֶּגֶר שֶׁלָּךְ,
מִי מִבֵּינֵיהֶם לְדַעְתֵּךְ יוּכַל לַעֲמֹד
בְּפָנַיִךְ?
גְּבֶרֶת עֲצוּבַת עֵינַיִם מִן הַמִּישׁוֹרִים
הַנְּמוּכִים,
שָׁם הַנָּבִיא עָצוּב הָעֵינַיִם אוֹמֵר כִּי
אִישׁ לֹא בָּא,
הַמַּחְסָן שֶׁל עֵינַי, תֻּפֵּי עֲרָב שֶׁלִּי,
שֶׁאַשְׁאִיר אוֹתָם בְּשַׁעֲרֵךְ,
אוֹ, גְּבֶרֶת עֲצוּבַת עֵינַיִם, הַאִם
אֲחַכֶּה?
הוֹ, הַחַקְלָאִים
וְאַנְשֵׁי הָעֲסָקִים, כֻּלָּם הֵם הֶחֱלִיטוּ
לְהַרְאוֹת לָךְ אֶת
הַמַּלְאָכִים הַמֵּתִים שֶׁאוֹתָם כָּרָגִיל הִסְתִּירוּ.
אֲבָל לָמָּה הֵם
בָּחֲרוּ בָּךְ לְהִזְדַּהוֹת עִם הַצַּד שֶׁלָּהֶם?
אוֹ, אֵיךְ בִּכְלָל
הֵם יָכְלוּ לִטְעוֹת בָּךְ?
הֵם רָצוּ
שֶׁתְּקַבְּלִי עַל עַצְמֵךְ אֶת הָאַשְׁמָה עַל הָאֲדָמָה,
אֲבָל עִם הַיָּם
לְרַגְלַיִךְ וְאַזְעָקַת שָׁוְא מְזֻיֶּפֶת,
וְעִם יַלְדּוֹ שֶׁל הַבִּרְיוֹן עָטוּף בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ,
אֵיךְ הֵם יָכְלוּ אֵי
פַּעַם, בִּכְלָל לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָךְ?
גְּבֶרֶת עֲצוּבַת עֵינַיִם מִן הַמִּישׁוֹרִים
הַנְּמוּכִים,
שָׁם הַנָּבִיא עָצוּב הָעֵינַיִם אוֹמֵר כִּי
אִישׁ לֹא בָּא,
הַמַּחְסָן שֶׁל עֵינַי, תֻּפֵּי עֲרָב שֶׁלִּי,
שֶׁאַשְׁאִיר אוֹתָם בְּשַׁעֲרֵךְ,
אוֹ, גְּבֶרֶת עֲצוּבַת עֵינַיִם, הַאִם
אֲחַכֶּה?
עִם זִכְרוֹן פַּחֵי
הַמַּתֶּכֶת שֶׁלָּךְ מִקָּנֶרִי רוֹאוֹ,
וּבַעֲלֵךְ הַמְּעֻצָּב
שֶׁיּוֹם אֶחָד קָם וְהָלַךְ,
וְהָרַכּוּת שֶׁלָּךְ
עַכְשָׁו, שֶׁפָּשׁוּט אֵינֵךְ יְכוֹלָה לְהַסְתִּיר,
מִי מִבֵּינֵיהֶם
לְדַעְתֵּךְ יַעֲסִיק אוֹתָךְ?
עַכְשָׁו עִם הַגַּנָּב
שֶׁלָּךְ אַתְּ עוֹמֶדֶת, אַתְּ עַל הַתְּנַאי שֶׁלּוֹ מְשֻׁחְרֶרֶת
עִם הַתִּלְיוֹן
הַקָּדוֹשׁ שֶׁלָּךְ שִׁקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַיִךְ מְקַפְּלוֹת,
וּקְדֻשַּׁת פָּנַיִךְ
וּרְפָאֵי נִשְׁמָתֵךְ,
הוֹ, מִי מִבֵּינֵיהֶם
לְדַעְתֵּךְ יָכוֹל לַהֲרֹס אוֹתָךְ?
גְּבֶרֶת עֲצוּבַת עֵינַיִם מִן הַמִּישׁוֹרִים
הַנְּמוּכִים,
שָׁם הַנָּבִיא עָצוּב הָעֵינַיִם אוֹמֵר כִּי
אִישׁ לֹא בָּא,
הַמַּחְסָן שֶׁל עֵינַי, תֻּפֵּי עֲרָב שֶׁלִּי,
שֶׁאַשְׁאִיר אוֹתָם בְּשַׁעֲרֵךְ,
אוֹ, גְּבֶרֶת עֲצוּבַת עֵינַיִם, הַאִם
אֲחַכֶּה?
Sad-eyed lady of the lowlands / Bob Dylan
With your mercury mouth in the missionary times,
And your eyes like smoke and
your prayers like rhymes,
And your silver cross, and
your voice like chimes,
Oh, who among them do they think could bury you?
With your pockets well protected at last,
And your streetcar visions which you place on the grass,
And your flesh like silk,
and your face like glass,
Who among them do they think
could carry you?
Sad-eyed lady of the lowlands,
Where the sad-eyed prophet says that no man comes,
My warehouse eyes, my
Arabian drums,
Should I put them by your gate,
Or, sad-eyed lady, should I wait?
With your sheets like metal
and your belt like lace,
And your deck of cards missing the jack and the ace,
And your basement clothes
and your hollow face,
Who among them can think he could outguess you?
With your silhouette when the sunlight dims
Into your eyes where the
moonlight swims,
And your match-book songs
and your gypsy hymns,
Who among them would try to
impress you?
Sad-eyed lady of the
lowlands,
Where the sad-eyed prophet says that no man comes,
My warehouse eyes, my
Arabian drums,
Should I leave them by your gate,
Or, sad-eyed lady, should I wait?
The kings of Tyrus with their convict list
Are waiting in line for their geranium kiss,
And you wouldn't know it
would happen like this,
But who among them really
wants just to kiss you?
With your childhood flames on your midnight rug,
And your Spanish manners and your mother's drugs,
And your cowboy mouth and your curfew plugs,
Who among them do you think could resist you?
Sad-eyed lady of the lowlands,
Where the sad-eyed prophet says that no man comes,
My warehouse eyes, my Arabian drums,
Should I leave them by your gate,
Or, sad-eyed lady, should I wait?
Oh, the farmers and the businessmen, they all did decide
To show you the dead angels that they used to hide.
But why did they pick you to sympathize with their side?
Oh, how could they ever mistake you?
They wished you'd accepted the blame for the farm,
But with the sea at your feet and the phony false alarm,
And with the child of a hoodlum wrapped up in your arms,
How could they ever, ever persuade you?
Sad-eyed lady of the lowlands,
Where the sad-eyed prophet says that no man comes,
My warehouse eyes, my Arabian drums,
Should I leave them by your gate,
Or, sad-eyed lady, should I wait?
With your sheet-metal memory of Cannery Row,
And your magazine-husband who one day just had to go,
And your gentleness now, which you just can't help but show,
Who among them do you think would employ you?
Now you stand with your thief, you're on his parole
With your holy medallion which your fingertips fold,
And your saintlike face and
your ghostlike soul,
Oh, who among them do you think could destroy you?
Sad-eyed lady of the lowlands,
Where the sad-eyed prophet says that no man comes,
My warehouse eyes, my Arabian drums,
Should I leave them by your gate,
Or, sad-eyed lady, should I wait?
