יום שלישי, 21 באפריל 2026
יום ראשון, 19 באפריל 2026
ויקרא Vayikra
וַיִּקְרָא
שָׂרוֹף שֹׂרַף וְרֶקַע הֶלֶם
שׁוֹבָל בָּהִיר קָרֵב
נָמוֹג
טָרוֹף טֹרַף אָדָם בֶּן עֶלֶם
גַּלִּים שֶׁל אֲדָמָה
בְּאֶרֶץ נוֹד
הָיֹה הָיָה וָאַיִן
וּפַעַם פַּעַם בָּרַקּוֹת
הוֹלֵם
וְזַעַם זַעַם מוּל קַיָּם
עֲדַיִן
וְאֵין וְאֵין מַמְשִׁיךְ פּוֹעֵם
וְאַב הָרַחֲמִים וְאֵם
הַנְּקָמוֹת
פְּרוּשִׂים עַל פְּנֵי
הַשַּׁיִשׁ יֵשׁ וָאַיִן
גַּבָּם דּוֹמֵם אֶל
תְּהוֹמוֹת שָׁמַיִם
שָׁם צִפּוֹרִים חַדּוֹת
חָגוֹת
אַט מִתְרַחֵב חוּגָן
בְּמַעְגָּל
הַצֵּל אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ
שְׁמוֹת דְּבָרִים
בֵּיתִי נִתַּק מִמֶּנִּי
וְנָסַע מִכָּאן
מִדְבָּר נִפְרָשׂ מִכָּאן
וָהָלְאָה
לוּ רַק יָכֹלְתִּי וְאָבוֹא
תַּחְתֶּיךָ
וּמִי יִתֵּן יָכֹלְתִּי
בִּמְקוֹמְךָ לְהִטָּמֵן
בְּאֶרֶץ כְּבָר נוֹתַר רַק
הַמּוֹרָד אֵלֶיךָ
כֵּיצַד מִבְּרֵאשִׁית חַיִּים?
Vayikra
Burns burning and a
shock-thrum wake
A light trail nears and fades
Devoured devoured son of the world
Waves of earth in a land of nod
Once was and is and naught
And pulseing pulseing
at the temples beat
And rage and rage against what
still exists
And void and void keeps beating
And the father of Mercy and
the mother of Vengeance
Upon the marble spread the Be
and Naught
Their back is silent to abysses
of sky
Where birds are cyphers gyre
Their ring is slowly widened
The shadow hears not the Names
of things
My home was severed, and moved
away from me
A desert spread from here and
on
If only I could come instead
of thee
If only I could be buried in
your stead
In ever-past land naught but descent unto you remains
How from beginning can one live?
יום רביעי, 8 באפריל 2026
דומוסDomus
דומוס
עִם הַצַּלָּחוֹת קַל יוֹתֵר
לְהִתְיַדֵּד
הַכַּפִּיּוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר
אָנֹכִיּוֹת, חֲתוּלִיּוֹת
הַמַּזְלְגוֹת הַנֶּאֱמָנִים
מוּכָנִים לִנְעֹץ
שֵׁן תָּמִיד
הַכִּיּוֹר מַגְשִׁים אֶת
הַצֶּנְטְרִיפֶּטָלִי
מִתְבּוֹנֵן בְּעֵינוֹ הַיְּחִידָה
אֶל מְקוֹר הַזֶּרֶם
פִּי הַנָּחָשׁ אוֹחֵז אֶת זְנָבוֹ
הַזּוֹרֵם
בַּהֲמֻלַּת הַכֵּלִים הַמְּנַחֶמֶת,
בְּגִחוּךְ
הַסְּפָלִים הַגּוּצִים
וְהַתַּחְתִּיּוֹת הַמְּסֻפָּקוֹת
מַפְצִיעִים מִבַּעַד לַקֶּצֶף
בּוּעָה חֲדָשָׁה, הִרְהוּר,
מַתְכּוֹן חָדָשׁ.
Domus
With the plates it is easier to befriend
The teaspoons are much more selfish, feline
The loyal forks always ready to stick a
tooth
The sink fulfills the centripetal
Gazing with its single eye at the source of
the flow
The snake’s mouth holds its tail flowing
In the comforting clatter of dishes, in the
smirk
of the stocky cups and the contented saucers
Emerging through the foam
A new bubble, a reflection,
A new recipe.
יום שבת, 4 באפריל 2026
הילדים המבוגרים
הַיְּלָדִים הַמְּבֻגָּרִים
מוּל הַדֶּלְפֵּק בְּבֵית
הַקָּפֶה
הֵם רוֹצִים מַאֲפֶה
הֵם רוֹצִים קָפֶה חַם
הֵם רוֹצִים חִיּוּךְ
הֵם רוֹצִים חִבּוּק
שֶׁכָּל כָּךְ חָסֵר לָהֶם
כֹּה חַם כֹּה זָהֹב
הֵם אוֹמְרִים בִּדְמָמָה
מָאמָא, מָאמָא,
אִמָּא, אִמָּא,
אִמָּא'לֶה
אֵיךְ הִשְׁאַרְתְּ אוֹתִי
לְבַד
עִם קָפֶה וּמַאֲפֶה
יום שני, 30 במרץ 2026
ונעשה סדר - חג חירות ושלום - And we shall set a SEDER - A holy day of freedom and peace פיוט
פיוט פסח
וְנַעֲשֶׂה סֵדֶר
וְנַעֲשֶׂה
סֵדֶר
וּבַהֲסִבֵּנוּ
אֶל שֻׁלְחַן הַסֵּדֶר,
נִזְכֹּר
אֶת אִי-הַסֵּדֶר
נִזְכֹּר
עַבְדוּת וּפַחַד
נִזְכֹּר
מִדְבָּר וּפַחַד
וְנַמְשִׁיךְ
וְנוֹבִיל בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בַּמִּדְבָּר
וְנַעֲשֶׂה
סֵדֶר
בֵּין
אָדָם לַאֲדָמָה
בֵּין
אָדָם לַשָּׁמַיִם
בֵּין
אֲדָמָה לַשָּׁמַיִם
וְנַמְשִׁיךְ
וְנוֹבִיל בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בַּמִּדְבָּר
וְנַעֲשֶׂה
סֵדֶר
עִם
אַגָּדַת הַצְּלִיחָה
עִם
הַגָּדַת הַקְּהִלָּה
עִם
הַכָּרַת הַגְּאֻלָּה
וְנַמְשִׁיךְ
וְנוֹבִיל בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בַּמִּדְבָּר
וְנַעֲשֶׂה
סֵדֶר
חַג
חֵרוּת וְשָׁלוֹם
And we shall set a SEDER
And we shall set a SEDER
And as we set the table for the SEDER
We shall remember the unmaking
We shall remember slavery and fear
We shall remember the desert and the dread
And we shall continue to go forth
With love and with goodwill
through the DESERT
And we shall set a SEDER
In between human and earth
In between human and heaven
In between earth and heaven
And we shall continue to guide
With love and with goodwill
through the DESERT
And we shall set a SEDER
With the legend of the crossing
With the telling of the people
With the knowing of the liberation
And we shall continue to shepherd
With love and with goodwill
through the DESERT
And we shall make the SEDER
A holy day of
freedom and peace
יום חמישי, 19 במרץ 2026
שירת מלחמה אוקראינית / אוקסנה (קְסֶנָה) רובניאק / הַזְּמַן כָּאן נִמְדָּד בִּנְשִׁימוֹת (מתוך "על קו המגע") / תרגום דוד מיכאלי
צילום: ויקיפדיה
שירת מלחמה אוקראינית / אוקסנה (קְסֶנָה) רובניאק
עברית והקדמה: דוד מיכאלי
אוֹקסַנַה רוּבּניַאק (Oksana Rubaniak), ידועה
בכינויה הצבאי "קְסֶנָה" (Xena), משלבת בין
כתיבת שירה לבין שירות קרבי פעיל בחזית.
על פי ויקיפדיה, אוקסנה נולדה ב 2003, באזור הרי הקרפטים
במערב אוקראינה. בגיל 19, עם פרוץ המלחמה בשנת 2022, היא קטעה את לימודיה
כסטודנטית, התנדבה לצבא אוקראינה והצטרפה ליחידת חי"ר (החטיבה ה-72). היא
שירתה כמפקדת מחלקת מקלעים ביחידה שנלחמה בקרבות קשים, כולל באזור ווהלדאר (Vuhledar) ובאחמוט,
נפצעה קשה, ולאחר תקופת שיקום חזרה לשירות פעיל בחזית כמפקדת פלוגת רחפני תקיפה.
אוקסנה מייצגת דור חדש של "משוררים-לוחמים"
(אם להשוות לדור המשוררים הסובייטים של מלחמת העולם השניה כמו קונסטנטין סימונוב
(את חכי לי...), יוליה דרונינה וחבריהם, או לדור המשוררים הבריטים במלחמת העולם
הראשונה כמו וילפרד אוון, זיגפריד ששון וחבריהם).
עם היכולת הטכנולוגית של תקופתינו היא מפרסמת את שיריה
ברשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם שם היא נוהגת להעלות סרטונים שבהם היא
מקריאה את שיריה משטחי הלחימה כאשר קולות הרקע בשטח מהווים חלק מהשיר.
ספרה הראשון "על קו המגע" (На
лінії зіткнення) הוא קובץ שירים שנכתבו בחזית עצמה. ספרה השני "הדרך אל
הניצחון" (Шлях до перемоги) נכתב לאחר
פציעתה. אוקסנה היא אחת הדמויות המרכזיות בפרויקט אוקראיני המאגד משוררים לוחמים (Poetry
of the Free) והתפרסמה כסמל של עמידות אוקראינית.
שיריה של אוקסנה מהדהדים איכות של ישירות ותום קיומיים נטולי
מבוכה המזכירים אולי את שירת תש''ח הרחוקה והנשכחת. קו המגע הממשי משיב אותנו אל היסודות.
על התרגום:
איני דובר וקורא אוקראינית. תרגמתי מילונית באמצעות גוגלטרנסלייט וג'מיני ואז עבדתי על השירים עד לתוצאה המוצגת כאן. ניסיוני במלאכת תרגום מסוג זה החל בשנות התשעים עם עבודת התרגום מסינית על הטקסטים של "כתבי המופת – טאיג'י צ'ואן ג'ינג" שם באמצעות מילונים רשמתי את הפירושים של כל סימנייה ולאחר מכן עבדתי על התרגום כאשר המנחה אותי הוא חיפוש אחר הגדרת הכוח הפועל או "תמונת פעולה" כמכנה משותף אוניברסלי ולא שמות עצם יחד עם ניסיוני הצבור בתנועה ומרחב. רק כשנה לאחר שהספר יצא לאור (2003), הסתבר לי כי המשורר עזרא פאונד פעל באותה טכניקת תרגום מילונית, במיוחד בטיפולו בשירה הסינית (כפי שמופיע ב-Cathay). פאונד, בעקבות המזרחן ארנסט פנולוזה, ראה בסימניה הסינית (האידיאוגרמה) "תמונה של פעולה" ושאף לתרגם לאחר שמיפה את המשמעות המילונית, את ה"אנרגיה" הכלואה בתוך הסימניה. כאמור, באותו אופן מבני פעלתי גם אני, ובדיעבד, שמחתי להיתלות באילן גבוה. מאז זה הקו המנחה אותי בכל התרגומים העולים על שולחני. כך גם בתרגום כאן מאוקראינית עם זיכרונות מלחמה.
קישור: על התרגום מסינית של כתבי המופת
הַזְּמַן
כָּאן נִמְדָּד בִּנְשִׁימוֹת / מתוך
"על
קו המגע"
כָּאן הַזְּמַן לֹא נִמְדָּד בִּשְׁנִיּוֹת,
אֶלָּא בְּכָל נְשִׁימָה נִפְלֶטֶת מִן הֶחָזֵה.
הָיִינוּ לְצֵל, הָיִינוּ לְמֵיתָרִים,
לְהִשָּׁמַע עֲבוּר אֵלּוּ הַחָפְשִׁיִּים עֲדַיִן.
הָאֲדָמָה רוֹעֶדֶת תַּחַת רַגְלֵינוּ,
וְהַשָּׁמַיִם - גַּג שֶׁנִּפְרַץ.
אָנוּ נִצָּבִים כָּאן, לֹא בְּזִמּוּן שֶׁל גּוֹרָל
כִּי כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יוֹדֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה.
"Час
тут вимірюється не секундами..."
Час тут вимірюється не секундами,
А кожним подихом, що вирвався із грудей.
Ми стали тінню, ми стали струнами,
Які звучать для вільних ще людей.
Земля дрижить під нашими підошвами,
А небо — наче дах, що протікає.
Ми тут стоїмо, долею непрошеними,
Та кожен з нас дорогу правди знає.
כותבת
את השורות האלה על ברכי...
כּוֹתֶבֶת אֶת
הַשּׁוּרוֹת הָאֵלֶּה עַל בִּרְכִּי,
שָׁם בִּמְקוֹם
שֻּׁלְחָן - מַתֶּכֶת קָרָה
אֲנַחְנוּ כָּאן הַיּוֹם, אֲנַחְנוּ כָּאן אֶחָד,
בְּתוֹךְ אֵשׁ
וּסְלָעִים נִשְׁבָּרִים.
הַמִּלָּה - הִיא
נֶשֶׁק פּוֹגַעַת מִבְּלִי לְהַחְטִיא,
הַמִּלָּה - הִיא
מָגֵן חוֹסֶמֶת מַּכָּה.
וְגַם עֵת הַכֹּל
סָבִיב מַאֲפִיר מְפֹרָר,
לֹא
נִתָּן לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב שֶׁתִּבְעַר.
"Я пишу ці рядки на коліні..."
Я пишу ці рядки на коліні,
Де замість столу — холодний метал.
Ми тут сьогодні, ми тут єдині,
Серед вогню і розбитих скель.
Слово — це зброя, що б’є без промаху,
Слово — це щит, що тримає удар.
Навіть коли навколо все порохом,
В серці горить незгасимий жар.
יחדיו
דְּמָמָה. יְרִיָּה. שׁוּב דְּמָמָה.
אָחִי קָרוֹב - עֲדַיִן נוֹשֵׁם.
מַבָּט לַשָּׁמַיִם, אֶל הַמֶּרְחָק הָאָפֹר,
בַּלֵּב - מַתֶּכֶת, בָּעֵינַיִם - פְּלָדָה.
אֵינֶנּוּ אֲשֵׁמִים שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן,
מַחֲזִיקִים בַּמֻּצָּב שֶׁלָּנוּ.
"Поруч"
Тиша. Постріл. Знову тиша.
Брат мій поруч — він ще дише.
Погляд в небо, в сіру даль,
В серці — криця, в омах — сталь.
Ми не винні, що ми тут,
Ми тримаєм свій редут.






































