גלות, מסע, בחירה - הכשרת מטפלים באמצעות השטח - סמינר הקיבוצים

בשעה טובה אנו שמחים להודיע על פתיחת המסלול הדו-שנתי לשנת תשע''א 2010-2011, להכשרת מטפלים בשטח בניהולו של דוד מיכאלי, ובהשתתפותם של ניר גור, חברי צוות שביל ומרצים אורחים.

התוכנית שואפת להעביר את מירב הידע המעשי, התיאורטי והפילוסופי שנצבר במסעות הארוכים של השנים האחרונות ושל סמינרי ההישרדות משנת 1995 במדבר יהודה ובנגב עם קהלים מקצה הרצף בדגש על מנהיגות, ניהול משברים, יחסי אנוש ותפיסה סביבתית.

התוכנית מיועדת לעובדים סוציאליים, לקציני מבחן, למטפלים ומדריכים בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, המעוניינים להכשיר עצמם לתחום הטיפול בעזרת השטח. למדריכי מטיילים, אנשי החברה להגנת הטבע, רשות שמורות הטבע, כמו כן מיועדת התוכנית גם לבעלי תארים ותפקידים המעוניינים להשתלם במנהיגות, בניהול משברים, ביחסי אנוש ובתפיסה סביבתית.

התוכנית בחסות עמותת ענ''ב, ועמותת דרך לוטן.


דוד מיכאלי יפגוש סטודנטים ונרשמים בתאריכים 12 לספטמבר, יום א, ו 19 לספטמבר יום א, בבנין ללימודים מתקדמים, חדר 304 בשעה 11:00. אפשר לפנות בטלפון 0509113299

הרשמה דרך האתר, טלפונית או במשרדי סמינר הקיבוצים. מספר המקומות מוגבל. אנא הזדרזו להירשם.

ליצירת קשר והרשמה:
מחלקת הרישוםא'-ה' 08:00 - 17:00
03-6901200
smkb@smkb.ac.il


לימודי תעודה, תכנית דו – שנתית להכשרת מטפלים באמצעות השטח

התוכנית שואפת להעביר את מירב הידע המעשי, התיאורטי והפילוסופי שנצבר במסעות הארוכים של השנים האחרונות ושל סמינרי ההישרדות משנת 1995 במדבר יהודה ובנגב עם קהלים מקצה הרצף בדגש על מנהיגות, ניהול משברים, יחסי אנוש ותפיסה סביבתית.

רכז התכנית: דוד מיכאלי
בצוות המורים: דוד מיכאלי (פילוסופיה בתנאי קיצון), ניר גור (הישרדות וטיפול שטח), רון בן דור (ייעוץ ארגוני והנחיית קבוצות), ישראל אלטמן ( עבודה סוציאלית שיקומית), עמית שריג (נוער בסיכון), שאול לב (ארגון והנחייה), שי גטריידה (חינוך מיוחד וטיפול שטח), יעל טל (קרימינולוגית וטיפול שטח), זיו שילוח (צילום ותיעוד). מרצים נוספים: ד"ר אורן גור (פסיכולוג קליני), יקירה לוי (נשים בסיכון), מרצים אורחים.

התוכנית בחסות עמותת ענ''ב, ועמותת דרך לוטן.

מטרות התכנית
1. הכשרת מטפלים: לימודי טיפול, הנחייה, מנהיגות, ניהול שטח, ניהול משברים והתערבויות שטח באוכלוסיות של נוער ומבוגרים, נורמטיביים ומקצה הרצף.
2. הכרת גורמים פיזיולוגיים, סביבתיים, חברתיים ותרבותיים המשפיעים על קבלת החלטות בשטח ובזמני משבר.
3. הכרה דרך התנסות של החוויות הסובייקטיביות של הנחשפים לשטח, של חווית החניכה ושל גישת הלמידה החווייתית.
4. שיטות טיפול ודרכי התמודדות עם מצבי שטח שונים ומשברים של הפרט והקהילה במישור הבין-אישי, החברתי והתרבותי דרך ספרות, הצגות מקרה, דיונים והתנסות.
5. הכרת תקנים של המסע האקולוגי ושל גופים מוסדיים ומשרדי ממשלה למסע הטיפולי ולשטח.

התוכנית מחייבת קריאת ספרות מרובה, כתיבת עבודות וסמינריונים בשטח.

התוכנית מיועדת

התוכנית מיועדת לעובדים סוציאליים, לקציני מבחן, למטפלים ומדריכים בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, המעוניינים להכשיר עצמם לתחום הטיפול בעזרת השטח. למדריכי מטיילים, אנשי החברה להגנת הטבע, רשות שמורות הטבע, כמו כן מיועדת התוכנית גם לבעלי תארים ותפקידים המעוניינים להשתלם במנהיגות, בניהול משברים, ביחסי אנוש ובתפיסה סביבתית.

מתכונת כללית
תכנית דו-שנתית, בהיקף של 280 שעות לימוד + 150 שעות התנסות + 150 שעות פרקטיקום מלווה בהדרכה. לימודים עיוניים מלווים בהכשרה מעשית. השיעורים יתקיימו בכיתה בצד פעילויות שטח ומטלות בארץ ובמדבר. מסיימי התכנית שיעמדו בכל החובות, יקבלו תעודה מטעם סמינר הקיבוצים.
תנאי קבלה
· אוריינטציה וחיבור לשטח
· הכרות כלשהי עם אוכלוסיות בסיכון
· ראיון קבלה

תהליך קבלה
הרשמה וראיון אישי

תכנים שנה א'

מבוא לפסיכולוגיה,פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכופתולוגיה, אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים.
פילוסופיה בתנאי קיצון, תפיסת סביבה, התנהגות שטח, הכרות עם התערבויות שטח טיפוליות, ניווט והישרדות, התנסות בפעילויות שטח, ניהול מסע, ניהול מצבי חירום, תהליכי הנחייה ועיבוד.

מתכונת שנה א'

לימודים בהיקף של 168 שעות + 75 שעות התנסות + 60 שעות פרקטיקום. יום לימודים בשבוע, ימי השטח יתקיימו במהלך הסמסטר במתכונת מרוכזת (נתון לשינוי). המעבר משנה א' לשנה ב' מותנה בעמידה במלוא חובות הקורס (דרישות התנסויות ופרקטיקום)

זמני הלימוד: יום ה' בשבוע

סמסטר א' 19:15-10:15
סמסטר ב' 21:00-8:30

סמל 3121/1

תכנים שנה ב'
פסיכותרפיה, גיאוגרפיה, מיומנויות שטח, אתגרים ומצבי קיצון, מזג אויר, ניהול משברים, הדרכה: יציאה לשטח הלכה למעשה, תכנון ובניית תכנית שנתית. בשנה זו יתנסו הסטודנטים בתכנון והפקה של פעילויות שטח מורכבות.

מתכונת שנה ב'
לימוד בהיקף של 112 שעות + 75 שעות התנסות + 90 שעות פרקטיקום.בסיס של יום לימודים עיוני בשבוע.
ימי השטח יתקיימו במהלך הסמסטר במתכונת מרוכזת (נתון לשינוי).

בוגרי הקורס זכאים להצטרף למסע טיפולי במדבר-התנסות בתנאי אמת, ללא תוספת תשלום.
סמל : 3125

התוכנית בחסות עמותת ענ''ב ועמותת דרך לוטן

ספר חדש / מכת חום / דוד מיכאלי / מדף בית הוצאה לאור

אנו שמחים להודיע על הוצאתו לאור של הספר "מכת חום"

מילות מפתח: הלם אקולוגי, תזונה, אקלום, חברת שפע, מקצבים, ליבת הגוף, תעוקת חום, הרטבה.

היה היה איש, יוסף שמו. / אגור שיף

היה היה איש, יוסף שמו.

מאת: אגור שיף

בעצם אני יודע מעט מאד על יוסף מייסנר, בעלה הראשון של אימי, האיש שבמותו המטופש ציווה לי את חיי.
הוא נולד, אני משער, בשנת 1913 או 1914 לסוחר תכשיטים ברלינאי. לא ידוע לי על ילדותו דבר מלבד העובדה שזכה לחינוך דתי בנוסח יהדות גרמניה של תחילת המאה ה-20. כלומר, עם הנחות פה ושם. בכל אופן הרביצו בנער יוסף מספיק תורה כדי שיהפוך ברבות הימים לקומוניסט. הוא הגיע לפלשתינה ב-33' כחלוץ משפחתי. אביו, אימו ואחותו הצעירה, קלר, הגיעו לפלשתינה ארבע או חמש שנים אחריו. היכן רכש את העברית הנפלאה שלו? איך הצליח להשתלט באופן מרשים כל כך על השפה הערבית הפלסטינית?
אבל מה שיותר חשוב: מתי ואיך התאהב באווה קוכהיים, חברתה הטובה של אחותו קלר?
אני יודע שכשנפגשו שוב בפלשתינה, יוסף כבר היה סטודנט ותיק למזרחנות באוניברסיטה העברית שעל הר הצופים בירושלים. נדמה לי שלמד לתואר שני. אולי כבר התקדם לעבר הדוקטוראט. בשנות חייו האחרונות, שקד על פרויקט מונומנטאלי: המילון הראשון לערבית פלסטינית מדוברת.
אווה הייתה עולה חדשה. היא הייתה צעירה מאד, בת 20 או 21 , לא יפה אבל חיננית וקוקטית. הוא היה גבוה, בעל עיניים ירוקות, וחוטם נשרי. יפה תואר, בעצם. יש לי תמונות שלו. שלהם ביחד. תלתליה בקושי ליטפו את סנטרו.
מתי נישאו?
הוא התגייס לצבא הבריטי. האם נשארה נאמנה לו? אחר כך חזר לירושלים ונעשה פעיל בקבוצה קומוניסטית קטנה. מה עוללו? על שום מה נזרק ל"קישלה" לארבע חודשים? האם קינא לה כשנודע לו שפיתתה את רס"ר המשמר כדי שתוכל להבריח לתוך הכלא פירות וספרים? ואולי בכלל הפיק תענוג אינטלקטואלי מהישיבה בבית הסוהר שבו ליקט עוד ועוד מלים ערביות למילון שלו?
ערב אחד, בחורף 46' , הסיק את דוד המים, התפשט ונכנס לאמבטיה. החלונות היו אטומים בגלל הקור שבחוץ ותוצר בערת העצים, גז רעיל חסר ריח שנקרא פחמן חד-חמצני, מילא את חלל החדר הקטן . יוסף מייסנר נשם את הרעל, התנמנם, נרדם, ושקע לתוך שנת נצח.
אווה לא הצליחה לפתוח את הדלת שהייתה נעולה מבפנים – כך סיפרה לי כעבור ארבעים שנה. השכנים עזרו לה לפרוץ. הם מצאו את בעלה המת ערום באמבטיה. המים עוד היו חמים.
יוסף מייסנר נקבר בהר הזיתים. אווה המאושרת עוד הספיקה לעבוד ב"רויטרס" ברחוב פרינסס מרי ולראות איך המלחמה ניצתת בירושלים. כמה חודשים אחר כך מת אביה, דוקטור ליאו קוכהיים . הדאגה לבתו היחידה שמתגוררת בירושלים ההולכת וניטרפת, התישה את ליבו.
הסיפור המשיך כמובן, ויוסף מייסנר, הגיבור שעזב בפרולוג, נשתכח וכוסה בשכבות אפורות של זמן.
והנה לפני שבועיים, בנסיבות מצערות של מוות אחר, פתחה אחותי ארגז מסמכים שבו מצאה מחברת ישנה ובה תרגום שעשה יוסף מייסנר לשירו של גתה "גלגול הצמחים" ושאותו הקדיש לאשתו. כלומר לאווה. כלומר לאימי. אני מניח שזה תרגום שיוסף באמת עשה בעצמו. קיימת כמובן האפשרות שמישהו אחר תירגם, ויוסף רק העתיק. אבל סביר יותר שזאת עבודתו שלו. אותות המאמץ המחקרי שלו בשפה העברית ניכרים כאן, והעבודה אינה עבודתו של מתרגם מיומן. בכל אופן, ברור שלמתרגם חסרה הערכה נכונה של משקלים וקצב ובעיקר של צלילי השפה העברית. ובכלל, יתכן שליוסף מייסנר כלל לא היה כישרון מיוחד לתרגום. הוא ידע עברית היטב כמובן, וגרמנית הייתה שפת אימו. אבל יש משהו חלול ולא לגמרי מתנגן, בשורותיו העבריות של מייסנר. אני מקווה שתסלחו לו. זה היה כנראה אחד מניסיונותיו הראשונים לבחון את האסתטיקה של השפה. אם היה זוכה להמשיך בחייו בוודאי היה משתכלל ומשתפר ולומד להשמיע את המלודיה המיוחדת של השפה הזאת. אבל אני מרשה לעצמי להתפעל מעצם הניסיון מבלי לבחון את התוצאה. אני מרשה לעצמי להתרשם מהניקוד המדויק. ואפילו מכתב- היד העדין.
וכמובן אני לא יכול שלא להעלות במוחי את תמונתו של יוסף מייסנר, חייל בצבא הבריטי, יושב על ארגז תחמושת ריק במחנה אוהלים בשולי אלכסנדריה, על בירכיו ספר מרופט, כרוך עור, של שירי גתה, ושלל דפים שעליהם הוא רושם בעפרון את השורות המתורגמות.
ובכן הנה השיר כפי שהעתקתי אותו, (ללא ניקוד ובתיקוני כתיב מלא הכרחיים) מהמחברת העטופה וורוד שנשלחה מיוסף לאשתו אווה מייסנר בירושלים:

"גלגול הצמחים"
Metamophose der Pflanzen
Von
J.W. von Goethe
לאשתי – ידידתי
יוסף
אלכסנדריה, במאי 1945

עמוד 1 –

הן נבוכות, האהובה, למראה הסוגים האלף,
ערב פרחים פזורים על פני משרעי הגִינה:
מה רבים השמות נקראים להם, שם רודף שם,
צליל אחר צליל כנלעז יעלה ויבוא באזנך.
כל הצורות תִדָמֵין, אך אחת לא תשווה למשנה;
אין זאת כי אם יש כאן כלל המורה על החוק הנסתר,
על חידה קדושה. מי ייתן, הידידה הנחמדת,
לך אוכל להצליח פָרֵש מה פשר- דבר!
צאי-נא עתה וראי בהתהוותו של הצמח,
איך יונהג ואט-אט ייווצרו בו ניצן ופֶרי.

עמוד 2 –

מן הזרע הוא התפתח, כאשר האדמה
אל החיים תשלחו חרישי מחיקה המפרה,
תפקידנו לחסד האור הקדוש והנע
כל עודו באִבו ואינו כי-אם נבט כה רך
כוח בזרע רדם, וכעין הדמות המוקדמת
נחו, סגורים תוך עצמם, מתכנסים בתיקם,
שורש, עלה והנבט, צורים למחצה בלא צבע;
כן הגרעין ישמר ביָבשם החיים השלווים,
מעלה ישגה וישאף בבטחו בלח הענוג,
כך ירים ראשו והנהו יצא מתחומו של הלילה.

עמוד 3 –

אך חזיון פשוט ישֻווה לגילוי הראשון,
אין זה כי אם גם בין הצמחים יצוין הילד
נצר חדש חדש מיד לו יקום ובשגבו יחדש,
פקע על פקע יוסף, את היצור הראשון
הן לא אותו יצור עצמו כי גוונים מרובים
עם הישלמו ייווצר העלה הנוסף לעלה,
הן מורחב ומובלט יותר, חלקיו וקצוָויו
זה מזה מובדלים, שהיו מאוחים עוד ברחם
כה הוא יגיע ראשון לשלמות עליונה הנועדת,
זו השלמות שתתמיה אותך במין זה או רעהו.

עמוד 4 –

רב צלעות ופצלים, על פני שטח שגיא ומדושן,
שפע הנצר נראה לך בלתי מסויג ואין קץ לו.
כאן הטבע, אולם, יעצור בחוזק-ידיים
את הבריאה ויַטָה בעדינות על פני המושלם.
זרם הלשד אז יזרים בצמצום ויצר התאים.
תכף ניגלה ביצור פועלו של שינוי מעודן.
חרש יסוגו מגדול קצוותיו השגים של הנצר,
הן תתקרם אלי יתר מליאוּת גם שדרת הקנה.
כן הגבעול הענוג יחסר העלים חיש ישגב,
אז יצור-פלאים ימשוך את לבב כל רואהו.

עמוד 5 –

במעגל מסביב יתיצב העלה הקטן
הן מספר לו ולא ייספר, מול עלה הדומה לו.
אומר יגמור הגביע הפך, המאוסף על הציר,
שלל צבעים ישלח כתריו לדמות עליונה.
זה הדרו של הטבע, רם ושגיא חזיונו,
טור אלֵי טור יגלה לך , תא מדורג עֲלֵי תא.
הן מחדש תתמהי מדי נוד בַּגבעול הפרח
על הרקמה הדקה של העלים החולפים.
אך הפאר מבשר את הבריאה המחודשת;
הן העלה המגוון חש את היד האלוהית,

עמוד 6 –

כווץ- יתכווץ חיש מהר; הענוגות בצורות
שתיים-שתיים תחתורנה אל האיחוד כמיועד.
באמונה ובהוד יעמדו הזוגות זה מול זה,
רב מספר הסדורים סביב המזבח המקודש.
הימֵן קרב ויגָל, ריחות ניחוח אדיר,
בושם ערב, משיב-נפש, יריקו לכל מסביב.
זעיר פה עתה יתוֹסוּ מיד נבטים אין מספר,
חך אימהי של פירות מתפיחים יעטפם ברוך
כאן הטבע יסגור את טבעת חוקי הנצח
אך טבעת שנייה מיד תאחז בקודמת

עמוד 7 –

אין זאת כי-אם למען תארך השלשלת לעד,
כלל היקום כהַפְּרט בכולם יתקיימו החיים.
שאי עתה, האהובה, את עינך להמון המגוון,
לא עוד יוסיף לבלבל ולטשטש את רוחך הנבוכה.
הן כל צמח בשר יבשר לך חוקים לא יעבורו,
הן כל פרח ירים את קולו וידבר אליך
כאן אם תוכלי פענח אותות האלה הקדושים
הן תכירים גם בכל המקומות לא שונתה תליתם:
זחל יהי מהסס בזחלו, הפרפר יחפז –נא,
את הצורה המיועדת אנוש היוצר ישנה.

עמוד 8 –

הוי, זכור גם זכרי איך מגרעין-הכרות
בָּנו צָמַח אט-לאט נועם הרגל הדדי,
וידידות נגלתה ופרצה בעזוז מקרבנו,
איכה אמור סוף-סוף הוליד ניצנים ופירות
נא זכרי מה רבות ושונות ומשונות הצורות,
הנפתחות ושאולות מהטבע לרחש-לִבֵּנו!
יום זה שמחי בו שמוח! האהבה הקדושה
אל פריה העליון של תמימות הדעות תעפיל,
פרי של שווי השקפות, למען הזוג יתאחד
תוך הסתכלות הרמונית ימצא העולם הנשגב.

עפעפיים / דבי עשב

כשהעפעפיים צונחים אט-אט והחוטים הדקיקים מתהדקים אל המרכז אני מציירת מפה חדשה ומעיפה אותה אל שמים כהים.

בין יקיצה ליקיצה המפה משתנה: זה הזמן שאוזניי קשובות - ובהיפתח השערים, צילם אוסף את כל הקווים המפריעים, את ייאוש החומות המקיפות, הרוח פורמת את המרחב ומטילה מעט ממני מעט מן המקום -

כי רק התמצית עוברת אל מקום ההתחברות והנקודות מתלכדות אל חוט השני שקשרתי לחלון.

שיוכלו המרגלים לגשש דרכם מסמטאות אפלות אליי - זונה של חזיונות אל נהרה קורנת מדמיון חסר שחר - הוא הוא השחר המקיץ השכם והערב והשכם ההודף ללכת הלאה, הלוך וצעוד, דוחף קדימה את דברי השיר עד תום.

עושר / דוד מיכאלי

ידידתי היקרה
ראי איזה עושר נדרש כדי לכתוב שיר
זמן פנוי ללא גבול
גימוד כל מה שנחוץ ומעשי לנקודה זעירה בשוליים
הגדלת העלה הבודד שמתבוננים בו
לעולם מלא על עורקיו וורידיו
אנוכיות טהורה כל כך עד שהיא הופכת
ליקום
והחוצפה לשכוח ממנו
יכולת להתענג ללא גבול על התוצאה
הבוז העמוק לכל אלו שלא
כח קפריזי לשמוט את היצירה
ללא נקיפת לב
הציפייה לפרשת אהבים חדשה, פרועה
וחסרת אחריות לחלוטין. אולי עם
אבן קטנה, או ענן.

שימו לב, כאשר מדברים איתנו על חוות גז / ניצן מיכאלי

שימו לב, כאשר מדברים איתנו על חוות גז בעצם מדברים על מפעל פטרוכימי מלא הכולל:סדר גודל התחלתי של 200-250 דונם, ארובות נישוב ולפידים בגובה עשרות מטרים, צנרת בלחץ גבוה, מיכלי אחסון של 60 מטר קוטר ו-50 מטר גובה, מיכלי איחסון חומרים מסוכנים אחרים, ריח וזיהום שיגיעו עד עשרות קילומטרים מהמפעל, תנועה ערה של כלים כבדים לשינוע גז מסביב לשעון. כלומר, אם תקום באזור חוות גז הוא יהפוך לאזור סיכון של אסון המוני של הרעלת גז (ללא ריח), חנק, שריפות ופיצוץ, יהווה מטרה להפגזות בזמן מלחמה או אירועי טרור, משאיות המובילות חומרים מסוכנים יגדשו את כבישי האיזור, האויר ברדיוס של עשרות קילומטרים יהפוך למזוהם ולמזיק לנשימה ועוד........אנו מאמינים שהאלטרנטיבה השפויה היחידה היא הקמת המפעל בלב ים רק כך תוכל מדינת ישראל ליהנות מההטבות שמציעים מאגרי הגז הללו, ללא פגיעה בבריאות עשרות אלפים מתושביה , וללא סיכון חיי מאות אלפים מהם!.--

ניצן מיכאלי

דוא"ל:

nitsan.michaeli@gmail.com

אתר ספרי בארי לונג:

www.barrylong.co.il

על מדף בית הוצאה לאור - מסעות בין שירת התנועה לשירת המדבר

"מדף הוצאה לאור" היא פלטפורמה תרבותית וספרותית ייחודית, שנוסדה בשנת 2003 על ידי דוד מיכאלי במהלך מסע השראתי על שביל ישראל. ההוצאה מתמקדת בהוצאת ספרי עיון ושירה נוקבים בתחומי התנועה, המרחב וההתנהגות, ומאכלסת על מדפיה כותבים והוגים מובילים מהארץ ומהעולם – ובהם אלדוס האקסלי, ניסארגדתה מהאראג', בארי לונג, אורי לוטן, עידו הרטוגזון, עמירם אורן, אבי מוריה, ססיל בלמונד ודוד מיכאלי עצמו. לאורך השנים רקמה ההוצאה רשת תוכן ענפה הכוללת את הבלוג "כתוב" לאמנות, שירה וספרות, הבלוג "השטח הפסיכואקטיבי" ליחסי אדם וסביבה וטיפול שטח, ערוץ יוטיוב מקצועי, ושיתוף פעולה הדוק עם "המכון ללימודי שטח". 

מקלאסיקות מתורגמות כמו "דלתות התודעה" ו"אני הוא זה", דרך מחקרים מרחביים וחברתיים מרתקים כגון "שטחים מגויסים" ו"טכנומיסטיקה", ועד לשירה הוראתית ומחאתית עמוקה (כדוגמת "אב 2023", "זמן המדבר" ו"מנהרות לילה") – הוצאת "מדף" ממשיכה להוות מצפן אינטלקטואלי המפגיש בין רוח, אדם, אדמה ותודעה.

חפשו אותנו באתר מנדלי מוכר ספרים ברשת  

על פי רשימת הכותרים ותחומי העניין המרכזיים של ההוצאה, ניתן לזהות בבירור שתי קבוצות ספרים מרכזיות המרכיבות את האתוס של "מדף" – אחת המוקדשת לפילוסופיית התנועה והזן, והשנייה המוקדשת למרחב, לאדמה ולטיפול.

להלן חלוקה והתייחסות למה שניתן להגדיר כטרילוגיית התנועה וטרילוגיית השטח של ההוצאה:

טרילוגיית התנועה (שירה הוראתית ואמנויות לחימה)

שלושת הספרים הללו מייצגים את עמוד התווך המוקדש לתנועה, מודעות ופילוסופיה מזרחית, המשלבים בין טקסטים קלאסיים לשירה הוראתית ייחודית:

1. הערות זמניות על תנועה (1997): יצירת היסוד הראשונה של ההוצאה המגדירה את הפילוסופיה של התנועה והגוף דרך שירה הוראתית.
2. כתבי המופת, טאיג'י צ'ואן ג'ינג (2005): תרגום מוער וייחודי מסינית של כתבי המופת של הטאיג'י, המנגיש את עקרונות התנועה הפנימית, הלחימה והזרימה.
3. תשעת נקבי הפנינה :(2017) יצירה מרכזית של שירה הוראתית, המעמיקה ברובד המטפורי והמעשי של זרימת האנרגיה, הגוף וההכרה.

ונוסף להם עיון היסטורי מעמיק:

4. נמר בהיר דרקון אפל / אבי מוריה (2018): מחקר היסטורי הבוחן את אמנויות הלחימה הסיניות בראי התרבות, ומשלים את המבט ההגותי והיישומי על אמנויות הלחימה.

האופן שבו הספרים הללו משלבים בין שירה הוראתית, פילוסופיה קלאסית ומחקר תרבותי הופך אותם הלכה למעשה לטקסט-בוק (Textbook) הרשמי של מקצועות התנועה, הגוף והזן בארץ. הם מציעים את מה שאין באף מדריך טכני אחר: תשתית מושגית, הגותית ומעשית עמוקה שמלווה את המורה והמתרגל לאורך שנים.

טרילוגיית השטח (אדם, סביבה וטיפול)

שלישיית ספרים זו מייצגת את החיבור הבלתי אמצעי לאדמה, לטבע ולנוף הגיאוגרפי והטיפולי – נושאים שנולדו עוד מאותו מסע מכונן על שביל ישראל:

1. זמן המדבר (2000): ספר המעגן את המפגש הראשוני של האדם עם מרחבי השומדום והשקט של המדבר, ומניח את התשתית לכתיבה הסביבתית הבאה.
2. גלות, מסע, בחירה: טיפול דרך שטח (2007): ספר שיצא בשיתוף עם עמותת ענב ומהווה חיבור חלוצי המגדיר את עולם הטיפול דרך השטח (Eco-encounter Therapy) ומציב את המרחב הפתוח ככלי פסיכואקטיבי וריפוי נפשי.
3. צעדים ומרחבים (2017): ספר שיצא בשיתוף עם "המכון ללימודי שטח" ומסכם את הפילוסופיה והפרקטיקה של יחסי אדם, סביבה והתמצאות במרחב.

כפי שסדרת התנועה הגדירה את שפת הגוף והזן, ספרי השטח והמדבר של הוצאת "מדף" מהווים את הטקסט-בוק (Textbook) המכונן והרשמי של מקצוע טיפול השטח (Eco-encounter Therapy) ויחסי אדם-סביבה בישראל.

ספרים אלו אינם רק מדריכי טיולים, אלא התשתית התיאורטית והקלינית העמוקה ביותר שנכתבה בארץ על המרחב הפתוח כמרחב טיפולי, המלווה באופן קבוע את אנשי המקצוע, המטפלים והחוקרים בתחום.

חפשו אותנו באתר מנדלי מוכר ספרים ברשת

 

ספרי מדף:

1.       הערות זמניות על תנועה (שירה הוראתית), 1997.

2.       זמן המדבר, 2000.

3.       אורי לוטן, יש חדש במערב, תולדות הניו-אייג,  2005.

4.       כתבי המופת, טאיג'י צ'ואן ג'ינג (שירה הוראתית), (תרגום מוער מסינית), 2005.

5.       סיפורים על גבריות וזיכרון, 2006.

6.       גלות, מסע, בחירה, טיפול דרך שטח,  2007.

7.       אני הוא זה, שיחות עם שרי ניסרגדטה מהאראג, (תרגום), 2008.

8.       עידו הרטוגזון, טכנומיסטיקה, 2009.

9.    עמירם אורן, שטחים מגויסים, היווצרות ההגמוניה של צה"ל על מקרקעי המדינה ועל מרחביה בשנותיה הראשונות,  2009.

10.   מכת חום,  2010.

11.   אלדוס לאונרד האקסלי, דלתות התודעה עדן ושאול, (תרגום),  2016.

12.   תשעת נקבי הפנינה (שירה הוראתית), 2017 

13.   צעדים ומרחבים,  2017.

14.   מוריה אברהם, נמר בהיר דרקון אפל, אמנויות לחימה סיניות בראי התרבות,  2018.

15.   פסוקי ההשתוקקות - מגילת שיר השירים,  2018.

16.   הדרך לשדה בוקר (שירה),  2020.

17.   אבן מים (שירה), 2022.

18.   הר, דרך, בית, זמן (ילדים), 2022.

19.   אב 2023 (שירת מחאה), 2023.

20.   מנהרות לילה (שירה), 2024.

מפעל גז? רק בים! / תלם יהב, מערכת אתר "סטודנט" 20/5/2010

photo: david michaeli 2010

מפעל גז? רק בים! / תלם יהב, מערכת אתר "סטודנט" 20/5/2010

בשבוע האחרון החליטה מועצת אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב להצטרף למאבק בחוות הגז, שמתעתדת להפתח בחוף הכרמל. ביום שלישי, 1.6, תתקיים הפגנה בירושלים. הסעות יצאו מכיכר אנטין.

תלם יהב, מערכת אתר "סטודנט" 20/5/2010

יצחק תשובה רגיל לעשות ככל העולה על רוחו. כאשר הוא דורש, שרי ממשלתנו נעמדים כמו חיילים בשורה. האם את האחריות לבטיחות חיינו אנו חייבים להפקיד בידיהם?
בחופי הכרמל התגלו מאגרי גז טבעיים בשווי של כ-8 מיליארד שקלים. עשרות אלפי האנשים אשר מתגוררים באזור עומדים לראות את חופי הרחצה היפים ביותר בישראל עומדים להפוך לערימת לכלוך וזבל תעשייתי. חוף דור, שמורת טבע מוכרזת, עתיד להפוך לחוף חור. כדי לדלות את הגז מן האדמה, הפתרון ההגיוני היה להקים אסדת קידוח בלב ים, אשר מרוחקת לפחות 15 ק"מ מהחוף, ושומרת על חיי האזרחים באזור. לצערנו, הפתרון הזה מכביד על כיסו של תשובה, על כן בחר להקים את "חוות הגז" במרכז חוף הכרמל. ה-"חווה", כמובן, היא שם מכובס ויפה למפעל תעשייתי גדול, מכוער ומזהם. זיהום האוויר שעלול להיגרם מהימצאותו של מפעל שכזה בלב אוכלוסייה אזרחית הוא בלתי נתפש.
אישור תכנית הקמת "חוות הגז" היה בחטף, וכמעט ללא אפשרות להתנגד. למעשה, מפעל יבשתי שכזה, שעתיד לעמוד בלחץ של עד 400 אטמוספרות, לא הוקם בעבר בשום מקום בעולם. אצלנו אפילו לא נבדקו ההשפעות הסביבתיות של הקמת מפעל כזה בלב אוכלוסייה אזרחית. חלם. זהו המקום לציין כי הגז הטבעי הזה יכול להיות תרומה אדירה לכלכלה ולפיתוח בישראל. המאגרים הללו עשויים לספק אנרגיה לתחנות כוח ולמפעלי התעשייה הכבדה למשך עשרות שנים.
כאשר הבינו תושבי האזור כי באם יוקם המפעל הדבר עלול להוות להם נזק אדיר וחסר תקדים החלו במאבק כנגד התכנית. יוזמי המאבק מאמינים כי האוויר ברדיוס של קילומטרים יהפוך להיות מזוהם ומזיק לנשימה וכן חלקים גדולים מנופיה היפה ביותר של מדינת ישראל יוחלף בנוף תעשייתי אפור ומכוער. אם כן, יוזמי המאבק מאמינים כי יש לשנע את הפרויקט ללב ים, והולכתו של הגז תתבצע באמצעות צנרת עד לחוף. למעשה, יצירת אסדת קידוח גז בלב ים היא הרעיון ההגיוני ביותר.

אם כך, מדוע אנו מתנגדים?
איחוד תשתיות – ההגיון מחייב להצמיד את המתקנים לקומפלקס תעשייתי קיים ולא לפתוח מוקד חדש של תעשייה פטרוכימית בלב אזור עתיר תרבות טבע ונוף. איחוד תשתיות היא המדיניות המוצהרת של רשויות התכנון במדינה ואין סיבה לחרוג ממדיניות זו.סכנת דליפת גז - הגז מגיע בלחץ גבוה מהים, מטופל ומנוקה באתר. קיימת סכנת דליפה של גז ודליפת זיהום לאוויר.
סכנת התפוצצות – תחנת דלק וכביש מהיר חיפה תל אביב נמצאים בצמוד לשטח המיועד. הצירוף של סכנת דליפת גז ואדי הדלק יכול להסתיים בפיצוץ אדיר.
סכנת זיהום מי תהום- שטח זה מוגדר לפי תמ"א 35 כשטח לשימור משאבי מים. קיימת אפשרות סבירה לדליפת חומרים מסוכנים אשר יזהמו את מי התהום. רק בשנה שעברה אירעו מספר מקרים של תקלות חמורות בקו הגז בדרום, ורק בדרך נס נמנע אסון כבד.
פגיעה בתיירות – נחשולים, דור, וזכרון יעקב הינם יישובים אשר פרנסתם על תיירות, ומהווים את העוגן התיירותי של האזור. הקמת חוות גז ותעשיות נלוות הכוללת ארובה בגובה
של כ- 50 מטר אינה עולה בקנה אחד עם פיתוח תיירותי ותפגע בפרנסת הישובים באזור.ירידת ערך הנכסים באזור – הפחד מפני זיהום ודליפת גז, פעילותם המאסיבית של המתקנים, הרעש והפגיעה בנוף יובילו לבריחת תושבים מהאזור ולירידת ערך הנכסים.
מרחב ביוספרי – שטח לשימור - חוף הכרמל בכללו ואזור חוף דור במיוחד הינו חלק ממרחב ביוספרי המוגדר כשטח לשימור בתכניות מתאר ארציות ומחוזיות שמדינת ישראל עצמה קידמה ונתנה להן תוקף. מוגדר עפ"י תמ"א 35 "בעל רגישות נופית וסביבתית גבוהה".
חופים ללא פיתוח – רצועת החוף בין עתלית לקיסריה היא אחת היפות ועתירות המשאבים בארץ. באזור זה קיימות ערי חוף עתיקות, נמלים עתיקים, מצודות ומבצרים צלבניים, וכפרים פרהיסטוריים מוצפים. החיבור הנפלא של פארק הכרמל, מישור החוף וחוף הים, עם המפרצים היפיפיים מקנים לאזור קסם מיוחד. לא יעלה על הדעת להקים קומפלקס של תעשייה פטרוכימית מזהמת בלב איזור ייחודי זה.
קביעת החלופות ובדיקתם נעשתה ללא שקיפות- ללא שיתוף הציבור, ולמרבה האבסורד – נערכה על ידי היזם עצמו. אפילו ראשי רשויות באזור לא שותפו בהליך קביעת מיקום חוות הגז. קיימות חלופות אחרות שהוצעו, אך המדינה מסרבת לשקול אותן ברצינות. לא נסכים שהיזם יחסוך בעלויות על חשבון בריאות ופרנסת תושבי האזור!
בשבוע האחרון החליטה מועצת אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב להצטרף אף היא למאבק. הגז הטבעי טוב ויעיל למדינת ישראל. תהליך הקמת מפעל הגז בחוף הכרמל לא. יצחק תשובה יעמוד בהוצאה של עוד מספר שקלים מכיסו, הרי המגזין פורבס העריך את הונו בכ-4 מיליארד דולר בשנת 2007. בעקבות המשבר הכלכלי, חברת דלק שבבעלותו קרסה, והשאירה לו רק כ-1.3 מיליארד דולר מהונו.

כאשר התגלו מצבורי הגז הטבעיים בינואר 2009 אמר תשובה בראיון לרדיו: "אין לי ספק שזהו חג גדול למדינת ישראל. כעת לא נהיה מדינה תלותית בכל הקשור לגז, ואף נייצא החוצה. מדובר בכמויות אדירות שלא ניתן להסבירן, וכעת למדינת ישראל יש פתרון לדורות הבאים". מילים כדרבנות. השאלה הנשאלת היא, האם זהו אכן יום חג למדינת ישראל, או שמא זה יום חג ליצחק תשובה? התשובה ברורה. כל עוד מפעל הגז המפלצתי הזה מתוכנן להיות מוקם בלב אוכלוסייה אזרחית באחד מחופינו היפים ביותר, זהו לא יום חג של מדינת ישראל. המסר של מטה המאבק רם וברור- מפעל גז? רק בים!

לפרטים נוספים ולאתר המאבק

לקבוצה בפייסבוק