אף אדם איננו אי / ג'והן דאן John Donne / תרגומים

 ג'והן דאן משורר מטאפיזי (1572-1631)  בשירתו דיבר בחופשיות עם אלוהים וישויותיו בלשון שלא הבחינה בין קודש לחול, העיזה פנים, עירבה מושגי מדע, אהבה ומוות, התריסה ונעה בין שנינה לקדרות. חביב עלי לקרוא לו הסונט הקדוש. 

"אף אדם איננו אי" הוא אחד משיריו הידועים ביותר שכתב כאשר כבר פנה אל הכנסייה.

"אל תתגאה המוות" הוא שיר מספר עשר בסדרה הנקראת "סונטות אלוהיות" או "עיונים אלוהיים"

אף אדם איננו אי / ג'והן דאן

 

אַף אָדָם אֵינֶנּוּ אִי,

שָׁלֵם בִּפְנֵי עַצְמוֹ;

כָּל אֶחָד הוּא חֵלֶק מִיַּבֶּשֶׁת,

חֵלֶק מִן הַכְּלָל הָעִקָּרִי.

 

אִם רֶגֶב הָלְאָה אֶל הַיָּם נִשְׁטָף,

אֵירוֹפָּה אָז נֶחְסֶרֶת,

וּבֶטַח אִם זֶה צוּק נִשָּׂא:

וּבֶטַח חֶבֶל אֶרֶץ נַחֲלַת אָדוֹן שֶׁל רֵעֲךָ  

אוֹ אִם שֶׁלְּךָ הַבַּעֲלוּת הִנָּהּ.

 

כָּל מוֹתוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ מִמֶּנִּי הוּא נֶחְסַר,

כִּי אָנֹכִי בָּאֱנוֹשׁוּת אָרוּג.  

וּלְפִיכָךְ לְעוֹלָם אַל תְּבַקֵּשׁ לָדַעַת לְמִי צִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן;

הוּא מְצַלְצֵל לְךָ .

 

No man is an island / John Donne

 

No man is an island,

Entire of itself;

Every man is a piece of the continent,

A part of the main.

If a clod be washed away by the sea,

Europe is the less,

As well as if a promontory were:

As well as if a manor of thy friend's

Or of thine own were.

Any man's death diminishes me,

Because I am involved in mankind.

And therefore never send to know for whom the bell tolls;

It tolls for thee.

אל תתגאה המוות / סונט קדוש X (10)  / ג'והן דאן

 

אַל תִּתְגָּאֶה הַמָּוֶת, גַּם אִם נִקְרֵאתָ

הָאַדִּיר וְהַמַּדְבִּיר, כִּי, הִנְּךָ אֵינְךָ כָּזֶה,

כִּי אֵלּוּ שֶׁחָשַׁבְתָּ כִּי מִגַּרְתָּ,

לֹא כָּלוּ, הַמָּוֶת הֶעָלוּב, גַּם לֹא יָכוֹל הִנְּךָ לִקְטֹל אוֹתִי.

הֵן מִמְּנוּחַת שֵׁנָה שֶׁאֵין הִיא אֶלָּא תְּמוּנָתְךָ פְּחוּתָה,

יֵרָב הָעֹנֶג, כָּךְ שֶׁמִּמְּךָ, הַרְבֵּה יוֹתֵר יִשְׁפַּע

וּבְקָרוֹב כְּכָל אֶפְשָׁר עִמְּךָ יֵלְכוּ הַשּׁוֹשְׁבִינִים שֶׁלָּנוּ

שְׁאֵר מְנוּחָה לְעַצְמוֹתָם, לֵידַת נַפְשָׁם.

כֵּן עֶבֶד כָּךְ הִנְּךָ, לָזֶה גּוֹרָל, לְזֶה מִקְרֶה, לַשַּׁלִּיטִים, לַנּוֹאָשִׁים,

לְאֵלּוּ מֻרְעָלִים, שׁוֹכְנִים שֶׁל מִלְחָמָה וְחֹלִי,

וַהֲרֵי גַּם סַם הֲרֵי גַּם קֶסֶם אוֹתָנוּ גַּם יַרְדִּימוּ,

וְטוֹב מִמַּכָּתְךָ, לָכֵן עַל מָה יִגְבַּהּ לִבְּךָ?

וּבַחֲלוֹף תְּנוּמָה אַחַת קְצָרָה נָקוּם לָנֶצַח,

וּמָוֶת לֹא יִהְיֶה יוֹתֵר; עַל כִּי תִּכְלֶה הַמָּוֶת.

 

Holy Sonnet X /  John Donne

Death be not proud, though some have called thee
Mighty and dreadfull, for, thou art not soe,
For, those, whom thou think'st, thou dost overthrow,
Die not, poore death, nor yet canst thou kill mee.
From rest and sleepe, which but thy pictures bee,
Much pleasure, then from thee, much more must flow,
And soonest our best men with thee doe goe,
Rest of their bones, and souls deliverie.
Thou art slave to Fate, Chance, kings, and desperate men,
And dost with poyson, warre, and sicknesse dwell,
And poppie, or charmes can make us sleepe as well,
And better than thy stroake; why swell'st thou then?
One short sleepe past, wee wake eternally,
And death shall be no more; death, thou shalt die.

 

אל תשחק שח עם השטן / 2023

 

אל תשחק שח עם השטן

 

אַל תְּשַׂחֵק שַׁח עִם הַשָּׂטָן

הֵם אָמְרוּ לִי כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן

אֲנִי אָמַרְתִּי לָמָּה לֹא וְאוּלַי

הֵם אָמְרוּ לִי, מָה?  

אַל תְּשַׂחֵק שַׁח עִם הַשָּׂטָן

 

שִׂחַקְתִּי שַׁח עִם הַשָּׂטָן

הוּא אָמַר לִי אֵשׁ חֻרְבָּן 

אֲנִי אָמַרְתִּי אֲבָל, אֲבָל, אֲבָל,

הוּא אָמַר לִי, מָה?

הֲרֵי הִסְכַּמְתָּ לְשַׂחֵק אִתִּי

 

שִׂחַקְתִּי שַׁח עִם הַשָּׂטָן

מַלְכָּתִי וַאֲנִי נִשְׂרַפְנוּ עִם הַלּוּחַ

אֲנִי אָמַרְתִּי אֲבָל, אֲבָל, אֲבָל,

הוּא אָמַר לִי, מָה?

הֲרֵי הִסְכַּמְתָּ לְשַׂחֵק אִתִּי

 

שִׂחַקְתִּי שַׁח עִם הַשָּׂטָן

הוּא אָמַר לִי מֵת, מֵת, מֵת,  

אֲנִי אָמַרְתִּי אֲבָל, אֲבָל, אֲבָל,

הוּא אָמַר לִי, מָה?

הֲרֵי הִסְכַּמְתָּ לְשַׂחֵק אִתִּי

מרי

 

צילום: אריה קוץ / יפן 2025

מרי

 

לְהַלָּן תּוֹצְאוֹת סְרִיקָה בִּתְהוּדָה מַגְנֵטִית

שֶׁל הַמֹּחַ וְלַאֲרֻבּוֹת הָעֵינַיִם:

וְכֵן חֲתָכִים דַּקִּים מְכַוְּנִים, לִפְנֵי וְאַחֲרֵי הַזְרָקַת גָּדוֹלִינְיוּם

הַבְּדִיקָה בֻּצְּעָה בִּסְדָרוֹת

אֵין בְּפָנֵינוּ בְּדִיקוֹת קוֹדְמוֹת לְהַשְׁוָאָה.

חַדְרֵי הַמֹּחַ, הַחֲלָלִים הַתַּת-עַכְּבִישִׁיִּים וְהַסּוֹלְצִים

הֻדְגְּמוּ מֻרְחָבִים בְּמִדָּה קַלָּה אַסִּימֶטְרִית.

הֻדְגְּמוּ מוֹקְדִים הִיפֶּרְאִינְטֶנְסִים בַּחֹמֶר הַלָּבָן

פֵּרִיפֵרִים בְּעִקָּר לֹא מְרֻבִּים הַיְּכוֹלִים לְהַתְאִים

לְשִׁנּוּיִים אִיסְכָּמִים כְּרוֹנִיִּים שֶׁל הַחֹמֶר הַלָּבָן.

אֵין עֵדוּת לְאֹטֶם טָרִי חָרִיף

אֵין עֵדוּת לְמִשְׁקָעִים דֵּמוֹמִיִּים בְּרִקְמַת הַמּוֹחַ

אֵין עֵדוּת לַאֲזוֹרֵי הַאְדָּרָה פָּתוֹלוֹגִיִּים

אֵין עֵדוּת לְתַהֲלִיךְ תּוֹפֵס מָקוֹם רִאשׁוֹנִי אוֹ מִשְׁנִי.

אֵין עֵדוּת לְאוֹתוֹת פָּתוֹלוֹגִיִּים מֵחַלְלֵי הַפָּנִים,

תָּאֵי הַמַּסְטוֹאִיד אוֹ חַלְלֵי הָאֹזֶן הַתִּיכוֹנָה מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים.

שְׁרִירֵי גַּלְגַּלֵּי הָעֵינַיִם מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים,

הַשֻּׁמָּן הָרֶטְרוֹבּוֹלְבֶּרִי, בַּלּוּטַת הַדְּמָעוֹת,

עֲצַבֵּי הָרְאִיָּה וְהַכִּיאַזְמָה

הֻדְגְּמוּ שְׁמוּרִים.

אוטואמנציפציה, יהודה לייב (לאון) פינסקר

 

היהודים נפזרו לארבע רוחות השמים וממשלתם נפלה תחת העול הקשה של הרומאים ולא יספה קום. אבל עם זה לא נפסק כח החיים של האומה, הגוף אמנם נשרף, אבל הנשמה נתקיימה עד עכשיו. ותהי האומה הזאת שאין לה אלא הוייה רוחנית בעיני כל האדם, אשר על האדמה, כצל מפיל אימה של מת, התועה בדרכי החיים. ואותו הצל של אומה מתה, תועה בעולם בלי אחדות, בלי אורגניזציה, בלי ארץ ובלי קשר, אומה שאיננה חיה ובכל זאת היא מתהלכת בארצות החיים – אותו הצל המוזר שאין משלו בכל ההיסטוריה... האימה הגדולה... הנופלת על האומות, למראה אומה מתה שבכל זאת לא חדלה לחיות... האימה הזאת ביחד עם סבות אחרות... פינו את הדרך לשנאת היהודים.

אוטואמנציפציה, יהודה לייב (לאון) פינסקר. תרגום: בר טוביה.

הבלדה על גרבי החופש

 

הבלדה על גרבי החופש

מאת: החזית למען גרבי חופש

 

גַּרְבֵּי חֹפֶשׁ גַּרְבֵּי חֹפֶשׁ

גִּבּוֹרוֹת הַמְּגֵרוֹת הַסְּגוּרוֹת וּמְכוֹנוֹת הַכְּבִיסָה

רֵיחַ הֲקָמֶמְבֵּר הַפִּרְאִי וְאִיֵּי הַוִּיסְקִי הָעֲשֵׁנִים

נֻקְשׁוֹת מֵהֲלִיכָה אֲרֻכָּה

מְבֻשָּׂמוֹת לְאַחַר תֻּפֵּי הַכְּבִיסָה

מְגֻלְגָּלוֹת בְּיַחַד בְּצוּרַת בֵּיצָה

אֲבָל תָּמִיד מַמְתִּינָה בַּסּוֹף

גֶּרֶב בּוֹדֶדֶת לְגַרְבָּהּ הַחֲסֵרָה

עַל מִישׁוֹרֵי הָאָבָק הַנִּצְחִיִּים

שֶׁל הַמִּרְצָפוֹת, בְּפִנּוֹת הָאָרוֹן,

מֵאֲחוֹרֵי הַמְּגֵרָה וּשְׁתִיקוֹת הַקִּיר

אוֹ בְּתַחְתִּית סַל הַכְּבִיסָה

בַּחֹר הַשָּׁחֹר שֶׁל סְרִיגַת הֶחָלָל וְהַזְּמַן

הַמּוֹבִיל אֶל מִישׁוֹרֵי הַגֶּרֶב הַנִּצְחִיִּים

וְשָׁמַיִם סְרוּגִים מְעֻיָּנִים 

גַּרְבֵּי חֹפֶשׁ גַּרְבֵּי חֹפֶשׁ

הוֹ, לִגְלֹשׁ עַל רוּחוֹת לָוֶנְדֵר הַסְּגֻלּוֹת

לְעוֹלָם לֹא תִּצְעֲדוּ לְבַד גַּרְבֵּי חֹפֶשׁ!

 

אָנָּא הַקְפִּידוּ עַל שִׁמּוּשׁ בְּגַרְבֵּי חֹפֶשׁ

לוויה של מלאך נופל A funeral of a fallen angel

 

David Michaeli Vector

לוויה של מלאך נופל

 

לִפְעָמִים אַתָּה הוֹלֵךְ לִלְּוָיָה שֶׁל מַלְאָךְ נוֹפֵל 

כְּדֵי לִשְׁמֹעַ מִבַּעַד לָרַעַשׁ הַגָּדוֹל רַק אַרְבַּע מִלִּים

אֲנִי מְחַכָּה לְךָ בַּחֲלוֹמוֹת

 

עַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנִי מִחוּץ לַזְּמַן

יָדִי הָאַחַת טְבוּלָה בִּשְׁלוּלִית שֶׁל אוֹר, יָדִי הַשְּׁנִיָּה טְבוּעָה בַּחֹשֶׁךְ

פְּרָחִים צְהֻבִּים נוֹפְלִים סְבִיבִי וְהַתּוֹר קוֹרֵא וְקוֹרֵא וְקוֹרֵא

וְאֵינִי מֵשִׁיב לֹא רוּחַ לֹא גֶּשֶׁם כִּי אֶת שׁוּלֵי הָעוֹלָם סְבִיבִי אוֹכֶלֶת אֵשׁ

 

לִפְעָמִים אַתָּה הוֹלֵךְ לִלְּוָיָה שֶׁל מַלְאָךְ נוֹפֵל 

כְּדֵי לִשְׁמֹעַ מִבַּעַד לָרַעַשׁ הַגָּדוֹל רַק אַרְבַּע מִלִּים

אֲנִי מְחַכָּה לְךָ בַּחֲלוֹמוֹת

 

לְעוֹלָם אֵינְךָ יָכוֹל לְהַבִּיט בַּיוֹפִי

בִּמְלוֹאוֹ אֶלָּא רַק לְהָצִיץ בּוֹ בְּמַבָּט מְצֻמְצָם

כַּאֲשֶׁר אַתָּה אוֹחֵז בְּחֶבֶל בִּטָּחוֹן אוֹ שׁוֹקֵל עֹגֶן כָּבֵד הַמּוֹבִיל אוֹתְךָ לַאֲפֵלָה

הַיָּד הַנּוֹגַעַת בַּשָּׁמַיִם שֶׁרִצְפָּתָם מַאְדִּימָה בְּתֹם שִׁטְפוֹנוֹת הַלַּיְלָה

אוֹ הַפָּנִים הַטְּבוּלוֹת בְּרוּחַ בֹּקֶר שְׁקוּפָה, מִתְעַלְּמִים בְּחִבָּה מִכְּאֵבֶיהָ שֶׁל כַּף הָרֶגֶל

אֵלֶיהָ רְתוּמִים גִּידֵי הַגּוּף הָרוֹעֲדִים, חַבְלֵי מִפְרָשׂ הָרוּחַ

 

לִפְעָמִים בִּלְוָיָה שֶׁל מַלְאָךְ נוֹפֵל 

אֲנִי יָכוֹל לִשְׁמֹעַ מִבַּעַד לָרַעַשׁ הַגָּדוֹל רַק אֶת הַמִּלִּים  

אֲנִי מְחַכָּה לְךָ בַּחֲלוֹמוֹת

 

 

A funeral of a fallen angel

 

Sometimes you go to a funeral of a fallen angel

Just to hear through the great noise only four utterances

In-dreams wait-I for you

 

Now that I am off time

One of my hands is dipped in a puddle of light,

my other hand in darkness drowned  

Yellow Tipu flowers are falling around me

and the Turtle dove calls calls calls

And answer I neither wind nor rain,  

for around me the edges of the world are eaten by fire

 

Sometimes you go to a funeral of a fallen angel

Just to hear through the great noise only four utterances

In-dreams wait-I for you

 

Never can you gaze upon beauty in its fullness,

but only glimpse it through a narrowed glance

While you hold a lifeline or weigh

A heavy anchor your darkness downward lead

The touching-sky hand whose floor

Turns red at the end of the night's torrents

Or the face dipped in transparent Zephyr,

Affectionately Ignors the pains of the foot

To which the body's trembling tendons

Are harnessed, the spirit's sail’s ropes

 

Sometimes at a funeral of a fallen angel

I can hear through the great noise only the utterances

In-dreams wait-I for you

 

קצף לבן / הבלדה על מות בנימין

 

קצף לבן

הבלדה על מות בנימין

  

זֶה מַתְחִיל עִם מִסְפָּרִים

זֶהוּ יוֹם רְבִיעִי,

עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בְּחֹדֶשׁ אַפְּרִיל

בִּשְׁנַת אַלְפַּיִם עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ

זֶהוּ הַלַּיְלָה

שֶׁל יוֹם הָעַצְמָאוּת הַשִּׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה

זוֹ מְדִינַת יִשְׂרָאֵל

זוֹ אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל

הִיא נִקְרֵאת פֶּתַח-תִּקְוָה

 

מְרֻסֶּסֶת קֶצֶף

דֶּגֶל דָּרוּס עַל אַסְפַלְט מְזֹהָם

בִּנְיָמִין בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שְׁנוֹת חַיִּים

מְנַהֵל מִשְׁמֶרֶת בַּחֲנוּת שֶׁל פִּיצָה

יָפְיוֹ הַצָּעִיר, הַתֹּם, הַתִּקְוָה,

הַמַּעֲלָה הַנְּדִירָה שֶׁל הַחוֹשֵׁב בְּעַצְמוֹ,

כָּאן בְּפֶתַח תִּקְוָה עַכְשָׁו

כָּל אֵלּוּ חֲתוּמִים סַכָּנָה

בְּרַח אִם תּוּכַל

 

הַלַּהֲקָה נִכְנֶסֶת עִם רָאשִׁים מְכֻסִּים

לִפְגֹּעַ, לִפְגֹּעַ, רַק נַסּוּ אוֹתָנוּ

הַחַשְׁמַל הַכֵּהֶה בַּשְּׁרִירִים

תַּרְסִיסֵי הַקֶּצֶף מַלְבִּינִים אֶת הָאֲוִיר

הִנֵּה בָּאוֹת הַמַּכּוֹת בָּאִים הַשְּׁבָרִים

הַסַּכָּנָה תּוֹלָה בָּאֲוִיר מַמְתִּינָה,

מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַקָּרְבָּן לְטֶקֶס הַלַּיְלָה

 

בִּנְיָמִין

הַמַּעֲלָה הַנּוֹרָאָה שֶׁל הַחוֹשֵׁב בְּעַצְמוֹ,

הַפְסִיקוּ בְּבַקָּשָׁה הַפְסִיקוּ הוּא אוֹמֵר

בִּנְיָמִין

הַלַּהֲקָה סְבִיב רֹאשָׁהּ יוֹצֵאת מִתּוֹךְ הָרֶסֶס

לָמָּה מִי זֶה הָאֶפֶס הַזֶּה?

 

הַהִתְרַגְּשׁוּת הַקָּרָה, הוּא הֶחֱלִיט 

זֶהוּ הַמִּבְחָן הוּא חוֹשֵׁב

מִבַּעַד לִכְתַב הַקֶּצֶף הַלָּבָן עַל חַלּוֹן הַחֲנוּת

הוּא מַבִּיט בִּתְנוּעַת הַקָּרְבָּן 

וּמִי יִסְלַח עַכְשָׁו לְאֵלּוּ שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים

שִׁשָּׁה-עָשָׂר נְעָרִים

מִגִּיל שְׁלוֹשׁ-עֶשְׂרֵה וְעַד שְׁבַע-עֶשְׂרֵה 

 

בְּגָדִים לְהַחְלָפָה וְכוֹבָעִים

הָרֹאשׁ הַמְּכֻסֶּה, הַסַּכִּין,

מַצְלֵמוֹת הָאַבְטָחָה הַטִּפְּשִׁיּוֹת

שְׁמַע אֱלֹהִים הוּא אוֹמֵר

אֲדִיקוּת הַסַּכִּין

וּמִי יִסְלַח עַכְשָׁו לְאֵלּוּ שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים 

הַלַּהֲקָה כְּפוּתָה אֶל רֹאשָׁהּ

 

שִׁשָּׁה-עָשָׂר נְעָרִים אוֹרְבִים לְבִנְיָמִין 

שִׁשָּׁה-עָשָׂר נְעָרִים מַקִּיפִים אֶת בִּנְיָמִין

שִׁשָּׁה-עָשָׂר נְעָרִים דּוֹחֲפִים אֶת בִּנְיָמִין

שִׁשָּׁה-עָשָׂר נְעָרִים מַפִּילִים אֶת

בִּנְיָמִין זֵלֶקֶה הַנִּקְרָא יֵמָנוּ

 

הֵם בּוֹעֲטִים בַּשּׁוֹכֵב

הֵם מַכִּים אֶת הַשּׁוֹכֵב בְּבַקְבּוּקֵי מַתֶּכֶת

הֵם מַשְׁלִיכִים אֶת הַשּׁוֹכֵב עַל מַעֲקֵה

הַמַּעֲלָה הַנּוֹרָאָה שֶׁל הַחוֹשֵׁב בְּעַצְמוֹ,

הַפְסִיקוּ בְּבַקָּשָׁה הַפְסִיקוּ הוּא חוֹשֵׁב

בִּנְיָמִין

 

הָרֹאשׁ חוֹצֶה מְכֻסֶּה מְזֹעָם

אֶת מַעְגַּל הַלַּהֲקָה

יָדִית הַסַּכִּין פּוֹעֶמֶת בְּכַף יָד מְלֻבֶּנֶת  

הוּא מוּכָן הוּא שֶׁלִּי הַקָּרְבָּן

תָּמוּת, אֱלֹהִים, וְהוּא מֵת

מַכַּת הַסַּכִּין הָאָרִיג הַבָּשָׂר וְהָעוֹרֵק

הֲצָפָה אֲדֻמָּה וְרִיק נְטוּל קוֹל

 

עָבַרְתִּי אֶת הַמִּבְחָן הוּא חוֹשֵׁב,

אָבִי, אָבִי, הוּא חוֹשֵׁב,

אֲדִיקוּת הַסַּכִּין 

וְעַכְשָׁו הַבְּרִיחָה

שְׁמַע אֱלֹהִים, אַךְ נְעוּלָה כְּבָר הַדֶּלֶת

עִם כְּתַב קֶצֶף לָבָן

וּמִי יִסְלַח עַכְשָׁו לְאֵלּוּ שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים 

 

הַדָּם מִתְפַּשֵּׁט מִתַּחַת לְבִנְיָמִין הַשּׁוֹכֵב

וְהֵם בּוֹעֲטִים בּוֹעֲטִים בּוֹעֲטִים

בְּגוּף בִּנְיָמִין הַמֵּת עַל דָּמוֹ

בְּיָפְיוֹ הַצָּעִיר, בַּתֹּם, בַּתִּקְוָה,

בַּמַּעֲלָה הַנְּדִירָה שֶׁל הַחוֹשֵׁב בְּעַצְמוֹ,

 

קֶצֶף דָּרוּס עַל אַסְפַלְט מְזֹהָם

כָּאן בַּלַּיְלָה הַנִּצְחִי הַמֻּחְתָּם

בְּאֵם הַמּוֹשָׁבוֹת, בְּפֶתַח תִּקְוָה

שֶׁל יוֹם הָעַצְמָאוּת הַשִּׁבְעִים וּשְׁמוֹנֶה

שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל