צילום: ויקיפדיה
שירת מלחמה אוקראינית / אוקסנה (קְסֶנָה) רובניאק
עברית והקדמה: דוד מיכאלי
אוֹקסַנַה רוּבּניַאק (Oksana Rubaniak), ידועה
בכינויה הצבאי "קְסֶנָה" (Xena), משלבת בין
כתיבת שירה לבין שירות קרבי פעיל בחזית.
על פי ויקיפדיה, אוקסנה נולדה ב 2003, באזור הרי הקרפטים
במערב אוקראינה. בגיל 19, עם פרוץ המלחמה בשנת 2022, היא קטעה את לימודיה
כסטודנטית, התנדבה לצבא אוקראינה והצטרפה ליחידת חי"ר (החטיבה ה-72). היא
שירתה כמפקדת מחלקת מקלעים ביחידה שנלחמה בקרבות קשים, כולל באזור ווהלדאר (Vuhledar) ובאחמוט,
נפצעה קשה, ולאחר תקופת שיקום חזרה לשירות פעיל בחזית כמפקדת פלוגת רחפני תקיפה.
אוקסנה מייצגת דור חדש של "משוררים-לוחמים"
(אם להשוות לדור המשוררים הסובייטים של מלחמת העולם השניה כמו קונסטנטין סימונוב
(את חכי לי...), יוליה דרונינה וחבריהם, או לדור המשוררים הבריטים במלחמת העולם
הראשונה כמו וילפרד אוון, זיגפריד ששון וחבריהם).
עם היכולת הטכנולוגית של תקופתינו היא מפרסמת את שיריה
ברשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם שם היא נוהגת להעלות סרטונים שבהם היא
מקריאה את שיריה משטחי הלחימה כאשר קולות הרקע בשטח מהווים חלק מהשיר.
ספרה הראשון "על קו המגע" (На
лінії зіткнення) הוא קובץ שירים שנכתבו בחזית עצמה. ספרה השני "הדרך אל
הניצחון" (Шлях до перемоги) נכתב לאחר
פציעתה. אוקסנה היא אחת הדמויות המרכזיות בפרויקט אוקראיני המאגד משוררים לוחמים (Poetry
of the Free) והתפרסמה כסמל של עמידות אוקראינית.
שיריה של אוקסנה מהדהדים איכות של ישירות ותום קיומיים נטולי
מבוכה המזכירים אולי את שירת תש''ח הרחוקה והנשכחת. קו המגע הממשי משיב אותנו אל היסודות.
על התרגום:
איני דובר וקורא אוקראינית. תרגמתי מילונית באמצעות גוגלטרנסלייט
וג'מיני ואז עבדתי על השירים עד לתוצאה המוצגת כאן. ניסיוני במלאכת תרגום מסוג זה
החל בשנות התשעים עם עבודת התרגום מסינית על הטקסטים של "כתבי המופת – טאיג'י
צ'ואן ג'ינג" שם באמצעות מילונים רשמתי את הפירושים של כל סימנייה ולאחר מכן
עבדתי על התרגום כאשר המנחה אותי הוא חיפוש אחר הגדרת הכוח הפועל או "תמונת פעולה"
כמכנה משותף אוניברסלי ולא שמות עצם יחד עם ניסיוני הצבור בתנועה ומרחב. רק כשנה לאחר שהספר יצא לאור (2003), הסתבר
לי כי המשורר עזרא פאונד פעל באותה טכניקת תרגום מילונית, במיוחד בטיפולו בשירה הסינית (כפי שמופיע ב-Cathay). פאונד, בעקבות המזרחן ארנסט פנולוזה, ראה
בסימניה הסינית (האידיאוגרמה) "תמונה של פעולה" ושאף לתרגם לאחר שמיפה
את המשמעות המילונית, את ה"אנרגיה" הכלואה בתוך הסימניה. כאמור, באותו
אופן מבני פעלתי גם אני, ובדיעבד, שמחתי להיתלות באילן גבוה. מאז זה הקו המנחה אותי בכל התרגומים העולים על שולחני. כך גם בתרגום כאן מאוקראינית עם זיכרונות מלחמה.
קישור: על התרגום מסינית של כתבי המופת
הַזְּמַן
כָּאן נִמְדָּד בִּנְשִׁימוֹת / מתוך
"על
קו המגע"
כָּאן הַזְּמַן לֹא נִמְדָּד בִּשְׁנִיּוֹת,
אֶלָּא בְּכָל נְשִׁימָה נִפְלֶטֶת מִן הֶחָזֵה.
הָיִינוּ לְצֵל, הָיִינוּ לְמֵיתָרִים,
לְהִשָּׁמַע עֲבוּר אֵלּוּ הַחָפְשִׁיִּים עֲדַיִן.
הָאֲדָמָה רוֹעֶדֶת תַּחַת רַגְלֵינוּ,
וְהַשָּׁמַיִם - גַּג שֶׁנִּפְרַץ.
אָנוּ נִצָּבִים כָּאן, לֹא בְּזִמּוּן שֶׁל גּוֹרָל
כִּי כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יוֹדֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה.
"Час
тут вимірюється не секундами..."
Час тут вимірюється не секундами,
А кожним подихом, що вирвався із грудей.
Ми стали тінню, ми стали струнами,
Які звучать для вільних ще людей.
Земля дрижить під нашими підошвами,
А небо — наче дах, що протікає.
Ми тут стоїмо, долею непрошеними,
Та кожен з нас дорогу правди знає.
כותבת
את השורות האלה על ברכי...
כּוֹתֶבֶת אֶת
הַשּׁוּרוֹת הָאֵלֶּה עַל בִּרְכִּי,
שָׁם בִּמְקוֹם
שֻּׁלְחָן - מַתֶּכֶת קָרָה
אֲנַחְנוּ כָּאן הַיּוֹם, אֲנַחְנוּ כָּאן אֶחָד,
בְּתוֹךְ אֵשׁ
וּסְלָעִים נִשְׁבָּרִים.
הַמִּלָּה - הִיא
נֶשֶׁק פּוֹגַעַת מִבְּלִי לְהַחְטִיא,
הַמִּלָּה - הִיא
מָגֵן חוֹסֶמֶת מַּכָּה.
וְגַם עֵת הַכֹּל
סָבִיב מַאֲפִיר מְפֹרָר,
לֹא
נִתָּן לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב שֶׁתִּבְעַר.
"Я пишу ці рядки на коліні..."
Я пишу ці рядки на коліні,
Де замість столу — холодний метал.
Ми тут сьогодні, ми тут єдині,
Серед вогню і розбитих скель.
Слово — це зброя, що б’є без промаху,
Слово — це щит, що тримає удар.
Навіть коли навколо все порохом,
В серці горить незгасимий жар.
יחדיו
דְּמָמָה. יְרִיָּה. שׁוּב דְּמָמָה.
אָחִי קָרוֹב - עֲדַיִן נוֹשֵׁם.
מַבָּט לַשָּׁמַיִם, אֶל הַמֶּרְחָק הָאָפֹר,
בַּלֵּב - מַתֶּכֶת, בָּעֵינַיִם - פְּלָדָה.
אֵינֶנּוּ אֲשֵׁמִים שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן,
מַחֲזִיקִים בַּמֻּצָּב שֶׁלָּנוּ.
"Поруч"
Тиша. Постріл. Знову тиша.
Брат мій поруч — він ще дише.
Погляд в небо, в сіру даль,
В серці — криця, в омах — сталь.
Ми не винні, що ми тут,
Ми тримаєм свій редут.
