כלבי פו Fu dogs / Foo
dogs
כאשר משכתי את צלחת החרסינה הגדולה מתחת לצלחות האחרות והנחתי אותה
על השיש ראיתי כי על הצלחת הלבנה היו ארבעה ציורי כתמים אדומים של יצורים כלשהם
וביניהם כתמים ירוקים קטנים. על היקפה נשארו שרידים מחוקים של קו זהב דק. הצלחת
הגיעה ממטבחה של אמי. אל מטבחה של אמי הגיעה הצלחת עם סבתי, שעלתה לארץ בתחילת
שנות החמישים בעלייה היהודית האחרונה מחרבין שבסין, עם זריחת הקיסרות הקומוניסטית.
סבי דוד, איש הספרים לבית משפחת מיכאילובסקי, שהיו פליטי פוגרום אודסה, שהיו רבנים
וגם סוחרי פרוות על דרך המשי שבין מנג'וריה לאודסה, שהפכה לברזל, נשאר שם, בחרבין,
על גדות הנהר סון-גא-רי, מגן דוד דק לשמירה חקוק על אבן קברו האפורה. כשהתבוננתי מקרוב
בכתמים הענבריים שעל צלחת החרסינה ראיתי כלבי פו לוטשים עיניים ובין הכתמים טיפות
ירקן.
בסין המסורתית "כלבי פו" (Foo Dogs) או "אריות בייג'ינג" או
"כלבי אריה", הם פסלי שמירה מיסטיים להגנה על עושר משפחתי ומעמד חברתי
מפני רוחות רעות. פסלונים וציורים של כלבי פו מופיעים בכלי בית, מגולפים כקמיעות
שומרים באבני חן או כמקשים לדלת. בימינו כלבי פו יכולים להימצא בכניסות למבני
ציבור כמו מסעדות, מלונות, בתי הימורים. כלבי פו הם בעלי רעמה ושיער שופע ומייצגים
אריות מגינים.
מקורם של כלבי פו מיוחס לבודהיזם ההודי ולדימויי האריות של דרום
אסיה שליוו את שאקיאמוני שהיה לבודהה והותמרו לשומריו המסוגננים במקדשיו. שאגת
האריה מסמלת את יכולת הביטוי המדבירה של מתרגלי הדהרמה. כפת האריה מסמלת את כף ידו
המוזהבת והמוארת של הבודהה. שני אלו, השאגה והכף מצאו במשך הדורות מקום בטכניקות הקרב
הסודיות של בתי הטריאדות ואגדות הקונג-פו.
יחד עם נדידת הבודהיזם לסין הגיעה גם אדריכלות המקדשים הבודהיסטיים,
במיוחד בתקופת טאנג. אתה הגיעו גם פסלי שומרי המקדשים שנקראו אריות האבן (shíshī 石獅). זוגות של כלבי פו שגולפו מעץ, אבן, שיש, גרניט, ברונזה, הוצבו
בסין המסורתית בכניסות למקדשים, ארמונות, קברים, מבני ממשל ואחוזות.
העיבוד הסיני העמוק שיושם על כל יבוא תרבותי, תרם, במיוחד
בתקופת סונג הניאו-קונפוציאנית, לפיתוח הבינארי של הצמד המיסטי כזכר ונקבה
המייצגים את היין והיאנג ואת הסדר המשפחתי, יחד עם הסיגנון הדמוני עם הפנים
הפחוסות שתרם לדימויים ככלבים. אולי בדומה למחשבת ה"בונזאי" היפנית, אפשר
לומר שדמות הכלב הפקינזי שופעת השיער והפנים הפחוסות היא מזעור מטופח של דמויות
כלבי פו. כך גם כלבי להאסה אפסו, הצ'ואו
צ'ואו, הטרייר הטיבטי.
כלבי פו הגיעו עם גלגולי הבודהיזם מהודו דרך סין לכל מזרח אסיה.
ליפן הגיעו כלבי פו דרך "השער הסיני" של אוקינאווה כמיזוג מיתי בין כלב
לאריה ונקראו "כלבי שיסה" ) ( shisa-dog シーサー. האגדה האוקינאווית מספרת כי שליח
קיסרי סיני הביא פסלון של כלב פו מיסטי מתנה לשליט וכי פסלון מיסטי זה הפעיל את
כוחו השמיימי והציל את הקהילה מדרקון ים מרושע. גם כיום, השיסה נפוצים באי. רישום
מסוגנן של שיסה נבחר להיות הלוגו של המכון למדע וטכנולוגיה באוקינאווה.
ביפן, במקדשי השינטו הם מוצבים כאריות שמירה ומכונים
"קומאינו" (Komainu 狛犬 ) . בעבר השם "קומאינו" יוחד לנקבה שבצמד והזכר שבצמד נקרא
"שישי". בעיצובים השונים, הזנב שלפעמים עוטר בלהבות קיבל נפח ודמיון
לזנב שועל. ייתכן שזו ההשראה לגרסה של קומאינו המופיעה כזוגות של שועלים שומרים
במקדשי ה"אינארי" אלהות האורז וההצלחה, נפחי החרבות והמסחר. אריות
השמירה מכונים החל מתקופת אדו (1603-1868) "כלבים שומרים". לאירופה הגיעו כלבי מקדשים מסוגננים אלו באמצעות הסחר עם
יפן. האנגלים כינו אותם כלבי פו.
כלבי פו מופיעים בזוגות של זכר ונקבה כאשר הזכר מייצג
"יאנג" המגן כלפי חוץ על הבית עצמו, והנקבה מייצגת "יין" המגן
כלפי פנים, על בני הבית. הזכר מוצב מימין, והנקבה מוצבת משמאל. כפתו הקדמית של הזכר
מונחת על כדור המייצג את החומר או את העולם וכפתה הקדמית של הנקבה מונחת על גור
המייצג את הרוח או טבע וטיפוח. פי הזכר פתוח כדי לגרש את הרוחות הרעות ופי הנקבה
סגור כדי לשמור את הרוחות הטובות בפנים. באוקינאווה יש הסוברים להיפך: פי הזכר
סגור ופי הנקבה פתוח. צמד כלבי פו נהדרים מופיעים בספר "שר השדים" של
רוג'ר זילאזני. לזכר צבע ירקן קיסרי ולנקבה צבע ענבר עמוק או קרניאולין.
כשאני מתבונן בכלבי פו שלי מקרוב אני רואה את הנחות המכחול
המדויקות של הצייר העלום. העננות המשתנה בכתמי הצבע, הפיזור של הצבע וגבולותיו המתמזגים
עם הרקע, עיטורי הספירלות להמחשת אדוות, התנועה החיה העולה ויורדת, מצביעים על דרך
ציור דאואיסטית.
משמח אותי לדעת שבמטבח שלי נמצאים שומרי סף מיסטיים משפחתיים אלו.
כשאני מתבונן בצלחת החרסינה עליה הם מצוירים, ומעביר אצבע על שרידי קו הזהב הדק
שלה, אני נוגע בשובל הארוך של נתיבי הסחר, הפליטות וההגירה של דרך המשי האסיינית שבה
חלפו, חנו וסחרו בני משפחתי. ערבות, מדבר, הרים, ים. מביצור מיכאילובסקי שליד
אודסה לפורט ארתור שבמנג'וריה. מפורט ארתור לשנחאי, לטוקיו, לרומא, לניו-יורק ולתל-אביב.
אני חושב על הדרך החיה שבה התפזרו העושר המשפחתי, המעמד החברתי וכלי הבית שנשאו עימם בני המשפחה.
כמו הצלחת היפנית עם ציור דייגים שהייתה תלויה בבית הורי, ועכשיו היא תלויה מעל שולחן העבודה שלי, ייתכן שבמקורה צלחת החרסינה עם הציורים של כלבי פו הייתה מיועדת לתלייה על הקיר להגנה. והגנה היא הרי נחוצה תמיד. מפוגרום אודסה ועד פוגרום בארי.
במדף לידה, ליד צלחת ליל הסדר, שמורים מכל משמר ארבעה ספלי תה יפניים מחרסינה דקה ביותר, קו זהב על שפתם, ידיתם מוזהבת. על פני החרסינה שלהם דוגמאות
גיאומטריות מופשטות כחולות, כהות ובהירות, בעיצוב אר-דקו וינאי. שלשה מהם ללא פגם.
הספל הרביעי שכנראה נשבר לשניים בתיבה שנסעה במרחקים הגדולים של אסיה, מציג תיקון נפלא
במלאכת אומנות שכוחה. שני חלקיו חוברו להם בשלמות באמצעות ארבעה בריחי ברזל קטנים כהים, שנים מימין ושנים משמאל. כשאני אוחז בזהירות בספל הדק המתוקן, מעיין דרך עלי התה הסיני המקומטים הצוללים
בנוזל הענברי הרותח, בברק הסדק החוצה את הספל כולו, חש את מגע הברזל המתקן על פני
חלקת החרסינה, אני יודע, שוב, שאין שלם מלב שבור. אבל זהו כבר סיפור אחר.
אריה שמירה מאבן מקדש יונג'י בייג'ין / מקור: ויקיפדיה
ראש כלב שיסה מסוגנן, לוגו המכון המדעי טכנולוגי באוקינאווה / מקור: ויקיפדיה
שימו לב לסימטריה המושלמת של ארבעת הכיוונים
דמון יפני "שומר האמונה" עם פנים פחוסות ודמיון רב לאריה שמירה - כלב פו - שיסה / התנוחה מזכירה את אחת מתנועות הקרב מתוך הקטה "טקי שודאן" בקרטה האוקינאווי / צילום של פסל עץ מתוך סדרת פסלים "שומרי האמונה" / צילום והדפס משי דוד מיכאלי, 1979
שיסה עם זנב דמוי שועל / מקור: ויקיפדיה
הספל היפני השבור עם התיקון המופלא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה