ג'והן דאן משורר מטאפיזי (1572-1631) בשירתו דיבר בחופשיות עם אלוהים וישויותיו בלשון שלא הבחינה בין קודש לחול, העיזה פנים, עירבה מושגי מדע, אהבה ומוות, התריסה ונעה בין שנינה לקדרות. חביב עלי לקרוא לו הסונט הקדוש.
"אף אדם איננו אי" הוא אחד משיריו הידועים
ביותר שכתב כאשר כבר פנה אל הכנסייה.
"אל תתגאה המוות" הוא שיר מספר עשר בסדרה הנקראת
"סונטות אלוהיות" או "עיונים אלוהיים"
אף אדם איננו אי / ג'והן דאן
אַף אָדָם
אֵינֶנּוּ אִי,
שָׁלֵם
בִּפְנֵי עַצְמוֹ;
כָּל אֶחָד
הוּא חֵלֶק מִיַּבֶּשֶׁת,
חֵלֶק מִן
הַכְּלָל הָעִקָּרִי.
אִם רֶגֶב
הָלְאָה אֶל הַיָּם נִשְׁטָף,
אֵירוֹפָּה
אָז נֶחְסֶרֶת,
וּבֶטַח אִם
זֶה צוּק נִשָּׂא:
וּבֶטַח חֶבֶל אֶרֶץ נַחֲלַת
אָדוֹן שֶׁל רֵעֲךָ
אוֹ אִם
שֶׁלְּךָ הַבַּעֲלוּת הִנָּהּ.
כָּל מוֹתוֹ
שֶׁל מִישֶׁהוּ מִמֶּנִּי הוּא נֶחְסַר,
כִּי אָנֹכִי
בָּאֱנוֹשׁוּת אָרוּג.
וּלְפִיכָךְ לְעוֹלָם
אַל תְּבַקֵּשׁ לָדַעַת לְמִי צִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן;
הוּא
מְצַלְצֵל לְךָ .
No man is an island / John Donne
No man is an island,
Entire of itself;
Every man is a piece of the
continent,
A part of the main.
If a clod be washed away by the sea,
Europe is the less,
As well as if a promontory
were:
As well as if a manor of
thy friend's
Or of thine own were.
Any man's death diminishes me,
Because I am involved in
mankind.
And therefore never send to
know for whom the bell tolls;
It tolls for thee.
אל תתגאה המוות / סונט קדוש X (10) / ג'והן דאן
אַל
תִּתְגָּאֶה הַמָּוֶת, גַּם אִם נִקְרֵאתָ
הָאַדִּיר
וְהַמַּדְבִּיר, כִּי, הִנְּךָ אֵינְךָ כָּזֶה,
כִּי אֵלּוּ
שֶׁחָשַׁבְתָּ כִּי מִגַּרְתָּ,
לֹא כָּלוּ,
הַמָּוֶת הֶעָלוּב, גַּם לֹא יָכוֹל הִנְּךָ לִקְטֹל אוֹתִי.
הֵן
מִמְּנוּחַת שֵׁנָה שֶׁאֵין הִיא אֶלָּא תְּמוּנָתְךָ פְּחוּתָה,
יֵרָב
הָעֹנֶג, כָּךְ שֶׁמִּמְּךָ, הַרְבֵּה יוֹתֵר יִשְׁפַּע
וּבְקָרוֹב
כְּכָל אֶפְשָׁר עִמְּךָ יֵלְכוּ הַשּׁוֹשְׁבִינִים שֶׁלָּנוּ
שְׁאֵר
מְנוּחָה לְעַצְמוֹתָם, לֵידַת נַפְשָׁם.
כֵּן עֶבֶד
כָּךְ הִנְּךָ, לָזֶה גּוֹרָל, לְזֶה מִקְרֶה, לַשַּׁלִּיטִים, לַנּוֹאָשִׁים,
לְאֵלּוּ
מֻרְעָלִים, שׁוֹכְנִים שֶׁל מִלְחָמָה וְחֹלִי,
וַהֲרֵי גַּם
סַם הֲרֵי גַּם קֶסֶם אוֹתָנוּ גַּם יַרְדִּימוּ,
וְטוֹב
מִמַּכָּתְךָ, לָכֵן עַל מָה יִגְבַּהּ לִבְּךָ?
וּבַחֲלוֹף
תְּנוּמָה אַחַת קְצָרָה נָקוּם לָנֶצַח,
וּמָוֶת לֹא
יִהְיֶה יוֹתֵר; עַל כִּי תִּכְלֶה הַמָּוֶת.
Holy Sonnet X / John
Donne
Death be not proud, though some
have called thee
Mighty and dreadfull, for, thou art not soe,
For, those, whom thou think'st, thou dost overthrow,
Die not, poore death, nor yet canst thou kill mee.
From rest and sleepe, which but thy pictures bee,
Much pleasure, then from thee, much more must flow,
And soonest our best men with thee doe goe,
Rest of their bones, and souls deliverie.
Thou art slave to Fate, Chance, kings, and desperate men,
And dost with poyson, warre, and sicknesse dwell,
And poppie, or charmes can make us sleepe as well,
And better than thy stroake; why swell'st thou then?
One short sleepe past, wee wake eternally,
And death shall be no more; death, thou shalt die.
