היהודים נפזרו לארבע רוחות השמים וממשלתם נפלה תחת העול הקשה של הרומאים ולא יספה קום. אבל עם זה לא נפסק כח החיים של האומה, הגוף אמנם נשרף, אבל הנשמה נתקיימה עד עכשיו. ותהי האומה הזאת שאין לה אלא הוייה רוחנית בעיני כל האדם, אשר על האדמה, כצל מפיל אימה של מת, התועה בדרכי החיים. ואותו הצל של אומה מתה, תועה בעולם בלי אחדות, בלי אורגניזציה, בלי ארץ ובלי קשר, אומה שאיננה חיה ובכל זאת היא מתהלכת בארצות החיים – אותו הצל המוזר שאין משלו בכל ההיסטוריה... האימה הגדולה... הנופלת על האומות, למראה אומה מתה שבכל זאת לא חדלה לחיות... האימה הזאת ביחד עם סבות אחרות... פינו את הדרך לשנאת היהודים.
אוטואמנציפציה, יהודה לייב (לאון) פינסקר. תרגום: בר טוביה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה