סכנה! גז!
מלחמת הגז הטבעי והשפעתה הביטחונית והחברתית
באזורנו
מאת: דוד מיכאלי
בספר מילכוד
22 מספר איש צוות אויר אינדיאני שבכל פעם שחברת נפט גילתה נפט במקום מושבה של
משפחתו היא העיפה אותם משם. האם אנו תחת איום כזה? מה הקשר בין הגז למלחמות המזרח
התיכון, לערעור יציבותו, ולאיום על החופש והדמוקרטיה בישראל?
נתיבי
האנרגיה הם מקור רווח אדיר עם משאב כפול: תוצרת הגז הטבעי ושליטה על נתיבי ההולכה.
בדומה למאבק נתיבי הסחר בין פורטוגל לאנגליה במאה ה 17. נתיבי האנרגיה חוצים
גבולות ואורכם אלפי קילומטרים. נתיבי הגז והנפט נשלטים ונשמרים ע''י צבאות לאומיים
וחברות כוח אדם המועסקים ע''י תאגידים בינלאומיים בגיבוי המעצמות והקואליציות
המסורתיות והמקומיות שלהן. סין, רוסיה, איראן מופיעות בסוריה, עזה, לבנון, עם התאגידים
גזפרום הרוסית, קנוק הסינית ועוד. ארה''ב והאיחוד האירופי מופיעות בקטאר, סעודיה,
מצרים, ירדן וכווית, עם התאגידים שברון, אקסון, של, מובייל, הליברטון, בלאקווטר, BP, תאגידים אירופים, אוסטרלים ועוד. סכסוכים אתנו-פוליטיים הם כלים
במאבקי השליטה. הליברטון, תאגיד האבטחה והשירותים לצבא ארה''ב בעיראק מעורב בהפקה,
ייעוץ ומתן שירותים לתחום הנפט והגז האמריקאי. במהומת מלחמת האזרחים בעיראק אישרו חוק
מיוחד לחברות "של" ו-BP לשלוט בעתודות
הנפט של עיראק. אחרי 11 בספטמבר העביר הממשל האמריקאי את ניהול "המלחמה
בטרור" למיקוּר חוץ(!) לתאגידי "האליברטון" ו"בלאקווטר". במפרץ הפרסי שדה הגז והנפט הגדול בעולם מחולק בין
קטאר לאיראן. ארה''ב, סעודיה וקטאר יזמו נתיב הולכה של גז טבעי דרך סוריה לים
התיכון ומשם לתורכיה ולאירופה. סוריה הפנתה את גבה וסיכמה או נאלצה לסכם עם איראן
ורוסיה על פרויקט זה. האם זו עילה למלחמה? אוקראינה ואוסטיה הן חלק ממאבקי הגז
והנפט של רוסיה מול תאגידים מערביים במשחק הגדול שבו הם מנסים לנטרל את שליטת
רוסיה באספקת הגז לאירופה עם פרויקטים כמו צינור נבוקו להולכת גז טבעי מבאקו
לתורכיה. בינואר 2014 חתם אבו מאזן הסכם עם רוסיה ותאגיד הגז שלה גזפרום על זכויות
לניצול מאגרי הגז מול עזה. כך הציב פוטין תשובה במאבק השליטה במאגרי הגז בים
התיכון ונתיבי הולכה לאירופה: מצפון לישראל עם העמקת האחיזה בטרטוס ולטקיה
הסוריות, ועתה מדרום בחופי עזה. בתשובה למהלך זה מעורבים ארה''ב, מצרים, סעודיה וקטאר
התומכת בחמאס.
מאבקי
האנרגיה מערערים את היציבות במזרח התיכון ובישראל. תחנות הקצה של נתיבי הגז
הן באירופה שהאינטרס שלה הוא לשמור על אספקת האנרגיה למערכותיה. האינטרס הישראלי מנוגד
לאינטרסים של הקואליציה המערבית וגם של המזרחית. בגלל הסכסוך נותרה ישראל כמעט
בלתי מחוברת לצינור הערבי ולכן גם משוחררת יחסית מהשפעות. המאגרים בים התיכון
נמצאים בבעלות משותפת ישראלית ואמריקאית, עתה ישראל מוצאת שכן רוסי מדרום, דבר שאינו
נוח גם עבור מצרים. כניסת רוסיה למשחק הבעלות בים התיכון משפיעה סביבתית ופוליטית.
רוסיה כספקית הגז העיקרית לתורכיה יכולה להשפיע על מגמותיה. השותפות האמריקאית עם
קטאר במפרץ הפרסי משפיעה ומושפעת בהתאמה. תאגיד גזפרום המגובה בכוח צבאי אינו כפוף
למדדי איכות סביבה בישראל. ייתכן שחלק מהתשובה המערבית הוא קידום הקידוחים בעמק
האלה ובגולן ע''י תאגיד אמריקאי. גם מפעלי עיבוד גז במישור החוף יכולים להיות חלק
מטביעת כף רגל זו. מאבקים ביטחוניים היכולים להיות מושפעים מאינטרסים תאגידיים,
יחד עם מאבקים חברתיים וסביבתיים בארץ, יוצרים תמהיל מאיים.
תגליות הגז
מאיימות על החופש והדמוקרטיה בישראל באמצעות הטיית מערכות המדינה לטובת רווח.
משולש האיזונים של חוק, שיפוט וביצוע, ומערכותיו ביטחון, רווחה, רפואה וכלכלה, המאפיין
את מה שקרוי העולם הראשון, נמצאים תחת לחץ תאגידי. ב"אמנות המלחמה" של
סון טסו נאמר: "הניצחון הצבאי מושג רק לאחר שהחברה כבר מפורדת ומובסת ברוחה."
אנו נמצאים במאבק חברתי מקצין ובמלחמת התשה תאגידית המנצלת כל משבר להשתלטות על
נכסים ושטח. מכיוון שהמרוויחים יהיו תאגידי האנרגיה שישתמשו בשטח ישראל וחופיה
כמסופי עיבוד, ייצור והולכה, יהיה נכון לחפש שם את המניעים והמנועים. ככל שהשליטה
התאגידית גדלה כך יופר החוזה החברתי בין המדינה לאזרחיה וזכויות האדם, תיעלם
האחריות ההדדית ותגדל הסכנה לדמוקרטיה הישראלית. בשיקול הרווח של שטחי תעשיה מול
מגורים ושטחים פתוחים, שטחי התעשייה רווחיים יותר. לכן הם מאיימים על סביבה פתוחה
וקיימות חברתית. על מדינת ישראל לרסן אינטרסים תאגידיים בלתי מבוקרים ואת האקולוגיה
הסביבתית והחברתית שהם מכתיבים. כבר עתה אנחנו נוכחים בתהליך המואץ של הפיכת ישראל
למגה-עיר אחת. אם אנחנו לא רוצים שייקחו לנו את הקרקע כאן בהגבלה וסגירת שטחים
לתעשייה, או בפיתויים כספיים – עלינו, גברים ונשים, דתיים, חילונים, ימנים,
שמאלנים, עדות למיניהן, ערבים, יהודים, מרכז ופריפריה ובכלל, להתאחד מול הלחץ
התאגידי הרואה באדם משאב לניצול ולהכתיב מדדי חיים אנושיים חברתיים וסביבתיים
לחידוש החוזה החברתי והסביבתי.
הכותב הוא
ראש התכנית הבינתחומית לטיפול שטח בסמינר הקיבוצים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה