כיסוף דואה

כִּיסוּף דוֹאֶה עַל פָּנֵינוּ
וְכּוֹכָבִים קָרְבוּ מְאוֹד
אוֹרָנִים לוֹחֲשִׁים כַּרְמֶל
כַּרְמֶל לוֹחֵשׁ
קוֹלֵך, צִיפּוֹר שֶׁל לַיְלָה 
וְשָדַיִיך גֶּבַע עֲרָפֶל
וּבַמִּדְרוֹן עוֹלֶה הַיָּם 
לְשוֹנוֹתָיו הֵן אֲדָמָה וָשַׁחַר 
וְכֹה שָׁקֵט.
כֹּה שָׁקֵט הָהָר.
וְכֹה שְׁקֵטָהּ קַשְׁתִּית הָעָיִן
וְקֶשֶׁת אֶבְרָתוֹ שֶׁל בַּז דּוֹרֵך שְׁנָתוֹ
וְקֶשֶׁת הַגִּבְעָה וְקֶשֶׁת הַמִדְרוֹן 
וְפֶּרַח תְּאֵנָה קָמּוּץ. וָרָך.
בְּאֵר הַלַּיְלָה ואִלְמָהּ הַלָּח
וְכּוֹכָבִים קָרְבוּ מְאוֹד
כִּיסוּף דוֹאֶה.

ויליאם בלייק / שירי ניסיון / 1794

ויליאם בלייק / שירי ניסיון / 1794

הָלַכְתִּי אֶל גַּן הָאַהֲבָה,
וְרָאִיתִי מָה שֶׁלֹּא רָאִיתִי אֵי פַּעַם:
בַּיִת לִתְפִלָּה נִבְנָה בַּמֶּרְכָּז בֵּינוֹתָיו
הֵיכָן שֶׁשִּׂחַקְתִּי עַל יְרַק עֲדָנָיו.

וְשַׁעֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה סְגוּרִים הָיוּ
ו"אָסוּר לָכֶם". עַל הַדֶּלֶת חָרְטוּ;
אָז פָּנִיתִי אֶל גַּן הָאַהֲבָה
שֶׁפְּרָחִים מְתוּקִים כֹּה רַבִּים נָשָּׂא

וְרָאִיתִי כִּי נִמְלָּא בִּקְבָרִים
וּמַצֵּבוֹת שָׂם בִּמְקוֹם הַפְּרָחִים
וְאַנְשֵׁי דָּת גְּלוּמִים בְּשָׁחֹר הוֹלְכִים וְחַגִים
אוֹחֲזִים שִמְחוֹתַיי תְּשׁוּקוֹתַי בְּחָחִים.

I went to the Garden of Love,

And saw what I never had seen:

A Chapel was built in the midst,

Where I used to play on the green.

And the gates of this Chapel were shut,

And Thou shalt not. writ over the door;

So I turn'd to the Garden of Love,

That so many sweet flowers bore. 

And I saw it was filled with graves,

And tomb-stones where flowers should be:

And Priests in black gowns, were walking their rounds,

And binding with briars, my joys & desires.