יום רביעי, 26 ביוני 2024

השפעתו המשחררת של היופי בתחום הרוח / דברי חכמה של אלברט איינשטיין / ציטטה רחל אליאור

דברי חכמה של אלברט איינשטיין

"לעולם אל תתייחס אל לימודיך כאל חובה אלא כהזדמנות מעוררת קנאה ללמוד ולדעת את השפעתו המשחררת של היופי בתחום הרוח. לשם אושרך שלך ולתועלת הקהילה שבתוכה תעבוד בעתיד."
*
"יש שני דברים אינסופים: היקום וטיפשותו של האדם. ואני לא בטוח לגבי היקום."
*
*
״ההבדל בין גאונות לטיפשות הוא שלגאונות יש גבולות"
*
"כל עוד נשאר עבדים לאמת, לצדק, ולחירות, נוסיף לייצור הערכים שיסייעו לתיקון האנושות.".
*
"הדבר היחידי שמדען מוכרח לדעת זה מיקומה של הספרייה הקרובה."
*
“שאיפה לחקירה לשמה, אהבת הצדק עד כדי קנאות ושאיפה לעצמאות אישית – אלה הם יסודות המסורת של העם היהודי, שהולידו בי את הרגש, ששייכותי לעם זה היא לי מתנת הגורל… כל זמן שאנו נשארים עבדים נאמנים לאמת, לצדק ולחירות, לא זו בלבד שנחיה כעם העתיק מכל העמים, אלא גם נוסיף כבעבר ליצור על ידי עבודה פורייה ערכים, שיסייעו לתיקון האנושות”.
(מאיר הלל הבן שמאי, איינשטיין, אלברט, האנציקלופדיה העברית, כרך שני, תשי"א, עמ' 995)

דוד מיכאלי - ריכוז קישורים לעבודות


קישור לבלוג "כתוב" – כתיבה ועבודות חזותיות

קישור לתצוגת ספרים – דף הוצאה מנדלי

קישור למוסף תרבות ספרות הארץ – יומן לילות החטופים – מנהרות לילה

קישור למוסף תרבות ספרות הארץ – מסה - בין פוגרום אודסה לפוגרום בארי

קישור למוסף ספרים הארץ – שיר "הילחמו על העוגיות"

קישור ליוטיוב – קינה 710 – מוזיקה וציורים 9:30 דק'

קישור ליוטיוב – "מכיוון" – שירה בליווי מוזיקלי

קישור ליוטיוב – הדרך לשדה בוקר – שירת ההולך במדבר מוזיקה צילום ואנימציה 24 דק'

יום שלישי, 25 ביוני 2024

המנון ללייבוביץ - וכשהמערב נפל / דוד מיכאלי

 המנון ללייבוביץ - וכשהמערב נפל  

 

וּכְשֶׁהַמַּעֲרָב נָפַל

נָפַל גַּם הַצָּפוֹן

נִשְׁאֲרוּ רַק מִזְרָח וְדָרוֹם

הַמַּצְפֵּן הִתְהַפֵּךְ עַל צִדּוֹ וְטָבַע

לִיבֶּרָה-מִי נָשָׂא אֶת אָוֶה-מָרִיָּה

חֲזָרָה אֶל צִיּוֹן הַיְּהוּדִיָּה הַקְּטַנָּה

הִיא לָחֲשָׁה בְּאָזְנוֹ סִבֹּלֶת

הוּא לָחַשׁ בְּאָזְנָהּ הַתְמָדָה

וְהִמְשַׁכְנוּ לַחְתֹּר בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁשָּׁמַרְתִּי

אֶל מַּצְפֵּן הַר סִינַי וְהַר הַמּוֹרִיָּה

 

וּכְשֶׁהַמַּצְפֵּן טָבַע

וְהֵם בָּאוּ אֵלַי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי; לֹא תַּעַבְרוּ!

וְהֵם בָּאוּ אֵלַי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי; לֹא תַּעַבְרוּ!

 

הַסּוֹפְרִים הָיוּ הַמְּעַרְבּוֹלוֹת שֶׁבַּיָּם

מוֹשְׁכִים אֶת הַשְּׁאוֹל לְמַעְלָה

הַמְּשׁוֹרְרִים הָיוּ הַגַּלִּים שֶׁבַּיָּם

קוֹצְפִים אֶת פִּרְחֵי גַּן הָעֵדֶן

הוּא לָחַשׁ אַל תַּבִּיטִי מִזְרָחָה

פֶּן תִּהְיִי לְאֶבֶן חָאקִי גַּרְעִינִית

הִיא לָחֲשָׁה אַל תַּבִּיט דָּרוֹמָה  

פֶּן תִּהְיֶה לְחוֹל-דָּם וְאָבָק

נֵלְכָהּ לְפִי הַצָּפוֹן וְנַגִּיעַ

אֶל מַּצְפֵּן הַר סִינַי וְהַר הַמּוֹרִיָּה

 

וּכְשֶׁהַמַּצְפֵּן טָבַע

וְהֵם בָּאוּ אֵלַי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי; לֹא תַּעַבְרוּ!

וְהֵם בָּאוּ אֵלַי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי; לֹא תַּעַבְרוּ!

 

וּכְשֶׁהַמַּעֲרָב נָפַל

נָפַל גַּם הַצָּפוֹן

נִשְׁאֲרוּ רַק מִזְרָח וְדָרוֹם

הַמַּצְפֵּן הִתְהַפֵּךְ עַל צִדּוֹ וְטָבַע


וּכְשֶׁהַמַּצְפֵּן טָבַע

וְהֵם בָּאוּ אֵלַי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי; לֹא תַּעַבְרוּ!

וְהֵם בָּאוּ אֵלַי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי; לֹא תַּעַבְרוּ!

 

 

יום שלישי, 18 ביוני 2024

מעברים ושינויים / בית הסופר / הקראה

 מעברים ושינויים

דוד מיכאלי

 

 

מלגה לגלות

 

Q

הֵיכָן שֶׁמִזְוָדוֹת נוֹפְלוֹת עַל צִדָּן וְנֶעֱלָמוֹת

מֶרְחָב גָּדוֹל מִסְתַּמֵּן לְאִטּוֹ

הֶעָבָר בִּלְתִּי צָפוּי

שׁוּב

לְפִיכָךְ:

הַוַּעֲדָה לִקְרוּאָסוֹן שְׁקֵדִים וְאֵרוּעִים מוֹחִיִּים

מַזְמִינָה לְהַגִּישׁ מֻעֲמָדוּת

לְקַבָּלַת מִלְגָּה לְגָלוּת

מֻזְמָנִים פְּלִיטֵי שָׁחֹר לָבָן

מַסְכִּימִים כְרוֹנִיִּים עִם צִפִּיָּה לְנֶפֶץ פִּתְאוֹמִי

מְאַבְּדֵי פֵּשֶׁר אֵיבָרִים וְקוֹל

גַּנָּבֵי מִזְוָדוֹת מִלִּים תְּלוּיִים לְמֶחֱצָה

נִמְנָעִים מִדֵּעָה וְשׁוֹמְרֵי מִסְרוֹנִים

יֵשׁ לִשְׁלֹחַ יְמֵי עֳתָקִים הַכּוֹלְלִים   

קוֹרוֹת לְלֹא קִירוֹת

לְפָחוֹת צֹמֶת מִתְנוֹעֵעַ אֶחָד 

רְשִׁימַת סְדָקִים מוּכָחִים.

עֲדִיפוּת לְבַעֲלֵי תְּאָרִים לְמַחֲנוֹת,

לִבְתוּלִים קְבוּעִים, לִזְנוּת,

לְהַפְנָיַית מַבָּט, לְהִתְעַלְּמוּת

יֵשׁ לְצָרֵף מַצְפֵּן זִכָּרוֹן בְּקֻפְסַת עָשָׁן קְלָסִית

רֵיחַ לֶחֶם אָבוּד וּנְשִׁירָה אִלֶּמֶת שֶׁל גָ'קָרַנְדָּה

בִּרְשִׁימַת הַמַּמְלִיצִים יֵשׁ לִכְלֹל אֶת הַדְּמוּת הָאַחַת

אֵלֶיהָ אַתָּה כּוֹתֵב

Q

אִם כִּי וְכוּ' וְכוּ' - מְיֹעֶדֶת לְכָל הַמִּינִים

 

 

 

 

 


 

רגע מעבר

 

רֶגַע הַמַּעֲבָר

דְּאִיָּה וְשֶׁקֶט

מֵאָחוֹר קוֹל סְלָעִים

לְפָנִים רַעַשׁ אֲדָמָה

הָעֹמֶק הוּא

נֶחָמָתוֹ שֶׁל הַשֶּׁבֶר

 

 

 

 

מקום

 

מָקוֹם

אֶרֶץ שֶׁנָּסְעָה הָלְאָה

מִתְרַחֶקֶת אַט

מִשְּׂפַת הָאֵם

שֶׁעָלֶיהָ אֲנִי עוֹמֵד

תַּחְתַּי

סִרְטֵי מַיִם וְאָבָק

מְצַפִּים תְּהוֹם

שֶׁבָּהּ נוֹלַד רֶגַע רֶגַע

אוֹקְיָאנוֹס חָדָשׁ

 

 

 

תכונת הכמיהה לבחירה מחדש

 

הָאֵין אָנוּ חוֹתְרִים לְהַגִּיעַ אֶל אוֹתָהּ צֹמֶת שֶׁל אֶפְשָׁרוּיוֹת שֶׁחָלַפְנוּ בָּהּ? הָאֵין אָנוּ כְּמֵהִים לַחֲזֹר בִּזְמַן כְּדֵי לְשַׂחֵק מֵחָדָשׁ וְלִבְחֹר מֵחָדָשׁ? לְתַקֵּן? אוֹ לְפָחוֹת לִבְחֹן אֶת בְּחִירָתֵנוּ הַהִיסְטוֹרִית?  כִּבְרִיּוֹת הַיְּכוֹלוֹת לְסַפֵּר סִפּוּר וּלְהִתְבּוֹנֵן אֶל עֲבָרֵינוּ, קִיּוּמוֹ שֶׁל הַמֶּרְחָב, אוֹ הַנָּתִיב, שֶׁלֹּא בָּחַרְנוּ בּוֹ, עֲדַיִן תָּקֵף, לְפָחוֹת בְּזִכְרוֹנֵנוּ, וְכָךְ גַּם אֶפְשָׁרוּת הַבְּחִירָה הַמַּמְשִׁיכָה לְרַחֵף סְבִיבֵנוּ לְתָמִיד, בְּשֹׁבֶל הָאָרֹךְ אוֹ בַּעֲנָנִים שֶׁל זִכְרוֹנֵנוּ, הַאִם בָּחַרְנוּ נָכוֹן אוֹ הַאִם נָטִינוּ אוֹ הֻטִּינוּ. תְּחִלַּת הַפְּעֻלָּה הִיא גַּם תְּחִלַּת תִּקְתּוּקוֹ שֶׁל הַזִּכָּרוֹן. הָיָה, יָכוֹל הָיָה שֶׁלֹּא לִהְיוֹת, הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת אַחֶרֶת.

הָרָצוֹן לְקַבֵּל הִזְדַּמְּנוּת לִבְחִירָה חוֹזֶרֶת הִנּוֹ חֵלֶק מִתְּכוּנַת זִכְרוֹנֵנוּ, מֵאֱנוֹשִׁיּוּתֵנוּ. לַבְּחִירָה שֶׁנָּטַלְנוּ בְּשִׁיטוּט הַקִּיּוּמִי שֶׁלָּנוּ, הַכּוֹלֵל הִקָּלְעוּת לְמַצָּבִים פּוֹגְעִים שֶׁאֵינָם מֻזְמָנִים וְאֵינָם נִשְׁלָטִים, יֵשׁ מַשְׁמָעוּת אִישִׁית שֶׁל גּוֹרָל, הִתְמוֹדְדוּת וּנְטִילַת אַחְרָיוּת. וּמִכָּאן שְׁמוֹנַת הַמַּשְׁמָעוּיוֹת הָרִגְשִׁיּוֹת: זַעַם, נְקָמָה, יֵאוּשׁ, אַשְׁמָה, בּוּשָׁה, חֲרָטָה, צַעַר, גֹּעַל, הַנּוֹבְעוֹת מִסּוֹפִיּוּת הַבְּחִירָה שֶׁבָּחַרְנוּ, אוֹ שֶׁנִּכְפְּתָה עָלֵינוּ, בִּנְקֻדָּה כָּלְשֶׁהִי בַּזְּמַן, רֶגַע שֶׁאֵינוֹ קַיָּם יוֹתֵר וּלְעוֹלָם לֹא יַחֲזֹר. 

"אִם, רַק, אָז", אֵלּוּ הַבִּטּוּיִים הַמַּצָּבִיִּים וְהַסִּבָּתִיִּים הַמְּלַוִּים אוֹתִי יַחַד עִם נְתִיבָה הַנִּמְשָׁךְ שֶׁל הַבְּחִירָה וּמְעַבְּדִים אֶת הַמֶּרְחָב הָעִלָּאִי שֶׁל רָצוֹן, כַּוָּנָה, מַחֲשָׁבָה וְהִרְהוּר. מִכָּאן נִגְזָרוֹת הָאֶפְשָׁרוּיוֹת הַהִסְתַּבְּרוּתִיּוֹת שֶׁל הַתִּקְוָה, הַתִּקּוּן, הַפִּצּוּי, הַהַשְׁלָמָה, הַמִּתְנַתְּקוֹת מִן הָאִחוּז הַמַּכְאִיב שֶׁל "אִם, רַק, אָז", וּבָזֹאת הֵן אוֹחֲזוֹת בְּמֵמַד שֶׁל הַחְלָמָה.