אמילי דיקינסון / תרגום שירים לעברית / דוד מיכאלי

לילות פרא / 269 / אמילי דיקינסון

 

לֵילוֹת פֶּרֶא - לֵילוֹת פֶּרֶא!

אִתָּךְ הָיִיתִי  

לֵילוֹת פֶּרֶא עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת

הַמּוּתָרוּת שֶׁלָּנוּ!

 

חַסְרוֹת תּוֹעֶלֶת - הָרוּחוֹת -

לַלֵּב שבַּנָּמֵל -

סִיַּמְתִּי עִם הַמַּצְפֵּן -

סִיַּמְתִּי עִם הַמַּפָּה!

 

החֲתִירָה בָּעֵדֶן -

אָה - הַיָּם!

לוּ רַק אוּכַל עֲגֹן - הַלַּיְלָה -

בָּךְ!

 

 

Wild nights - Wild nights! (269)

By Emily Dickinson

 

Wild nights - Wild nights!

Were I with thee

Wild nights should be

Our luxury!

 

Futile - the winds -

To a Heart in port -

Done with the Compass -

Done with the Chart!

 

Rowing in Eden -

Ah - the Sea!

Might I but moor - tonight -

In thee!

 

 

התנ''ך הוא כרך עתיק / סונט 1545 / אמילי דיקינסון

 

הַתָּנָ"ךְ הוּא כֶּרֶךְ עַתִּיק  –

נִכְתַּב עַל יְדֵי גְּבָרִים דֵּהִים

עַל פִּי הַצָּעַת רְפָאֵי הַקֹּדֶשׁ  –

הַנּוֹשְׂאִים – בֵּית לֶחֶם –

עֵדֶן – הַחַוָּה הָעַתִּיקָה –

הַשָּׂטָן – הַקָּצִין –

יְהוּדָה – הַבּוֹגֵד הַגָּדוֹל  –

דָּוִיד – הַמְּשׁוֹרֵר הַנּוֹדֵד  –

חֵטְא – מָצוֹק מְסֻמָּן

חוֹבַת אֲחֵרִים לְהִתְנַגֵּד –

בָּנִים שֶׁ"מַאֲמִינִים" הֵם מְאוֹד בּוֹדְדִים –

בָּנִים אֲחֵרִים "אֲבוּדִים" –  

אִם אַךְ הָיָה לַהַגָּדָה מַגִּיד רוֹגֵשׁ –

כָּל הַבָּנִים הָיוּ מַגִּיעִים –

מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אוֹרְפֵאוּס לֵב שׁוֹבֶה  –

הוּא לֹא גִּינָּה –

The Bible is an antique Volume (1545) / Emily Dickinson

 

The Bible is an antique Volume –
Written by faded Men
At the suggestion of Holy Spectres –
Subjects – Bethlehem –
Eden - the ancient Homestead –
Satan – the Brigadier –
Judas – the Great Defaulter –
David – the Troubadour –
Sin – a distinguished Precipice
Others must resist –
Boys that "believe" are very lonesome -
Other Boys are "lost" –
Had but the Tale a warbling Teller –
All the Boys would come –
Orpheus' Sermon captivated -
It did not condemn –

 

את כל האמת ספרי / 1263 / אמילי דיקינסון

 

אֶת כָּל הָאֱמֶת סַפְּרִי אַךְ מֻטֵּית –

שְׁקָרִים תֻּקַּף הַהַצְלָחָה

עֲבוּר חֻלְשַׁת תַּעֲנוּגֵינוּ בְּהִירָה מִדַּי

עָצְמַת הַהַפְתָּעָה שֶׁל הָאֱמֶת

כְּפִי שֶׁהַבָּרָק לִילָדִים יוּקַל

עִם סוּג שֶׁל הַסְבָּרָה

עַל הָאֱמֶת כָּךְ לְסַנְוֵר בְּהַדְרָגָה

אַחֶרֶת כָּל אָדָם יִהְיֶה סוּמָא -

 

 

Tell all the truth but tell it slant — (1263)

By Emily Dickinson

 

Tell all the truth but tell it slant —

Success in Circuit lies

Too bright for our infirm Delight

The Truth's superb surprise

As Lightning to the Children eased

With explanation kind

The Truth must dazzle gradually

Or every man be blind —

 

אני אף אחד! מי אתה? / אמילי דיקינסון

 

אֲנִי אַף אַחַת! מִי אַתָּה?

גַּם אַתָּה - אַף אֶחָד -?

אָז יֵשׁ זוּג מֵאִתָּנוּ!

אַל תְּסַפֵּר! הֵם הָיוּ מְפַרְסְמִים - אַתָּה יוֹדֵעַ!

 

כַּמָּה מְשַׁעֲמֵם - לִהְיוֹת - מִישֶׁהוּ!

כַּמָּה הֲמוֹנִי - כְּמוֹ צְפַרְדֵּעַ -

לוֹמַר שֵׁם שֶׁל מִישֶׁהוּ – חֹדֶשׁ יוּנִי שֶׁלֹּא נִגְמַר–

לְבִצָּה מִתְפַּעֶלֶת!

 

I’m Nobody! Who are you? (260) / Emily Dickinson

 

I’m Nobody! Who are you?
Are you – Nobody – too?
Then there’s a pair of us!
Don’t tell! they’d advertise – you know!

 

How dreary – to be – Somebody!
How public – like a Frog –
To tell one’s name – the livelong June –
To an admiring Bog!

נאמן עד כלות / אמילי דיקינסון

 

'נֶאֱמָן עַד כְּלוֹת' יִתְקֹן

מִן הַפְּסִיקָה הַשְּׁמֵימִית –

נֶאֱמָנוּת עִם תְּנָאִים

נֶאֱמָנוּת נִמְאֶסֶת  –

 

'כִּתְרֵי חַיִּים' הֵם פְּרָסֵי שֵׁירוּת

לְלֵב נֶאֱצָל,

נִתָּנִים עֲבוּר הַנְּתִינָה, לְבַדָּהּ,

לֹא כְּגֶמֶל.   

–

– 'נֶאֱמָן עַד כְּלוֹת' יִתְקֹן

מִן הַפְּסִיקָה הַשְּׁמֵימִית –

הַהַצָּעָה אָכֵן מִשְׁתַּלֶּמֶת 

אַךְ הַלֵּב נָסוֹג –

 

'אֲנִי אֶתֵּן' הַתְּנַאי הַבְּסִיסִי –

שְׁמֹר לְךָ אֶת 'כֶּתֶר הַחַיִּים' שֶׁלְּךָ –

אֵלּוּ לָהֶם יַתְאִים, הֲגוּנִים מִלַּעֲנֹד זֹאת –

עַל עַצְמְךָ נַסֵּה זֹאת –'

 

Faithful to the end / Emily Dickinson

 

'Faithful to the end' Amended

From the Heavenly Clause –

Constancy with a Proviso

 Constancy abhors –

 

 'Crowns of Life' are servile Prizes

 To the stately Heart,

Given for the Giving, solely,

No Emolument.

 

 - 'Faithful to the end' Amended

From the Heavenly clause –

 Lucrative indeed the offer

But the Heart withdraws –

 

'I will give' the base Proviso –

Spare Your 'Crown of Life' –

 Those it fits, too fair to wear it –

 Try it on Yourself -'

 

 

השיר דן באמונה מוחלטת מול אמונה עם תנאים או באהבה התלויה בדבר מול אהבה שאינה תלויה בדבר. המשוררת משתמשת במינוחים מקראיים ומשפטיים.  

הצלחה תיחשב למתוקה ביותר / אמילי דיקינסון

 

הַצְלָחָה תֵּחָשֵׁב לִמְתוּקָה בְּיוֹתֵר

אֵצֶל אֵלּוּ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא צָלְחוּ.

כְּדֵי לְהָבִין מַשְׁקֵה אֵלִים

נִדְרָשׁ הַצֹּרֶךְ הַבּוֹעֵר בְּיוֹתֵר .

 

אַף לֹא אֶחָד מִכָּל פֻּנְדָּקָאֵי הָאַרְגָּמָן

שֶׁאֶת הַנֵּס נָשְׂאוּ הַיּוֹם

יָכוֹל לוֹמַר וּלְהַגְדִּיר

בְּהִירוּתוֹ שֶׁל נִצָּחוֹן

 

עִם נִצְחוֹנוֹ – גְּוִיעָה –

עַל אֹזֶן אֲסוּרָה שֶׁל מִי

נִדְחַק הַנִּצָּחוֹן רָחַק

וּמְיֻסָּר פָּקַע וָאַיִן!

 

Success is counted sweetest (112) / Emily Dickinson

 

Success is counted sweetest

By those who ne'er succeed.

To comprehend a nectar

Requires sorest need.

 

Not one of all the purple Host

Who took the Flag today

Can tell the definition

So clear of victory

 

As he defeated – dying –

On whose forbidden ear

The distant strains of triumph

Burst agonized and clear!

 "תקווה" זה הדבר עם נוצות / אמילי דיקינסון

 

"תִּקְוָה" זֶה הַדָּבָר עִם נוֹצוֹת -

הַמְּקַנֵּן בַּנְּשָׁמָה -

וְשָׁר אֶת הַנִּגּוּן שֶׁאֵין לוֹ מִלִּים -

וּלְעוֹלָם אֵינוֹ פּוֹסֵק - וּבִכְלָל -

 

וּמָתוֹק בְּיוֹתֵר - הוּא נִשְׁמָע - בַּסּוּפָה - 

וְהַסּוּפָה הֲרֵי בְּהֶכְרַח הִיא מָרָה  -

יְכוֹלָה לְעַרְעֵר הַצִּפּוֹר הַקְּטַנָּה

שֶׁחֻמַּם שֶׁל רַבִּים כֹּה שִׁמְּרָה  -

 

שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ בָּאָרֶץ הַקָּרָה בְּיוֹתֵר -

וְעַל הַיָּם הַזָּר בְּיוֹתֵר -

וַעֲדַיִן – אַף פַּעַם – בִּקְצֵה הַקָּצֶה,

פֵּרוּר לֹא בִּקְּשָׁה הִיא  - מִמֶּנִּי.

 

 

“Hope” is the thing with feathers

By Emily Dickinson

“Hope” is the thing with feathers -

That perches in the soul -

And sings the tune without the words -

And never stops - at all -

 

And sweetest - in the Gale - is heard -

And sore must be the storm -

That could abash the little Bird

That kept so many warm -

 

I’ve heard it in the chillest land -

And on the strangest Sea -

Yet - never - in Extremity,

It asked a crumb - of me.

 

לכאב יסוד עיוור / אמילי דיקינסון

לַכְּאֵב - יְסוֹד עִוֵּר -

אֵינוֹ יָכוֹל לְהִזָּכֵר

מָתַי הֵחֵל - אוֹ אִם הָיָה

יוֹם בּוֹ לֹא הָיָה -

 

אֵין לוֹ עָתִיד - זוּלַת עַצְמוֹ -

אַרְצוֹתָיו הָאֵינְסוֹפִיּוֹת מְכִילוֹת אֶת

עֲבָרוֹ, פָּתוּחַ לִתְפֹּס

עוֹנוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁל כְּאֵב

 

Pain Has An Element of Blank

Pain has an element of blank; 
It cannot recollect 
When it began, or if there were 
A day when it was not. 

It has no future but itself, 
Its infinite realms contain 
Its past, enlightened to perceive 
New periods of pain