הדרכה לקריאת שיר השירים / פסוקי ההשתוקקות

 הדרכה לקריאת שיר השירים

סְבִיב הַמִּלָּה מִשְׂתָּרֵעַ מֶרְחָב שֶׁל שְׁתִיקָה. לְלֹא הַמִּלָּה לֹא הָיָה מֶרְחָב זֶה נִבְרָא. סְבִיב הַפָּסוּק מִשְׂתָּרֵעַ מֶרְחָב שֶׁל שְׁתִיקָה. לְלֹא הַפָּסוּק לֹא הָיָה מֶרְחָב זֶה נִבְרָא. סְבִיב הַשִּׁיר מִשְׂתָּרֵעַ מֶרְחָב שֶׁל שְׁתִיקָה. לְלֹא הַשִּׁירָה לֹא הָיָה מֶרְחָב זֶה נִבְרָא.

כְּנוּסִים אֶל בֵּיתָם בַּסֵּפֶר, מְקֻפָּלִים וּמְצֻפָּפִים הַפְּסוּקִים וְהַמִּלִּים לְמִרְקָם מְקֻדָּד הַמְּכַסֶּה מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב אֶת פָּנָיו שֶׁל מֶרְחַב אֵינְסוֹף הָאוֹר הַבָּהִיר שֶׁגַּם הוּא מְחֻלָּק לְבָתִּים בָּתִּים וּמְכֹרָךְ וְאָרוּז בְּחֶלְקוֹת עוֹר שָׁחֹר. יוֹדְעֵי הח''ן הַמְּיֻמָּנִים, הַמְּחוֹנָנִים, יוֹדְעִים בְּפָתְחָם אֶת דַּלְתוֹת הַכְּרִיכָה לְהַבִּיט וְלִבְרֹר אֶת הַמִּלִּים וּלְהַסִּיעָן בְּמֶרְחֲבֵי נַפְשָׁם מְאִירוֹת וְחָפְשִׁיּוֹת וּבוֹעֲרוֹת. אָז, לְאַחַר שִׁכְרוֹן הַטְּבִילָה בַּגַּלִּים בַּקְּרִינָה וּבְזֹהַר, נִסְגָּרוֹת מְכַסּוֹת כַּנְפֵי דַּלְתוֹת הָעוֹר כְּמִסְגֶּרֶת עַל הַשִּׁירָה וְהַתָּגִים. הַמִּלִּים וְהַפְּסוּקִים מֻצְפָּנִים חֲזָרָה לַמַּדָּפִים, אֶל עֲלֵי הַדַּפִּים, הַסּוֹד הַטָּמִיר נֶאֱלַם וְהָעוֹלָם חוֹזֵר אֶל הַחוֹל הַנִּגָּר.

אַךְ כַּאֲשֶׁר נִקַּח אֶת מַעֲשֵׂה הָרוֹקֵם וְנַתִּיר אוֹתוֹ מֵאֲרִיזָתוֹ הַמְּהֻדֶּקֶת בְּחֶבְלֵי תְּפִלִּין וְהַשְׁבָּעוֹת אֶל אֲמִירוֹת בּוֹדְדוֹת, אֶל פְּסוּקִים הָעוֹמְדִים בִּפְנֵי עַצְמָם, מִלִּים וּתְנוּעוֹת, יִפְרַח מִיָּד כָּל תַּג וִימַלֵּא עוֹלָם בְּסוֹדוֹ. אֵשׁ שְׁחֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה וְכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת בֵּינֵיהֶם וּבֵינֵיהֶן: כֶּתֶם, פָּז, שֶׁנְהָב, אֱגוֹז וְטַל עוֹבֵר.

בִּתְשׁוּקָתֵנוּ נָאֵט נָא מְעַט אֶת הָרֶצֶף הַמָּהִיר שֶׁל מְנִיַּת הַמִּלִּים וְהַפְּסוּקִים הַמַּרְכִּיבִים אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא הֶעָלוּם. נַבִּיט בְּשִׁיר הָאַהֲבָה, בְּחֶלְקָתוֹ שֶׁל פָּסוּק זוֹרֵם, וְנִרְאֶה נָהָר וׇאֵל, נְהָרָה וְאֵלָה. וְאִם נָאֵט עוֹד אֶת מַבָּטֵנוּ הַצָּמֵא וְהַחוֹפֵז, נִרְאֶה אֶת חֶלְקוֹת הַמַּבּוּעַ הַמְּשַׂחֲקוֹת עִם הַגָּדוֹת וְאַחַת עִם הַשְּׁנִיָּה. אָז, נוּכַל לַהֲגוֹת הֲבָרוֹת, לְהַטְעִים וְלִטְעֹם. אֶצְבְּעוֹתֵינוּ תִּכְבַּדְנָה, תִּפְעַמְנָה, וְתַחַת שְׁמוּרוֹתֵינוּ הַמְּצֹעָפוֹת יִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי וּמַקּוֹפֵי הַמֶּרְחָב הָרֵיק בֵּין הַמִּלִּים וּבֵין הָאוֹתִיּוֹת, וְסִימָנֵי הַנִּקּוּד יִהְיוּ לְטִפּוֹת שֶׁל מוֹר וּבֹשֶׂם בִּנְהַר הָאֵשׁ הַלָּבָן שֶׁל הַהִשְׁתּוֹקְקוּת.

ואהבת אשה אחת / Lisa Citore / עברית: Rasila Deva /

 ~ ואהבת אשה אחת ~

"אִם אַתָּה רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת אֶת הָעוֹלָם ...

אֱהֹב אִשָּׁה - בֶּאֱמֶת אֱהֹב אוֹתָהּ.

מָצָא אֶת הָאַחַת שֶׁמְּדַבֶּרֶת לְנִשְׁמָתְךָ,

מְצָא אֶת הָאַחַת שֶׁאַתָּה אוֹהֵב בְּאֹפֶן לֹא הֶגְיוֹנִי.

זְרֹק אֶת רְשִׁימַת הַמַּכֹּלֶת שֶׁל הַהַעֲדָפוֹת שֶׁלְּךָ,

שִׂים אֶת הָאֹזֶן עַל לִבָּהּ וְהַקְשֵׁב.

שְׁמַע אֶת הַשֵּׁמוֹת, אֶת הַתְּפִלּוֹת, אֶת הַשִּׁירִים שֶׁל כָּל דָּבָר חַי -

כָּל דָּבָר מְכֻנָּף, כָּל דָּבָר פַּרְוָתִי אוֹ עָטוּף קַשְׂקַשִּׂים,

כָּל יְצוּר מִתַּחַת לָאֲדָמָה אוֹ מִתַּחַת לַמַּיִם,

כָּל דָּבָר יָרֹק אוֹ פּוֹרֵחַ, כָּל יְצוּר שֶׁעוֹד לֹא נוֹלַד אוֹ מֵת.

שְׁמַע אֶת הַשְּׁבָחִים וְהַגַּעֲגוּעַ שֶׁלָּהֶם אֶל הָאַחַת שֶׁנָּתְנָה לָהֶם חַיִּים.

אִם לֹא שָׁמַעְתָּ הַשֵּׁם שֶׁלְּךָ עֲדַיִן, סִימָן שֶׁלֹּא הִקְשַׁבְתָּ מַסְפִּיק זְמַן.

אִם הָעֵינַיִם שֶׁלְּךָ לֹא מְלֵאוֹת בִּדְמָעוֹת, אִם לֹא אַתָּה לֹא מַרְכִּין רֹאשׁ לְרַגְלֶיהָ,

לֹא הִתְאַבַּלְתָּ מֵעוֹלָם עַל כָּךְ שֶׁכִּמְעַט אִבַּדְתָּ אוֹתָהּ.

אִם אַתָּה רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת אֶת הָעוֹלָם ...

אֱהֹב אִשָּׁה – אִשָּׁה אַחַת, מֵעֵבֶר לְעַצְמְךָ;

מֵעֵבֶר לָרָצוֹן, תְּשׁוּקָה וְהִגָּיוֹן;

מֵעֵבֶר לַהַעֲדָפוֹת הַגַּבְרִיּוֹת שֶׁלְּךָ לִנְעוּרִים, יֹפִי וְגִוּוּן;

וּמֵעֵבֶר לְכָל הַמֻּשָּׂגִים הַשִּׁטְחִיִּים שֶׁלְּךָ עַל חֹפֶשׁ.

נָתַנּוּ לְעַצְמֵנוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֶפְשָׁרוּיוֹת עַד שֶׁשָּׁכַחְנוּ

שֶׁשִּׁחְרוּר אֲמִתִּי מַגִּיעַ דַּוְקָא כְּשֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים, בְּלִי לְוַתֵּר, בְּאֶמְצַע הָאֵשׁ שֶׁל הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ,

וְנִשְׂרָפִים בַּהִתְנַגְּדוּת שֶׁלָּנוּ לָאַהֲבָה.

יֵשׁ אֵלָה, אֵלָה אַחַת בְּכָל אִשָּׁה.

תִּסְתַּכֵּל לָהּ בָּעֵינַיִם וְתִרְאֶה, מַמָּשׁ תִּרְאֶה אִם הִיא הָאַחַת שֶׁתָּבִיא אֶת הַגַּרְזֶן אֶל רֹאשְׁךָ.

אִם לֹא- לֵךְ מִשָּׁם. עַכְשָׁו. אַל תְּבַזְבֵּז אֶת הַזְּמַן בְּ"לְנַסּוֹת".

דַּע שֶׁהַהַחְלָטָה שֶׁלְּךָ לֹא בֶּאֱמֶת קְשׁוּרָה אֵלֶיהָ,

כִּי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה לֹא עִם מִי, אֶלָּא מָתַי אֲנַחְנוּ בּוֹחֲרִים לְהִכָּנַע.

אִם אַתָּה רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת אֶת הָעוֹלָם... אֱהֹב אִשָּׁה.

אֱהֹב אוֹתָהּ לְמַעַן הַחַיִּים - מֵעֵבֶר לְפַחַד הַמָּוֶת שֶׁלְּךָ,

מֵעֵבֶר לַפַּחַד שֶׁלְּךָ מֵהַנָּשִׁים שֶׁל הֶעָבָר שֶׁלְּךָ,

וּבְעִקָּר מֵעֵבֶר לַפַּחַד הַגָּדוֹל לִהְיוֹת מֻפְעָל וְנִשְׁלָט עַל יְדֵי הָאִמָּא שֶׁבְּתוֹךְ הָרֹאשׁ שֶׁלָּךְ.

אַל תַּגִּיד לָהּ שֶׁאַתָּה מוּכָן לָמוּת לְמַעֲנָהּ.

תַּגִּיד שֶׁאַתָּה מוּכָן לִחְיוֹת אִתָּהּ, לִנְטֹעַ עֵצִים אִתָּהּ וְלִרְאוֹת אוֹתָם גְּדֵלִים.

תִּהְיֶה הַגִּבּוֹר שֶׁלָּהּ בְּכָךְ שֶׁתֹּאמַר לָהּ כַּמָּה הִיא יָפָה בְּכָל הַהוֹד הָרָגִישׁ וְהַפָּגִיעַ שֶׁלָּהּ.

בְּכָךְ שֶׁתְּסַיֵּעַ לָהּ לִזְכֹּר כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ, דֶּרֶךְ הַהַעֲרָצָה וְהַמְּסִירוּת שֶׁלְּךָ, שֶׁהִיא אָכֵן אֵלָה.

אִם אַתָּה רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת אֶת הָעוֹלָם ...

אֱהֹב אִשָּׁה, בְּכָל הַפָּנִים שֶׁלָּהּ, דֶּרֶךְ כָּל הָעוֹנוֹת שֶׁלָּהּ,

וְהִיא תְּרַפֵּא אוֹתְךָ מֵהַסְּכִיזוֹפְרֶנְיָה שֶׁלְּךָ,

מֵהַפִּצּוּל שֶׁל מַיְנְד כָּפוּל וְלֵב חָצוּי שֶׁיֵּשׁ בְּךָ,

הַפִּצּוּל שֶׁמַּשְׁאִיר אֶת הָרוּחַ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ נִפְרָדִים,

שֶׁמַּשְׁאִיר אוֹתְךָ לְבַד, תָּמִיד מְחַפֵּשׂ מִחוּץ לְךָ,

תָּמִיד מְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ חִיצוֹנִי שֶׁאוּלַי סוֹף סוֹף יַהֲפֹךְ אֶת הַחַיִּים שֶׁלְּךָ לְשָׁוִים לִחְיוֹת.

תָּמִיד תִּהְיֶה עוֹד אִשָּׁה.

בְּקָרוֹב הַחֲדָשָׁה וְהַנּוֹצֶצֶת תַּהֲפֹךְ לִהְיוֹת יְשָׁנָה וּמְשַׁעֲמֶמֶת,

וְשׁוּב תַּהֲפֹךְ לַחֲסַר מְנוּחָה, מַחֲלִיף נָשִׁים כְּמוֹ מְכוֹנִיּוֹת,

סוֹחֵר בְּאֵלֶּה שֶׁמּוּלְךָ תְּמוּרַת הַאוֹבְּיֵקְט הָאַחֲרוֹן שֶׁעוֹרֵר אֶת הַתְּשׁוּקָה הָרִגְעִית שֶׁלְּךָ.

גֶּבֶר לֹא צָרִיךְ בְּחִירוֹת נוֹסָפוֹת.

מָה שֶׁגֶּבֶר צָרִיךְ זֶה אִשָּׁה, אֶת הַדֶּרֶךְ הַנָּשִׁית, שֶׁל סַבְלָנוּת וְחֶמְלָה,

שֶׁל חֹסֶר-חִפּוּשׂ וְחֹסֶר מִרְדָּף, חֹסֶר מַעֲשֶׂה.

מָה שֶׁגֶּבֶר צָרִיךְ זֶה נְשִׁימָה עֲמֻקָּה בְּמָקוֹם אֶחָד וְהִשְׁתַּקְּעוּת עֲמֻקָּה,

תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁאַתָּה מַצְמִיחַ שָׁרָשִׁים מְפֻתָּלִים וּמַסְפִּיק חֲזָקִים

כְּדֵי לְהַחְזִיק אֶת הָאֲדָמָה בִּזְמַן שֶׁהִיא מְנַעֶרֶת מֵעָלֶיהָ אֶת הַמֶּלֶט וְהַפְּלָדָה.

אִם אַתָּה רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת אֶת הָעוֹלָם ...

אֱהֹב אִשָּׁה, רַק אִשָּׁה אַחַת.

תֹּאהַב אוֹתָהּ וְתָגֵן עָלֶיהָ כְּאִלּוּ הִיא הַגָּבִיעַ הַקָּדוֹשׁ הָאַחֲרוֹן.

אֱהֹב אוֹתָהּ דֶּרֶךְ פַּחַד הַנְּטִישָׁה שֶׁלָּהּ,בּוֹ הִיא מַחְזִיקָה עֲבוּר הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ.

לֹא, הַפֶּצַע הוּא לֹא רַק שֶׁלָּהּ וְהִיא לֹא אֲמוּרָה לְרַפֵּא אוֹתוֹ לְבַד.

לֹא, הִיא לֹא חַלָּשָׁה בַּתְּלוּת בַּשֻּׁתָּפוּת שֶׁלָּהּ.

אִם אַתָּה רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת אֶת הָעוֹלָם ...

אֱהֹב אִשָּׁה לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ עַד שֶׁהִיא תַּאֲמִין לָךְ;

עַד שֶׁהָאִינְסְטִינְקְטִים שֶׁלָּהּ, הָרְאִיָּה הָעֲמֻקָּה שֶׁלָּהּ,

הַקּוֹל שֶׁלָּהּ, הָאָמָּנוּת שֶׁלָּהּ, הַלַּהַט שֶׁלָּהּ, הַפְּרָאוּת שֶׁלָּהּ יַחְזְרוּ אֵלֶיהָ.

עַד שֶׁהִיא תָּשׁוּב לִהְיוֹת כּוֹחַ שֶׁל אַהֲבָה,

חֲזָקָה יוֹתֵר מִכָּל הַשֵּׁדִים שֶׁל הַמֶּדְיָה הַפּוֹלִיטִית

הַמְּבַקְּשִׁים לְדַכֵּא וְלַהֲרֹס אוֹתָהּ לְאֹרֶךְ הִיסְטוֹרְיָה שְׁלֵמָה.

עַד שֶׁהִיא תּוּכַל לָקַחַת בַּחֲזָרָה אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁלָּהּ,

שֶׁהֻקְטַן וְעֻוַּת עַל יְדֵי גְּבָרִים, צְבָאוֹת, מֶמְשָׁלוֹת וְאַנְשֵׁי דָּת.

אִם אַתָּה רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת אֶת הָעוֹלָם, הַנַּח לַמַּטָּרוֹת וְלָאָגֶ'נְדּוֹת שֶׁלְּךָ, לָרוֹבִים שֶׁלְּךָ וּלְשִׁלְטֵי הַמְּחָאָה.

אַתָּה לֹא צָרִיךְ לְהַתְחִיל מִכָּל הָעוֹלָם,

אַתָּה יָכוֹל פָּשׁוּט לֶאֱהֹב - א וֹ תָ ה.

הַנַּח לַמִּלְחָמָה הַפְּנִימִית שֶׁלְּךָ, לְכַעַס הַצִּדְקָנִי שֶׁלְּךָ, וֶאֱהֹב אִשָּׁה ...

מֵעֵבֶר לְכָל הַשְּׁאִיפוֹת שֶׁלְּךָ לִגְדֻלָּה, מֵעֵבֶר לְחִפּוּשׂ הָעִקֵּשׁ שֶׁלְּךָ לְהַצְלָחָה אוֹ לְהֶאָרָה.

הַגָּבִיעַ הַקָּדוֹשׁ עוֹמֵד לְפָנֶיךָ, מָה שֶׁחִפַּשְׂתָּ נִמְצָא מוּלְךָ,

אִם רַק תִּקַּח אוֹתָהּ אֶל בֵּין יָדֶיךָ וְתַפְסִיק אֶת הַחִפּוּשׂ

אַחֲרֵי מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא מֵעֵבֶר לְאִינְטִימִיּוּת הַזּוֹ.

מָה אִם הַשָּׁלוֹם, בְּךָ וּבָעוֹלָם,

הוּא חֲלוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לְהִזָּכֵר בּוֹ מֵחָדָשׁ וּלְהַחְזִיר אוֹתוֹ אֵלֵינוּ,

רַק דֶּרֶךְ הַלֵּב שֶׁל הַדֶּרֶךְ הַנָּשִׁית, וְיִהְיֶה זֶה לֵב שֶׁל גֶּבֶר אוֹ אִשָּׁה?

מָה אִם אַהֲבָה שֶׁל גֶּבֶר לְאִשָּׁה, בַּדֶּרֶךְ הַנָּשִׁית,

הִיא הַמַּפְתֵּחַ הַיָּחִיד שֶׁיָּכוֹל לִפְתֹּחַ אֶת הַלֵּב שֶׁלָּהּ (וְגַם שֶׁלּוֹ)?

אִם אַתָּה רוֹצֶה לְשַׁנּוֹת אֶת הָעוֹלָם ...

אֱהֹב אִשָּׁה עַד לְעִמְקֵי הַצְּלָלִים שֶׁלְּךָ,

וְעַד לַפְּסָגוֹת הַגְּבוֹהוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל הַהֲוָיָה שֶׁלְּךָ,

בַּחֲזָרָה לַגַּן שֶׁבּוֹ פָּגַשְׁתָּ אוֹתָהּ לָרִאשׁוֹנָה,

בַּחֲזָרָה לַשַּׁעַר הַהוּא בּוֹ עֲבַרְתֶּם יַחַד כְּאוֹר וּכְאֶחָד,

אֶל הַנְּקֻדָּה מִמֶּנָּה אֵין חֲזָרָה, עַד קְצֵה וּתְחִלַּת כַּדּוּר הָאָרֶץ הֶחָדָשׁ ."

כָּתְבָה Lisa Citore 

תַּרְגּוּם Rasila Deva

הביאה השנייה / ויליאם בטלר ייטס

 

הביאה השנייה

מאת: ויליאם בטלר ייטס 1919

 עברית: ד.מ. 

סוֹבֵב וְסוֹבֵב בְּחוּג מִתְרַחֵב

הַבַּז אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁמֹעַ אֶת הַבַּזְיָר;

הַדְּבָרִים מִתְפָּרְקִים; הַמֶּרְכָּז אֵינוֹ מַחֲזִיק;

אַךְ הֶפְקֵר מְשֻׁחְרָר עַל פְּנֵי הָעוֹלָם,

הַגֵּאוּת מְשֻׁחְרֶרֶת מָאֳפֶלֶת דָּם, וּבְכָל מָקוֹם

טִקְסֵי הַתֹּם טוֹבְעִים;

הַטּוֹבִים נְטוּלֵי כָּל צִדּוּק, עֵת הַגְּרוּעִים בְּיוֹתֵר

מְלֵאֵי עָצְמָה לוֹהֶטֶת. 

 

בֶּטַח יֶשְׁנָהּ הִתְגַּלּוּת כָּלְשֶׁהִי;

בֶּטַח הַבִּיאָה הַשְּׁנִיָּה מַגִּיעָה.

הַבִּיאָה הַשְּׁנִיָּה! מִלִּים שֶׁבְּקֹשִׁי נִתַּן לְבַטֵּא

כַּאֲשֶׁר צוּרָה עֲצוּמָה מְגִיחָה מֵרוּחַ הָעוֹלָם

טוֹרֶדֶת אֶת רְאִיָּתִי: אֵי-שָׁם בְּחוֹלוֹת הַמִּדְבָּר

צוּרָה עִם גּוּף אַרְיֵה וְרֹאשׁ אָדָם,

מַבָּט רֵיק וַחֲסַר רַחֲמִים כַּשֶּׁמֶשׁ,

מֵנִיעַ אֶת יְרֵכָיו הָאִטִּיּוֹת, עֵת עַל הַכֹּל

חַגִּים הַצְּלָלִים שֶׁל עוֹפוֹת מִדְבָּר קוֹצְפִים.

הַחֲשֵׁכָה נוֹפֶלֶת שׁוּב; אַךְ עַתָּה אֵדַע

כִּי עֶשְׂרִים מֵאוֹת שֶׁל שְׁנַת אֶבֶן

עֻצְּבוּ לְסִיּוּט עַל יְדֵי עֲרִיסָה מִתְנַדְנֶדֶת

וּמַהִי חַיָּה גַּסָּה זוֹ, שֶׁלְבַסּוֹף הִגִּיעָה שְּׁעָתָהּ,

הַמְּשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ אֶל בֵּית-לֶחֶם כְּדֵי לְהִוָּלֵד?

 

The Second Coming

By William Butler Yeats 

 

Turning and turning in the widening gyre   

The falcon cannot hear the falconer;

Things fall apart; the centre cannot hold;

Mere anarchy is loosed upon the world,

The blood-dimmed tide is loosed, and everywhere   

The ceremony of innocence is drowned;

The best lack all conviction, while the worst   

Are full of passionate intensity.

 

Surely some revelation is at hand;

Surely the Second Coming is at hand.   

The Second Coming! Hardly are those words out   

When a vast image out of Spiritus Mundi

Troubles my sight: somewhere in sands of the desert   

A shape with lion body and the head of a man,   

A gaze blank and pitiless as the sun,   

Is moving its slow thighs, while all about it   

Reel shadows of the indignant desert birds.   

The darkness drops again; but now I know   

That twenty centuries of stony sleep

Were vexed to nightmare by a rocking cradle,   

And what rough beast, its hour come round at last,   

Slouches towards Bethlehem to be born?

 

Source: The Collected Poems of W. B. Yeats (1989)

 

 

ייטס כתב את השיר "הביאה השנייה" בשנת 1919 ואפשר למצוא בו רלוונטיות גם בימינו אלה.

השיר שנחשב למפורסם ביותר של ייטס, הודפס לראשונה ב⁻"Dial" בנובמבר 1920, וב⁻1921 פורסם באוסף השירים "מייקל רובארטס והרקדנית" (Michael Robartes and the Dancer). 

ייטס היה חבר באגודת הסתרים המיסטית "השחר המוזהב". ייתכן כי רעיונותיו על מחזוריות הושפעו גם מעמיתים מיסטיים כמו הלנה בלבאצקי התיאוסופית שדיברה על החלפת העליונות הלבנה בחומה לקראת סוף המאה העשרים.

הביאה השנייה או ההתגלות השנייה - מונח בספרות אחרית הימים הנוצרית ודוֹגמה אמונית של הבטחת ישו לפני מותו לשוב ולהופיע.

גוף אריה עם ראש אדם – מזכיר כמובן את הספינקס האבוד המופיע בסונטה של פרסי ביש שלי משנת 1818 “אוזימנדיאס”.

החיה - מופיעה בחזון יוחנן כחלק מספר ההתגלות. היא עולה מתהום הים ושולטת בעולם בעזרת חיה נוספת העולה מן האדמה, באמצעות "סימן החיה" שאין לסחור או להתפרנס בלעדיו. קל לגלוש מכאן למחוזות עכשוויים.

לאורך השנים החיה זוהתה עם גופי עריצות, תחילה רומי, לאחר מכן האפיפיוריות. עכשיו אולי אפשר להשליך אותה על תאגידים.

 

מנהרות לילה - רקוויאם

 

מנהרות לילה

דוד מיכאלי

Night Tunnels

David Michaeli

 

על הכתיבה

התחלתי את יומן לילות השבי החל מן הערב הראשון ב 7.10, באמצעות שורת שיר יומית המבטאת הרף עין של תחושה, התרשמות או מחשבה אקראית במנהרות אצל מי מהחטופים ואצלנו.  

השירים נכתבים וממוספרים על פי ימי החטיפה והשבי ומתפרסמים מדי יום בפרויקט הרשת "מנהרות לילה".

100 הימים הראשונים, הופקו כספר "מנהרות לילה – מאה לילות בעזה", מדף בית הוצאה לאור, ינואר, 2024. הספר הושק בבית הסופר, חולק למשפחות החטופים ונמסר לספריה הלאומית. 

בקובץ המצטבר 367 שורות שיר יומיות המחולקות ליחידות של חודשים. בכל יחידה שלושים שורות יומיות בארבעה מקבצים של אחד לכל שבוע.

קישור ליצירה המתעדכנת בבלוג "כתוב": 

https://catuv.blogspot.com/2023/12/2-710.html

 

על המוסיקה

היצירה משלבת ביצועים שונים ממקורות שונים:

מקור אחד הוא הקלטות חיות של ביצועי מוסיקה ניסיונית בתוך בריכת בטון ריקה בין השנים 1993-2000.

המקור השני הוא ביצוע של שירי "מנהרות לילה" שהוזנו לתוכנת בינה מלאכותית "SUNO". מתוך מעל 300 ניסיונות עם איפיונים שונים נבחרו 20 ביצועים.

המקור השלישי הוא שירה בביצוע חי בליווי פסנתר וכן ליווי פסנתר לקטעי המוזיקה שהוקלטה בבריכה.   

יצירות שלהן חלקים עם אופי דומה הן הרקוויאם של גבריאל פורה, וסימפוניית שירי היגון של הנריק גורצקי.

 

משתתפים:

דוד מיכאלי – מילים, ציור, צילום, מוזיקה  

בינה מלאכותית   

דוד מיכאלי – מילים, הפקה ועריכה בינה מלאכותית   AI SUNO

פרויקט הבריכה

דוד מיכאלי –הקשה, קול, עריכה מוזיקלית  

פייר טוביאנה – הקשה, נשיפה וקול

חגית רוזמרין – חליל

ורד קטרינה ברגר – צ'לו

שלומי ברגר – הקלטה ועריכת קול

ביצוע שיר סיום

מאור רוזנברג – הלחנה, פסנתר, עריכה מוזיקלית

אלינה ארביטמן – שירה

אולפן

דוד מיכאלי – בימוי, עריכה מוזיקלית    

נינה רימון דיויס – הקראה

מאור רוזנברג – סיוע בעריכה מוזיקלית

אסף מידן – עריכת קול ווידאו, פסנתר

הדר נדלר - כתוביות

 

על מבנה היצירה

משך היצירה 78:49 דק'.

היצירה מחולקת לששה פרקים הכוללים 23 שירים וקטעים אינסטרומנטליים ווקאליים שונים.  

פרק ראשון: הקיבוץ נשרף (ארבעה שירים):

1. 0.       הקיבוץ נשרף
2. 1.       ילדי הקטן מת מבוגר
3. 2.       באין אור
4. 3.       לעמוד בשערי צדק

  

פרק שני: אגרות אל נכדיי (ששה שירים):

1. 4.        המתנתי היא גשר
2. 5.       הסתר פנים
3. 6.       אגרות אל נכדי 
4. 7.       גרונות לילה 
5. 8.       לובש עשן 
6. 9.       גיא צלמוות

פרק שלישי: אסור לשמיים להיות כחולים (חמישה שירים):

1. 10.   היכן הם? (אינסטרומנטלי)
2. 11.   עגורים נודדים
3. 12.   כל נדרי
4. 13.   הצער הגדול
5. 14.   אסור לשמיים להיות כחולים

פרק רביעי: סדר (חמישה שירים):

1. 15.   געגועים (אינסטרומנטלי)
2. 16.   באר כבידה
3. 17.   עזור לי
4. 18.   מוות חיים
5. 19.   סדר

פרק חמישי: היות איתך (שלושה שירים):

1. 2      היות איתך
2. 2     מכות חושך
3. 2     אמן

פרק ששי: ומכיוון (שיר סיום)

1. 2  ומכיוון

 

על היצירה החזותית

היצירה מכילה צילומים, רישומים, ציורים והדפסים שנוצרו בין השנים 1976- 2024.

 

 

על הרגשות

החל מיום החטופים הראשון לקראת ליל החשיכה היורד, לכוד בשטף תחושות אפשריות של הלכודים בשבי, ניסחתי בכל יום הרף עין של תחושה או מחשבה אפשרית, כאשר כל אחד מאיתנו כאן, עם השבויים שם, מתכווץ מול הלילה היורד על הבטון והמרחב ההרוס. מנהרות לילה.

 

על הדוברים

הרוחות הדוברות הן הנערה, הילד, התינוק, האישה, הנער, הגבר, האב, האם, הקשישה והקשיש. הקצב והעוצמה משתנים עם זרימת הזמן בתוך ההיעדר. שבעה לילות ראשונים, שלושים לילות, מאה לילות. שלש מאות וששים ושבעה לילות ועוד הלאה. דברי ימים באפלה. 

 

מי יתן וישובו בשלום במהרה.

 

תודה מיוחדת: לויקי אליעזר מיכאלי, למרים גודל מיכלובסקי, להניה קוץ, לגרטי אליעזר שם-טוב, לאסתר ברש, ליואן צור, לדבי עשב, לאגור שיף, לארי אברהמי, לאריה קוץ, ללאון נירנבלט, להדר בן שאול, לאסי פלד, לנועם שיזף.  

 

פרק 1

הקיבוץ נשרף

 

 

שיר 0               הקיבוץ נשרף

אישה - גבר חזן – אישה

 

 

הַקִּבּוּץ נִשְׂרַף     דָּבָר אֵינוֹ מַסְתִּיר עוֹד    אֶת פְּנֵי עַזָּה

 

הַקִּבּוּץ נִשְׂרַף   

 דָּבָר אֵינוֹ מַסְתִּיר עוֹד  

  אֶת פְּנֵי עַזָּה

 

הַקִּבּוּץ נִשְׂרַף     דָּבָר אֵינוֹ מַסְתִּיר עוֹד    אֶת פְּנֵי עַזָּה

 

הַקִּבּוּץ נִשְׂרַף     דָּבָר אֵינוֹ מַסְתִּיר עוֹד    אֶת פְּנֵי עַזָּה

 

הַקִּבּוּץ נִשְׂרַף  

  דָּבָר אֵינוֹ מַסְתִּיר עוֹד  

      אֶת פְּנֵי עַזָּה

 

 

 

 

שיר 1    ילדי הקטן מת מבוגר 

שבוע 1_1-7  

 

עַל גִּבְעוֹת הַשְּׂלָוִים         

  שְׂדֵה הַכֻּתֹּנֶת וְהַדָּם הַנּוֹסָף

 

אֶל מִחוּץ לְדַלְתוֹת הַבָּשָׂר         אֲנָךְ, קְרִיעָה, מְאֻזָּן, אֲפֵלָה

 

מַסֵּכוֹת הַפָּנִים            מַסֵּכוֹת הַפָּנִים            פַּחְדָּם חוֹתֵךְ אֶת חָזִי

 

מִתַּחַת לִשְׁבָר צִפָּרְנַי            הַהַמְתָּנָה   לְאָבִי, לְאַחַי, לְעַמִּי

 

מִתַּחַת לָאֲדָמָה       סָבָתִי הַשְּׂרוּפָה פּוֹסַעַת לְצִדִּי     

 

חֲיִי! הִיא פּוֹקֶדֶת.

 

כֵּן.

 

חֲלַל מִנְהָרָה טָעוּן חֹשֶׁךְ        גּוּפִי מְנֻקָּב טָפְרֵי חֹשֶׁךְ

 

הִנֵּה מְחוֹג הַשַּׁחַר נִשְׁבַּר       יַלְדִּי הַקָּטָן מֵת מְבֻגָּר

 

 

 

 

שיר 2   באין אור 

שבוע 2_8-15  

גבר - חזן – תזמורת

 

בְּאֵין אוֹר      יַלְדִּי מְחַפֵּשׂ אֶת קוֹלִי      בַּאֲפֵלָה     יָדֶיךָ הַקְּטַנּוֹת      תּוֹפְסוֹת אֶת אֵין יָדִי 

הָרָעָב      מְחַדֵּד אֶת רֵיחוֹת הַמָּבוֹךְ      גּוּפְךָ הַקָּטָן מְיֻגָּע       עֲדַיִן מָלֵא תְּמִיהָה

הָרְחוֹב יוֹרֵק רְסִיסִים אֶל הַפִּיר       אוֹסֶפֶת אוֹתְךָ אֶל צִדִּי

 

גִּלְגּוּל מְחִלּוֹת הַבֵּטוֹן הַנִּמְשָׁךְ      הוֹגֶה אֶת שִׁמְךָ בְּאָבָק דָּחוּס

במִנְהֲרוֹת הָאַף,  אֲרֻבֹּת הָעֵינַיִם  פִּירֵי הַגָּרוֹן,       הֵדִים וְאָבָק מִשְׂרָפוֹת 

וּבְתוֹךְ רֹאשִׁי     כַּדּוּר דָּם      שׁוֹרֵק בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ 

 

אֲפֵלוֹת הַמִּזְרָח בִּרְקֵי מַעֲרָב      זִכָּרוֹן יָדֵךְ בְּכַף יָדִי,    צָפוֹן.

זְרִיחַת הַחַשְׁמַל הִבְהוּב וּשְׁקִיעָה        אֲפֵלַת הַפֶּצַע גָּדְלָה      בַּחֹשֶׁךְ

 

 

 

 

 

שיר 3    לעמוד בשערי צדק

שבוע 3_16-23   

גבר חזן – מיתרים – תזמורת

 

עוֹלֶה בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר    לַעֲמֹד בְּשַׁעֲרֵי צֶדֶק     בִּרְחוֹבוֹת מַטָּה      יַלְדָּתִי מְדוּמֶמֶת  

 

לְצַד אֵין גּוּפִי,     זִכְרוֹן גּוּפִי    עַל רִצְפַּת הַבֵּטוֹן 

תַּחְתִּית הַבּוֹר     נוֹהֶמֶת    אֶת תְּנוּעַת הַכּוֹחוֹת     מֵעַל   

בְּדִידוּת מִתְפַּצֶּלֶת       לִכְלוּם וּכְאֵב       סֶּדֶק מַבָּטִי בּוֹדֵק       כְּנִיסוֹת וִיצִיאוֹת

וּבְתוֹךְ בּוֹרוֹת פּוֹעֲמִים        גּוּפִי מְצֻיָּר    עַל הַקַּרְקָעִית  

 

תְּנוּעוֹת בַּמָּבוֹךְ.       נוֹעֶצֶת צִפָּרְנַיִם          עוֹמֶמֶת מִחוּץ לַזְּמַן                 

רוֹקֶמֶת חֹשֶׁךְ וּמַחֲשָׁבָה שְׁנִיָּה       כְּבָר הָיוּ,     צְרִיכִים לִהְיוֹת,     הֵיכָן,     הֵם ?

 

מוּל הַקְּרִיעוֹת,   עֵינֶיךָ, יַלְדִּי,          קָמוֹת מִתְקַשּׁוֹת        מִזְדַּקְּנוֹת

 

 

 

 

 

פרק 2

אגרות אל נכדי

 

שיר 4           המתנתי היא גשר

שבוע 4_24-30   -

גבר – תזמורת -

 

טַעַם הַמַּיִם חָנוּק              טַעַם הַמַּיִם דּוֹלֵק 

וְלֹא תֶּחְדַּל נְהִימַת הַשָּׁמַיִם            עַל טוֹרְפַי

וּבָאֲפֵלָה הַזֹּאת,     מֵאֲחוֹרַי, מִלְּפָנַי, מִצְּדָדַי     אַרְבַּע אִמָּהוֹת.  

                                 

כֹּה אָבוּד בְּמַסֵּכַת פָּנֶיךָ   

   לְעוֹלָם לֹא תָּבִין  

   אֶת הַבּוּז בְּעֵינָי,

     נִצְחִי

 

קֶשֶׁת מְיַלֶּלֶת    גְּבָעוֹת הֵדִים     בְּמִנְהֲרוֹת הַשָּׁמַיִם      חוֹלֵק אִתְּךָ רֵיחַ בֵּטוֹן קַר    מִתַּחַת

 

בְּלֵב הַמָּבוֹךְ אֶבֶן לְלֹא דֶּלֶת        

   חוֹלֶמֶת יָרֵחַ דָּם       

     הַמְתָּנָתִי הִיא גֶּשֶׁר

 

וּבְתוֹךְ   הַבְּזוּת הַגְּדֵלָה       שֶׁל קְלִפַּת גּוּפִי        גַּרְעִינֵי זְמַן נֶצַח

 

 

 

 

שיר 5            הסתר פנים

שבוע 5_31-37  

אישה – אלטו - תזמורת – פסנתר -

 

מְנַהֶמֶת אֶת כְּאֵבַי      מְתַכְנֶנֶת אֶת צְעָדַי

אֲפֵלָה קָרָה        חֲלוֹמִי מְשׁוֹטֵט         עַל פְּנֵי שְׂדוֹת מְבוֹכִים

 

הֶסְתֵּר הַפָּנִים        מְמַלֵּא אֶת שָׁרְשֵׁי הַמָּבוֹךְ        הַפִּירִים יוֹרְקִים חֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

וְאֶל הַצִּפּוֹר וְאֶבְרוֹת מֶרְחַקִּים        זֶה לֹא מָקוֹם לַצִּפּוֹרִים        יַקִּירִי שֶׁלִּי 

 

עַתָּה הִנְנִי נוֹדֵד       מִקָּצֶה וְעַד קְצֵה        פִּצְעִי הָאָפֵל שֶׁמִּתַּחַת לַשָּׁמַיִם וּמִתַּחַת לָאָרֶץ

מֻקָּף הָמוֹן צָלוּף דּוֹרֵךְ דָּרוֹמָה     מֻגְנָב מוּל עֵינֵי אַחַי הָעִוְּרִים

 

פַּטִּישׁ, אֵשׁ, חַשְׁמַל, סַכִּין        יַהֲדוּתִי מְבַעְבַּעַת מִבַּעַד לְפִי    

 

 

 

 

 

שיר 6    אגרות אל נכדי 

שבוע 6_38-45    

גבר – חזן  תזמורת

 

הַבִּנְיָנִים נְטוּלֵי עוֹר        הַמַּעֲבָרִים מְחִצּוֹת צַלְמָוֶת 

 

מַשְׁתִּין דָּם וּכְתָב מְרֻבָּע         אִגְּרוֹת אֶל נְכָדַי 

 

הִנֵּה שׁוּב מַגִּיעַ רוֹצֵחַ        כֹּה טִפְּשִׁית הָרְצִינוּת שֶׁלְּךָ

 

מְקַנֵּחַ אֶת צוֹאָתְךָ ודָּמְךָ       מְגַחֵךְ אִתְּךָ מוּל חֶרֶב הָרֵיחַ

 

מָרָק יְמָמוֹת          יוֹשֵׁב אִתְּךָ אֶל הַשֻּׁלְחָנוֹת הָרֵיקִים

 

אָחוּז בִּידֵי הַיֶּלֶד שֶׁלִּי                 אֲנַחְנוּ שְׁקֵטִים יֶלֶד שֶׁלִּי

גּוּפְךָ הַקָּטָן חַי אֶת מַסַּע הַשֶּׁמֶשׁ         אַךְ בְּכָל יְמָמָה זֶה הָאוֹר מִתְרַחֵק, 

וְגוּפִי הוּא גּוּפְךָ הַקָּטָן מִתְכּוֹנֵן         מִתְכַּנֵּס בְּמַחֲזוֹר הָאָבְדָן הַיּוֹמִי

 

 

 

 

פרק 3

אסור לשמים להיות כחולים

 

שיר 7    גרונות לילה 

שבוע 7_46-53   

אישה אלטו סולו – תזמורת – מקהלה

 

הִנֵּה יוֹם שׁוּב מַפְנֶה אֶת פָּנָיו         הִנֵּה עֶרֶב נִפְצַע מִבְּשַׂר לַיְלָה

הִנֵּה בָּאָה אֲפֵלַת דָּם לַיְלָה           הִנֵּה לַיְלָה אֵין-אוֹר-אֲפֵלָה

הִנֵּה לַיְלָה אֵין-אוֹר-אֵין-זְמַן         חָלָב שָׁחֹר בִּגְרוֹנוֹת לַיְלָה   

---

וְגוּפְךָ וְגוּפִי מֻטָּלִים מוּגָפִים, מוּגָפִים         זֶה הַזְּמַן שֶׁנָּפַל מֵאוֹת לְאָחוֹר, בַּשָּׁנִים

שְׁבָר אֱנוֹשׁוּת הוּא בְּשַׂר אֲנוּשִׁים          גֶּשֶׁם יוֹרֵד וְיוֹרֵד וְיוֹרֵד אֲהוּבִי, אֲהוּבִי

בְּעֹמֶק הַפִּיר אֵין פֵּשֶׁר לַצְּלִיל           אוֹתִיּוֹת שֶׁל צְלָלִים עַל הַקִּיר יַקִּירִי

---

שַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן, חֲסוּמִים           עַל הַמִּדְרָכָה הָרְטֻבָּה פִּירֵי עֵינַיִךְ

הָרְחוֹב שֶׁלְּרֶגַע עָגַן מַמְשִׁיךְ לְהַפְלִיג      מֵאֲחוֹרַי עַל הַמִּדְרָכָה הָאֲפֹרָה       מַקְצִיפִים פָּנֶיךָ

 

 

 

 

 

 

שיר 8    לובש עשן 

שבוע 8_54-60  

גבר – תזמורת – מקהלה – קצבי

 

מְחוֹגֵי שְׁעוֹן הַחֹשֶׁךְ אֵינָם וְאֵינָם         לְמִי צִלְצְלָה הָאֲפֵלָה        נָקָם וְנָקָם

נָטוּשׁ, נִטַּשׁ, נְטוּשִׁים, נְטוּשׁוֹת        שׁוּב בְּשַׂר הַשְּׁפָחוֹת, עֲבָדִים, מַטְבְּעוֹת,

וְהָרֶגַע הַפָּעוּר אֵינוֹ נִסְגָּר      אֵינוֹ נִסְגָּר         אֵינוֹ נִסְגָּר            אִי-יְדִיעָתָם אֵינָהּ סְלִיחָה

 

וּבְאָטְמִי בְּיָדַי אֶת כָּל פִּתְחֵי רֹאשִׁי         הֶחָלָל בְּתוֹכִי רוֹעֵם כֹּל,       אִמִּי

מְנֻתָּק, מִתְרַחֵק בַּחֲלַל,    בַּשָׁחֹר הָאֵם        חֲלָלִית מִתְכַּוֶּוצֶת דּוּמָם

קוֹמוֹת בֵּטוֹן מַמְרִיאוֹת לְאַט      ----  בֵּין הַקּוֹמוֹת גּוּפְךָ לוֹבֵשׁ עָשָׁן

חֲלוֹמוֹת שֶׁל תַּחְתִּית, אֲהוּבִי          יָדְךָ הַקְּטַנָּה מְאַבֶּדֶת אֶת זִכְרוֹן יָדִי

 

 

 

 

 

 

שיר 9     שמע ישראל  

שבוע 9_60-67  

גבר חזן – אישה נכנסת עם שורה -

 

בַּחֲשֵׁכָה דְּלָתוֹת חֲשֵׁכָה       בָּאוֹר דְּלָתוֹת חֲשֵׁכָה    ----- דְּלָתוֹת חֲשֵׁכָה

בַּפְּתִיחָה, עֲנַן בַּרְזֶל וְשֶׁתֶן       בַּסְּגִירָה, עֲגוּרִים נוֹדְדִים בִּשְׁמֵי סְתָיו ---- עֲגוּרִים -----נוֹדְדִים -----בִּשְׁמֵי סְתָיו

 

שְׁמַע, ---יִשְׂרָאֵל, -----אֲדוֹנִי, ----אֱלֹהִי,----- אֲדוֹנִי        -----   אֲפֵלָה מְטַפְטֶפֶת אֶחָד, אֶחָד, אֶחָד, אֶחָד, אֶחָד, אֶחָד

אֵלִים עֲרוּפֵי לֵב, ----- וְהָרֶגַע הַפָּעוּר אֵינוֹ נִסְגָּר  --- אֵינוֹ נִסְגָּר  -----  אֵינוֹ נִסְגָּר    

 אִי-יְדִיעָתָם   ----   אֵינָהּ סְלִיחָה    -----   אֵינָהּ סְלִיחָה

 

יֶלֶד שֶׁלִּי, יִינְגָעְלֶ'ה, בְּדָאלֵק, בֵּייבִּי, עֲיוּנִי, נָעֲבִּי בַּשְּׁק,    סַלָדוּר, קִירִידוֹ, מָלִּינְקִי, מָתוֹקִי, פָּשׁוֹשׁ שֶׁלִּי 

 

עֶשְׂרִים נָשִׁים מֵאָה וְתִשְׁעָה-עָשָׂר גְּבָרִים        סַךְ הַכֹּל מֵאָה שְׁלֹשִׁים וְתִשְׁעָה יְהוּדִים

לְחִישׁוֹת לַּיְלָה מִצְטַבְּרוֹת לִשְׁכָבוֹת     ---  שְׁכָבוֹת לַּיְלָה מִצְטַבְּרוֹת ---  שְׁכָבוֹת לַּיְלָה מִצְטַבְּרוֹת --- מִצְטַבְּרוֹת 

 

 

 

שיר 10     גיא צלמוות  

שבוע 12_84-90   

גבר – ראפ             

 

שַׁרְשֶׁרֶת יָמִים נִמְשֶׁכֶת      חֹשֶׁךְ שׁוֹקַעַת       קֹר פְּנִינָה             

תַּת-קַרְקַע       מִשְׁקָלוֹ שֶׁל הָרֵיחַ הַקַּר       הָאֲוִיר נָע מְעַט וְעוֹמֵד 

אֶת הָרֵיחַ מַכִּיר הֵיטֵב        אַדְמַת מַחֲנֵה הרִכּוּז 

אוּדִים בַּתֶּלֶם הַשָּׁחֹר        גִּדּוּלֵי שָׂדֶה מוּזָרִים

 

בְּזָוִיּוֹת הַשְּׂפָתַיִם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַל תִּשְׁכָּחֶנּוּ       בְּזָוִיּוֹת הָעֵינַיִם גֵּיא צַלְמָוֶת אַל תִּשְׁכָּחֶנּוּ

בְּזָוִיּוֹת הַשְּׂפָתַיִם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַל תִּשְׁכָּחֶנּוּ       בְּזָוִיּוֹת הָעֵינַיִם גֵּיא צַלְמָוֶת אַל תִּשְׁכָּחֶנּוּ

 

קוֹצֵב אֲפֵלָה         בְּכָל פְּעִימָה        שְׁמִי מִתְרַחֵק מֵעָלַי

לִבִּי פֶּחָם קַּר       עוֹצֵם אֶת עֵינַי      

מְחַטֵּט בְּתוֹךְ אֵפֶר

 

 

 

 

 

שיר 11  כל נדרי 

שבוע 20_144-150   

גבר חזן – פסנתר – כל נדרי

 

שְׁנֵים עָשָׂר כָּפוּל שְׁנֵים עָשָׂר הֵם

בּוֹר.

קֹר.

שָׁחֹר.

בַּרְזֶל.

קִיר.

דֶּלֶת.

לַחוּת.

בֵּטוֹן.

שַׂקִּים.

נֶשֶׁק.

נְשִׁימוֹת.

 דָּם.

 שֶׁתֶן.

מָוֶת.

חַיִּים.

 בְּחִירוֹת.

 

הַפֶּצַע נִסְגַּר.      פּוֹתֵחַ אֶת הַפֶּצַע.       זְמַן.  זְמַן.  זְמַן.  זְמַן.

 זְמַן.

 

כָּל הַדָּמִים.       תַּחַת מִשְׁקַל הָאֲדָמָה הַזָּעָה       קוֹל הֵדִים

לוּחוֹת בֵּטוֹן אָפֹר        מִתְבּוֹנְנִים בְּקִיר מִנְהָרָה      רוֹצֵחַ וְגוֹוֵעַ

לִפְעָמִים פִּנּוֹת. רוֹאֶה אֶת גּוּפִי מִלְּמַעְלָה       אַל תִּדְאַג. אוֹמֵר לְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ

וּבָחַרְתָּ. וּבָחַרְתָּ.

 נֶעֱקַר מִתּוֹךְ הַדְּמָמָה. מְמַצְמֵץ       מוּל קֶרֶן אוֹר פָּנָס.  קוּם. קוּם. קוּם. קוּם.

 

נַעַר עוֹצֵם עֵינַיִם

זָקֵן נוֹתֵן לוֹ יָד  שְׁקוּפָה

מֵעַל רִצְפַּת חֹשֶׁךְ

 

 

 

 

 

שיר 12    הצער הגדול 

שבוע 21_151-157  

מקהלה – גבר -

 

מִכְרוֹת הַצַּעַר הַגָּדוֹל.      בְּכַפּוֹת יָדַי פִּצְעֵי חֹשֶׁךְ     צְלָלִים מִתְאָרְכִים בַּחַשְׁמַל

לִבִּי דּוֹקֵר אֶת כְּתֵפִי הַשְּׂמָאלִית       בַּקֹּר הַנְּשִׁימָה מִתְקַצֶּרֶת

מִשְׁקַל שֶׁל אֲדָמָה      מִשְׁקַל שֶׁל זְמַן מִשְׁקָל שֶׁל רִיק      הֵדִים אֲטוּמִים.

 

רֶגַע חֹשֶׁךְ.       צְלִיל בָּשָׂר       קוֹרֵעַ גְּבָעוֹת סְתָיו.

רֶגַע חֹשֶׁךְ.       צְלִיל בָּשָׂר       קוֹרֵעַ גְּבָעוֹת סְתָיו. 

צְלִיל בָּשָׂר       קוֹרֵעַ גְּבָעוֹת סְתָיו

קוֹרֵעַ גְּבָעוֹת סְתָיו

רֶגַע חֹשֶׁךְ.      

 

מוּאָרוֹת רֶגַע. אֲפֵלוֹת שוּב.       טִפּוֹת זְמַן.

מַיִם. תּוֹדָה הִיא אוֹמֶרֶת.      אַתָּה צָרִיךְ לָמוּת.

אַתָּה צָרִיךְ לָמוּת.

 

בְּנֵי הָאָדָם הֵם רָעִים.     

 בְּנֵי הָאָדָם הֵם טוֹבִים.      

 

 תִּפְלוּת.

תִּפְלוּת.

 

 

 

 

 

שיר 13               אסור לשמים להיות כחולים

שבוע 22_158-165  

אישה – ניסיוני – מודרני

 

תִּקְרָה נְמוּכָה. תִּקְרָה נְמוּכָה.

 נוֹשֵׁם מִשְׁקָל וְחֹשֶׁךְ רֵיק      בְּבֵית הַבְּלִיעָה.

רֵיק מַבִּיט הַחוּצָה.   

 רֵיק

רֵיק 

פַּסֵּי הַגְּרִירָה שֶׁל גּוּפֵךְ      מַמְשִׁיכִים לְהִמָּתַח בְּתוֹךְ רֹאשִׁי.   

אֵפֶר קַר.         טוֹעֵם אֶת הַמִּלָּה אוֹיֵב.        הָעֹרֶף מִתְקַשֶּׁה

 

עֵינֶיהָ כְּוִיּוֹת חֹשֶׁךְ.       עַל הַשֶּׁלֶט בְּיָדֶיהָ נוֹתְרוּ רַק שְׁמוֹת       בַּעֲלָהּ, בְּנָהּ.     

 

 

אֶצְבְּעוֹתַי בְּפִי.       תַּפּוּחֵי הַזָּהָב שֶׁל הֶעָבָר       שִׁנַּי מִתְנוֹעֲעוֹת בַּחֲנִיכַיִם.

מִנְהָרָה, נִקְבָּה, מְחִילָה,        בְּחִילָה, חֶמְלָה       מִן הַחֲשֵׁכָה נִלְחֶצֶת הַחוּצָה רוּחַ

 

אָסוּר לַשָּׁמַיִם לִהְיוֹת כְּחֻלִּים       הַשָּׁמַיִם חַיָּבִים       לְהִשָּׁאֵר כְּחֻלִּים         אָסוּר לַשָּׁמַיִם לִהְיוֹת כְּחֻלִּים       הַשָּׁמַיִם חַיָּבִים       לְהִשָּׁאֵר כְּחֻלִּים         אָסוּר לַשָּׁמַיִם לִהְיוֹת כְּחֻלִּים       הַשָּׁמַיִם חַיָּבִים       לְהִשָּׁאֵר כְּחֻלִּים

 

מוֹסְרוֹת כְּאֵב       מִשָּׁבוּעַ לְשָׁבוּעַ        אֶצְבְּעוֹת חֹשֶׁךְ

מוֹסְרוֹת

כְּאֵב      

 

מִשָּׁבוּעַ לְשָׁבוּעַ      

 אֶצְבְּעוֹת

חֹשֶׁךְ

 

 

 

פרק 4

סדר

 

 

שיר 14   באר כבידה 

שבוע 23_166-173  

בלוז – גיטרה – גבר – סגנון עכשווי פופולרי – ביט איטי

 

פָּשׁוּט מְגֻחָךְ.      סְדָקִים בַּחֹשֶׁךְ        גִּלּוּי וְכִסּוּי מִתְנוֹעֲעִים עַל קִיר קַר

קַר לִי. קַר לִי. יִהְיֶה בְּסֵדֶר.       יִהְיֶה בְּסֵדֶר.      קַר לִי. קַר. שְׁשְׁשְׁשְׁ. יִהְיֶה בְּסֵדֶר. שְׁשְׁשְׁ.

שְׁשְׁשְׁ.

שְׁשְׁשְׁ. שְׁשְׁשְׁ.

שְׁשְׁשְׁ.

 

הַחוֹל נוֹפֵל.        שְׁקוּפָה בַּחֹשֶׁךְ. חַכִּי. חַכִּי.       בֵּין קוּרֵי מִנְהָרוֹת צְמָתוֹת רֵיקוֹת

אָבִיב דּוֹמֵם,          אוֹכֵל אֶת רִקְמוֹתַי       עַל רִצְפַּת בֵּטוֹן

מַבִּיט בַּקִּיר.        מֵעֵבֶר לְרָעָב        מְרַחֵף עַל פְּנֵי תְּהוֹם

הַכְּתָב עַל הַקִּיר     מַאֲפִיר        לְחִישָׁתִי קוֹדַחַת עַל פְּנֵי חֲלָלִים

חֹשֶׁךְ.         

 גַּם אִם אֵין מַמְשִׁיךְ לוֹמַר יֵשׁ     

  אוֹר שֶׁמֶשׁ

 

נוֹתְרוּ רַק יָמִין וּשְׂמֹאל.    

   גוּף נָע מִצַּד לְצַד    מִצַּד לְצַד    מִצַּד לְצַד    מִצַּד לְצַד   

   עַל פְּנֵי בְּאֵר כְּבִידָה

עַל פְּנֵי בְּאֵר כְּבִידָה

 

 

 

 

שיר 15                   עזור לי 

שבוע 24_174-180    

גבר – חזן – ליווי תזמורת כינורות ויולות

 

דֹּפֶן קְבוּרָה       עַל קִיר עֵינֶיהָ עֲדַיִן כָּתוּב       עֲזֹר לִי

עֲזֹר לִי

עֲזֹר לִי

עֲזֹר לִי

עֲזֹר לִי

עֲזֹר לִי

עֲזֹר לִי עֲזֹר לִי

 

מְלַקֵּק אֶת פִּצְעֵי עֵינַי      מְחַפֵּשׂ חֹשֶׁךְ.  

אֶצְבָּעִי מְחַפֶּשֶׂת רוּחַ       לְאֹרֶךְ הַצֵּל נִמְתַּח קִיר

חָתוּם      בֵּין הַקִּיר לָרִצְפָּה     אֹפֶק

 

מַשְׁתִּין דָּם.      לְאֹרֶךְ הַקִּיר      הֵדִים דַּקִּים.

גּוּשִׁים שֶׁל דְּמָמָה.      מַעֲטָפוֹת חֲשֵׁכָה נִפְתָּחוֹת.

 

מִתַּחַת לָאֲדָמָה         דִּמְדּוּמִים      אֵלִים מִתְהַפְּכִים צַּד אֶל צַד

מִתַּחַת לָאֲדָמָה         דִּמְדּוּמִים    

 אֵלִים מִתְהַפְּכִים צַּד אֶל צַד

 

דִּמְדּוּמִים      אֵלִים מִתְהַפְּכִים צַּד אֶל צַד

 

 

 

 

 

שיר 16     מוות וחיים  

שבוע 25_181-187                                 

זמרת סולו סופרן  פסנתר

 

זֶה תֵּכֶף נִגְמַר    

סְלִיחָה,     

תּוֹדָה עַל אַהֲבַתְכֶם

תּוֹדָה עַל אַהֲבַתְכֶם

 

קָרוּשׁ בַּבֵּטוֹן     קֵץ נִדְחָק בְּסִדְקֵי זְמַן

אֲפֵלַת חֶדֶר     רְסִיסֵי אָבָק צָפִים בְּקֶרֶן אוֹר צָרָה

 

מָוֶת מָוֶת מָוֶת מָוֶת מָוֶת מָוֶת מָוֶת

חַיִּים חַיִּים חַיִּים חַיִּים חַיִּים חַיִּים חַיִּים

מָוֶת מָוֶת מָוֶת מָוֶת מָוֶת מָוֶת מָוֶת

חַיִּים חַיִּים חַיִּים חַיִּים חַיִּים חַיִּים חַיִּים

 

מִתַּחַת לַנֵּאוֹן הַלָּבָן

מַעֲבָר בֵּין מַבָּטִים

אֱלֹהִים לֹא

 

מִתְפַּשֶּׁטֶת

עַל הַשָּׂפָה הַשְּׁבוּרָה

הָאֲפֵלָה

לִכְשֶׁעַצְמָהּ

 

 

 

 

 

שיר 17    סדר

שבוע 27_196-206    

גבר מדקלם, ראפ  ביט עכשווי  נקישות, פסנתר, מיתר

 

יָדֵךְ בְּיָדִי יָרַדְנוּ אֶל אֲרֻבּוֹת הַחֹשֶׁךְ סְּדָקִים בַּחוֹל  

 

סֵדֶר. גַּם אִם גּוּפִי מְזוֹנְךָ חֹשֶׁךְ בְּפָנֶיךָ אִירַק

סֵדֶר. נֹכַח קִיר הַבֵּטוֹן פְּרִיחַת הַפְּרָגִים

סֵדֶר. דָּם עַל הַמַּשְׁקוֹפִים הָאוֹתִיּוֹת מֵתוֹת אַחַת אַחַר הַשְּׁנִיָּה.

סֵדֶר. נְשִׁיבַת זְמַן עַל עֶצֶב חָשׂוּף

סֵדֶר. עָצוּר בַּזְּמַן הַמַּחֲזֶה נִכְתַּב הוֹלֵךְ בְּרֹאשִׁי

סֵדֶר. נֶעֱלָמִים לַחֲשֵׁכָה  הָאדֶס, אוֹרְפֵאוּס, וִירְגִילְיוּס, דַּנְטֶה

סֵדֶר. סְבִיב גּוּף דּוֹמֵם תַּפְלִיטִים טִפְטוּף שֶׁל קַדִּישׁ

סֵדֶר. אֶצְבְּעוֹתַי מְגָרְדוֹת מֵעֵבֶר לַגֶּדֶם השַׁרְווּל צָף בָּרוּחַ

סֵדֶר. בֵּין שְׁתִיקָה הָאֲנָחוֹת שְׁתִיקָה בְּמִנְהֶרֶת הַזְּמַן

 

שָׁלוֹם הוּא הַרְבֵּה שְׂרֵפוֹת קְטַנּוֹת מִלְחָמָה הִיא שְׂרֵפָה גְּדוֹלָה

 

 

 

 

 

פרק 5

אמן

 

שיר 18  היות איתך

שבוע 28_207-210    

גבר חזן – כניסות אישה / כניסות תזמורת  / דואט

 

הֱיוֹת לְלֹא קוֹל

 הֱיוֹת לְלֹא הֶרֶף

הֱיוֹת כָּאן

הֱיוֹת אִתְּךָ

 

הֱיוֹת לְלֹא קוֹל

 הֱיוֹת לְלֹא הֶרֶף

הֱיוֹת כָּאן

הֱיוֹת אִתְּךָ

 

הֱיוֹת לְלֹא קוֹל

 הֱיוֹת לְלֹא הֶרֶף

הֱיוֹת כָּאן

הֱיוֹת אִתְּךָ

 

בִּתִּי בִּתִּי מַחֲזוֹרֵי חֹשֶׁךְ .

 סְפִירוֹת מֻתָּכוֹת אַחַת בַּשְּׁנִיָּה.

 

הַהַפְטָרָה.

הַאִם יֵשׁ זִכָּרוֹן לְלֹא גּוּף.

מַפְטִיר.  

סַף גּוּפִי דְּמָעוֹת קְרוּשׁוֹת אָבָק בְּמִנְהָרוֹת הָעֵינַיִם

 

 

 

שיר 19    מכות חושך  

שבוע 29_211-217    

גבר מדקלם

 

צָרוּר בִּצְרוֹר הַצּוֹרֵר     גֹּלֶם מַמְתִּין   .  הֶסְתֵּר פָּנִים.   הֶסְתֵּר פָּנִים.     גֹּלֶם מַמְתִּין.   

----

הַבָּשָׂר רֵיק מִדָּמַיִךְ    רֵיק מִדָּמַיִךְ   

הַבֵּטוֹן שָׁקוּף     הָאוֹתִיּוֹת בְּרוּרוֹת.   

------

כָּל הַמַּיִם הַבּוֹדְדִים     סְגוּרִים     מִתְרַצַּחַת טַעֲמֵי מַתֶּכֶת.

------

הַדַּקּוֹת.     תּוֹפֵר אֶת סִדְקֵי גּוּפִי     עִם שְׁמוֹת רְגָעִים

הַנְּשִׁימָה פָּסְקָה.      מַכֶּה עַל לוּחוֹת לִבְּךָ       אַתָּה מֵשִׁיב בְּפֶרֶשׁ שָׁקוּף

קַדִּישׁ אִלֵּם.     בֵּטוֹן מַשְׁחִיר     כִּנִּים עוֹזְבוֹת אֶת גּוּפְךָ שֶׁלִּי עֲדַיִן

 

מַכּוֹת חֹשֶׁךְ     הַבָּשָׂר מִתְרוֹקֵן מִן הָעֲצָמוֹת 

 

 

 

שיר 20 סיום     - אמן 

אישה סופרן

                                     

 

אָמֵן

אָמֵן

בְּתוֹךְ הָאֲפֵלָה

אָמֵן

 

לוֹחֵשׁ אָמֵן

הַאֲמֵן בְּיוֹם יָבוֹא

הַאֲמֵן בַּשֶּׁמֶשׁ

הַאֲמֵן בָּאוֹר

 

כִּי סוֹף נָקָם לָבוֹא

צוֹעֲקִים דָּמַי

מְצָא אֹתִי מְצָא אוֹתִי

אֱלֹהַי

 

הֱיוּ

שָׁלוֹם

 

הֱיוּ

שָׁלוֹם

 

הֱיוּ

שָׁלוֹם    

 

הֱיוּ

הֱיוּ

 

שָׁלוֹם

שָׁלוֹם

 

 

 

 

 

 

 

פרק 6

ומכיוון

 

 

שיר 21  סוגר

זמרת אלט פסנתר  

מוזיקה: מאור רוזנברג

 

ומכיוון

 

וּמִכֵּיוָן

 

וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּל מַבָּט צוֹרֵב

וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּל מִלָּה שׂוֹרֶפֶת

וּמִכֵּיוָן שֶׁהַדְּבָרִים כָּלִים

וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּל מֶחְוָה כּוֹאֶבֶת,

 

וּמִכֵּיוָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּאֵין מַחֲזִיר

וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵין שׁוּם רַעַם

וּמִכֵּיוָן שֶׁהַשְּׂרָפִים בּוֹכִים

וּמִכֵּיוָן שֶׁשֶּׁקֶט עַד עוֹלָם...

 

וּמִכֵּיוָן שֶׁמִּתְכַּוְּצִים מוּבָן

וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּל טַבַּעַת הִיא כְּאֵב

וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵין בָּרָק אוֹכֵל

וּמִכֵּיוָן שֶׁדֶּמַע נֶאֱצָר מוּצָף בַּלֵּב,

 

וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ וְאַף עַל פִּי

וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ לַמְרוֹת

וּמִכֵּיוָן שֶׁאֵין שׁוּם זְמַן אַחַר

הַמְשֵׁךְ לָלֶכֶת, לֶאֱהֹב, לִחְיוֹת...