מִכְרוֹת הַצַּעַר הַגָּדוֹל / מנהרות לילה

 

שיר 14   

מִכְרוֹת הַצַּעַר הַגָּדוֹל       בְּכַפּוֹת יָדַי פִּצְעֵי חֹשֶׁךְ     צְלָלִים מִתְאָרְכִים בַּחַשְׁמַל

לִבִּי דּוֹקֵר אֶת כְּתֵפִי הַשְּׂמָאלִית       בַּקֹּר הַנְּשִׁימָה מִתְקַצֶּרֶת

מִשְׁקַל שֶׁל אֲדָמָה      מִשְׁקַל שֶׁל זְמַן מִשְׁקָל שֶׁל רִיק      הֵדִים אֲטוּמִים    

רֶגַע חֹשֶׁךְ        צְלִיל בָּשָׂר       קוֹרֵעַ גְּבָעוֹת סְתָיו 

צְלִיל בָּשָׂר       קוֹרֵעַ גְּבָעוֹת סְתָיו    רֶגַע חֹשֶׁךְ         

מוּאָרוֹת רֶגַע   אֲפֵלוֹת שוּב         טִפּוֹת זְמַן    

מַיִם   תּוֹדָה הִיא אוֹמֶרֶת        אַתָּה צָרִיךְ לָמוּת    

בְּנֵי הָאָדָם הֵם רָעִים            בְּנֵי הָאָדָם הֵם טוֹבִים       

תִּפְלוּת       תִּפְלוּת 

The Mines of the great sorrow.

Dark wounds in my palms Shadows are lengthening in the electric light

My heart is stabbing my left shoulder In the cold the breathing is shortened

Weight of Earth. Weight of time Weight of Void. Sealed echoes.

A moment of darkness. The sound of flesh Tearing up autumn hills

Illuminated for a moment. Dark again.  Drops of time.

Water. Thank you, She says. You must die.

Humans are evil. Humans are good.

Insipidity    Insipidity