מֶלֶךְ בְּמַלְכוּתוֹ שָׁבוּי
מֶלֶךְ נִשְׁבָּה בְּמַלְכוּתוֹ
רוֹאֶה אֶת כּוֹכְבֵי
לֵידָתוֹ
וְאֵינוֹ מַגִּיעַ
אֲלֵיהֶם
מִשֶאֵינָם נִשְׁמָעִים
מַפְנֶה אֲלֵיהֶם עֹרֶף
זִכְרוֹנוֹ עוֹמֵד
כְּנֶגֶד רְצוֹנוֹ
מִתְּעֲמֵד מוּל בֵּיתוֹ
וְעָלָיו לִבְחֹר כָּל
יוֹם בְּשִבְיוֹ
פַּעַם הָיָה אוֹמֵר
גַּם מוּל אֶלֶף יְרִיבִים
אִם אֶצְדַּק אֶלָּחֵם
מִשֶנִצְחָם נִשְׁבָּה
What do you think (read the NYT article attached)?
S
When I was a kid, I once asked my mother anxiously what would happen? Probably before the Six Day War. She replied, "Eternity of Israel will not lie." Which is a belief in our sustainability. She thought the country was a miracle and did not expect it to happen in her life. Yesterday my wife and I met the wife of a neighbour. A Russian woman who converted to Judaism. My wife said: See, generations of Jews have been persecuted all over the world and now people from other countries come to us as a safe place. This is not exactly an answer to what you asked but we hope for the best. Happy Sukkot!
D
I think it’s a very good answer.
אָגוּר בִּצְלִיל הָמוֹן
הַמַּעֲנֶה הוּא אֵד נִמְשָׁךְ
זְמַּן מָה
הַזִּכָּרוֹן הוּא עֵד
זְמַּן מִי
עָג עַד דָּרוֹךְ. הָאֶבֶן
חֲלָקָה בַּשֶּׁטֶף, מֵי שָׁפִיר
דָּמָה עָרוּץ קַוֵּה בִּקְצֵה
חֶבְיוֹן הַסּוּף נוֹגֵן בְּרוּחַ רַךְ,
עֲלֵה, עֲלֵה סָמַר
עֶרְוַת הַטַּחַב
עֵד עַד אֵד
רוֹאֶה
הברווזה המוזרה
מאת: יאן בז'כווה JAN BRZECHWA
תרגם דרך גוגל טרנסלייט מפולנית לעברית: יואל זנדברג, יולי 2021
כָּאן סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה נִפְתָּח
בְּבַרְוָזָה מוּזָרָה כָּל כָּךְ
בִּמְקוֹם עַל שִׂיחַ אוֹ בַּמַּיִם,
עָבְרָה זֹאת לְטִיּוּלִים בָּרַגְלִים.
אָז כַּאֲשֶׁר לְמִסְפָּרָה נִגְּשָׁה
רָצְתָה לִקְנוֹת גְּבִינָה קָשָׁה
בְּבֵית הַמִּרְקַחַת שֶׁלְּיַד
בִּקְּשָׁה לִקְנוֹת חָלָב בַּכַּד.
וּבְמִכְבָּסָה
אֲשֶׁר מִמּוּל
בִּקְּשָׁה שְׁנֵי בּוּלִים וְחָתוּל.
הַבַּרְוָזִים מְאֹד נוֹשְׁכִים
זֹאת בּוֹעֶטֶת, אֲבָל רַק בְּשִׂיחִים.
הִיא מַטִּילָה בֵּיצִים קָשׁוֹת
וְיֵשׁ לָהּ עֵצוֹת וּבַקָּשׁוֹת.
הַבַּרְוָזִים מְנַקִּים בְּמָקוֹר אֶת עַצְמָם
הִיא אֶת עַצְמָהּ סֵרְקָה בַּקֵּיסָם.
פַּעַם קָנְתָה גַּרְגִּירֵי פִּשְׁתָּן
לִכְתֹּב מִכְתָּב בְּפוֹנְט קָטָן.
וּכְשֶׁסֶּרֶט יָשָׁן הִיא טָעֲמָה
"אוֹי, אֵיזוֹ פַּסְטָה
מַדְהִימָה"
וּכְשֶׁהִיא בָּלְעָה שְׁנֵי זְלוֹטִי
"אֵין, אֵין אֲרוּחָה
כַּזֹּאתִי".
הַבַּרְוָזִים הָיוּ מֻדְאָגִים נוֹרָא
מָה לַעֲשׂוֹת בַּבַּרְוָזָה הַמּוּזָרָה
בַּסּוֹף נִמְצָא פִּתְרוֹן מַזְהִיר
לְבַשֵּׁל אוֹתָהּ בַּסִּיר.
אַךְ כְּשֶׁהִגִּישׁ הַשֵּׁף אֶת הַכֵּרָה
קָפְצָה מֵהַסִּיר אַרְנֶבֶת מְהִירָה.
אָכֵן הִיא הָיְתָה מְאֹד מוּזָרָה.
קישור
להצגת ילדים בפולנית: https://youtu.be/zHyV0SJCCww
קישור לערך ויקיפדיה על המחבר: https://en.wikipedia.org/wiki/Jan_Brzechwa
הברווזה המוזרה - תרגום גוגל טרנסלייט מפולנית:
יש שיח מעל הנהר בסמוך,
שם גר ברווז מוזר,
במקום להשאר בנהר
הייתה יוצאת לטיולים
אז פעם היא הלכה למספרה:
"הייתי רוצה קילו גבינה, בבקשה!"
לידו היה בית מרקחת:
"חמישה עשורים של חלב, בבקשה."
מבית המרקחת היא הלכה למכבסת הכביסה
וקנו בולי דואר.
הברווזים נשכו נורא:
"תן לאווז לבעוט את הברווז הזה!"
היא הטילה ביצים קשות
והיה לה עצות בקשת,
ויחד עם זאת, למרות הברווזים,
היא סירקה עם קיסם.
פעם אחת קנתה חבילת פרג,
לכתוב מכתב בגופן זעיר.
אכלה סרט ישן,
היא אמרה שזו פסטה.
וכשהיא בלעה שני זלוטי,
היא אמרה שתחזיר מאוחר יותר.
ברווזים אחרים היו מודאגים:
"מה יקרה עם ברווז מוזר כזה?"
עד שלבסוף נמצא סוחר:
"אתה יכול לאפות את זה לארוחת
ערב!"
שף, צלה את הברווז בזהירות
אפה כמו שצריך בתבנית צלייה.
אבל הוא היה נבוך כשהגיש את ארוחת
הערב,
כי הברווז הפך לארנבת.
בנוסף, הכל עם סלק,
היא הייתה כל כך מוזרה.
חַרְצִית עֲקוּרָה
לָרִאשׁוֹנָה פּוֹגֵשׁ אֶת
פְּרִיחָתוֹ שֹׁרֶשׁ
מַלְבֵּן שָׁמָיִם
הַבַּז מוֹתֵחַ קֶשֶׁת
בֵּין מִגְדָּלִים
הַמְתַּנָתִי
הִיא גֶשֶר
עַלַיו
נֵלֵךְ
צִיפִּיָיתִּי
הִיא אוֹפֶק
אֵלָיו
נֵלֵךְ
בְּשָרִי
הוּא זְמָן
שְבּוֹ
זְרִיחָה
שְקִיעָה יַחְדָיוְ
נָבוֹא
מְחוֹג
אֵין-זְמָן
עַל
קוֹטֶב הַעֲכְשָיו.
דּוֹמִינוֹ
לִרְגָעִים שֶׁל אֹשֶׁר
צָרִיךְ לִקְנוֹת דּוֹמִינוֹ.
הָרַדְיוֹ שָׁר שִׁיר מִשְּׁנוֹת הַשְּׁמוֹנִים
כַּף רַגְלֵךְ מְלַטֶּפֶת אֶת רַגְלִי
עַל הַשֻּׁלְחָן יֵשׁ פָּאפָָיָּה חֲתוּכָה
קָפֶה שָׁחֹר וּפְרוּסוֹת עוּגָה יְבֵשָׁה.
אֲרוּחַת הַבֹּקֶר הַמֻּשְׁלֶמֶת לְטַעְמִי.
צָרִיךְ לִקְנוֹת דּוֹמִינוֹ לִרְגָעִים שֶׁל אֹשֶׁר.
הָאַגָּסִים שֶׁקָּנִיתִי אֶתְמוֹל מֻנָּחִים
לְיַד הָאָבוֹקָדוֹ הַלִּימוֹן וְהַקִּיוִי
טֶבַע דּוֹמֵם מַכְאִיב לְעֵינָי בִּמְתִיקוּת
אַדְווֹת שֶׁל יֹפִי עַד הַפִּנּוֹת
צָרִיךְ לִקְנוֹת דּוֹמִינוֹ לִרְגָעִים שֶׁל אֹשֶׁר
כְּשֶׁאֶת צוֹחֶקֶת וְשָׁרָה עִם הָרַדְיוֹ
אֶת הַשִּׁיר הַיָּשָׁן.
שָׁמַעְתִּי אֶת הַסִּירֵנָה שָׁרָה
שָׁמַעְתִּי אֶת הַסִּירֵנָה שָׁרָה
כָּל בְּשָׂרִי נָהָר אֶל רִקְמַת הָאוֹר הַמְּזַמֵּר
קָרָאתִי קְרִיאָה
שָׁמַעְתִּי אֶת הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת
כָּל גּוּפִי בָּעַר אֶת הַזְּמַן הַנּוֹהֵר אֶל הַיָּם
שָׁתַקְתִּי שְׁתִיקָה
קָשׁוּר בַּסְּפִינָה חוֹלֶפֶת
חֲבָלִים אוֹסְרִים אֶת בְּשָׂרִי בְּנֶחָמָה
כָּל בֵּיתִי מְרֻקָּן וְכוֹאֵב
שָׁמַעְתִּי אֶת הַסִּירֵנָה שָׁרָה.
קָשׁוּר בַּכְּאֵב הַזּוֹהֵר
קָרָאתִי קְרִיאָה
שָׁתַקְתִּי שְׁתִיקָה
שָׁמַעְתִּי אֶת הַסִּירֵנָה שָׁרָה.
כּוֹכָב נוֹפֵל
אֵין מָה לִמְסֹר דְּרִישַׁת שָׁלוֹם
לְכוֹכָב שֶׁחוֹצֶה דַּרְכְּךָ
זִכְרוֹנוֹת נִצָּתים
בְּנֹגַהּ קָשֶׁה בְּצֶדֶק רַךְ
רֶגַע בְּאֵרוֹת הָעֵינַיִם
מוּאָרוֹת מִבִּפְנִים
צְלִיבָתָן שֶׁל חַרְבוֹת הַשְּׂפָתַיִם
סוֹפִית
וּסְבִיבֵנוּ גְּבִיעִים וְחַשְׁמַל
הָאוּכַל
מֶשֶׁךְ נְפִילָתִי הַשּׂוֹרֶפֶת
לְיַלֵּד, שׁוּב, אֶת תְּבִיעָתִי
לִזְהֹר
הוֹרָאוֹת לִצְלִיל נָכוֹן
הַחֲלִילָנִית צְרִיכָה לִהְיוֹת מְאֹהֶבֶת.
בָּאוֹר הֶעָמוּם יֵשׁ לְהַעֲמִיד בְּמֶרְחָק מָה
אַתְּ מְאַהֲבָהּ הָאַחֲרוֹן.
מְאַהֲבָהּ הַקּוֹדֵם צָרִיךְ לִהְיוֹת
קַנַּאי דָּתִי עִם חֶרְדַּת נְטִישָׁה.
הֶחָלִיל צָרִיךְ לִהְיוֹת חָלִיל עֵץ
עִם דְּפָנוֹת מְרֻבָּעוֹת
כְּמוֹ בִּכְנֵסִיּוֹת הַסְּפָרַדִּיּוֹת שֶׁבַּאֲנָדִים.
הַצְּלִיל צָרִיךְ לְהִתְכַּנֵּס עַל בִּטְנָהּ
וּלְהִתְאַבֵּךְ סְבִיב הַסַּרְעֶפֶת כְּמוֹ עָשָׁן
נִסְפָּג בְּצֶבַע שֶׁל שְׁזִיפִים שְׁחֹרִים
אֶל סִדְקֵי הָעֵץ הַמְּעַשֵּׁן.
הֶחָלִיל צָרִיךְ לְהַאֲדִים
כַּאֲשֶׁר הַצְּלִיל נוֹגֵעַ בּוֹ.
אֶת הַחֲלִילָנִית יֵשׁ לְחַמֵּם.
מַשְׁמִיעִים לָהּ קוֹלוֹת נְמוּכִים אֲרֻכִּים
וְאָז אַחֲרֵי שֶׁהִיא נִקְשֶׁרֶת אַחֲרֶיךָ
עוֹזְבִים אוֹתָהּ לְפֶתַע בָּאֲוִיר.
עַכְשָׁו אַתְּ לְבַדֵּךְ אוֹמְרִים לָהּ.
צְלִיל עֵץ נָמוּךְ נִפְרָשׂ מִסָּבִיב
כַּאֲשֶׁר הִיא מַבִּיטָה לְמַטָּה אֶל הַקַּרְקַע
הָרְחוֹקָה דֶּרֶךְ בִּטְנָהּ הַמְּכֻוֶּצֶת
קֶרֶן שֶׁמֶשׁ אֲרֻכָּה מֵהַחֹר שֶׁבַּגַּג
מִתְנַפֶּצֶת לְמַטָּה
הִיא פּוֹחֶדֶת
הִיא מְרַחֶפֶת
הִיא נִשְׁאֶרֶת
הִיא מַתְחִילָה לְהַמְרִיא.
