אסור לשמים להיות כחולים The sky must not be blue

אסור לשמים להיות כחולים

תִּקְרָה נְמוּכָה

נוֹשֵׁם מִשְׁקָל

וְחֹשֶׁךְ רֵיק בְּבֵית הַבְּלִיעָה  

רֵיק מַבִּיט הַחוּצָה רֵיק

 

פַּסֵּי הַגְּרִירָה שֶׁל גּוּפֵךְ

מַמְשִׁיכִים לְהִמָּתַח בְּתוֹךְ רֹאשִׁי      

אֵפֶר קַר, טוֹעֵם אֶת הַמִּלָּה אוֹיֵב

הָעֹרֶף מִתְקַשֶּׁה

 

עֵינֶיהָ

כְּוִיּוֹת חֹשֶׁךְ

עַל הַשֶּׁלֶט בְּיָדֶיהָ

נוֹתְרוּ רַק שְׁמוֹת בַּעֲלָהּ, בְּנָהּ        

 

אֶצְבְּעוֹתַי בְּפִי, תַּפּוּחֵי הַזָּהָב שֶׁל הֶעָבָר,

שִׁנַּי מִתְנוֹעֲעוֹת בַּחֲנִיכַיִם  

מִנְהָרָה, נִקְבָּה, מְחִילָה, בְּחִילָה, חֶמְלָה,

מִן הַחֲשֵׁכָה נִלְחֶצֶת הַחוּצָה רוּחַ

 

אָסוּר לַשָּׁמַיִם לִהְיוֹת כְּחֻלִּים –

הַשָּׁמַיִם חַיָּבִים לְהִשָּׁאֵר כְּחֻלִּים

אָסוּר לַשָּׁמַיִם לִהְיוֹת כְּחֻלִּים –

הַשָּׁמַיִם חַיָּבִים לְהִשָּׁאֵר כְּחֻלִּים

 

מוֹסְרוֹת כְּאֵב –

מִשָּׁבוּעַ לְשָׁבוּעַ –

אֶצְבְּעוֹת

חֹשֶׁךְ

The sky must not be blue   

Low ceiling.

Breathing weight and empty darkness In the gullet.

Void looks out.

The scuff marks of your body Continue to stretch inside my head

Cold ash.

Tastes the word Enemy.

The back of the neck is stiff

Her eyes are burning dark.

On the sign in her hands only names remain

Her man, her son

My fingers in my mouth  

The golden apples of the past     

My teeth are moving in my gums

A tunnel, a hole, a burrow, nausea, compassion   

From the darkness a wind is pressed out

The sky must not be blue   

The sky must remain blue

Transmitting pain from week to week   

Fingers of darkness

 

של סילברסטיין / תרגומים דוד מיכאלי / Shel Silverstein

 

"שאלת זברה" / של סילברסטיין

 

שָׁאַלְתִּי אֶת הַזֶּבְּרָה

הַאִם אַתְּ שְׁחוֹרָה עִם פַּסִּים לְבָנִים?

אוֹ לְבָנָה עִם פַּסִּים שְׁחֹרִים?

וְהַזֶּבְּרָה שָׁאֲלָה אוֹתִי,

אוֹ וְאַתָּה טוֹב עִם הֶרְגֵּלִים רָעִים?

אוֹ הַאִם אַתָּה רַע עִם הֶרְגֵּלִים טוֹבִים?

הַאִם אַתָּה רוֹעֵשׁ עִם רְגָעִים שְׁקֵטִים?

אוֹ שֶׁאַתָּה שָׁקֵט עִם רְגָעִים רוֹעֲשִׁים?

הַאִם אַתָּה מְאֻשָּׁר עִם כַּמָּה יָמִים עֲצוּבִים?

אוֹ שֶׁאַתָּה עָצוּב עִם כַּמָּה יָמִים מְאֻשָּׁרִים?

הַאִם אַתָּה מְסֻדָּר עִם כַּמָּה מִנְהָגִים מְרֻשָּׁלִים?

אוֹ שֶׁאַתָּה מְרֻשָּׁל עִם כַּמָּה מִנְהָגִים מְסֻדָּרִים?

וְעוֹד וְעוֹד וְעוֹד וְעוֹד וְעוֹד

וְהִמְשִׁיכָה וְהִמְשִׁיכָה.

לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁאַל זֶבְּרָה

לְגַבֵּי פַּסִּים

שׁוּב.

 

“Zebra Question” by Shel Silverstein

 

I asked the zebra

Are you black with white stripes?

Or white with black stripes?

And the zebra asked me,

Or you good with bad habits?

Or are you bad with good habits?

Are you noisy with quiet times?

Or are you quiet with noisy times?

Are you happy with some sad days?

Or are you sad with some happy days?

Are you neat with some sloppy ways?

Or are you sloppy with some neat ways?

And on and on and on and on

And on and on he went.

I'll never ask a zebra

About stripes

Again.

 

 

 

 

המקום בו המדרכה מסתיימת / של סילברסטיין

 

יֵשׁ מָקוֹם בּוֹ הַמִּדְרָכָה מִסְתַּיֶּמֶת

וְלִפְנֵי שֶׁמַּתְחִיל הָרְחוֹב,

וְשָׁם גָּדֵל הַדֶּשֶׁא רַךְ וְלָבָן,

וְשָׁם הַשֶּׁמֶשׁ בּוֹעֶרֶת צִבְעָהּ אַרְגָּמָן,

וְשָׁם צִפּוֹר הַיָּרֵחַ נָחָה מִמְּעוֹפָהּ

כְּדֵי לְהִצְטַנֵּן בְּרוּחַ הַמֶּנְטָה.

בּוֹאוּ נַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁבּוֹ הֶעָשָׁן שָׁחֹר נוֹשֵׁב

וְהָרְחוֹב הָאָפֵל מִתְפַּתֵּל מִתְכּוֹפֵף.

עַל פְּנֵי הַבּוֹרוֹת שֶׁבָּהֶם פִּרְחֵי הָאַסְפַלְט גְּדֵלִים

נֵלֵךְ הֲלִיכָה מְדוּדָה וְאִטִּית,

וְנִרְאֶה לְאָן חִצֵּי הַגִּיר הַלְּבָנִים הוֹלְכִים

אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ הַמִּדְרָכָה מִסְתַּיֶּמֶת.

כֵּן נֵלֵךְ הֲלִיכָה מְדוּדָה וְאִטִּית,

וְנֵלֵךְ לְאָן שֶׁחִצֵּי הַגִּיר הַלְּבָנִים הוֹלְכִים,

עֲבוּר הַיְּלָדִים, הֵם סִמּוּן, וְהַיְּלָדִים, הֵם יוֹדְעִים

הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַמִּדְרָכָה מִסְתַּיֶּמֶת.

 

 

Where the Sidewalk Ends

By Shel Silverstein

 

There is a place where the sidewalk ends

And before the street begins,

And there the grass grows soft and white,

And there the sun burns crimson bright,

And there the moon-bird rests from his flight

To cool in the peppermint wind.

Let us leave this place where the smoke blows black

And the dark street winds and bends.

Past the pits where the asphalt flowers grow

We shall walk with a walk that is measured and slow,

And watch where the chalk-white arrows go

To the place where the sidewalk ends.

Yes we'll walk with a walk that is measured and slow,

And we'll go where the chalk-white arrows go,

For the children, they mark, and the children, they know

The place where the sidewalk ends.