יום ראשון, 28 באוגוסט 2011

הסביבה היא הטיפול / ראיון עם דוד מיכאלי ראש התכנית הבינתחומית לטיפול ולניהול באמצעות שטח - סמינר הקיבוצים / מאת אורית ענבר

הסביבה היא הטיפול

ראיון עם דוד מיכאלי על התוכנית הבינתחומית לטיפול ולניהול באמצעות השטח

מאת: אורית ענבר

"...המסע שלנו מתחיל בחושך ונגמר בחושך. מסענו יכול להיות רק פרטי ומעברינו בטריטוריות בוערות או קפואות במדבר או ברמות ההר הוא אמיתי ומטאפורי כאחד. גרגר החול וההר הגדול הם אמיתיים. אני הוא זה האמיתי. תבניות רוחנו הן מטאפורות. מעברנו באמת מעצב את התבניות: מבטל, בונה, מקשר, מחבר, מאיר." (דוד מיכאלי)

לקראת שנת הלימודים הקרובה ביקשנו מדוד מיכאלי* מנהל התכנית הבינתחומית לטיפול ולניהול באמצעות שטח בסמינר הקיבוצים לספר על התכנית ומטרותיה, מי קהל היעד שלה, מדוע כדאי ללמוד אותה דווקא בסמינר ומהן אפשרויות התעסוקה בתום הלימודים.

מהו בעצם טיפול באמצעות שטח ולמי הוא מיועד?

טיפול שטח הוא כניסה של המטפל והמטופל לחוויה משותפת לזמן קצוב בתנאי סביבה ייחודיים. מדובר ביצירת הזדמנות למפגש עצמי בליוויו של המטפל כשותף לעשייה וכהורה מפרש. התמודדות עם תנאי השטח היא מרכיב חשוב. ככל שהשטח קיצוני יותר, כמו מדבר למשל, הפעולות הנדרשות בעטיו והחוויה בעקבות כך אינטנסיביות יותר וחלון ההזדמנויות למפנה בפרשנות הפנימית של המטופל גדול יותר. במובן זה הסביבה היא הטיפול והיא נוגעת במכלול של היבטים: פיזיולוגיים, נוירולוגיים, נפשיים ורוחניים. טיפול השטח מיועד לכל אדם מכיוון שהוא אינו מתייחס להיסטוריה ולתיוג אלא רק לנוכחות המטופל בשטח ולתהליך הפנימי שהוא עובר וחווה, יחד עם נכונותו של המטפל, למפגש בלתי אמצעי. זהו כלי עבודה עתיק יומין בתרבות האנושית שאנו פוגשים אותו במסעות צלייניים בתרבויות המערב והמזרח, קהילות אבוריג'יניות ובנרטיבים של חניכה. כלי זה מופיע בימינו מחדש במסעות וריצות אתגר. אנו מצפים ממטפל באמצעות שטח, לנהל ולהוביל את עצמו ואת האדם או הקהילה המטופלת, למסע של שינוי רגשי המתרחש ברמות שונות: אישית, חברתית וסביבתית.

מהי מטרת התכנית?

התוכנית מבקשת להכשיר מטפלים, אשר מוכנים ליטול על עצמם כלי טיפולי, לא טריוויאלי, לעיתים מאתגר פיסית, המזמין אותם להיכנס לסביבה בה הם ומטופליהם נחשפים לאותם תנאי שטח. התכנית מזמינה להרחיב את טווח החוויה הרגשית המזומנת למטפלים, תוך שהיא מגדילה את יכולת הקשב הטיפולי ואת ההתנסויות המעודדות לצמיחה ושינוי אצל שני הצדדים בדיאדה הטיפולית.

התכנית חולקת את מירב הידע המעשי והתיאורטי בדגש על מנהיגות, ניהול משברים, יחסי אנוש ותפיסה סביבתית, שצברנו במסעות הארוכים של השנים האחרונות ושל סמינרי ההישרדות החל משנת 1995 במדבר יהודה ובנגב, מייסדי התכנית מביאים עמם ניסיון מעשי עם קהלים שונים ומגוונים. אנחנו רוצים לתת בסיס של ידע ללוחמים חברתיים, מנהיגים קהילתיים, אמני שטח ומטפלים שרוצים להתפתח ב"חדר טיפולים" פתוח ללא קירות, נתון לשינוי ונטול מגבלות של זמן טיפול מקובל. מטרה נוספת של התכנית היא תרומתה להתמקצעות ולבטיחות בשטח ומניסיוננו אנו יודעים עד כמה הידע המשולב חסר.

מדוע התכנית נקראת בינתחומית?

כפי שאמרתי, "הסביבה היא הטיפול" ובכדי להבין כיצד להשתמש בה, נדרשת התמחות בידע מדיסציפלינות שונות ויכולת לשלב ביניהן. הזירה הגיאוגרפית והטיפולית משלימות אחת את השנייה בהתערבויות הפרטניות והקבוצתיות. לצורך מפגש מורכב זה, נדרש ידע בינתחומי המשלב תרבות, סביבה, ניהול וטיפול כתפיסה כוללת.

מה כוללת תכנית הלימודים?

התכנית משלבת נושאים תיאורטיים הנלמדים בכתה, והתנסות בשטח. אחת לשנה יוצאים לקמפוס נודד בן 4 ימים במדבר, במשך השנה מבצעים פרקטיקום על קבוצות טיפוליות בשטח, ומקיימים מפגשים בקבוצות עיבוד על מקרים מהשטח. בשנה השנייה אנו מרחיבים את הנחיית הקבוצות בהיבטים של טראומה ופוסט טראומה.

הם נושאי הלימוד בתכנית?

הנושאים כוללים: טיפול שטח, פילוסופיה בתנאי קיצון, הנחיית קבוצות, מרחב ותהליכים גיאוגרפיים, מבואות לפסיכולוגיה, היבטים קרימינולוגיים, ניהול משברים, מודלים לקבלת החלטות, ארגון שטח, תזונה, כתיבה תצפיתית, תיעוד, דחק וסביבה, אירועי הישרדות, התערבויות במצבי דחק, טראומה ופוסט טראומה, התנסות בשטח, פרקטיקום, הצגת מקרים.

למי מיועדת התכנית?

התכנית מיועדת למי שמבקש להכשיר את עצמו לתחום טיפולי ייחודי, ולהשתלם במנהיגות, בניהול משברים, ביחסי אנוש ובתפיסה סביבתית. בין המקצועות הרלבנטיים נמנים עובדים סוציאליים; מטפלים ומדריכים בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי; בוגרי מדעי ההתנהגות ואנשי מקצועות הטיפול העוסקים בטיפול בטראומה המעוניינים להרחיב את סל הכלים הטיפוליים שברשותם. מדובר במיוחד באנשי שטח ואתגר, ארגוני סיוע, קציני מבחן, מדריכי מטיילים. אנחנו פוגשים בין הסטודנטים מגוון של גילאים, תארים וניסיון ובעינינו זה תמהיל נכון ומפרה.

האם ללומדים בתכנית צריך להיות ניסיון קודם או רקע בתחום?

רצוי, אבל לא חובה שללומדים בתכנית תהיה היכרות כלשהי עם אוכלוסיות קצה, אוריינטציה וחיבור לשטח ורקע בסיסי בתחומי מדעי ההתנהגות. אנו מאמינים בניסיון החיים שאנשים מביאים איתם. מי שעבר התנסויות בתנאי קיצון שיכולות להיות גופניות, חברתיות, סביבתיות מביא איתו ניסיון מוטמע חשוב והוא מחזיק לתפיסתנו בפוטנציאל לסייע ולהוביל את אלו הזקוקים לעזרה. אני מקווה מאוד שהתכנית תסייע לאדם כזה "ליילד" את הידע וללטש אותו.

האם יש הבדל בין נשים לגברים בתכנית?

הדבר היחיד שקובע הוא עמידה בחובות התכנית ללא הבדל מגדרי. אבל השאלה מהותית ונוגעת להרכב המטפלים בשטח. הגישה שלנו היא צוות טיפולי משלים - כשלם הגדול מסך חלקיו, ולא מטפל בודד, כאשר לנוכחות הנשית יש תפקיד חשוב. כיום לומדות בתכנית 6 נשים.

במה שונה התכנית הבינתחומית לטיפול ולניהול באמצעות שטח מתכניות תרפיה בטבע ו-ODT ?

התכנית שונה מתכניות אחרות משום שזו התכנית היחידה בארץ שנוגעת במגוון התחומים שציינתי, משלבת באופן אינטגרטיבי בין תחומי הידע השונים, ומציעה לתלמידיה חוויות שטח בתנאי קיצון באופן בלתי אמצעי. זוהי גם התכנית היחידה שבוגריה מקבלים תעודה של מטפל מוסמך באמצעות שטח. למיטב הבנתי בתכניות השונות של תרפיה בטבע ו ODT הפעילות לרוב היא סדנאית ומקומית דרך משימות מונחות, דמיון מודרך וכו', ובהתאמה מוביל הסדנה הוא מנחה או מדריך ואינו מטפל.

מכיוון שאנו עוסקים במצבי אמת ובקשיים של אתגר גוף ונפש ומכוונים למפגשים אנושיים בלתי אמצעיים, איננו יכולים ללמד שיטה סגורה התקפה רק לתנאים מסוימים, אלא ללמד מנהיגות טיפולית וניהולית היכולה להיות מיושמת בזירות שונות ובמצבים משתנים. מבחינה זו התכנית היא מעין סדנת מנהיגות וקבלת החלטות באיכות גבוהה. כפי שאמר נח גרינבוים (מפקח ארצי בקידום נוער ומחלוצי משתתפי הסדנאות במדבר), התכנית מסיטה את המוקד משיטה או תבנית אל מנהל ומטפל השטח. קבלת ההחלטות ורגישותו של המטפל לשינויים בזירה ובקבוצה היא בעלת השפעה, חשיבות ואחריות טיפולית, בטיחותית ואתית.

בנוסף אנו שואפים לקיים את הפרמטרים הסביבתיים של התיירות האקולוגית כפי שנקבע באיגוד העולמי לתיירות אקולוגית. אנו מובילים תחום של טיפול חווייתי שבו "הסביבה היא הטיפול" יחד עם "המפגש הוא הטיפול". כדאי לציין שאת המילה "חוויה" טבע א.ד.גורדון והיא מורכבת מהמילים חיים והוויה. אנחנו גאים ללכת בעקבותיו.

האם יש חומר כתוב בעברית על הפילוסופיה והתפיסה של טיפול באמצעות השטח?

חומר כתוב בעברית ישנו בספרים שכתבתי: "זמן המדבר" מציג היבטים של פילוסופיה עם טיפים להישרדות בארץ, "גלות מסע בחירה – טיפול דרך שטח" מציג פילוסופיה, כלים תפיסתיים, כלים לטיפול שטח, היסטוריה של טיפול שטח בארץ וסיכומי מסעות, "מכת חום" שנכתב לזכרו של בן אורן מראש פינה, מציג יחסי גוף וסביבה בתנאי דחק. בנוסף יש את מחקרו של יחזקאל כהן (פייסא) ודר' שלמה רומי "מסעות הישרדות: עקרונות, דרכי יישום והשפעתם על הערכה עצמית ומסוגלות אישית של נוער מנותק בישראל", את מחקרה של פרופ' רחל לב – חיזוק תחושת יכולת בקרב מתבגרים בסיכון - מחקר פעולה, ואת ספרו של נח גרינבוים ודר' ראובן ברנס הישימון וקורסי הישרדות.

ספר לנו על מקרה היכול להדגים את התועלת הרבה שבטיפול באמצעות השטח

זכור לי מקרה במדבר יהודה שבו בחניון חשוף לרוח וגשם לאחר לילה קר וקשה, אחד המטופלים שהפגין ניתוק וניכור אגרסיבי מתחילת המסע, סירב להמשיך. השארנו אותו עם מדריך בהשגחה לזמן בלתי מוגבל והם נשארו יממה שלמה ביחד. בסימולציית "נטישה" מבוקרת זו הנער חווה חוויה הורית חיובית עמוקה, "בנה" עם המדריך מרחב בית זמני, ביטא את עצמו בשיחות עם המדריך, הכיר את נחישות המערכת (מדריכיו וצוות השטח), חווה זמן שקט לעצמו, הכיר את יכולתו להיות במרחב זר פתוח וגדול, חווה אי-שיפוט והיעדר ביקורת חיצונית. הוא חזר והצטרף לקבוצה מרצונו עם חווית הצלחה של הכרה וקשר ועם פן התנהגותי חדש ומתקשר. טיפול השטח מאפשר את הכלת המצב, ואת הבניית המענה כולל טווחי זמן שנראים בלתי מוגבלים ביחס לחדר טיפולים רגיל.

מי הם המרצים בתכנית?

יש לנו צוות נהדר של למעלה מעשרה מרצים, חלקם אנשי צוות שביל. רון בן דור שהוא מנחה קבוצות ופסיכותרפיסט, ניר גור איש ההישרדות ומייסד סדנאות ההישרדות בארץ, ישראל אלטמן, שהוא מאמן הנבחרת הפאראלימפית בים, דר' יקירה לוי מומחית לנערות בסיכון, עמית שריג לשעבר מנהל הוסטל טבריה, שאול לב מומחה לניהול משברים, שי גטריידה מרכז פעילות שטח בצוות שביל, לימור שלח מנהלת מגזר המעונות הממשלתיים - ענ''ב, עיינה סופר שהיא אנתרופולוגית, דר' לאה ויטנברג מהמחלקה לגיאוגרפיה באונ. חיפה שגם רצה מרתון, ענת רפאל פסיכותרפיסטית באמנות, יעל טל מטפלת שטח, דר' זהר רובינשטיין מניהול מצבי חירום ואסון באונ. ת''א, דר' אהרן אלכסנדרוביץ סגן מנהל מחלקה פנימית באיכילוב ונעמי זווארו שמלמדת בביה''ס למטפלים של משרד הרווחה, ואני כמובן בנושאי טיפול שטח, מעט פילוסופיה ועוד. אנו מקווים שיהיה לנו זמן ומקום גם למרצים אורחים נוספים.

בהנחה שאני מתעניין בנושא מדוע כדאי לי ללמוד את התחום דווקא בסמינר הקיבוצים?

כפי שאמרתי קודם, זו התכנית היחידה בארץ שבוגריה מקבלים תעודה של מטפל מוסמך באמצעות שטח והיא נמצאת בסמינר הקיבוצים. שנית, על דלתות השירותים בסמינר הקיבוצים כתוב חלוצים וחלוצות במקום נשים וגברים - איכשהו סמינר הקיבוצים מצליח לקיים רוח חלוצית פעילה ודגש על האנושי, יחד עם מגוון גדול משלים ומעשיר של תכניות חינוך וטיפול. שלישית, הקמפוס נמצא בתל אביב – במרכז הארץ ונוח לגישה מכל מקום. רביעית, זהו כנראה אחד הקמפוסים הירוקים היפים ביותר בארץ והוא גם אינטימי וקטן. חמישית, ארוחות הצהריים בקפטריה טובות מאוד ובמחיר מצוין. ששית, המון אנשים צעירים ויפים עם תחושת חזון.

איזה תעודה מקבלים בסיום הלימודים?

מי שסיים את כל חובותיו בתכנית יקבל "תעודת מטפל מוסמך באמצעות שטח" של סמינר הקיבוצים. תעודה זו היא דרגה ראשונה מתוך 3 דרגות כאשר הדרגה הבאה היא "תעודת מטפל בכיר באמצעות שטח" המחייבת מינימום של 4 שנות ניסיון, ולאחריה "תעודת מטפל מומחה באמצעות שטח" המחייבת מינימום של 10 שנות ניסיון.

מי הם השותפים ו/או נותני החסויות של התכנית?

נכון להיום התכנית בשיתוף עם הגופים הבאים: "עמותת ענ''ב", "עמותת נתן לסיוע הומניטרי בינלאומי"," דרך לוטן", "נירים בשכונות" יחד עם פניאל קריצ'מן, "עמותת תימורה" לנוער דתי מנותק, כפר הנוער "מנוף". יש חשיבות גדולה לחיבורים האלה ואנו פתוחים לשיתופי פעולה עם גופים נוספים. כדאי לומר כמה מילים על גופים אלו:

"ענ''ב" (עידוד נוער במצוקה) היא איגוד ללא כוונות רווח המנהל 22 מעונות חסות הנוער במשרד הרווחה. העמותה שותפה ותומכת עיקרית בתכנית ורואה בפעילות השטח והמסעות הטיפוליים והאבחוניים כלי מוביל להשגת השפעה ותוצאות טיפוליות. תפקידי בעמותה הוא לרכז ולפתח את פעילות השטח כאשר הגוף המבצע הוא "צוות שביל" שייסדתי אותו בשנת 2009 וחלק גדול מהמרצים בתכנית הם חברי הצוות. בין המשתתפים בפעילות בשנים האחרונות מעונות צופיה, מסילה, מגן נוף הרים, בית הנער, הוסטל טבריה, בית אשל ועוד. השנה הוצאנו קרוב ל 50 קב' טיפוליות סגורות של שרותי המבחן לנוער ומבוגרים, חלק גדול מהפרקטיקום של התכנית נעשה בקבוצות טיפוליות אלו.

"נתן לסיוע הומניטרי בינלאומי" על שמו של אייבי נתן, רואה בתכנית חלק ממסלול ההכשרה של מתנדביה והסטודנטים בתכנית זכאים להשתתף בהכשרותיה הספציפיות.

"דרך לוטן" היא מרכז מדברי בערבה למסעות עם נוער בסיכון שהוקמה לזכרו של לוטן סלבין ז''ל ממושב חצבה שנהרג במלחמת שלום הגליל השנייה. דרך לוטן מתמחים במסעות משותפים עם יחידות צבאיות ותומכים בתכנית באמצעות מלגת לימודים. בשנת הלימודים הקרובה נשלב אותם גם בתכנית הפרקטיקום של התכנית.

"נירים בשכונות" יחד עם פניאל קריצ'מן – מטפלים בנוער מנותק בשכונות באמצעות חונכות ופעילויות שטח. פניאל קריצ'מן הוא אב שכול שעל שם בנו ניר קריצ'מן ז''ל שנהרג במבצע "חומת מגן" הוקם כפר הנוער נירים. נירים בשכונות ופניאל תומכים בתכנית באמצעות 2 מלגות לימוד מלאות ואנחנו אסירי תודה על כך.

מה הסיכוי של בוגרי התכנית למצוא עבודה בתום הלימודים?

נפח פעילות השטח עולה בהתמדה בשדות החינוך, הטיפול והניהול. בכל מקרה, כלי קבלת ההחלטות והמנהיגות של בוגר התכנית מתאימים לעולמות תוכן עכשוויים רבים כמו טיפול, קהילות במשבר, ניהול סיכונים, ניהול סביבתי ועוד, ויכולים להעשיר גם תחומים שאינם קשורים ישירות לשטח. יוזמתו של הבוגר היא חשובה ביותר: אם בתור מוביל נושא שטח וסביבה במוסד או במסגרת בה הוא מועסק, אם בתור עצמאי המוביל מסעות טיפוליים קבוצתיים או פרטניים או אם בתור מתנדב באזורי מצוקה בעולם. נראה לי שהחשיפה לכל הגופים המעורבים בצורה זו או אחרת בתכנית, כלומר, עמותות העוסקות בנוער במצוקה, גופי סיוע הומניטרי, משרדי ממשלה בתכניות שונות כמו התכנית הארצית להתמודדות עם אלימות באמצעות שטח ואתגר, מגוון קהלים וקהילות, מומחי טראומה, מציעה אופק תעסוקה מעניין ומורכב בארץ וכנראה גם בעולם.

האם יש מלגות לסטודנטים?

לטובת הסטודנטים יש כיום חמש מלגות לימוד לפי ההתפלגות הבאה: שתי מלגות מטעם סמינר הקיבוצים, שתי מלגות ע''ש ניר קריצ'מן, מלגה אחת של דרך לוטן. כל המלגות כיום תפוסות לטובת סטודנטים בתכנית. אנו פועלים להשגת מלגות לימוד נוספות לסיוע לסטודנטים מתקשים.

מה הם תנאי הקבלה?

תנאי הקבלה הם אוריינטציה וחיבור לשטח, הכרות כלשהי עם אוכלוסיות בסיכון. תואר אקדמי רצוי אבל עדיין אינו הכרחי. עם זאת מרכיב ניסיון החיים הוא משמעותי. לכן תנאי מרכזי בקבלה לתכנית היא הצלחה בראיון הקבלה.

מה דרישות התכנית?

ראשית כל נחישות ללמוד שטח חדש זה. שנית, קריאת ספרות רקע רבה מתחומים שונים (בעברית, לשמחת רוב הסטודנטים) במטרה להעשיר את תמונת העולם של הסטודנט. וכמובן, נוכחות מלאה בשיעורים (לפחות ב-80% בכל אחד מהקורסים), הגשת עבודות כנדרש, עמידה בבחינות, השתתפות בסמינריונים בשטח כולל הליכה עם ציוד, התמודדות עם מאמץ ותנאי אקלים, לינה מתחת לכיפת השמיים, סימולציות שטח, מילוי דו''חות וסיכומים וביצוע פרקטיקום.

מתי מתקיימים הלימודים?

הלימודים מתחילים השנה ב 10 לנובמבר 2011 ויתקיימו בימי ה' בין השעות 19:15-12:00 כאשר חלק מהשיעורים יהיו משותפים לשני המחזורים.

לגבי שכר לימוד והרשמה, אנא בצעו זאת דרך מערכת ההרשמה של סמינר הקיבוצים. הגעה לראיון קבלה מחייבת תשלום דמי רישום. דבר נוסף שכדאי לדעת הוא שבוגרי הקורס זכאים להצטרף למסע טיפולי במדבר-התנסות בתנאי אמת, ללא תוספת תשלום, על בסיס מקום פנוי, ובהתאם לשיקולי מנהל המסע.

ושאלה לסיום, מדוע אתה מצטט את הסופרת אורסולה לה גווין בפרסומי התכנית?

אורסולה לה גווין היא סופרת שאני מעריך ואוהב. הספר שנמצא ברשימת הקריאה של הסטודנטים הוא "צד שמאל של החושך" והציטוט הוא: "...בהיותי יחיד ובודד, שומה עלי להאזין ולדבר. היחסים שאקשור לבסוף, אם אקשור, אינם בלתי אישיים ולא פוליטיים בלבד: לא 'אנו' ו'הם'; לא 'אני' ו'זה'; כי אם 'אני' ו'אתה'. לא יחסים פוליטיים, לא יחסים פרגמטיים, כי אם מיסטיים..." זה ספר טוב מאוד ועמוק עם חווית סביבה מטופלת בקפדנות ובכישרון רב. בעיניי המשפט מבטא את תמצית הטיפול ואת המצב שאנחנו שואפים אליו בטיפול השטח וזה באמת קסם ששווה להתאמץ עבורו.

*דוד מיכאלי, MPH(מוסמך בבריאות הציבור בניהול מצבי חירום ואסון), BDs בצלאל, מנהל התכנית הבינתחומית לטיפול ולניהול באמצעות שטח בסמינר הקיבוצים, מרכז ומפתח תכניות שטח עמותת ענ''ב, מייסד ומנהל צוות שביל לטיפול שטח.

הוסף רשומת תגובה