כָּתוּב / אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה / סוף הנפילה / דליה רביקוביץ

 

מטוסי ענק / דוד מיכאלי / ת''א 1992

סוף הנפילה / דליה רביקוביץ
תודה למגיב אנונימי


אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה
רק אלוהים לבדו יכול להרים אותו.
אלוהים מופיע אצלו באמצע הלילה,
ונוגע באיש ומפיג את ייסוריו.
אלוהים אינו מוחה את דמו,
כי הדם אינו הנפש.
אלוהים אינו מפנק את איבריו,
כי האיש איננו בשר.
אלוהים גוחן מעליו,
מרים את ראשו ומביט בו.
בעיני אלוהים האיש הוא ילד קטן, ילד קטן.

הוא קם בכבדות על ארבע ורוצה ללכת,
ואז הוא מרגיש שיש לו כנפיים, כנפיים לעוף, כנפיים לעוף.

אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה,
רק אלוהים לבדו יכול להרים אותו,
אלוהים מופיע אצלו באמצע הלילה,
ונוגע באיש ומפיג את ייסוריו.
עדיין האיש מבולבל ואינו יודע,
שנעים יותר לרחף מאשר לזחול.
אלוהים מבקש ללטף את ראשו,
אבל הוא מתמהמה,
הוא אינו רוצה להבהיל את האיש
באותות של אהבה.

אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה,
רק אלוהים מכיר את סוף הנפילה.

כָּתוּב: / ללכת עד הסוף / צ'ארלס בוקובסקי

הבינתחומית לטיפול שטח קמפוס נודד / צילום: ארז מילר

התכנית הבינתחומית לטיפול שטח
סוף שנה
תודה לקטי בלום ששלחה את השיר:

ללכת עד הסוף / צ'ארלס בוקובסקי
תרגם לעברית? מואיז בן הרוש? איתמר בן כנען? דורית ויסמן? תודה

אם אתה מתכוון לנסות,

לך עד הסוף.
ולא,
אל תתחיל בכלל. 
זה עלול להביא לכך שתאבד חברות, רעיות, 
קרובי משפחה, משרות 
ואולי אפילו את שפיותך. 
אולי לא תאכל שלושה ארבעה ימים, 
אולי תקפא על ספסל בפרק, 
אולי תלך לכלא, 
אולי תסבול בוז , 
אולי לעג, 
אולי תהיה בבידוד. 
בידוד הוא מתנה נפלאה,

כל שאר הדברים  

הם מבחנים לכוח הסיבולת שלך, 
למידה שבה אתה באמת  

רוצה לעשות את זה,  
ותעשה. 
למרות הדחייה והסיכויים הקלושים, 
וזה יהיה יותר טוב ממה שתוכל לדמיין. 
אם אתה מתכוון לנסות, 
לך עד הסוף. 
אין הרגשה שדומה לזה. 
תהיה לבד עם האלים, 
והלילות יוארו בלהבות של אש. 
אתה תרכב על החיים 
היישר אל הצחוק המושלם. 
זה הקרב הטוב היחיד שיש. 
לך עד הסוף 
ולא, 
אל תתחיל בכלל.       

מצפון / דבי עשב

מצפון / דבי עשב

מצפון לנמל אני נכנעת.

תעריפיי הנדידה המוזלים

פותחים אפשרות מילוט.

אני חולפת על פניי האבטחה.

מוסא נמנם על הכסא,

אינגריד רוכנת על פח אשפה.

מסובבת את המפתח

ואזעקה שקטה של מצפון

מנמקת את הריצה.

רוח מן המערב נושאת

את ההר קרוב לשפת המים.

דוחפת את הצל שלי קדימה

אל בין גלי ההדף

של זמן ערמומי שעוצר לצידי

מצחקק.

הוא מבטיח לי ערפל.

מגעו תולש ממני שאלה.

מטפסת למעלה

לרגע החשש משתק את המבט.

אז קול נישא באוויר

ודמות קטנה צצה במרחב.

מתקרבת, מעיפה את המבט

ונותנת לי מפה.

ימינה וימינה

עם השמש.

השמים מתחלפים

והאישה הזו

היא גם ההיא

אם תרצי.

אנה / דבי עשב

אנה / דבי עשב

אנה, את שומעת?

אח, מה טובה הייתה הארוחה.

ישבנו

סביב השולחן,

קילפנו מילים בזהירות.

חילקו כרטיסי ביקור.

קלטנו הדים, גנחנו על עוגת גבינה, צחקקנו למראה רימון מבעבע, ייחלנו בלשון מעטה

להתרחשות שתשרוט

את המסך-

אבל הסרט היה כה אילם,

שחור לבן.

רק המוסיקה חילחלה, תוססת

בועלת זיכרונות, מוחקת געגוע.

אז לבשתי חולצה על המעיל

על השולחן השארתי פרורים וטיפ,

המלצר מלמל משהו על קפהתה.

תור ארוך השתרך,

כולם חיכו לארוחה שתבלבל את הדכדוך.

הייתי כבר בחוץ

מתעכבת בסנטימטרים ספורים

ממה שיכולתי להיות.

גדת הבשר / דוד מיכאלי

כַּתוּב

גדת הבשר / דוד מיכאלי

הִנֵּה אַגִּיש לָך זֵר פִּרְחֵי זַעַם,

הַאֵין הֵם יָפִים? הַטּוֹבִים מִסּוּגָם?

צִבְעָם מַעֲמִּיק עַד יַלְדוּתֵּנוּ וְאוּלַי אַף מְעֵבֵר לָהּ

מְעֵבֵר לִגְדַת הַבָּשָּר, שְבִּנְהָרָה שָחִינוּ

אָנִּי קוֹטֵּף אוֹתָּם לְאַחַר חַבִיתָּה שֶלֹא עָלְתָה יָפֶה

לְאַחַר כְּבִיסָה שֶנִשְמְטָה

לְאַחַר שַקִית הֶאַשְפָּה שְמְסַּכֶּמֶּת אֶת יוֹם יוֹם הַבָּית

עוֹשֶר פַּזְרָנִי יָלוֹקּוּ כַּלְבֵּי מִזְבָּלוֹת

הַגוֹרְרִים יְשִימוֹן

מִבְּעַד לִצְעִיפֵי בְּשָרֵנּוּ הַמּוּקָמִים

אָנּוּ מִתְּעַנְגִים עַל טַעְמָּם הֶעַז שֶל פִּרְחֵי זַעַם