יום חמישי, 28 באוגוסט 2014

הילחמו על העוגיות!



הילחמו על העוגיות!

הילחמו על קפה ומאפה, על קצר וארוך והפוך
ועל שקדים וקינמון ותפוחים ועוגות פרג,
על פריחת הסיגלון, נערות על אופניים,
שדרות מוצלות, בתים לבנים, אוטובוסים, שווקים
הילחמו על גבינות ועל שוקולד ועל יין ועל עגבניות
הילחמו על דוכנים וקבצנים, וחומוס יום ששי
וערק אחרי הצהריים. על כלבים ועל חתולים,
על פינות שתייה לציפורים וחבצלות מים
על קשישים אוחזי ידיים, על רוכבי אופניים
הילחמו על חול הים, הגלים והגלשנים
על מטקות ועל קרם ההגנה ושיער מפוזר
על סיגריות ונשיקות שחר בחוף הים, על רצים ורצות
הילחמו על הבירה בערב ונשים על קטנועים
ועל דוחות החנייה, על הפיצוציות ועל המסיבות
על ההפגנות ועל המחאות, על שקט סוף שבוע בסתיו
על נרות בחלונות בחורף, על בחירה ועל מהירות מופרזת
על כבישים רטובים, מכוניות נוסעות לאט ולחיים קרות בגשם
ועל החמסין הראשון ויפי הגוף, והבגד הקל
על המבט, על הצחוק הגבוה והשיחה הרמה
על ההשתוקקות, על המגע, על פריחת המכנף והצאלון
הילחמו על השקמים שנותרו, ריחות חרובים ועל חיבוקי הבוקר
על החוצפה ועל האהבה, על הספרות ועל השירה
הילחמו על פרחי הרוע, על עלי עשב, על לוויתן לבן
על ספסלי רחוב, ריחות של פלאפל וחנויות פרחים
הילחמו על המוזיקה הקלאסית ועל הרוקנ'רול, ועל גני הילדים
על ערבי שירה ופתיחות של תערוכות, על ציירים ועל פסלים ברחובות
הילחמו על פריחת השקדייה ועל גלידה של אגוזים
על כוס תה בחמש אחרי הצהריים ועל חנויות הספרים הקטנות
על האחים מרקס, על השמחה לדבר שטויות
הילחמו על מסעדות, ועל איפור, נעליים ובגדים יפים
על מרי פופינס, על הארי פוטר ועל מלחמת הכוכבים
הילחמו על העוגיות!

בוא


https://www.youtube.com/watch?v=4c-39FseGjo

יום שני, 25 באוגוסט 2014

ספרייה לוחשת



ספרייה לוחשת

ים ישן הגיע
אל ביתי שעל ההר
להביו רועפים את אדן המרפסת
שבניתי מרחף בעמל
קצות השטיח בחדר שותתים גאות
בערב שנותר הספרייה לוחשת
כי בימי הביניים המהירים
נשאר לבחור
קשקשים או נוצות
המים חמימים בניגוד לציפיות
טעמו של האוויר פתאומי
אם לנוע לא לעצור
הציפורניים הטובות האלה
השיניים החזקות
הסתר פריעת הלב
עד כמה אפשר
להחזיק את האוויר
על פני קווי המידות
בעומק הנֶדיר נשימה מתהפכת
בגובה הזֶנית אלבטרוס
נותב באדום


בכלוב עם אחיותיי
מתנועעת אל שחיטתי
אם ואחות שהייתי
היהודייה שאהיה
אבי איך עזבתני
ידיעתם אינה סליחה


מתפרנס בוקר
עובד את זעמו עד
מתפרנס ערב
המילה הסופית
אחותה אינסופית

שלשה סימני שאלה
הם צעקת מה אתה רוצה
נוזף בי המנהלן
כשאני רוצה עוד כוס קפה
עם הירח שקוע בקרקעית

מלחמה איטית
עם אזעקה אקראית
של גל וחופו הפתאומי
למרות כל הציפיות

דלק הבוקר והערב
מבעיר עננים וחול
לכסות את הנראה הנורא
בסומק וצל ותכול

יום ראשון, 24 באוגוסט 2014

אסתטיקה של היעדר




א.
גְבֶרֶת יָם גְבֶרֶת יָם הַאִם תִתְּנִי לִי חוֹל?
גְבֶרֶת חוֹל גְבֶרֶת חוֹל הַאִם תִתְּנִי לִי יָם?
הַאִם תַבוֹאִי לַגּוּר אִתִי בַּאַרְמוֹן?
לֶהָבוֹת מָים
יַהֲפְכוּ צְדָפִים וְשוּב
דֶרֶךְ מִשְקָפָיִים אַבוּדִים
מְכוּסִים לְמֶחֱצָה בְּיָם-חוֹל-יָם
נִקְרָא דַפֵּי דַר בִּשְפַת חֲרְצִיוֹת הַיָם
כְּשֶנאֹהַב וְשוּב נאהב

ב.

לְאַחַר הַשִיטָפוֹן נִשְאָר בֵּית הַזְמָן, מְטוּפָּח.
עִם שַחַר,
הַלִיכָה מְנוּמְנֶמֶת, שְקוּלָה, בֵּין סַלְעֵי רַהִיטִים
נִיווּט זָהִיר אֶל הַמַּים וְהָאֵש.
קְרִיאָה בְּקַפֶה שָחוֹר
מַעֲלָה עַנְנֵי נוֹצָה מוּכָּרִים
עַל פְּנֵי רָקִיעַ בּוֹקֶר מְאוּכְלָס
מָטוֹס אַפוֹר צַף אַט אֶל קִינוֹ
מְצוֹקֵי חַזִי שְקוּפִים דָרְכָּם
שֶמֶש וְרוּחוֹת הוֹרַי
חַלוֹנִי רוֹאֶה אֶת חַלוֹנוֹ שֶל בְּנִי


דומוס

עִם הַצַלָחוֹת קַל יוֹתֵר לְהִתְּיַידֵד
הַכַּפִּיוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר אֱנוֹכִיוֹת, חַתוּלִיוֹת
הַמִזְלָגוֹת הַנֶאֱמָנִים מוּכָנִים לִנְעוֹץ
שֵן תָּמִּיד
הַכִּיוֹר מַגְשִים אֶת הַצֶנְטְרִיפֶּטָלִי
מִתְבּוֹנֵן בְּעֵינוֹ הַיְחִידַה אֶל מְקוֹר הַזֶרֶם
פִּי הַנָחָש אוֹחֵז אֶת זְנָבוֹ הַזוֹרֵם
בְּהָמוּלַת הַכֵּלִים הַמְנַחֶמֶת, בְּגִיחוּך
הַסְפָלִים הַגוּצִים וְהַתַּחְתִיוֹת הַמְסוּפָּקוֹת
מַפְצִיעִים מִבַּעַד לַקֶצֶף
בּוּעָה חֲדַשָה, הִרְהוּר,
מַתְכּוֹן חַדָש.


גדת הבשר

הִנֵּה אַגִּיש לָך זֵר פִּרְחֵי זַעַם,
הַאֵין הֵם יָפִים? הַטּוֹבִים מִסּוּגָם?
צִבְעָם מַעֲמִּיק עַד יַלְדוּתֵּנוּ וְאוּלַי אַף מְעֵבֵר לָהּ
מְעֵבֵר לִגְדַת הַבָּשָּר, שְבִּנְהָרָה שָחִינוּ
אָנִּי קוֹטֵּף אוֹתָּם לְאַחַר חַבִיתָּה שֶלֹא עָלְתָה יָפֶה
לְאַחַר כְּבִיסָה שֶנִשְמְטָה
לְאַחַר שַקִית הֶאַשְפָּה שְמְסַּכֶּמֶּת אֶת יוֹם יוֹם הַבָּית
עוֹשֶר פַּזְרָנִי יָלוֹקּוּ כַּלְבֵּי מִזְבָּלוֹת
הַגוֹרְרִים יְשִימוֹן
מִבְּעַד לִצְעִיפֵי בְּשָרֵנּוּ הַמּוּקָמִים
אָנּוּ מִתְּעַנְגִים עַל טַעְמָּם הֶעַז שֶל פִּרְחֵי זַעַם


כך וכמו

וְכַך, נאֹמָר, כְּמוֹ הַלֶחֶם וְחוּמוֹ
וּכְמוֹ, הַחֶמְאָה וְצִינָּתָּה, וְהַמֶּלַח
וּכְמוֹ, הַקָּפֶה הַשָחוֹר, בְּבוֹקֶר, לֵידָּה
וְנאֹמָר, כְּמוֹ תְּעָלוֹת הַיוֹנִים שֶל הַסִידָן
וּכְמוֹ גֵיאוּתוֹ שֶל הַקוֹרְטִיזוֹל, הַיָד הַאוֹחֱזֶת
וּכְמוֹ הַקֶסֶם בֵּין סִינַפְּסָה - לְאֲחֶרֶת, בַּעֶרֶב
וּבֶטָח, נאֹמָר, כְּמוֹ הַכָּד וּפְנִימוֹ
וּכְמוֹ, הַהֱיעֲדֵר, הֱשֳלֵם אֶת נוֹשְאוֹ
וְכַך, כְּמוֹ, תָו לְתָו, תּוֹפָעָה לְאַחֶרֶת
וּמִתּוֹך כְּמוֹ, כָּך, צְלִילוֹ, וּלִּשְמּוֹ, הַלֳּילָה
כָּנָּף נֶעְדֶרֶת
כִּי, הַרוּחַ אֵינָּה נוֹשֶבֶת
הַרוּחַ נִמְשֶכֶת


נדידתי

מוּל הַמִזְרָח מַעֲקִימוֹת קָרְנֵי צִיוֹן
עוֹלַה, שִיחַ בּוֹעֵר, אֵש עוֹמֶדֶת
עַמוּד. אִם אוֹמָר דַי, אֶשֳּרֵף


מבטי

הָרוּחַ, שוֹכֱכֶת לְאִיטָה בַּתָּאִים
דְפָנוֹת דָקּוֹת
הַמָנְגְנוֹנִים הַעֲדִינִים יוֹתֵר בַּרֵּי קְרִיאָה עֲכְשָּיו
אֶפְשָר לְהַקְשִיב לִפְעוּלָתָּם הַמְדָייֶקֶת
מַפְלִיא אֵיךְ בָּאָה סָבְלָנוּת כֹּה גְדוֹלָה
וְהֵיכָן הַפֶּרֶץ הַנִמְהָר שֶהָיָה?
אָמְנָם הַבֶּרֶך כּוֹאֶבֶת אֳבָל הַכּוּרְסָא נוֹחָה מְאוֹד
וְעֲלֵי תֵה מוּבְחָר מִסְתָּחְרְרִים מוּל אוֹתִיוֹת הַקוֹד
הֵם גְמוּל נָאֶה, וְנֶכֶד. הוֹ!

מבטו

שָמָים חוֹלְפִים
בַּזֶרֶם הָעַז פְּנֵי אַט נִבְרָאִים
רֵאשִית אֵם, וְאָז
מְרֵאשִית לְרֵאשִית
נֶחֱלָקִים עַד
שָם
הֱיוֹת
גֶשֶר



חוֹלֵל סוּפָה בְּצִיפּוֹרֶן
עוֹלָם בִּצְנִיחַת עָפְעָף
רוּחַ בָּשָר קִינָמוֹן ועִנְבָּר
צֵל, גָשֵם, וְטַל וּמָטָר