לתפוס פר בחמש אחר הצהריים
אחד
משיעורי תיאורית הזן היותר המסודרים שקיבלתי בחיי היה כאשר נתבקשתי לעצב את הספר
''איש מחפש פר'' שתורגם לעברית בעבודה משותפת של יעקב רז ודן דאור. עבדתי בבניין
מתפרק בשכונת מונטיפיורי מוקף שיח יסמין פראי ויענקלה רז בא לפגוש אותי בשעה שבע
וחצי בבוקר. שתינו קפה בוץ בכוסות סדוקות והוא פרש לפני המון ניירות עם סדרות של
ציורים מהמזרח הרחוק של איש עם פר ואמר לי את ההוראה הכי קשה לביצוע: תעשה מה שאתה
רוצה!
את
הסדרה הזאת של ציורי הפר פגשתי לראשונה אצל קט סטיבנס, הזמר משנות השבעים ששר על
ליידי דארבנוויל המתוקה ועל הבוקר המפציע. האיש המוכשר הזה שנולד כסטיבן דימיטרי
גיאורגיו, גילה את עצמו כקט סטיבנס הזמר, ובחר את סדרת החיפוש והגילוי העצמי
הקלאסית של המזרח הרחוק עבור עטיפת התקליט (ויניל!) ''לתפוס את הפר בארבע''. מאוחר
יותר גילה קט סטיבנס את עצמו כמוסלמי והחליף את שמו בשלישית ליוסוף איסלאם. אין
ספק שחיפוש עצמי וגילוי לוקחים אותך למקומות לא צפויים.
קיבלתי מיענקל'ה רז אוסף של גרסאות שירים בתרגום נפלא, המון גרסאות של הציורים, תרגום ההקדמה של ג'י-יואן לגואו-אן שהסדרה מיוחסת לו ומאמרי הסבר מאירי עיניים. מה אומר? כשהתלמיד מוכן המורה כנראה באמת מגיע. כנראה שאיכשהו הייתי מוכן ותודה מעומק ליבי למתרגמים המלומדים. קיבלתי בונוס נוסף עם ההזדמנות להוסיף למורשת המפוארת הזאת של הציורים סדרה משלי וגם על כך תודה. החיים ממש מפתיעים.
ג'ינג-ג'ו,
גואו-אן, ג'-יואן וכו' 
סדרת הציורים והשירים ''איש תופס פר'' או ''לאלף את הפר'' נוצרה כרב-שיח מתמשך על פני דורות של מורים. מי שצייר לראשונה את ציורי הפר היה מורה זן בשם ג'ינג-ג'ו. אצלו היה הפר בתחילה שחור והפך בהדרגה ללבן בשישה שלבים, עם ההתקדמות בשלבי ההתפתחות הרוחנית עד להארה. במאה השתים עשרה צייר נזיר בשם גואו-אן סדרה של עשרה ציורי הפר בהשראת הסדרה המקורית וכתב שיר המלווה כל ציור. אחד מתלמידיו, מורה בשם ג'י-יואן, כתב הקדמה לסדרה וגם הקדמה קצרה לכל אחד משירי הציורים. שני מורי זן אחרים הוסיפו כל אחד מהם עשרה שירים כתגובות ותוספות לסדרה ואחרי כן הגיע נזיר יפני בשם שוטצו והוסיף שירים נוספים. הסדרה כולה זכתה לגרסאות רבות של ציורים.
למה דווקא פר? הפר מסמל את טבע הבודהה שלנו המקורי והמואר. ציורים רבים מתארים קדושים יושבים על גב פר כמו הציור המפורסם של לאו טסה בדרכו לגבול המערבי. יענקל'ה מספר כי גם שם הנעורים של בודהה – גוטאמה - פירושו פר. הפר הוא סמל למכשיר התפיסה הפועלת באמצעות התודעה והרצון. "טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו" נכתב במגילת איכה, כלומר: חובה ומשמעת מפתחים את האופי והאישיות. התודעה והרצון הם כלים רבי עוצמה וכנראה צריך ללמוד לנהוג בהם בהדרכה מסודרת, כדי למנוע תאונות או להשתמש בהם בצורה נכונה ולא טיפשית. אפשר לומר אולי שהקואן המפורסם במנזרי הזן הוא סוג של טֶסט נהיגה תודעתי. גם בארצות הברית יש אליפויות רודיאו של אילוף ולכידת פרים פראיים, אבל מי שיושב עליהם זה ג'ון ווין הקשיש ולא לאו טסה הישיש, והפר מונצח בדרך כלל בהמבורגרים. כל אחד וההארה שלו והמערב הוא כנראה תמיד פרוע.
עשרה פרים קטנים (או גדולים): הוראות הפעלה
הסדרה מתארת עשרה שלבים לגילוי עצמי. היא מתחילה ממצב של חיפוש הדרך וחוסר ידיעה ומסתיימת בחזרה אל המקור העצמי או אולי כמאמר הזן החביב על מנתחים פלסטיים: ''לגלות את הפנים המקוריות לפני שנולדת".
לאורך השלבים של כתמי הרורשאך של החיים, נגלים העקבות ולאחר מכן הפר של התודעה עצמו, אילופו הסבלני (הנסיך הקטן של סיינט אקזופרי מתאר זאת נפלא בשיחה עם השועל), ואז היחסים החדשים, הקבלה והסיום. הנה השלבים:
1. לחפש את הפר, שהוא השלב הראשון, משמעו להתייצב על דרך החיפוש כמטרת חיים אפילו בלי לדעת מה מחפשים. רק לרצות. זה גורם בדרך כלל בעיות במשפחה כי אין לזה שום הִיתַכנות כלכלית.
2. לגלות את העקבות, זהו השלב השני. לאחר די זמן מסתמנים כיוונים ועקבות המדריכים אותנו אל ההתבוננות מחוץ לעצמנו. אף אחד לא ממש מבין חוץ ממך למה אתה מתפעל בקולניות כזאת מכפית למשל.
3. לראות את הפר. המחפש מזהה מניעים ודפוסים היוצרים את כל התופעות או כמו שכתוב גם בכתבי המופת של הטאי צ'י צ'ואן: העיקרון הוא אחד, מופעיו מרובים. בקצרה: הכנת הקפה שלך משתפרת.
4. לתפוס אותו - כאן מתחיל תהליך ארוך של תרגול, לזיהוי דפוסים באמצעות טכניקות של פעולה והגות. עשרת אלפים קטות, שטיפת כלים במשך עשר שנים לפחות וכו'. זוגיות היא לא דבר פשוט ובטח לא הזוגיות המפתיעה והחדשה של המחפש עם תודעתו.
5. לאלף ולרעות אותו, זהו המשך התרגול, הליטוש והאימון על פי כל המסורות. אמנויות קרב, מזיגת תה, קליגרפיה, ציור, הקפדה על צחצוח שיניים לא אוטומטי, סידור פרחים ועשיית אהבה מודעת ולא מודעת באותו זמן. יציאה הדרגתית מתוך האוטומטיות של הפעולות המכסות את העצמי המקורי ומעבר למצב קבוע ומודע של ברירה ובחירה.
6. לשוב הביתה ברכיבה על הפר. מזל טוב, אתה מאסטר! אתה משוכנע שכולם רוצים לשמוע את מה שיש לך להגיד. לך על זה! אבל באופן אישי קח את זה בזהירות.
7. הפר נעלם רק המחפש נשאר. ברוך השם, מיצית את ההתעסקות גם עם התודעה הזאת. אם תרצה אתה יכול להיות סלבריטי עכשיו. היזהר לא לגלוש לציניות.
8. גם המחפש נעלם, מזל טוב כפול ומכופל! התעייפת אפילו מעצמך. מי היה מאמין. עם זאת אי אפשר לבטל את הידע והמומחיות שצברת. לידיעתך, את/ה עכשיו מה שנקרא אותנטי!
9. הכרת המקור אֵם כל הצורות. התעוררת. הידע הזה שנמצא אצלך כחוויית חיים, מאפשר לך בגלל יכולת ההתבוננות שלך וחוסר המעורבות שלך לזהות מניעים ותופעות ולקבל אותם בפשטות כפי שהם. הדרך שבה אתה עושה קפה בחמש אחר הצהריים יחד עם גישור בין יריבים באותו זמן זה ''סוף הדרך!'' אתה בהחלט שייך לוותיקים.
10.
השלב האחרון הוא חזרה אל השוק - החיים הרגילים - בידיים ריקות. ללא אידיאולוגיה,
ללא קונספציה. זהו סוף מסלול. הזדכית על הציוד ואתה חוזר לאזרחות. חוויותיך הן
הדברים הפרטיים שלך. אף אחד לא צריך את תיקי השירות שלך על הראש ואתה גם לא
מעוניין להפיל אותם על אף אחד. אתה בטח לא פותר בעיות עם רובה סער רוחני כלשהו.
וכשאתה אוכל באנינות טבעית את הנתח האמיתי או המטאפורי עם בת זוגך, או עם חברים,
או לבד, או אפילו ליד המלצריות והמלצרים הצעירים שבטח מישהו מהם ייצא גם הוא לחפש
את הפר, כולם יודעים איכשהו בפנים, שאתה הכרת את הפר באופן אישי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה