כשהלב פוגש את ציפרניו

כשהלב פוגש את ציפורניו 

 

וְלֹא אֵדַע פָּנַי לְאָן

אֶל מִישׁוֹרִים כְּחֻלִּים 

כִּי לֹא אֵלֵךְ יוֹתֵר מִכָּאן

מֵעֵבֶר לֶהָרִים 

 

כָּאן עַל גַּבִּי אֲנִי מֻטָּל

בִּשְׂדֵה הַחַרְצִיּוֹת

וְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַנִּתָּךְ

סְבִיבִי כִּשְׁלוּלִיּוֹת

 

נִחָת הָעַיִט עַל לִבִּי

וְגַם לָטַשׁ טְפָרָיו

וְאֶת עֵינוֹ חַסְרַת הַנִּיעַ

אֶל תּוֹךְ תּוֹכִי חָצַב

 

וְאֵשׁ עָלְתָה מִן הָאָטָד  

אֶת הַשָּׂדֶה לוֹחֶכֶת

כְּתָבִים שְׁחֹרִים מִתְגַּלְגְּלִים

בֵּין חֶלֶד לְתוֹחֶלֶת

 

שָׁם הַשָּׁמַיִם נוֹהֲמִים

חוֹרְצִים אֶת שִׁנֵּיהֶם

וּלְשׁוֹנָם הָאֲדֻמָּה

חוֹלֶפֶת בֵּינֵיהֶם

 

לוֹחֶשֶׁת סוֹד שָׂכָר וָעֹנֶשׁ

שֶׁבֵּין שָׁמַיִם לְאָדָם

וּמַדְהִירָה גַּלִּים שֶׁל כֶּפֶת

עַל יְרִיעַת הַזְּמַן

 

אֶת סַהַר צִפָּרְנָיו

הַלֵּב פּוֹגֵשׁ הָלוּם

אִם לֹא תֻּצַּר הָרוּחַ

הֵן לֹא יַחֲבֹר לִכְלוּם

 

כֵּן גַרְעִינִים אֶשְׁלֶה

מִתּוֹךְ כִּיסִים קְרוּעִים

טוֹמֵן אוֹתָם בְּעַקְשָׁנוּת

כִּי הַזְּמַנִּים בָּאִים

 

בָּם יִפְרְחוּ חֲבַצָּלוֹת שֶׁל בַּר

בִּגְבוּל הַיָּם הַמִּשְׁתַּנֶּה תָּדִיר

וְרַק אוֹתָךְ אֹהַב מִכְּבָר

וְעַד אֶל הַתָּמִיד

 

יִסֹּב עוֹלָם וְיִתְהַפֵּךְ

וְאָנוּ לוֹ הַצִּיר

מַצְפֵּן שֶׁל אַהֲבָה יֹאמַר

הָקֵם, הָקֵם לִי עִיר

 

ת''א 2024