shell 11 / david michaeli / rg / avit 1990שירי יסוד הם טקסטים שליקטתי מפיותיהם של אנשים עם פיגור שכלי בינוני-קשה. רשמתי אותם בצורה של שירה.
ככה הם נשמעים לי: שירה. שירה בעגה מְפַגְרית.
מדוע שירה?
מהי שירה?
נדמה לי שזה משהו שנוהם לתוכנו תכנים עלומים, מבדר בתוכנו צעיפים מלמלתים של יש ואין, מכסה גְלויים ומגלה כְּסויים, מגיע אותנו אל מימדים סתומים -
במקרים רבים הטקסט "המפגרי" הוא כל מה שאותו אדם יכול להפיק מילולית, הוא משמיע זאת באופן רפטטיבי מספר רב של פעמים במשך היום. מובלעת בו נהמת לב, קולה של נשמה כלואה בבקשה קשר עם העולם שמחוצה לה, תרועה המבקשת לקרוע פתחים בדפנות פְנים ולמוטט חומות בחוץ.
אני שומע את המוסיקה שלה.
ביאליק כותב ב"גילוי וכיסוי בלשון" על חווייתו הטרום שפתית של אדם הראשון בפגשו את איתני הטבע. באוזניו של אדם הראשון מתנפץ רעם וכל מה שהוא יכול להפיק זוהי ההברה ררררררר....אולי ממנה נולדה מאוחר יותר המילה רררעם? בתוך הנהמה הזו דחוס יקום שלם. כל התודעה כולה.
לתחושתי בטקסטים הללו מתממש הרעיון שביאליק מנסח.
הטקסטים נאמרים מחוץ לתרבות, ומבקשים לקרוא ולקרוע את התרבות אליהם, להשתייך.
מזמינים את התרבות להתרחב אל תוכם. אבל התרבות לא יודעת להתרחב. התרבות מעדיפה אורך. מסתפקת בנשימה שטוחה; אז מה אם אפשר להוריד את הנשימה אל הבטן?
התרבות רוצה תכלס; שְכלים טכנולוגיים שיעמידו לרשותה עוד ועוד מנגנוני שעבוד, שליטה וניצול. והתרבות לא יכולה להרשות לעצמה קריעת המסכה המונחת על פניה.
על כן התרבות נותנת לתודעות הללו לגור באזור תעשייה, בין מפעל בטון לפנצ'ריה ומסגריה.
משם הן נוהמות אלינו: "היי, אנחנו כאן, יצריים, כואבים, מתענגים, מרגישים, רוצים, לא רוצים. לא נוכל להיות אחרים משהננו, מבלי שתהיו אחרים משהנכם. בכם הריפוי שלנו, אנחנו הריפוי שלכם..."
ככה הם נשמעים לי: שירה. שירה בעגה מְפַגְרית.
מדוע שירה?
מהי שירה?
נדמה לי שזה משהו שנוהם לתוכנו תכנים עלומים, מבדר בתוכנו צעיפים מלמלתים של יש ואין, מכסה גְלויים ומגלה כְּסויים, מגיע אותנו אל מימדים סתומים -
במקרים רבים הטקסט "המפגרי" הוא כל מה שאותו אדם יכול להפיק מילולית, הוא משמיע זאת באופן רפטטיבי מספר רב של פעמים במשך היום. מובלעת בו נהמת לב, קולה של נשמה כלואה בבקשה קשר עם העולם שמחוצה לה, תרועה המבקשת לקרוע פתחים בדפנות פְנים ולמוטט חומות בחוץ.
אני שומע את המוסיקה שלה.
ביאליק כותב ב"גילוי וכיסוי בלשון" על חווייתו הטרום שפתית של אדם הראשון בפגשו את איתני הטבע. באוזניו של אדם הראשון מתנפץ רעם וכל מה שהוא יכול להפיק זוהי ההברה ררררררר....אולי ממנה נולדה מאוחר יותר המילה רררעם? בתוך הנהמה הזו דחוס יקום שלם. כל התודעה כולה.
לתחושתי בטקסטים הללו מתממש הרעיון שביאליק מנסח.
הטקסטים נאמרים מחוץ לתרבות, ומבקשים לקרוא ולקרוע את התרבות אליהם, להשתייך.
מזמינים את התרבות להתרחב אל תוכם. אבל התרבות לא יודעת להתרחב. התרבות מעדיפה אורך. מסתפקת בנשימה שטוחה; אז מה אם אפשר להוריד את הנשימה אל הבטן?
התרבות רוצה תכלס; שְכלים טכנולוגיים שיעמידו לרשותה עוד ועוד מנגנוני שעבוד, שליטה וניצול. והתרבות לא יכולה להרשות לעצמה קריעת המסכה המונחת על פניה.
על כן התרבות נותנת לתודעות הללו לגור באזור תעשייה, בין מפעל בטון לפנצ'ריה ומסגריה.
משם הן נוהמות אלינו: "היי, אנחנו כאן, יצריים, כואבים, מתענגים, מרגישים, רוצים, לא רוצים. לא נוכל להיות אחרים משהננו, מבלי שתהיו אחרים משהנכם. בכם הריפוי שלנו, אנחנו הריפוי שלכם..."
שיר חמישי
היום יום? ---
מה יש היום? תרביץ היום לאימא של מומי תרביץ היום לשי
יקשרו אותך, ייקחו אותך לבית חולים, לאיזה בית חולים?
באמבולנס, באמבולנס ייקחו אותך, מי ייסע איתך?
לאיזה בית חולים?
לגהה
יש עוד בתי חולים
יש הרבה בתי חולים
איזה? איזה עוד?
רמב"ם,
בילינסון,
שלוותה,
איכילוב,
איזה, איזה עוד?
שיר שישי
למה מתוק?
שמתוק לא יחשוב שהוא מתוק,
אז למה?
שיחשוב שהוא גם לא מתוק
אז למה אוכלים דברים מתוקים?
למה?
כי הם מתוקים? כן?
שיר שביעי
טיול
בוא נלך טיול
נו בוא
שיר שמיני
מתי מימה תבוא?
היא כבר כאן
שיר תשיעי
אני חושבת שֶכן
*וריאציה על שיר תשיעי*
אולי כן
*וריאציה נוספת
אולי אולי אולי אולי
אולי אולי אולי
אולי אולי אולי אולי
אולי אולי אולי
שיר עשירי
איפה יוסי איפה הוא
איפה יוסי איפה הוא
איפה הוא איפה הוא
הוא הוא הוא
הוא הוא הוא
תגובה 1:
שי,
מעורר ונוגע ללב.
תודה על התזכורת העדינה הזו
כי הגלוי, גלוי הוא. אם נתבונן.
מורן.
הוסף רשומת תגובה