יום שבת, 24 באוקטובר 2015

סטאסיס stasis

סטאסיס   stasis

מילולית ביוונית עתיקה, מצב.
"נעילה במצב". דגם טוטליטארי מופשט של דינאמיקה קבוצתית ותנע המובילים למבוי סתום ולהרס עצמי.
הלך רוח המתפתח מפרשנות לפסיכוזה חברתית שבה לכודים השחקנים עם העלאת רמת הדחק והתגובה אליו כמאבק או עימות פנימיים עד להפיכתם לקורבן הנסיבות וחורבנם.
מקור המושג מיוון העתיקה. נוסח על ידי ההיסטוריון תוקידידס בספרו "תולדות מלחמת הפלופונסוס".
יוסף בן מתיתיהו (יוספוס פלאוויוס) השתמש במושג כתמה המרכזית לתיאור טרגדיית הפילוג והעימותים בעם היהודי כשהוא מכוון לדגם או תבנית שבה נוצקת שרשרת האירועים (מבוא, עמ' 47) עד לכיליונם הבלתי נמנע של קורבנותיה. ראייתו של פלאוויוס את עצמו כמי שלכוד בפסיכוזה קבוצתית זו כשותף לוחם, יחד עם הבנתו כצופה ומאבחן המנותקת מן הפסיכוזה הקבוצתית ושואפת להילחם בה באמצעות ראייתו ושיקופיו מתאימה לגישת מטפל השטח.

בטיפול שטח המושג מסמן את הלכי הרוח של היחיד ושל הקבוצה המגיעים למסע. סטאסיס מייצג את "הסרט" של המטופל שאיתו הוא מגיע לשטח כ"זיכרון חי של קבוצת ההשתייכות" שלו ואת ניסיונותיו של המטופל להחילו על השטח. התהליך מביא לבחינתו של "הסרט" מול תנאי השטח ותהליכי המסע עם המשברים הנלווים, לעתים עד לאיבוד תקפותו.
הוסף רשומת תגובה