יום שני, 25 באוגוסט 2014

ספרייה לוחשת



ספרייה לוחשת

ים ישן הגיע
אל ביתי שעל ההר
להביו רועפים את אדן המרפסת
שבניתי מרחף בעמל
קצות השטיח בחדר שותתים גאות
בערב שנותר הספרייה לוחשת
כי בימי הביניים המהירים
נשאר לבחור
קשקשים או נוצות
המים חמימים בניגוד לציפיות
טעמו של האוויר פתאומי
אם לנוע לא לעצור
הציפורניים הטובות האלה
השיניים החזקות
הסתר פריעת הלב
עד כמה אפשר
להחזיק את האוויר
על פני קווי המידות
בעומק הנֶדיר נשימה מתהפכת
בגובה הזֶנית אלבטרוס
נותב באדום


בכלוב עם אחיותיי
מתנועעת אל שחיטתי
אם ואחות שהייתי
היהודייה שאהיה
אבי איך עזבתני
ידיעתם אינה סליחה


מתפרנס בוקר
עובד את זעמו עד
מתפרנס ערב
המילה הסופית
אחותה אינסופית

שלשה סימני שאלה
הם צעקת מה אתה רוצה
נוזף בי המנהלן
כשאני רוצה עוד כוס קפה
עם הירח שקוע בקרקעית

מלחמה איטית
עם אזעקה אקראית
של גל וחופו הפתאומי
למרות כל הציפיות

דלק הבוקר והערב
מבעיר עננים וחול
לכסות את הנראה הנורא
בסומק וצל ותכול

יום ראשון, 24 באוגוסט 2014

אסתטיקה של היעדר




א.
גְבֶרֶת יָם גְבֶרֶת יָם הַאִם תִתְּנִי לִי חוֹל?
גְבֶרֶת חוֹל גְבֶרֶת חוֹל הַאִם תִתְּנִי לִי יָם?
הַאִם תַבוֹאִי לַגּוּר אִתִי בַּאַרְמוֹן?
לֶהָבוֹת מָים
יַהֲפְכוּ צְדָפִים וְשוּב
דֶרֶךְ מִשְקָפָיִים אַבוּדִים
מְכוּסִים לְמֶחֱצָה בְּיָם-חוֹל-יָם
נִקְרָא דַפֵּי דַר בִּשְפַת חֲרְצִיוֹת הַיָם
כְּשֶנאֹהַב וְשוּב נאהב

ב.

לְאַחַר הַשִיטָפוֹן נִשְאָר בֵּית הַזְמָן, מְטוּפָּח.
עִם שַחַר,
הַלִיכָה מְנוּמְנֶמֶת, שְקוּלָה, בֵּין סַלְעֵי רַהִיטִים
נִיווּט זָהִיר אֶל הַמַּים וְהָאֵש.
קְרִיאָה בְּקַפֶה שָחוֹר
מַעֲלָה עַנְנֵי נוֹצָה מוּכָּרִים
עַל פְּנֵי רָקִיעַ בּוֹקֶר מְאוּכְלָס
מָטוֹס אַפוֹר צַף אַט אֶל קִינוֹ
מְצוֹקֵי חַזִי שְקוּפִים דָרְכָּם
שֶמֶש וְרוּחוֹת הוֹרַי
חַלוֹנִי רוֹאֶה אֶת חַלוֹנוֹ שֶל בְּנִי


דומוס

עִם הַצַלָחוֹת קַל יוֹתֵר לְהִתְּיַידֵד
הַכַּפִּיוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר אֱנוֹכִיוֹת, חַתוּלִיוֹת
הַמִזְלָגוֹת הַנֶאֱמָנִים מוּכָנִים לִנְעוֹץ
שֵן תָּמִּיד
הַכִּיוֹר מַגְשִים אֶת הַצֶנְטְרִיפֶּטָלִי
מִתְבּוֹנֵן בְּעֵינוֹ הַיְחִידַה אֶל מְקוֹר הַזֶרֶם
פִּי הַנָחָש אוֹחֵז אֶת זְנָבוֹ הַזוֹרֵם
בְּהָמוּלַת הַכֵּלִים הַמְנַחֶמֶת, בְּגִיחוּך
הַסְפָלִים הַגוּצִים וְהַתַּחְתִיוֹת הַמְסוּפָּקוֹת
מַפְצִיעִים מִבַּעַד לַקֶצֶף
בּוּעָה חֲדַשָה, הִרְהוּר,
מַתְכּוֹן חַדָש.


גדת הבשר

הִנֵּה אַגִּיש לָך זֵר פִּרְחֵי זַעַם,
הַאֵין הֵם יָפִים? הַטּוֹבִים מִסּוּגָם?
צִבְעָם מַעֲמִּיק עַד יַלְדוּתֵּנוּ וְאוּלַי אַף מְעֵבֵר לָהּ
מְעֵבֵר לִגְדַת הַבָּשָּר, שְבִּנְהָרָה שָחִינוּ
אָנִּי קוֹטֵּף אוֹתָּם לְאַחַר חַבִיתָּה שֶלֹא עָלְתָה יָפֶה
לְאַחַר כְּבִיסָה שֶנִשְמְטָה
לְאַחַר שַקִית הֶאַשְפָּה שְמְסַּכֶּמֶּת אֶת יוֹם יוֹם הַבָּית
עוֹשֶר פַּזְרָנִי יָלוֹקּוּ כַּלְבֵּי מִזְבָּלוֹת
הַגוֹרְרִים יְשִימוֹן
מִבְּעַד לִצְעִיפֵי בְּשָרֵנּוּ הַמּוּקָמִים
אָנּוּ מִתְּעַנְגִים עַל טַעְמָּם הֶעַז שֶל פִּרְחֵי זַעַם


כך וכמו

וְכַך, נאֹמָר, כְּמוֹ הַלֶחֶם וְחוּמוֹ
וּכְמוֹ, הַחֶמְאָה וְצִינָּתָּה, וְהַמֶּלַח
וּכְמוֹ, הַקָּפֶה הַשָחוֹר, בְּבוֹקֶר, לֵידָּה
וְנאֹמָר, כְּמוֹ תְּעָלוֹת הַיוֹנִים שֶל הַסִידָן
וּכְמוֹ גֵיאוּתוֹ שֶל הַקוֹרְטִיזוֹל, הַיָד הַאוֹחֱזֶת
וּכְמוֹ הַקֶסֶם בֵּין סִינַפְּסָה - לְאֲחֶרֶת, בַּעֶרֶב
וּבֶטָח, נאֹמָר, כְּמוֹ הַכָּד וּפְנִימוֹ
וּכְמוֹ, הַהֱיעֲדֵר, הֱשֳלֵם אֶת נוֹשְאוֹ
וְכַך, כְּמוֹ, תָו לְתָו, תּוֹפָעָה לְאַחֶרֶת
וּמִתּוֹך כְּמוֹ, כָּך, צְלִילוֹ, וּלִּשְמּוֹ, הַלֳּילָה
כָּנָּף נֶעְדֶרֶת
כִּי, הַרוּחַ אֵינָּה נוֹשֶבֶת
הַרוּחַ נִמְשֶכֶת


נדידתי

מוּל הַמִזְרָח מַעֲקִימוֹת קָרְנֵי צִיוֹן
עוֹלַה, שִיחַ בּוֹעֵר, אֵש עוֹמֶדֶת
עַמוּד. אִם אוֹמָר דַי, אֶשֳּרֵף


מבטי

הָרוּחַ, שוֹכֱכֶת לְאִיטָה בַּתָּאִים
דְפָנוֹת דָקּוֹת
הַמָנְגְנוֹנִים הַעֲדִינִים יוֹתֵר בַּרֵּי קְרִיאָה עֲכְשָּיו
אֶפְשָר לְהַקְשִיב לִפְעוּלָתָּם הַמְדָייֶקֶת
מַפְלִיא אֵיךְ בָּאָה סָבְלָנוּת כֹּה גְדוֹלָה
וְהֵיכָן הַפֶּרֶץ הַנִמְהָר שֶהָיָה?
אָמְנָם הַבֶּרֶך כּוֹאֶבֶת אֳבָל הַכּוּרְסָא נוֹחָה מְאוֹד
וְעֲלֵי תֵה מוּבְחָר מִסְתָּחְרְרִים מוּל אוֹתִיוֹת הַקוֹד
הֵם גְמוּל נָאֶה, וְנֶכֶד. הוֹ!

מבטו

שָמָים חוֹלְפִים
בַּזֶרֶם הָעַז פְּנֵי אַט נִבְרָאִים
רֵאשִית אֵם, וְאָז
מְרֵאשִית לְרֵאשִית
נֶחֱלָקִים עַד
שָם
הֱיוֹת
גֶשֶר



חוֹלֵל סוּפָה בְּצִיפּוֹרֶן
עוֹלָם בִּצְנִיחַת עָפְעָף
רוּחַ בָּשָר קִינָמוֹן ועִנְבָּר
צֵל, גָשֵם, וְטַל וּמָטָר

יום ראשון, 3 באוגוסט 2014

סכנה! גז! מלחמת הגז הטבעי והשפעתה הביטחונית והחברתית באזורנו מאת: דוד מיכאלי



סכנה! גז!
מלחמת הגז הטבעי והשפעתה הביטחונית והחברתית באזורנו
מאת: דוד מיכאלי

בספר מילכוד 22 מספר איש צוות אויר אינדיאני שבכל פעם שחברת נפט גילתה נפט במקום מושבה של משפחתו היא העיפה אותם משם. האם אנו תחת איום כזה? מה הקשר בין הגז למלחמות המזרח התיכון, לערעור יציבותו, ולאיום על החופש והדמוקרטיה בישראל? 
נתיבי האנרגיה הם מקור רווח אדיר עם משאב כפול: תוצרת הגז הטבעי ושליטה על נתיבי ההולכה. בדומה למאבק נתיבי הסחר בין פורטוגל לאנגליה במאה ה 17. נתיבי האנרגיה חוצים גבולות ואורכם אלפי קילומטרים. נתיבי הגז והנפט נשלטים ונשמרים ע''י צבאות לאומיים וחברות כוח אדם המועסקים ע''י תאגידים בינלאומיים בגיבוי המעצמות והקואליציות המסורתיות והמקומיות שלהן. סין, רוסיה, איראן מופיעות בסוריה, עזה, לבנון, עם התאגידים גזפרום הרוסית, קנוק הסינית ועוד. ארה''ב והאיחוד האירופי מופיעות בקטאר, סעודיה, מצרים, ירדן וכווית, עם התאגידים שברון, אקסון, של, מובייל, הליברטון, בלאקווטר, BP, תאגידים אירופים, אוסטרלים ועוד. סכסוכים אתנו-פוליטיים הם כלים במאבקי השליטה. הליברטון, תאגיד האבטחה והשירותים לצבא ארה''ב בעיראק מעורב בהפקה, ייעוץ ומתן שירותים לתחום הנפט והגז האמריקאי. במהומת מלחמת האזרחים בעיראק אישרו חוק מיוחד לחברות "של" ו-BP לשלוט בעתודות הנפט של עיראק. אחרי 11 בספטמבר העביר הממשל האמריקאי את ניהול "המלחמה בטרור" למיקוּר חוץ(!) לתאגידי "האליברטון" ו"בלאקווטר". במפרץ הפרסי שדה הגז והנפט הגדול בעולם מחולק בין קטאר לאיראן. ארה''ב, סעודיה וקטאר יזמו נתיב הולכה של גז טבעי דרך סוריה לים התיכון ומשם לתורכיה ולאירופה. סוריה הפנתה את גבה וסיכמה או נאלצה לסכם עם איראן ורוסיה על פרויקט זה. האם זו עילה למלחמה? אוקראינה ואוסטיה הן חלק ממאבקי הגז והנפט של רוסיה מול תאגידים מערביים במשחק הגדול שבו הם מנסים לנטרל את שליטת רוסיה באספקת הגז לאירופה עם פרויקטים כמו צינור נבוקו להולכת גז טבעי מבאקו לתורכיה. בינואר 2014 חתם אבו מאזן הסכם עם רוסיה ותאגיד הגז שלה גזפרום על זכויות לניצול מאגרי הגז מול עזה. כך הציב פוטין תשובה במאבק השליטה במאגרי הגז בים התיכון ונתיבי הולכה לאירופה: מצפון לישראל עם העמקת האחיזה בטרטוס ולטקיה הסוריות, ועתה מדרום בחופי עזה. בתשובה למהלך זה מעורבים ארה''ב, מצרים, סעודיה וקטאר התומכת בחמאס.
מאבקי האנרגיה מערערים את היציבות במזרח התיכון ובישראל.  תחנות הקצה של נתיבי הגז הן באירופה שהאינטרס שלה הוא לשמור על אספקת האנרגיה למערכותיה. האינטרס הישראלי מנוגד לאינטרסים של הקואליציה המערבית וגם של המזרחית. בגלל הסכסוך נותרה ישראל כמעט בלתי מחוברת לצינור הערבי ולכן גם משוחררת יחסית מהשפעות. המאגרים בים התיכון נמצאים בבעלות משותפת ישראלית ואמריקאית, עתה ישראל מוצאת שכן רוסי מדרום, דבר שאינו נוח גם עבור מצרים. כניסת רוסיה למשחק הבעלות בים התיכון משפיעה סביבתית ופוליטית. רוסיה כספקית הגז העיקרית לתורכיה יכולה להשפיע על מגמותיה. השותפות האמריקאית עם קטאר במפרץ הפרסי משפיעה ומושפעת בהתאמה. תאגיד גזפרום המגובה בכוח צבאי אינו כפוף למדדי איכות סביבה בישראל. ייתכן שחלק מהתשובה המערבית הוא קידום הקידוחים בעמק האלה ובגולן ע''י תאגיד אמריקאי. גם מפעלי עיבוד גז במישור החוף יכולים להיות חלק מטביעת כף רגל זו. מאבקים ביטחוניים היכולים להיות מושפעים מאינטרסים תאגידיים, יחד עם מאבקים חברתיים וסביבתיים בארץ, יוצרים תמהיל מאיים.
תגליות הגז מאיימות על החופש והדמוקרטיה בישראל באמצעות הטיית מערכות המדינה לטובת רווח. משולש האיזונים של חוק, שיפוט וביצוע, ומערכותיו ביטחון, רווחה, רפואה וכלכלה, המאפיין את מה שקרוי העולם הראשון, נמצאים תחת לחץ תאגידי. ב"אמנות המלחמה" של סון טסו נאמר: "הניצחון הצבאי מושג רק לאחר שהחברה כבר מפורדת ומובסת ברוחה." אנו נמצאים במאבק חברתי מקצין ובמלחמת התשה תאגידית המנצלת כל משבר להשתלטות על נכסים ושטח. מכיוון שהמרוויחים יהיו תאגידי האנרגיה שישתמשו בשטח ישראל וחופיה כמסופי עיבוד, ייצור והולכה, יהיה נכון לחפש שם את המניעים והמנועים. ככל שהשליטה התאגידית גדלה כך יופר החוזה החברתי בין המדינה לאזרחיה וזכויות האדם, תיעלם האחריות ההדדית ותגדל הסכנה לדמוקרטיה הישראלית. בשיקול הרווח של שטחי תעשיה מול מגורים ושטחים פתוחים, שטחי התעשייה רווחיים יותר. לכן הם מאיימים על סביבה פתוחה וקיימות חברתית. על מדינת ישראל לרסן אינטרסים תאגידיים בלתי מבוקרים ואת האקולוגיה הסביבתית והחברתית שהם מכתיבים. כבר עתה אנחנו נוכחים בתהליך המואץ של הפיכת ישראל למגה-עיר אחת. אם אנחנו לא רוצים שייקחו לנו את הקרקע כאן בהגבלה וסגירת שטחים לתעשייה, או בפיתויים כספיים – עלינו, גברים ונשים, דתיים, חילונים, ימנים, שמאלנים, עדות למיניהן, ערבים, יהודים, מרכז ופריפריה ובכלל, להתאחד מול הלחץ התאגידי הרואה באדם משאב לניצול ולהכתיב מדדי חיים אנושיים חברתיים וסביבתיים לחידוש החוזה החברתי והסביבתי.


הכותב הוא ראש התכנית הבינתחומית לטיפול שטח בסמינר הקיבוצים