t-a files night passion copy. d.m. 1993
סוף
נילי לנדסמן
אתה כל הזמן במחשבות שלי בלילות האחרונים אני מתעוררת מדי כמה שעות ורואה אותך שם בחלון של חדר המלון בקומה העשירית קופץ למטה אל התרסקות ומוות שביקשת עוד ועוד פרטים מתגלים מאז הידיעה שאיבדת את עצמך לדעת תחילה זה רק ההתאבדות מסתורית השמועה שעברה התקבצות הלומה למסע הלוויה מצומצם אחר הצהריים ההשערות אינסוף השערות שלבך נשבר שהלכת לאיבוד בכדורים בחיתוך ורידים בתלייה בבית הוריך בבית דודתך דיברו על מכתב שהשארת על מרתון של שיחות שניהלת עם אורי על אזהרות מראש בתכריכים היית מונח על עגלת המתים ואנחנו עמדנו והחלפנו מבטים זאת מוכרחה להיות הלצה מזוויעה מיצג שחרג משליטה באורח פלא תגיח פתאום ותאמר זה לא באמת אבל מסע ההלוויה יצא לדרכו ואנחנו אחריך הורידו אותך דקלמו פסוקים ותפילות אביך חזר על הקדיש ואז כיסו את הבור והזמינו את הקרואים להנחת זרים והכל נראה ממשי וסהרורי חושבת עליך מנסה להבין לא שיש אפשרות כזאת מה בדיוק התחולל בנפשך באותו שבוע אחרון שבין ה-19 באוגוסט וה-27 מן הסתם תיפרש בו כרוניקה ידועה מראש צעיר מיוסר ורדוף בעיר שעזב לפני שנים ארוכות נאבק בעצמו להיות או לחדול מתי החלטת כיצד תהרוג את עצמך האם תכננת את פרטי המופע האחרון שלך הזמנת את החדר מראש הצגת דרכון זר כיצד הערמת על פקידי הקבלה שוודאי תודרכו לא להשכיר חדר בקומה כה גבוה לאדם בודד ללא מטען מה השארת בחדר כמה זמן שהית בו מה התרחש בשעתיים שבהם המשטרה והפסיכולוג מצידה האחד של הדלת ואתה כבר מצידה השני מה היו מילותיך האחרונות מה חשבת כשטיפסת כשהשלכת את עצמך האם הבחנת בעומדים למטה סקרנים מחכים האם ככה רצית האם התחרטת המחשבות רק מוסיפות חרדות קשה בלתי אפשרי ליישב את הפער בין הדיכאון המסוגנן המתוק שלך כשהכרתי אותך השירים הקליפים הצילומים עיסוק מתמיד בייאוש לבין המעשה נטול היופי שכולו זוועה אתה בצהרי אוגוסט בוערים מתנפץ קומתך הדקה הארוכה על בטון תל-אביבי החדר פנה לים היבטת בים לפני או תוך כדי או ראית רק רחובות אפורים ומקולפים שכה תיעבת 14:32 נקבע מותך מצאתי את הנתון באתר של זק"א ביום ההוא היה לעמנואל יומולדת ואני זוכרת איך הרגשתי שמשהו רע קורה גם מיכל הרגישה ולא הבינה היה חם עד בחילה שום רוח שום נחמה כבר לא היית אתה באותו בוקר אחוז טירוף למות למות מי שראה אותך בשבוע שקדם למותך אמר שהיית גמור מעשן מנותק עיניך היפות כבויות ואני רואה אותך כמו שהיית אז אז לפני 15 שנים כשהיינו יחד נסיך מלאך קטלני צחור עור שחור שיער ילד יפה ונערץ מתעלל באוהביו רק ככה אני מצליחה דק וחיוור לבוש שחורים שיערך הארוך מתנופף בין שמיים וארץ תלוש ומרחף אני מנסה שוב כמו שנראית באמת שיער קצר מבוגר לא זיהיתי אותך בתמונה שפורסמה באתר של מומה אומרים שהיית עייף שלא ישנת כלל מי יודע כמה לילות שנפגשת עם הפסיכולוגית. שדיברת ללא הפסקה שדיברת ודיברת ודיברת ואז כשהיית פוגש אחרים רק שתקת ושתקת ושתקת אני משתדלת לא לשמוע את המוסיקה שלך את השיר ההוא שמקפיא וממיס את הלב שאתה לוחש אותו ואני נזכרת איפה ואיך ומתי פעם אחר פעם אחר פעם למרות שהיית חתיכת רומנטיקן אין שום דבר רומנטי במה שעשית גם אם לאחרים זה אולי מזכיר מוות של גיבורי רוק מפוארים ובכל זאת אי אפשר להתעלם מכך שהיית אמיץ לקפוץ ככה מהקומה העשירית מופרע לחלוטין זה לא מסתדר בכלל עם הדימוי שלך לפחות לא זה שנשאר איתי כל כך עדין שברירי חסר ישע לפעמים כל כך חרד לעצמך למראה שלך מלא פחדים נבעת מכל מעשה אלים ואולי זה כן מסתדר עם מי שהיית עם מי שהפכת להיות ואולי בכלל לא היית אתה ולכן יכולת ככה לקפוץ אלוהים אני לא מצליחה אני לא מצליחה להבין איך העלם יפה התואר המרהיב בעל היכולת האדירה להקסים שבגיל 20 היה כולו הבטחה מענגת מסחררת מוציאה מהכלים איך יתכן שאתה מכל האנשים קופץ ככה מהקומה העשירית איך יתכן שאתה מת איך יתכן שהחלטת למות אני יודעת שכבר בגיל 16 כתבת ספר שלם של הספד לעצמך ותיארת את ההלוויה שלך והרבצת צוואה רוחנית שחבל על הזמן תסלח לי שאני לא קונה את זה תמיד היה לי הרושם שאתה מאוד אוהב את החיים וכולם אהבו אותך לא משנה כמה פגעת בהם כמה אכזבת והולכת שולל ובגדת בכל זמן אהבו אותך העריצו סגדו ונראה היה שהסבל הזה שאתה סובל הוא מעשה של אהבה שזוהי דרכך לחיות שאתה אוהב לסבול ואתה סובל כשאתה אוהב ושתחייה עד שתמות בגלל איך שחיית מהסיגריות או מהשאכטות או באיזו תאונה קטלנית איכשהו היה ברור לי שאתה תמשיך בשלך עוד הרבה שנים שתעשה אמנות מעוררת השתאות אף כי מרוחקת וחידתית שתשבור למלא בחורות את הלב ותכאיב לאחרות עד שהן לא יוכלו יותר לסבול אותך שתבלבל בחורים כמו שבלבלת את חזי נגיד עם המיניות המעורפלת המתעתעת ההיא האמת שלא הקדשתי לך הרבה מחשבה בעשר-חמש-עשרה השנים האחרונות הייתי עסוקה בחיי והשתדלתי לשכוח אותך והצלחתי רוב הזמן וממילא לא השארת אצלי זיכרונות נעימים למעשה השארת אותי כועסת פגועה נעלבת נורא ובשנה האחרונה כשפתאום השם שלך נזרק שוב ושוב לעברי ממש הייתי מתמלאת זעם עלבון טינה ישנה ומתקשה להתעניין בך ועכשיו אני מבינה הנה משהו אחד שאני מבינה שביחסים שלך איתי כמו עם אחרים הצלחת להביא אותי למקומות קשים עצובים ורעים שהיו בתוכי להתקפי זעם תחושת נטישה קינאה ורכושנות שכמותם לא ידעתי לפניך ולא אחריך ושעכשיו, עם מותך אני קולטת שהויייבים האלה שסבבו אותך אז עדיין סובבים את זכרך הרצון לבלעדיות שפיתחת אצל כל אחד מאיתנו הדיאלוג הזה שתמיד היית בו הצד המתגונן מתנצל מכה על חטא מפייס מבקש על נפשו הנה אנחנו שוב כועסים עליך על הנטישה האכזרית הזאת ולכל אחד מאיתנו נתת בזמן זה או אחר את ההרגשה שהוא היה החשוב לך מכל הנה שוב אנחנו מנסים להיאחז בשאריות שנותרו ממך הנה שוב אנחנו שולחים ידיים והן נותרות פשוטות לפי אחת השמועות מישהו צילם מהמרפסת את הכל רואים אותך קופץ ונופל ומת בהתחלה חשבתי שזה פשוט מזוויע אחר כך פתאום נתקפתי חשק לצפות בתיעוד הזה ואז הרגשתי כאילו אני שוב הולכת למקומות שאני לא רוצה ללכת אליהם כי אתה מושך אותי אליהם אחרי הזעזוע באה ההכרה שבעצם אתה היית אולי שמח בתיעוד הזה שלך מותך בכל זאת דפקת הפקה כי הלא היית מתעד אובססיבי שלך עצמך ונזכרתי נזכרתי בך בחורף ההוא שגרנו על הגג בדירת חדר ולא היה חימום וקפאנו כמעט בחתול שהבאת לי בארנב שרונן הביא איך גידלנו אותם יחד על הגג עד שהם ברחו יום אחד וחיפשת אותם כל הלילה בגינת ביל"ו ניזכרתי בך בקונצרט ההוא בצוותא ובלילה אחד שהחלטת שאתה כן אוהב אותי כמו שאני רציתי שתאהב אותי לילה אחד רק אחד וניזכרתי איך ישבת וגזרת והדבקת והכנת קלטות ואיך התכוננת להופעה ואיך בחרתם את השיר של אלי ואיך שמענו אותו ביחד משודר ברדיו וניזכרתי איך היית הולך איתי ברחוב והזרוע שלך היתה כרוכה סביבי ואיך היית קונה את הבגדים בשוק הפשפשים ואיך התעצבנת עלי שלא הסכמתי להשאיל לך קומביניזון שלי למסיבת פורים ואיך כולם חשבו שאני החברה המבוגרת שלך למרות שרק שנתיים הפרידו בינינו ואיך עיצבת מנורה לבצלאל בצורה הסבוניה של קליניק ואיך השתדלנו כל כך ולא הצליח לנו ואיך נעלמת ואיך חזרת ואיך שוב נעלמת ולא הצלחתי להיזכר איך זה בדיוק נגמר ואז פגשתי אותך כעבור כמה שנים בתשעים ומשהו וכבר היית בהולנד למדת אמנות ישבנו באיזה בר באלנבי שמזמן נסגר במרתף ודיברת דיברת דיברת ואני הסתכלתי והקשבתי וחשבתי שאתה זר זר ומוזר שמעתי שהתחתנת שמעתי שנפרדת שמעתי שהתאהבת שמעתי שאתה מאושר שהולך לך נהדר שאתה מלמד אמנות שאתה ממש דמות מפתח בסצינה הישראלית באמסטרדם ורק אחרי ששמעתי שמתת פתחתי את הארון ומצאתי באלבום תמונה שלנו מהחתונה של בוקי ומיכל לבשנו שחורים כמו הכלה והחתן ורואים אותה בפרופיל אני עם עוגה ביד אתה עם סיגריה שכחתי שהיית גבוה ממני כמעט בראש שכחתי שהייתי כל כך מאוהבת בך פעם ומצאתי עוד תצלום שבו צילמת אותי שלא אהבתי בכלל אז כי נראיתי לא נשית מספיק בעיני וכששטפתי כלים חשבתי איך כמה טוב היית בלהקסים ולהרוס יחסים. ונשבעתי שאני לעולם לא אראה את הסרט שבו אתה קופץ אל מותך מצאתי במחשב את הידיעה המקורית זאת שעלתה באתר של הארץ בחצות של יום שני זו שעפרה קראה בלי לדעת שזה אתה כשסיפרתי לך איך עשית את זה היא נזכרה שהיא קראה את הסיפור הזה לקח מלא זמן ובלגן לאתר אותה הכל כתוב שם בלי השם שלך איך מצאו את המכתב והזעיקו משטרה וניהלו איתך שעתיים משא ומתן וקפצת הכל כתוב שם בשפה חדשותית ואף אחד עדיין לא קשר בין הידיעה הזאת שאפילו בארכיון היא לא קיימת, ואף אתר לא העלה אותה לבין המוות שלך בהארץ פרסמו שהתאבדת בבית הוריך מתי שהוא אולי תעלה באיזה מקומון הכתבה שתסכם את פועלך ואת מותך המתוכנן ואולי לא הבוקר עלה בדעתי שאולי אני צריכה לכתוב עליך ספר לראיין את כולם לתאר איך היית להתחקות אחרי הרגעים האחרונים לגבות עדויות על הימים על השבועות שקדמו למותך אולי למצוא את האיש שניהל איתך משא ומתן הפסיכולוג המשטרתי אולי לדבר עם הוריך לחקור את אורי קרני מיה חבריך באמסטרדם לנסוע לשם לראות את הדירה שלך לכתוב את הספר שהיית מן הסתם רוצה שיתפרסם אחרי מותך יחד עם סרט ואוסף שירי הלהקה הרי לא יתכן שתלך מהעולם הזה ולא יישאר אחריך תיעוד מסודר וראוי לשמו ולשמך. כל החומרים הרי שם אינסוף חומרים ותהיתי אם אני הבנאדם שיכול צריך או רוצה בכלל לכתוב עליך ספר כזה וחשבתי שבעצם גם אם אצליח לברר את כל מה שניתן לברר אודותיך עדיין תישאר תעלומה תמיד היית תעלומה אהבת מסתורין רצית להיות לא מפוענח אני עצובה עצובה נורא שככה זה נגמר בשבילך שסבלת סבל עצום שלא יכולת יותר לחיות ככה שהיית בודד אבוד שאף אחד לא הצליח לשמור עליך שתעתעת באוהביך שהצלחת לארגן לעצמך מוות כזה מעורר אימה אני עצובה שעכשיו אני נאלצת להיפרד ממך בלי באמת שאי פעם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה