עשהאל אמר: "אני אף פעם לא טעמתי חלב של נאקה", ונזכר איך לפני שנים כשהיה בחופשה מהצבא יצא לטיול עם שני בדווים. בערב האחרון נגמרו להם המים, בבוקר שאחריו עוד השתהו בשטח ובשעה תשע הוא כבר היה יבש. זה היה בחודש אוגוסט והיו להם עוד שעתיים שלוש הליכה עד לחצבה. הבדווים הציעו לו לשתות חלב מהנאקה אבל העטין שלה היה מכוסה קרציות, הוא נגעל אמר להם שאינו מסוגל וצעד מטושטש, ממקד את המבט בזנב של הנאקה שצעדה קוממיות לפניו, תוהה אם יש לו עוד סיכוי או החלבונים שבמוחו נקרשים ממש עכשיו. תחזיק מעמד אמר לעצמו תחזיק מעמד, אסור לך ליפול עכשיו, וחצבה התקרבה אליהם אבל מה זה לאט...במאתיים המטר האחרונים בצעדה הזאת כבר לא חשב אלא רק גרר אל הצעד הבא, אבל פתאום כבמין פאטה מורגנה, עשרה מטר מהכביש, מול חצבה, בצד, עמד ברז השקיה. הוא נפל ונשכב תחת הברז ואחרי ששתה – המים היו בבטן ועל הראש ובתוך החולצה – נשאר שם מתחת לשיח רותם להרגיש את החיים חוזרים אליו.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה