יום ראשון, 9 באוגוסט 2009

עשב / דבי / נזירה עירונית

cathedral / david michaeli / tlv 1990



לניר אונגר ליום הולדתו

בעוד


בעוד מתארח הירח בעיניי
וכבר מחייך במזרח נוגה רך
מצאתי רק את קצה הנייר
לכסות אותו בספור
על צהלת קול שנשלחה לרקיע,
על הנדיבות כשהלכנו לכוון האור
כשניצוץ מן המדבר נתן מתנה:
כמה כוחו גדול, מברך
לעקור הרים, לרומם גליי-ים.
והרי נקבצו נשמות אל מעגל
להעלות אהבה מתהום
לקדושה מאירת-פנים.
ומהלכת הנפש ללא צל
מקבצת לשונות אש
המבטלות גבול
והאותיות הרעבות טורפות
את הצפור בלשון שבורה
ידעתי את נפל הקליפות
את השברים המנופצים
כדי להבהיר מבט
לסגוד לנפטון, לוותר על חיי נצח
כדי לשלח הבדלה
בין קודש לחול
ולהסיר את כל הפחדים.

אין תגובות: