afternoon blues / david michaeli / tlv 1996השתלמות מקצועית במדבר – טיפול בתנאי קיצון
מודלים וכלים לטיפול שטח
מודלים וכלים לטיפול שטח
לקראת התוכנית השנתית 2009-2010
להתמודדות עם אלימות
להתמודדות עם אלימות
עמותת ענ''ב - משרד הרווחה - שרות המבחן
(ההשתלמות נערכה בחצבה בסיוע דרך לוטן)
הגוף זוכר
מאת: יקירה לוי
"את מה שהגוף רשם וזכר חולות המדבר והרוח מחקו מזמן"
מהי ה"מטוטלת הנעה בין הדגש של העולם החיצון לבין הדגש של העולם הפנימי?" (על פי מלאני קליין - 1882-1960). האם יש גבול בין הגוף שלי - המרחב הפנימי שלי, לבין המרחב החיצוני? איפה הוא עובר?
האספקט של העצמי הוא חיבור למקום פנימי המאפשר למטופלת הבנה של חוויותיה מהעבר כילדה, כשהייתה בעלת מקורות כוח מוגבלים בעולם של מבוגרים.
מי שחוותה כל חייה פגיעות מתמשכות וחוזרות, מוּבלת להרגשה של חוסר כוחות וקושי לצפות השפעה של התנהגות על האירועים. עולמה הפנימי כולל סתירות, אירועי חייה מובילים לדיכאון וחוסר תקווה, לרגשות עזים של בלבול, השפלה, בושה, חרדה, אימה וחוסר אונים, ולנטייה להאשים את עצמה. קונסטבלר (2003) אומר שחווית החיים של בנות פגועות היא התחושה שהן נשלטות ומושפלות.
ההחלמה צריכה להיות מבוססת על ידי העצמה ויצירת קשרים חדשים המאפשרים לברוא כישורים נפשיים כמו אמון בסיסי, אוטונומיה ויוזמה אשר נפגעו או עוותו בידי גורם פוגע.
הגישה הטיפולית על פי סוזי אורבך היא דיאלוג עם הגוף והרגש ומטרתה לחזק את מידת האמפתיה כלפי הגוף. דיאלוג פנימי משקם זה אמור לתפוס את מקום המונולוג הביקורתי הגורף.
מדוע נערות ולא נערים ?
נערות בסיכון נמצאות באיום גבוה יותר כשהן נמצאות בחשיפה למצבי מצוקה. בעקבות מעמדן במשפחה כילדות הוריות, חוסר גבולות ופיקוח וחשיפה לניצול מיני. זאת, יחד עם מעמדן בחברה שבה כל אישה רביעית עוברת הטרדה מינית. היותן במשבר גיל ההתבגרות מוסיף לבלבול בקשר לזהותן.
למה חשוב לעבוד עם נערות בקבוצה נפרדת ?
כשנערות נוכחות בקבוצה מעורבת עם בנים הן כמעט אינן מדברות מהסיבה ש"הוא" מדבר ציבורית ו"היא" אישית. דבורה טנן מנתחת את השיח: שיחת גברים היא במערכת יחסים היררכית. הם או למעלה או למטה ומטרות השיחה הן בדרך כלל לרכוש עמדה או לשמור על דרגת עצמאות. נשים באות לשיחה כפרטים ברשת של קשרים ומטרת השיחה ליצור קירבה, תמיכה והסכמה. בנות בקבוצת בנים עסוקות בהדיפה של תוקפנות מילולית בעלת אופי מיני המופנית כלפיהן על ידי הנערים, דבר הגורם לנערות להתכנס ולהצטמצם או לחילופין התנהגות " גברית" תוקפנית כתגובת נגד.
קבוצת נערות
יש אפשרות ליתר אינטימיות ואווירת שיח שבנים לא מאפשרים. בנים מתבגרים מפתחים תחושת "אני נפרד" המבוססת על הישגים. אינטימיות ויכולת לבנות מערכות יחסים אינה חלק מוביל ב"תוכנה". נערות מפתחות את זהותן ואת תחושת העצמי בהקשרי מערכות היחסים שהן מקיימות. במקום עצמי מופרד, בנות מפתחות עצמי מקושר. הקבוצה משמשת בתפקיד האם הטובה, האם מהפנטזיה, הקבוצה מחבקת חברה עוזרת.
יצירת מודלינג לעבודה עם נערות במרחב הפתוח
קבוצה נפרדת שמטרתה העיקרית היא פיתוח העצמי דרך פעילות פיזית. העצמת נערה מנהיגה בטוחה בעצמה ובעלת יכולת מאלצת את הקבוצה לבחון מחדש תפקידים ודימויים נשיים ואת היכולות והכוחות שלהן.
פעילות פיזית מאפשרת למטופלת פגועה ליצור קשר מרגש עם כוחותיה ועוצמותיה.
צריך לפתוח מרחב טיפול חדש, מנותק מעולם היום-יום המוכר שבו דפוסים חוזרים על עצמם, ותפקידי האישה שלי ידועים.
למדבר, לטבע, יש יכולת לשמש כרחם מכילה המאפשרת עבודה במצבים מורכבים ובעייתיים ומציאת פתרונות. היציאה למדבר מרחיבה את הגבולות שלי, מאפשרת חשיבה חיובית וחווית הצלחה. טכניקות של עיצוב התנהגות משלבות פעולה ועשייה. המדבר מאפשר יצירת אופציות התנהגותיות חדשות ומאפשר לעולם הפנימי שלי להתרחב.
הערות:
בהרצאה אציג סיפורים אישיים של נערים ונערות בטיפול במרחב הפתוח, לפני ואחרי. אתייחס לדיאלוג בין המרחב הפנימי למרחב החיצוני והיכן עובר הגבול ביניהם. אתייחס לפיזיות בגוף מול הרגש והמלל.
אציג חוויות אישיות שלי מן העבודה בשטח עם נוער בדגש על נערות ואת הסיבות לבחירה זו. וכמו כן להרחיב חלון הזדמנויות לכלי טיפולי שבו ניסיון השטח האינטואיטיבי וידע האקדמיה מתקיימים בכבוד ביחד ומעצימים את הטיפול והמטפל.
מאת: יקירה לוי
"את מה שהגוף רשם וזכר חולות המדבר והרוח מחקו מזמן"
מהי ה"מטוטלת הנעה בין הדגש של העולם החיצון לבין הדגש של העולם הפנימי?" (על פי מלאני קליין - 1882-1960). האם יש גבול בין הגוף שלי - המרחב הפנימי שלי, לבין המרחב החיצוני? איפה הוא עובר?
האספקט של העצמי הוא חיבור למקום פנימי המאפשר למטופלת הבנה של חוויותיה מהעבר כילדה, כשהייתה בעלת מקורות כוח מוגבלים בעולם של מבוגרים.
מי שחוותה כל חייה פגיעות מתמשכות וחוזרות, מוּבלת להרגשה של חוסר כוחות וקושי לצפות השפעה של התנהגות על האירועים. עולמה הפנימי כולל סתירות, אירועי חייה מובילים לדיכאון וחוסר תקווה, לרגשות עזים של בלבול, השפלה, בושה, חרדה, אימה וחוסר אונים, ולנטייה להאשים את עצמה. קונסטבלר (2003) אומר שחווית החיים של בנות פגועות היא התחושה שהן נשלטות ומושפלות.
ההחלמה צריכה להיות מבוססת על ידי העצמה ויצירת קשרים חדשים המאפשרים לברוא כישורים נפשיים כמו אמון בסיסי, אוטונומיה ויוזמה אשר נפגעו או עוותו בידי גורם פוגע.
הגישה הטיפולית על פי סוזי אורבך היא דיאלוג עם הגוף והרגש ומטרתה לחזק את מידת האמפתיה כלפי הגוף. דיאלוג פנימי משקם זה אמור לתפוס את מקום המונולוג הביקורתי הגורף.
מדוע נערות ולא נערים ?
נערות בסיכון נמצאות באיום גבוה יותר כשהן נמצאות בחשיפה למצבי מצוקה. בעקבות מעמדן במשפחה כילדות הוריות, חוסר גבולות ופיקוח וחשיפה לניצול מיני. זאת, יחד עם מעמדן בחברה שבה כל אישה רביעית עוברת הטרדה מינית. היותן במשבר גיל ההתבגרות מוסיף לבלבול בקשר לזהותן.
למה חשוב לעבוד עם נערות בקבוצה נפרדת ?
כשנערות נוכחות בקבוצה מעורבת עם בנים הן כמעט אינן מדברות מהסיבה ש"הוא" מדבר ציבורית ו"היא" אישית. דבורה טנן מנתחת את השיח: שיחת גברים היא במערכת יחסים היררכית. הם או למעלה או למטה ומטרות השיחה הן בדרך כלל לרכוש עמדה או לשמור על דרגת עצמאות. נשים באות לשיחה כפרטים ברשת של קשרים ומטרת השיחה ליצור קירבה, תמיכה והסכמה. בנות בקבוצת בנים עסוקות בהדיפה של תוקפנות מילולית בעלת אופי מיני המופנית כלפיהן על ידי הנערים, דבר הגורם לנערות להתכנס ולהצטמצם או לחילופין התנהגות " גברית" תוקפנית כתגובת נגד.
קבוצת נערות
יש אפשרות ליתר אינטימיות ואווירת שיח שבנים לא מאפשרים. בנים מתבגרים מפתחים תחושת "אני נפרד" המבוססת על הישגים. אינטימיות ויכולת לבנות מערכות יחסים אינה חלק מוביל ב"תוכנה". נערות מפתחות את זהותן ואת תחושת העצמי בהקשרי מערכות היחסים שהן מקיימות. במקום עצמי מופרד, בנות מפתחות עצמי מקושר. הקבוצה משמשת בתפקיד האם הטובה, האם מהפנטזיה, הקבוצה מחבקת חברה עוזרת.
יצירת מודלינג לעבודה עם נערות במרחב הפתוח
קבוצה נפרדת שמטרתה העיקרית היא פיתוח העצמי דרך פעילות פיזית. העצמת נערה מנהיגה בטוחה בעצמה ובעלת יכולת מאלצת את הקבוצה לבחון מחדש תפקידים ודימויים נשיים ואת היכולות והכוחות שלהן.
פעילות פיזית מאפשרת למטופלת פגועה ליצור קשר מרגש עם כוחותיה ועוצמותיה.
צריך לפתוח מרחב טיפול חדש, מנותק מעולם היום-יום המוכר שבו דפוסים חוזרים על עצמם, ותפקידי האישה שלי ידועים.
למדבר, לטבע, יש יכולת לשמש כרחם מכילה המאפשרת עבודה במצבים מורכבים ובעייתיים ומציאת פתרונות. היציאה למדבר מרחיבה את הגבולות שלי, מאפשרת חשיבה חיובית וחווית הצלחה. טכניקות של עיצוב התנהגות משלבות פעולה ועשייה. המדבר מאפשר יצירת אופציות התנהגותיות חדשות ומאפשר לעולם הפנימי שלי להתרחב.
הערות:
בהרצאה אציג סיפורים אישיים של נערים ונערות בטיפול במרחב הפתוח, לפני ואחרי. אתייחס לדיאלוג בין המרחב הפנימי למרחב החיצוני והיכן עובר הגבול ביניהם. אתייחס לפיזיות בגוף מול הרגש והמלל.
אציג חוויות אישיות שלי מן העבודה בשטח עם נוער בדגש על נערות ואת הסיבות לבחירה זו. וכמו כן להרחיב חלון הזדמנויות לכלי טיפולי שבו ניסיון השטח האינטואיטיבי וידע האקדמיה מתקיימים בכבוד ביחד ומעצימים את הטיפול והמטפל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה