באה רוח מן הדרום
ושמלת המלמלה מתרוממת, ממלמלת
כשאני תועה אל פתחים אחרים.
ומפת עננים משייטים
נפרשת בפניי.
היוליים הקוים, קלים, מתפוגגים.
מהו גבול ההקף
של צל גדוש יגון
החולף כבמעשה פלא
אל בין העולמות,
שם שועטים סוסי הנצח
אל ישימון המבורך בדימיון
הנותן משפע הזיותיו
הרהור אחד או שניים
שהם מנת הקוים המספקת
בניסיון לכתוב אותו שיר
שוב ושוב.
אני מאוהבת בספרים שלא אקרא,
בחלום שלא אחלום,
בתוגה היתומה
המתכרבלת, מתכסה בבדידות סהרורית,
בראם הסמוי, בגניחה.
אורבת לצעדיי החרישיים
המהלכים על שביל הירח
טועמת חלק זעיר של הרף-עין.
ושמלת המלמלה מתרוממת, ממלמלת
כשאני תועה אל פתחים אחרים.
ומפת עננים משייטים
נפרשת בפניי.
היוליים הקוים, קלים, מתפוגגים.
מהו גבול ההקף
של צל גדוש יגון
החולף כבמעשה פלא
אל בין העולמות,
שם שועטים סוסי הנצח
אל ישימון המבורך בדימיון
הנותן משפע הזיותיו
הרהור אחד או שניים
שהם מנת הקוים המספקת
בניסיון לכתוב אותו שיר
שוב ושוב.
אני מאוהבת בספרים שלא אקרא,
בחלום שלא אחלום,
בתוגה היתומה
המתכרבלת, מתכסה בבדידות סהרורית,
בראם הסמוי, בגניחה.
אורבת לצעדיי החרישיים
המהלכים על שביל הירח
טועמת חלק זעיר של הרף-עין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה