צדפה. צילום יצחק פטיש. ת''א 2010
הצדפה היא סמלם של הצליינים ההולכים בדרך סנטייאגו (יעקב בן זבדי) בספרד אל קצה היבשת אל הים
יום שבת, 20 בפברואר 2010
לצאת מגבול התפיסה / צוות שביל / עמותת ענ''ב
ציור: דוד מיכאליאנחנו יוצאים לדרך!
עמותת ענ''ב – משרד הרווחה - אגף תקון - חסות הנוער
התנהגות שטח – מסילה לנסיכת המדבר
פרויקט מסילה – 22 פברואר – 3 מרץ 2010
בסיוע קרן טד אריסון
כללי:
מסע טיפולי שמקיים ממדים פילוסופיים בשפה פשוטה כמו דיון על סוגיות מוסר והתנהגות תוך כדי הליכה ועבודת שטח ומחזק קשרי קהילה-פרט באמצעות חוויה הורית טיפולית. במקביל צריך המסע לקיים ממד צלייני במובן של תהליך נפשי המתחולל לאורך המסע. הנתיב עוצב בין מצדה לשדה בוקר כמסע מיתי בממד רגשי ממצב של חוסר מוצא ואובדן פרטיים וקהילתיים (מסומל בסיפור ההיסטורי) למצב של חזון ויצירת מקום ובית כחזון קהילתי ופרטי (מסומל בקבר ד. בן גוריון).
מטרות המסע:
1. מסע טיפולי מתמשך לשיפור קשב אישי-עצמי, קשב בין אישי ותקשורת מערכתית.
2. שינוי חווית כישלון לחוויית הצלחה, מחוסר אמון לאמון, עם עיבוד טיפולי יומי.
3. חוויית יסודות חברתיים בקהילה נודדת.
4. חשיפה למומחים מבוגרים בעלי ניסיון חיים מוכח בשטח וחינוך, בעלי תפיסה בין תחומית של טיפול, תקשורת והתנהגות.
5. סדנה מקצועית של השתלמות והתמחות תוכן, כלי טיפול וחזון טיפולי לצוות מסילה.
6. התנסות צוות בשימוש במרחב אחר - מתן תשובה בנושא חוק הנוער ופתרונות אכיפה באמצעות שטח קיצון כמסייע טיפולי.
שיטה:
מודל נדידה.
התנהגות שטח – מסילה לנסיכת המדבר
פרויקט מסילה – 22 פברואר – 3 מרץ 2010
בסיוע קרן טד אריסון
כללי:
מסע טיפולי שמקיים ממדים פילוסופיים בשפה פשוטה כמו דיון על סוגיות מוסר והתנהגות תוך כדי הליכה ועבודת שטח ומחזק קשרי קהילה-פרט באמצעות חוויה הורית טיפולית. במקביל צריך המסע לקיים ממד צלייני במובן של תהליך נפשי המתחולל לאורך המסע. הנתיב עוצב בין מצדה לשדה בוקר כמסע מיתי בממד רגשי ממצב של חוסר מוצא ואובדן פרטיים וקהילתיים (מסומל בסיפור ההיסטורי) למצב של חזון ויצירת מקום ובית כחזון קהילתי ופרטי (מסומל בקבר ד. בן גוריון).
מטרות המסע:
1. מסע טיפולי מתמשך לשיפור קשב אישי-עצמי, קשב בין אישי ותקשורת מערכתית.
2. שינוי חווית כישלון לחוויית הצלחה, מחוסר אמון לאמון, עם עיבוד טיפולי יומי.
3. חוויית יסודות חברתיים בקהילה נודדת.
4. חשיפה למומחים מבוגרים בעלי ניסיון חיים מוכח בשטח וחינוך, בעלי תפיסה בין תחומית של טיפול, תקשורת והתנהגות.
5. סדנה מקצועית של השתלמות והתמחות תוכן, כלי טיפול וחזון טיפולי לצוות מסילה.
6. התנסות צוות בשימוש במרחב אחר - מתן תשובה בנושא חוק הנוער ופתרונות אכיפה באמצעות שטח קיצון כמסייע טיפולי.
שיטה:
מודל נדידה.
קונספציה: נסיכת המדבר בהליכה על שביל ישראל
צוותים: 4-5 בנות בצוות. סה''כ 4 צוותים. הליכת חניכה אישית.
מודל הישגי: זמנים, אתגרי שטח ופתרונות, ארוחות, טיפול עצמי, טיפול סביבתי.
מחקר: ליווי מחקרי צוות שביל ענ''ב.
זמן: 10 ימי הליכה + 2 ימי סיכום במסילה
מספר משתתפות: 16-18
מספר אנשי צוות ענב: 11 (6 הובלה וחניכת שטח + תיעוד +לוגיסטיקה)
מספר אנשי צוות מסילה: 22 (7+ 2 + מתחלפים)
חומר רקע ורציונל:
מצגות טיפול שטח עמותת ענ''ב / חסות הנוער משרד הרווחה, גבעתיים 2007-2009
סיכומי עוצמה במדבר – פרויקט שביל ישראל דרום, חסות הנוער משרד הרווחה ועמותת ענ''ב, ירושלים, 2009
גלות, מסע, בחירה – טיפול דרך שטח, דוד מיכאלי, מדף, חסות הנוער משרד הרווחה ועמותת ענ''ב, גבעתיים, 2008
סיכומי עוצמה במדבר – פרויקט 6 שבועות, ניר גור, אדם בשטח, חסות הנוער משרד הרווחה ועמותת ענ''ב, ירושלים, 2006
חיזוק תחושת יכולת בקרב מתבגרים בסיכון – מחקר פעולה, פרופ' רחל לב-ויזל, (אונ. חיפה) אונ. בן גוריון בנגב, 2002.
זמן המדבר, דוד מיכאלי, מדף בית הוצאה לאור, גבעתיים, 2001
הישימון וקורסי הישרדות, ד"ר ראובן ברנס ונח גרינבוים, 1993
צוותים: 4-5 בנות בצוות. סה''כ 4 צוותים. הליכת חניכה אישית.
מודל הישגי: זמנים, אתגרי שטח ופתרונות, ארוחות, טיפול עצמי, טיפול סביבתי.
מחקר: ליווי מחקרי צוות שביל ענ''ב.
זמן: 10 ימי הליכה + 2 ימי סיכום במסילה
מספר משתתפות: 16-18
מספר אנשי צוות ענב: 11 (6 הובלה וחניכת שטח + תיעוד +לוגיסטיקה)
מספר אנשי צוות מסילה: 22 (7+ 2 + מתחלפים)
חומר רקע ורציונל:
מצגות טיפול שטח עמותת ענ''ב / חסות הנוער משרד הרווחה, גבעתיים 2007-2009
סיכומי עוצמה במדבר – פרויקט שביל ישראל דרום, חסות הנוער משרד הרווחה ועמותת ענ''ב, ירושלים, 2009
גלות, מסע, בחירה – טיפול דרך שטח, דוד מיכאלי, מדף, חסות הנוער משרד הרווחה ועמותת ענ''ב, גבעתיים, 2008
סיכומי עוצמה במדבר – פרויקט 6 שבועות, ניר גור, אדם בשטח, חסות הנוער משרד הרווחה ועמותת ענ''ב, ירושלים, 2006
חיזוק תחושת יכולת בקרב מתבגרים בסיכון – מחקר פעולה, פרופ' רחל לב-ויזל, (אונ. חיפה) אונ. בן גוריון בנגב, 2002.
זמן המדבר, דוד מיכאלי, מדף בית הוצאה לאור, גבעתיים, 2001
הישימון וקורסי הישרדות, ד"ר ראובן ברנס ונח גרינבוים, 1993
צוות שביל ענ''ב מנהלי מסע
1. דוד מיכאלי (56) – מנהל התוכנית, תוכן, ניהול משברים, מנחה קשב והתבוננות.
BDS בצלאל, ממייסדי טיפול שטח בארץ החל משנת 1995, מרכז ומפתח תוכניות שטח ארוכות טווח ומסעות טיפוליים ענ''ב, תוכנית טיפול שטח להתמודדות עם אלימות שרות המבחן, מומחה לתנועה, אמן, סופר ומו''ל. כתב את הספרים "זמן המדבר" ו"גלות מסע בחירה - טיפול דרך שטח".
2. שי גטריידה (49) – מנהל מסע, תוכן, ניהול משברים, מנחה קשב והתבוננות, יומן מסע.
BA מדעי הטבע, מורה לחינוך מיוחד, מטפל בגרייה רב חושית, מטפל שטח ותנועה, סופר ואקולוג. השתתף בעוצמה במדבר 2009.
3. עמית שריג (49) – מנהל מסע, תוכן, ניהול משברים, מנחה קשב והתבוננות, מתאם פעילות וצוותים.
אונ. חיפה, מנהל ציבורי (M.A), מכללת בית ברל, חינוך (B.E.D), אונ. ת"א והג'וינט – קורס למנהלי מוסדות ילדים ונוער, קיבוץ גבת - מנהל משאבי אנוש, מאמן להישגיות אישית וקבוצתית, ניהל פנימייה לנוער בסיכון - רמת הדסה, ניהל הוסטל לשיקום נוער עובר חוק בטבריה חסות הנוער, השתתף בניהול עוצמה במדבר, ריכז חינוך קהילת הנוער מלכישוע.
צוות שביל ענ''ב מנהלות מסע וטיפול:
4. יקירה לוי (49) – מנהלת טיפול, ריכוז עו''ס, הנחייה, סטינג שיחות טיפוליות, מחקר, יומן טיפול: (6 יום)
דוקטורנטית, MA DANCE THERAPY, עו''ס, מדריכת שטח טיפולי, מנחה קבוצות, מרצה, כותבת ומפתחת התוכנית - נערות במצבי סיכון "גוף והגבולות שלהן".
5. אירית גר (49) – אם שטח, ארגון וריכוז מחנה, תיאום, ניהול מזון וציוד במחנה ובהליכה, יומן מחנה: (10 יום)
מדריכת טיולי שטח בסיני ובנגב (בי''ס שדה צוקי דוד סיני, נאות הכיכר, החברה הגיאוגרפית, עצמאית טיולי גמלים), מומחית לצמחי מדבר ותבלינים, מנהלת טיפול גופני בתנאי קיצון.
6. דבי עשב (52) – אמפת, אם שטח וטיפול צוות, ריכוז והדרכת בישול: (6 יום)
גננת (20 שנה, עיריית ת''א), רצת מרתון, חובשת, הנחיית בישול.
הכנת סגל
7. רון בן דור (44) – הנחייה והכנת סגל. (4 יום) יועץ ארגוני בכיר, מנחה קבוצות בתחומי פיתוח מנהיגות, פיתוח ארגוני, עבודת צוות, פיתוח מנהלים. מתמחה בפסיכותרפיה באוריינטציה יונגיאנית.
תיעוד ומנהלה
7. פניאל קריצ'מן (58) – תיעוד סטילס ווידיאו. איסוף חומר מצולם, הכנת מצגות וסרטונים, הקרנה ואינטרנט. (4 יום)
ממקימי כפר הנוער נירים, נירים שכונות, תוכניות ים, תוכניות אופניים לנוער בסיכון.
8. דני טרוצקי – רופא בסטאז' / מע''ר (10 ימים)
9. יואב עוזיאל (10 ימים) לוגיסטיקה, פינוי, חילוץ
מורה דרך מוסמך, בעל חברת ג'יפים וטיולי שטח, מספק שרותי לוגיסטיקה לצוותי טיפול שטח ומסעות ארוכי טווח.
1. דוד מיכאלי (56) – מנהל התוכנית, תוכן, ניהול משברים, מנחה קשב והתבוננות.
BDS בצלאל, ממייסדי טיפול שטח בארץ החל משנת 1995, מרכז ומפתח תוכניות שטח ארוכות טווח ומסעות טיפוליים ענ''ב, תוכנית טיפול שטח להתמודדות עם אלימות שרות המבחן, מומחה לתנועה, אמן, סופר ומו''ל. כתב את הספרים "זמן המדבר" ו"גלות מסע בחירה - טיפול דרך שטח".
2. שי גטריידה (49) – מנהל מסע, תוכן, ניהול משברים, מנחה קשב והתבוננות, יומן מסע.
BA מדעי הטבע, מורה לחינוך מיוחד, מטפל בגרייה רב חושית, מטפל שטח ותנועה, סופר ואקולוג. השתתף בעוצמה במדבר 2009.
3. עמית שריג (49) – מנהל מסע, תוכן, ניהול משברים, מנחה קשב והתבוננות, מתאם פעילות וצוותים.
אונ. חיפה, מנהל ציבורי (M.A), מכללת בית ברל, חינוך (B.E.D), אונ. ת"א והג'וינט – קורס למנהלי מוסדות ילדים ונוער, קיבוץ גבת - מנהל משאבי אנוש, מאמן להישגיות אישית וקבוצתית, ניהל פנימייה לנוער בסיכון - רמת הדסה, ניהל הוסטל לשיקום נוער עובר חוק בטבריה חסות הנוער, השתתף בניהול עוצמה במדבר, ריכז חינוך קהילת הנוער מלכישוע.
צוות שביל ענ''ב מנהלות מסע וטיפול:
4. יקירה לוי (49) – מנהלת טיפול, ריכוז עו''ס, הנחייה, סטינג שיחות טיפוליות, מחקר, יומן טיפול: (6 יום)
דוקטורנטית, MA DANCE THERAPY, עו''ס, מדריכת שטח טיפולי, מנחה קבוצות, מרצה, כותבת ומפתחת התוכנית - נערות במצבי סיכון "גוף והגבולות שלהן".
5. אירית גר (49) – אם שטח, ארגון וריכוז מחנה, תיאום, ניהול מזון וציוד במחנה ובהליכה, יומן מחנה: (10 יום)
מדריכת טיולי שטח בסיני ובנגב (בי''ס שדה צוקי דוד סיני, נאות הכיכר, החברה הגיאוגרפית, עצמאית טיולי גמלים), מומחית לצמחי מדבר ותבלינים, מנהלת טיפול גופני בתנאי קיצון.
6. דבי עשב (52) – אמפת, אם שטח וטיפול צוות, ריכוז והדרכת בישול: (6 יום)
גננת (20 שנה, עיריית ת''א), רצת מרתון, חובשת, הנחיית בישול.
הכנת סגל
7. רון בן דור (44) – הנחייה והכנת סגל. (4 יום) יועץ ארגוני בכיר, מנחה קבוצות בתחומי פיתוח מנהיגות, פיתוח ארגוני, עבודת צוות, פיתוח מנהלים. מתמחה בפסיכותרפיה באוריינטציה יונגיאנית.
תיעוד ומנהלה
7. פניאל קריצ'מן (58) – תיעוד סטילס ווידיאו. איסוף חומר מצולם, הכנת מצגות וסרטונים, הקרנה ואינטרנט. (4 יום)
ממקימי כפר הנוער נירים, נירים שכונות, תוכניות ים, תוכניות אופניים לנוער בסיכון.
8. דני טרוצקי – רופא בסטאז' / מע''ר (10 ימים)
9. יואב עוזיאל (10 ימים) לוגיסטיקה, פינוי, חילוץ
מורה דרך מוסמך, בעל חברת ג'יפים וטיולי שטח, מספק שרותי לוגיסטיקה לצוותי טיפול שטח ומסעות ארוכי טווח.
שיחת סיכום מגן נוף הרים ירכא 2009
יום חמישי, 18 בפברואר 2010
שטחים מגוייסים / עמירם אורן / השקת ספר / ערב עיון / קק''ל / מדף בית הוצאה לאור
ערב עיון "צבא, קרקע ומרחב" נקודת המבט ההיסטורית.
הערב לרגל צאתו לאור של הספר "שטחים מגוייסים" ייערך ביום ג' 16 למרס 2010
בשעות 16:30 - 18:30
באולם הישיבות ע''ש משה ריבלין בבניין קק''ל רח' קרן קיימת 1 ירושלים
יום שני, 8 בפברואר 2010
החומה / דוד מיכאלי
צילום: צדפים / יצחק פטיש / ת''א 2010החומה
דוד מיכאלי
עם החומה הופיע יובש בעיניים כגירוי מתמיד וזרימה דקה וטורדנית מעומק האף אל מאחורי הגרון ומטה. לכשהתנגשתי בה, זכיתי לצריבות מכאיבות. חידלון הגוף בדרך, נשימה נחנקת בגובה רב, ידיעה נמוגה, נעלמת אל פינות תוויה, מסך של ריק ממתין. מאז שלמדתי להבחין בה, החומה בכל, בחום ואפור כערפיח השטוח מעל גוש דן, כאשר מסתכלים מערבה מגבעות בן שמן. בעת חילופי אוויר קר וחם, אני רואה אותה באופק הקרוב, בזמן תרגול הבוקר, במקום שבו מסתיימת העיר ומתחיל הים.
אנשים הלכו על החוף. החומה ערסלה אותם בעדינות. הם צעדו לאורכה ואחרי כן חזרה, הלוך ושוב. מסוקי קרב חלפו בסיור סדיר של בוקר. הקפה במסעדת החוף היה גרוע, אבל הגיש אותו איש צעיר כאל של בוקר עוטה חליפת צלילה, שערו הארוך אסוף בקווצה נופלת על גבו. לפני שהפעיל את מכונת הקפה נהג לשחות לבדו. את הניסיון הזה ביצע באדיקות קיץ וחורף. הוא היה היחיד שראיתי שניסה לשחות אל תוך החומה במקום לרוץ לאורכה, עד אשר נחבט בראשו מסלע כורכר ביום חורף סוער ושב בקושי, מדמם, יחד עם גלי הים החוזרים, מול רציף הרברט סמואל, אל המכונה.
בשנת 84', לאחר שנואשתי עד בחילה מריחות של שמן רובים וגם מריחות החשיש שבאו אחריהם, שקעתי ללימודי סימטרייה בפוליטכניון של הרצליה. תחילה כסטודנט שלא מן המניין ולאחר מכן כמתרגל באופן מלא. הסימטרייה על מופעיה השונים הרגיעה אותי ושבתה אותי ביופייה. לעולם לא אשכח את המראה במעבדה כאשר פיצל מורי מול עיניי את דגם הטבעת המפותל של מביוס וכן את המבט האינסופי הסגור ששטף מבקבוק קליין כמפל שקוף.
ארבע עשרה שנים למדתי את הסימטרייה של התמורה. חקרתי את סימטריית הגלים הרדיאלית עד לכפולת חמש המקודשת של כוכבי הים, ואת הגבישים המצייתים לסימטרייה סיבובית כפולת שש ואת הסימטרייה הסיבובית כפולת השתיים של ההימורים המשמרת את אותה דמות קלף הן ברווח והן בהפסד. העמקתי בסימטרייה של השיקוף ושילוביה עם הסיבוב והגעתי לפלא ההזחה, שהוא היכולת להישאר כמקור כאשר העולם משתנה. שם לראשונה מצאתי את האפשרות המתמטית של אי העיקרון כפתח. מאוחר יותר גיליתי בכתובים כי פייר קירי שנדרס על ידי מרכבה (מעשה המרכבה הקבלי! המהאיאנה!) דוהרת ברחוב בוצי, זיהה את הפתח, ניסה לנסחו ואף את מה שמעבר לו. דבר שכמובן אינו בא בחשבון. התדהמה הייתה לא רק העובדה שישנו פתח ושער אלא שהפתח יצר את החומה וכמובן להיפך. בזאת התממש העיקרון הסימטרי במלואו.
המעבר דרש התעלמות מהפתח כתשלום לעיקרון הסימטרי, דבר שגרם לי כאבים קשים בראשי עד אשר למדתי להמר ולאבד את זכרוני בצורה מיומנת כדי לגעת בדבר ההוא שאין ביכולתי להקיפו בנוסחת אותיות. המתמטיקאים של זמננו מתארים את הסימטרייה באמצעות מושג החבורה כמערכת סגורה של השתנויות, כך שכל התאזנות של שתיים מהן יוצרת איבר באותה חבורה. לכל צורה יש חבורת סימטרייה משלה. באמצעות סיווג מסוג זה מסוגלת המתמטיקה לתאר את סוגי הסימטריות, כמובן בתמורה סימטרית הולמת של עיוורון שצחוקו חולף מעל לשכל החושב.
חבר אלי לתרגול על החוף ידיד שעסק בעריכת דין. למשך שעה של בוקר התאזנו והפכנו לאיבר מתמטי אחד על חוף הים. מבלי משים יצרנו חבורה משלנו. יריעת הים השתנתה בבקרים ובעונות. מאז שהצייר הספרדי דאלי הרים את שמיכת המים והציץ תחתיה לא חדלנו לעשות זאת בעקבותיו, מגלים יצורים ומרקמי מעמקים מבעיתים. התנועה הגדולה פעמה וראינו אותה רצה מתחת לשמיכת המים אלינו אל הצדפים שבחול ומתחת רגלינו, מציפה וחולפת דרכינו, מרעידה את האדמה. לעתים, הופיעו דמויות אפלות מכת החשישיים ונעלמו בגלי אור רגעיים עם קורבנותיהם הדמוקרטיים. תמיד היו מחפשי מטבעות וטבעות שאבדו למתרחצים בחול המים הרדודים ונשים חשופות וכלבים לחים רצים עם בקבוק פלסטיק מעוך אחוז בפיהם.
אחרי התרגול היומי של הדגם המורכב ישבנו לשתות את הקפה הגרוע, מוחקים את טעמיו במים קרים. עורך הדין עישן סיגריות דנהיל מקופסה אדומה שעליה אותיות זהב. קמטים היו על פניו ובהרות על עורו. כאשר עישן היו פניו הופכים למרוכזים ונוגים והוא הביט פנימה אל החומה עד אשר תמה הסיגריה ואז הצטרף אל הצועדים על החול. כאשר התבוננתי בו שמעתי את המנועים הגדולים של מטוסי הקרב שעליהם טס לפני שנים רבות. שם, ברגע שבו מרים המטוס את אפו ומאבד באיטיות בתודעתו את משקלו, היכן שהכסא הוא קצה הכוח המאיץ והוא צלוב אליו בקשרי מתכת, אש וסגסוגות הופיע חלון זעיר בחומה, מעוף ריק וחופש ואהבה גדולה. אושר מרותך לאימה. אך מיד לכשהפליג בתווך השקוף, נסוב והצטרף למבנה הגדול ולהפלגות מרושתות עם צלילי מערכות קשר וסיסמאות אישור. שנים המריא אל הרגע הבודד שנמוג מיד ואז, חדל, הפנה את פניו, מנסה לשמר ביניקות עשן מתייפחות זיכרון זעיר, בהיר נעלם ולהתעלם מגוש הזיכרון הענק, השקוע למחצה, של מדים והוראות וירי ומראות של ארץ מתהפכת שמשכו אותו שוב מטה בחום ואפור. אני רוצה להשתחרר, אמר לי יום אחד ומעך את הסיגריה לתוך החול הבהיר. פס עשן כחלחל התפתל מעלה, נמוג.
למחרת הבאתי איתי אל החוף דבק, נייר ומספריים. אבנים קטנות חרקו תחת רגלינו. גזרתי לאיטי פס נייר מדף בגודל פוליו כפול, נזהר שלא יוכתם בקפה שעל השולחן הנמוך. מה אתה עושה, שאל בתמיהה. אני רוצה להראות לך את טבעת מביוס, עניתי. החזקתי את הפס תלוי ואז לקחתי את הקצה התחתון, פיתלתי את הפס פיתול אחד והדבקתי את הקצה לקצה השני. הטבעת שהתקבלה יצרה היקף מתפתל. שולי הנייר החדים גרמו לי לחשוב על תופעת החילזון שיכול לזחול על רירו על פני להב של תער בלי להיחתך. עכשיו ראה, אמרתי לו. התחלתי לגזור במרכז את פס הטבעת לאורכו. היקפי נייר הלכו והתפצלו זה מזה כשתי טבעות בדממת האוויר החם. נותרה סגירת הלהבים האחרונה. ראה, אמרתי לו, ממתין. הוא התבונן בריכוז כאשר סגרתי את הלהבים ושתי הטבעות התפתלו והפכו פתע לטבעת נייר אחת כפולה בגודלה. הוא שאף בפליאה.
בהיתי זמן מה בחלל האליפטי שמסגרה חומת הנייר הדקה שזעה ברוח מעל שלולית קטנה של קפה על פני העץ של השולחן. אבל בוא נמשיך, אמרתי. התחלתי לחצות מחדש את הטבעת הגדולה לאורכה. אה, הוא אמר, תודעתו רחבה עתה ומוכנה להתרחב עוד, שוב תהיה טבעת אחת גדולה יותר. המשכתי לגזור בשתיקה עד להינף הלהבים האחרון. ראה. אמרתי לו. הוא התבונן בריכוז של טייס קרב. סגרתי את הלהבים כשההיקפים נפלו ברכות לצדדים, שתי טבעות לכודות ללא מוצא אחת בשנייה, קוצרות את תודעתו שחיכתה לגדול יחד עם ההיקף, במלכודת שלובה. כשצחק, צחקתי איתו ועזבתי את פסי הנייר שצנחו אט אל גרגרי החול, מתפתלים כעשן בצורה של ספרת שמונה אופקית. מריחוק אינסופי פעמו להבי מסוקים.
במשך כל השנה האחרונה על החוף תרגלנו סימטריות מסובכות בניסיון לגלוש אל הפתח במרכזן. בוקר מעורפל אחד הלכה בצעד נוקשה על החול לכיוון דרום, אישה דקה וגבוהה כבת שלושים מחבר העמים, בשמלה קצרה של ילדת גן. רגליה הרזות עירומות, ברכיה שרוטות, מגפי עקב קצרים בסגנון איטלקי. חולצתה הלבנה מוכתמת חום ואפור ומעליה מעיל קצר. עם כל צעד טלטלה שקית קניות רבועה בכוח, שיערה דביק, בהיר ופניה מלאים בהמון נורא של פצעי מגפה אדומים. חומת גיל חמש פצעה כתיל מכאיב את בשרה ועל נדיבותה הלכודה אנס אותה עולמה ברעב וחולי. כאשר ראתה אותנו מתרגלים פרצה בצחוק ילדה רמוס מכסה את פיה בידה. אתם … אמרו הצלילים, חולפים כעשן בפתח, כל כך טיפשי ... מצאתי… עוד מעט…, ענני החומה חלפו סביבנו בשתיקה נסגרים עלינו מחדש. על החוף היו מוטלים שברי צדפים חדים.
גבעתיים, מרץ 2004
דוד מיכאלי
עם החומה הופיע יובש בעיניים כגירוי מתמיד וזרימה דקה וטורדנית מעומק האף אל מאחורי הגרון ומטה. לכשהתנגשתי בה, זכיתי לצריבות מכאיבות. חידלון הגוף בדרך, נשימה נחנקת בגובה רב, ידיעה נמוגה, נעלמת אל פינות תוויה, מסך של ריק ממתין. מאז שלמדתי להבחין בה, החומה בכל, בחום ואפור כערפיח השטוח מעל גוש דן, כאשר מסתכלים מערבה מגבעות בן שמן. בעת חילופי אוויר קר וחם, אני רואה אותה באופק הקרוב, בזמן תרגול הבוקר, במקום שבו מסתיימת העיר ומתחיל הים.
אנשים הלכו על החוף. החומה ערסלה אותם בעדינות. הם צעדו לאורכה ואחרי כן חזרה, הלוך ושוב. מסוקי קרב חלפו בסיור סדיר של בוקר. הקפה במסעדת החוף היה גרוע, אבל הגיש אותו איש צעיר כאל של בוקר עוטה חליפת צלילה, שערו הארוך אסוף בקווצה נופלת על גבו. לפני שהפעיל את מכונת הקפה נהג לשחות לבדו. את הניסיון הזה ביצע באדיקות קיץ וחורף. הוא היה היחיד שראיתי שניסה לשחות אל תוך החומה במקום לרוץ לאורכה, עד אשר נחבט בראשו מסלע כורכר ביום חורף סוער ושב בקושי, מדמם, יחד עם גלי הים החוזרים, מול רציף הרברט סמואל, אל המכונה.
בשנת 84', לאחר שנואשתי עד בחילה מריחות של שמן רובים וגם מריחות החשיש שבאו אחריהם, שקעתי ללימודי סימטרייה בפוליטכניון של הרצליה. תחילה כסטודנט שלא מן המניין ולאחר מכן כמתרגל באופן מלא. הסימטרייה על מופעיה השונים הרגיעה אותי ושבתה אותי ביופייה. לעולם לא אשכח את המראה במעבדה כאשר פיצל מורי מול עיניי את דגם הטבעת המפותל של מביוס וכן את המבט האינסופי הסגור ששטף מבקבוק קליין כמפל שקוף.
ארבע עשרה שנים למדתי את הסימטרייה של התמורה. חקרתי את סימטריית הגלים הרדיאלית עד לכפולת חמש המקודשת של כוכבי הים, ואת הגבישים המצייתים לסימטרייה סיבובית כפולת שש ואת הסימטרייה הסיבובית כפולת השתיים של ההימורים המשמרת את אותה דמות קלף הן ברווח והן בהפסד. העמקתי בסימטרייה של השיקוף ושילוביה עם הסיבוב והגעתי לפלא ההזחה, שהוא היכולת להישאר כמקור כאשר העולם משתנה. שם לראשונה מצאתי את האפשרות המתמטית של אי העיקרון כפתח. מאוחר יותר גיליתי בכתובים כי פייר קירי שנדרס על ידי מרכבה (מעשה המרכבה הקבלי! המהאיאנה!) דוהרת ברחוב בוצי, זיהה את הפתח, ניסה לנסחו ואף את מה שמעבר לו. דבר שכמובן אינו בא בחשבון. התדהמה הייתה לא רק העובדה שישנו פתח ושער אלא שהפתח יצר את החומה וכמובן להיפך. בזאת התממש העיקרון הסימטרי במלואו.
המעבר דרש התעלמות מהפתח כתשלום לעיקרון הסימטרי, דבר שגרם לי כאבים קשים בראשי עד אשר למדתי להמר ולאבד את זכרוני בצורה מיומנת כדי לגעת בדבר ההוא שאין ביכולתי להקיפו בנוסחת אותיות. המתמטיקאים של זמננו מתארים את הסימטרייה באמצעות מושג החבורה כמערכת סגורה של השתנויות, כך שכל התאזנות של שתיים מהן יוצרת איבר באותה חבורה. לכל צורה יש חבורת סימטרייה משלה. באמצעות סיווג מסוג זה מסוגלת המתמטיקה לתאר את סוגי הסימטריות, כמובן בתמורה סימטרית הולמת של עיוורון שצחוקו חולף מעל לשכל החושב.
חבר אלי לתרגול על החוף ידיד שעסק בעריכת דין. למשך שעה של בוקר התאזנו והפכנו לאיבר מתמטי אחד על חוף הים. מבלי משים יצרנו חבורה משלנו. יריעת הים השתנתה בבקרים ובעונות. מאז שהצייר הספרדי דאלי הרים את שמיכת המים והציץ תחתיה לא חדלנו לעשות זאת בעקבותיו, מגלים יצורים ומרקמי מעמקים מבעיתים. התנועה הגדולה פעמה וראינו אותה רצה מתחת לשמיכת המים אלינו אל הצדפים שבחול ומתחת רגלינו, מציפה וחולפת דרכינו, מרעידה את האדמה. לעתים, הופיעו דמויות אפלות מכת החשישיים ונעלמו בגלי אור רגעיים עם קורבנותיהם הדמוקרטיים. תמיד היו מחפשי מטבעות וטבעות שאבדו למתרחצים בחול המים הרדודים ונשים חשופות וכלבים לחים רצים עם בקבוק פלסטיק מעוך אחוז בפיהם.
אחרי התרגול היומי של הדגם המורכב ישבנו לשתות את הקפה הגרוע, מוחקים את טעמיו במים קרים. עורך הדין עישן סיגריות דנהיל מקופסה אדומה שעליה אותיות זהב. קמטים היו על פניו ובהרות על עורו. כאשר עישן היו פניו הופכים למרוכזים ונוגים והוא הביט פנימה אל החומה עד אשר תמה הסיגריה ואז הצטרף אל הצועדים על החול. כאשר התבוננתי בו שמעתי את המנועים הגדולים של מטוסי הקרב שעליהם טס לפני שנים רבות. שם, ברגע שבו מרים המטוס את אפו ומאבד באיטיות בתודעתו את משקלו, היכן שהכסא הוא קצה הכוח המאיץ והוא צלוב אליו בקשרי מתכת, אש וסגסוגות הופיע חלון זעיר בחומה, מעוף ריק וחופש ואהבה גדולה. אושר מרותך לאימה. אך מיד לכשהפליג בתווך השקוף, נסוב והצטרף למבנה הגדול ולהפלגות מרושתות עם צלילי מערכות קשר וסיסמאות אישור. שנים המריא אל הרגע הבודד שנמוג מיד ואז, חדל, הפנה את פניו, מנסה לשמר ביניקות עשן מתייפחות זיכרון זעיר, בהיר נעלם ולהתעלם מגוש הזיכרון הענק, השקוע למחצה, של מדים והוראות וירי ומראות של ארץ מתהפכת שמשכו אותו שוב מטה בחום ואפור. אני רוצה להשתחרר, אמר לי יום אחד ומעך את הסיגריה לתוך החול הבהיר. פס עשן כחלחל התפתל מעלה, נמוג.
למחרת הבאתי איתי אל החוף דבק, נייר ומספריים. אבנים קטנות חרקו תחת רגלינו. גזרתי לאיטי פס נייר מדף בגודל פוליו כפול, נזהר שלא יוכתם בקפה שעל השולחן הנמוך. מה אתה עושה, שאל בתמיהה. אני רוצה להראות לך את טבעת מביוס, עניתי. החזקתי את הפס תלוי ואז לקחתי את הקצה התחתון, פיתלתי את הפס פיתול אחד והדבקתי את הקצה לקצה השני. הטבעת שהתקבלה יצרה היקף מתפתל. שולי הנייר החדים גרמו לי לחשוב על תופעת החילזון שיכול לזחול על רירו על פני להב של תער בלי להיחתך. עכשיו ראה, אמרתי לו. התחלתי לגזור במרכז את פס הטבעת לאורכו. היקפי נייר הלכו והתפצלו זה מזה כשתי טבעות בדממת האוויר החם. נותרה סגירת הלהבים האחרונה. ראה, אמרתי לו, ממתין. הוא התבונן בריכוז כאשר סגרתי את הלהבים ושתי הטבעות התפתלו והפכו פתע לטבעת נייר אחת כפולה בגודלה. הוא שאף בפליאה.
בהיתי זמן מה בחלל האליפטי שמסגרה חומת הנייר הדקה שזעה ברוח מעל שלולית קטנה של קפה על פני העץ של השולחן. אבל בוא נמשיך, אמרתי. התחלתי לחצות מחדש את הטבעת הגדולה לאורכה. אה, הוא אמר, תודעתו רחבה עתה ומוכנה להתרחב עוד, שוב תהיה טבעת אחת גדולה יותר. המשכתי לגזור בשתיקה עד להינף הלהבים האחרון. ראה. אמרתי לו. הוא התבונן בריכוז של טייס קרב. סגרתי את הלהבים כשההיקפים נפלו ברכות לצדדים, שתי טבעות לכודות ללא מוצא אחת בשנייה, קוצרות את תודעתו שחיכתה לגדול יחד עם ההיקף, במלכודת שלובה. כשצחק, צחקתי איתו ועזבתי את פסי הנייר שצנחו אט אל גרגרי החול, מתפתלים כעשן בצורה של ספרת שמונה אופקית. מריחוק אינסופי פעמו להבי מסוקים.
במשך כל השנה האחרונה על החוף תרגלנו סימטריות מסובכות בניסיון לגלוש אל הפתח במרכזן. בוקר מעורפל אחד הלכה בצעד נוקשה על החול לכיוון דרום, אישה דקה וגבוהה כבת שלושים מחבר העמים, בשמלה קצרה של ילדת גן. רגליה הרזות עירומות, ברכיה שרוטות, מגפי עקב קצרים בסגנון איטלקי. חולצתה הלבנה מוכתמת חום ואפור ומעליה מעיל קצר. עם כל צעד טלטלה שקית קניות רבועה בכוח, שיערה דביק, בהיר ופניה מלאים בהמון נורא של פצעי מגפה אדומים. חומת גיל חמש פצעה כתיל מכאיב את בשרה ועל נדיבותה הלכודה אנס אותה עולמה ברעב וחולי. כאשר ראתה אותנו מתרגלים פרצה בצחוק ילדה רמוס מכסה את פיה בידה. אתם … אמרו הצלילים, חולפים כעשן בפתח, כל כך טיפשי ... מצאתי… עוד מעט…, ענני החומה חלפו סביבנו בשתיקה נסגרים עלינו מחדש. על החוף היו מוטלים שברי צדפים חדים.
גבעתיים, מרץ 2004
יום שבת, 6 בפברואר 2010
אלדד פריבס בצוותא
photo: greg gerberהופעתו הקרובה של הליצן במוצ"ש הקרוב ה- 13.2 בתיאטרון צוותא ברחוב אבן-גבירול 30 בת"א.
מעשה האהבה / מהדורה שניה
מדף בית הוצאה לאור שמחה מאוד להודיע על הופעת המהדורה השניה של הספר
מעשה האהבה
מאת בארי לונג
בתרגומו של ניצן מיכאלי
בשל ההצטברות המסיבית של עבר או חוסר-מודעות בכל גוף, אתה נוהג על פי רוב לעשות אהבה מתוך מצב בלתי מודע של חלום. במצב כזה, הריגוש המיני המתעורר מסעיר בך את מצבור התענוגות המיניים שחווית בעבר ומושך את תשומת לבך או מודעותך חזרה אל העבר באמצעות מצב-רוח, דמות או פנטסיה. שקוע באותו עבר, מתנתקת מודעותך מהאהבה שגופך עושה בהווה. מבחינה פסיכולוגית את/ה נפקד מהאירוע, אינך באמת נוכח עם בן/בת זוגך. נסחפת אל עולם משל עצמך. ודאי הבחנת בכך בעת מעשה האהבה - ייתכן שבעצמך ובמיוחד בבן הזוג.
כל מי שעושה אהבה חוֹוה מדי פעם מצב של נוכחות. באותם רגעים ייתכן שתבחין כי בן הזוג שרוי באופוריה פרטית משל עצמו. הוא או היא בפירוש נפקדים. זה כמו לדבר עם מישהו ולהיווכח לפתע שהוא אינו מקשיב לך יותר. אז במקום להישאר לבד, בחוץ בקור, אתה ממהר לשקוע בהזיה פרטית משל עצמך, שוקע כמוהו בממלכת חלומות של דימויים ארוטיים. תכלית מעשה האהבה היא להיות נוכחים יחדיו באיחוד הגופני המודע של הגבר והאישה. אבל ההתעלסות המקובלת מכוונת כולה לסיפוק עצמי, אנוכיות ותאוותנות; עולמות של חלום מפרידים ביניכם.
מעשה האהבה, עמ' 96
הספר נמצא בחנויות בעיקר בצומת ספרים
וכמובן אפשר להזמין אותו אצלנו כרגיל
בהזדמנות זו אנחנו מתנצלים על הלחץ הגדול בעבודה שאינו מאפשר לעורכים ולמפיקים לענות מיד. איתכם הסליחה והכל לטובה.
הירשם ל-
רשומות (Atom)
