לאחר מאמץ גדול / דוד מיכאלי

לְאַחַר מַאֲמָץ גָדוֹל לוֹקֵחַ כַּמָּה יָמִים לָשוּב:
הַיְקִיצָה הַמוּקְדֶמֶת שְהִינך חוֹוֶה הִיא אֶחָד מְהֵדֵי הַמָסָע.

גוּפְךָ עָשָה מַאֲמָץ פִיזִי גָדוֹל וְהוּא רוֹצֶה לָנוּחַ וְלֶאֱכוֹל.

יִהְיוּ גַלֵי עֲיֵיפוּת שֶיֵלְכוּ וְיִתְּמָתְּנוּ בַּיָמִים הַבָּאִים.

יִיתָכֵן שֶתֱּחֶוֶוה בִּידוּל וּתְּמִיהָה, אוֹ קוֹצֶר רוּח

יִיתָכֵן שֶתֱּחֶוֶוה קוֹשִי אוֹ חוֹסֶר רָצוֹן לְסַפֵּר עַל מָּה שֶעֲבַרְתָּ בּוֹ,

יִיתָכֵן שֶיַחַד עִם תְּמוּנוֹת חַיוֹת שֶל רְגָעִים וּמִפְגָשִים תֱּחֶוֶוה גַלֵי רֶגֶש,

אַבָל אוּלַי הָרֶגֶש יִגְאֶה גַם בִּלְעֲדֵיהֵם.

גִמְגוּם נִרְגָש, נְגִיעָה בְּרוֹצֵח, יֶלֶד מִתְּיַיפֵּחַ בְּגוּףְ שֶגָדָל וְהוֹתִיר אוֹתוֹ מְאָחוֹר,

שִיחָה עִם צִיפּוֹר, גוֹבָה גָדוֹל מְאוֹד, כּוֹכָב נוֹפֵל לְלֹא קוֹל, אֶבֶן, שְבִיל.

כְּמוּבָן יְכוֹלָה לִהְיוֹת, וְרָאוּי שֶתִהְיֶה, תְחוּשָה שֶל פְּלִיאָה וְגַאֲוָוה.

מוּמְלָץ לִשְתוֹת בְּשֶקֶט אֶת קָפֶה הַבּוֹקֶר, וְגַם לַעֲצוֹר רֶגַע בַּשְקִיעָה.

הַאִם הַמַשְקוֹפִים קְטַנִים יוֹתֵר מְאָז שֶחֲזַרְתָ?

הֶמְשֱךְ יָבוֹא לְאִיטוֹ