גלות / דבי עשב

 

הַמִזְרָן, הַשְמִיכָה, הַכִּיסֵא שֶחָרַק,

הַתְּלָאוֹת הַאֲרוּזוֹת בַּתַרְמִיל הֵעִירוּ אֶת הַכְּאֵב

בְּקוֹל אַנָחָה.

הַאִם נוֹתְרוּ עוֹד בּוּסְתָּנִים

שֶנִיחוֹחָם הוֹדֵף בֵּין הַשְבִילִים אֶת הַצֵל הַמְנוּמְנַם

הַצוֹעֵד בְּעִקְבוֹתַיךְ?

שִבְעִים פַּעַם תִּרְגַמְתְ,

שִבְעִים פָּנִים,

מַתִּירָה נֵדֶר שֶל שְתִיקָה

בִּמְנוּסָה מְזוּיֶפֶת אֶל חֲדַרִים רֵיקִים

כְּדֵי לַשוּב בַּעֲלִיבוּת, רְצוּצָה,

כְּדֵי לַסֶגֶת אֶל הַדָף וּלְהַתְּחִיל מְהַתְּחָלָה.

הִזְדַמְנוּת לַעֲבוֹר בַּזְרִיחָה

לַחֲשוֹב בְּשֶקֶט

לְאַט ֹלְאַט

לְהִשְתַּהוֹת. לַקָחַת נְשִימָה.

פַּרְפָּר בְּמַעְגָל הַרֶכֶס

נוֹטֶה לִהְיוֹת בַּמֶרְחָב הַפָּתּוּחַ

עִקְבָה הַמַשְמִיעָה קוֹל מִרְדָף, מַאֲמָץ,

פָּחַד מִסְתוֹר וְדָם.

הַשֶקֶט נֶעֱלָם, נוֹקֵש בִּפְרָאוּת יוֹם פָּתּוּחַ.

אֵיכְשֶהוּ הַהָר הַמִתְּנַשֵא חוֹדֵר לַשָמַיִים,

וְרֶכֶס הוֹפֵך לְבִּקְעָה.

טוֹב נוּ

מִּשְתֶּה קָטָן לְמוּזְמָנִים בִּלְבָד

הַמְקַבְּלִים יוֹם אַרוֹך לִשְרוֹד בַּשֶטַח.

נִשְתֶּה יַיִן וְנָרוּץ.

עַד שֶנַגִיעַ לַיָעַר נַסְפִּיק לְהַנִיחַ קְעָרָה שֶל מָים לַמָסָע לַעוֹלָם הַבָּא.

וְגַם צְבִי שֶנוֹעַד לִהְיוֹת נִיצוֹד.

עֲפִיפוֹנִים בַּמִּדְבָּר וְרוּחַ.