אין מה למסור דרישת שלום
לכוכב שעובר דרכך
זיכרונות ניצתים
בנוגה קשה בצדק רך
רגע בארות העיניים
מוארות מבפנים
צליבתן של חרבות השפתיים
סופית
וסביבנו חשמל
האוּכל
משך נפילתי המוארת
ליילד, שוב, את תביעתי
לזהור
מחסום דוקרנים
אם תצא ממגרש החנייה
לא תוכל לשוב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה