1
ילדי הצג פתוחים ומחליפים צבעים, כחול לבן כחול,
ובגני הילדים כבר מקלידים תק תק ת''ח ת''ט.
הדגל מתרומם וחצוצרה נשמעת, הדי נאום רחוק, ומלך מרושע ובת פרעה כורעת,
עשן עולה אצל המשרפות.
הצג כבר התמלא עכשיו צופן גיבוי, הכל עובר לזיכרון, הכל הכל חסוי.
בבוא שעה נשים דיסקט, מסך יואר פתאום. תופיע הרשימה.
ביפ ביפ אדם ביפ ביפ עשן ביפ ביפ כאן רך נולד.
ביפ ביפ חורבן ביפ ביפ תקומה השם עומד לעד.
כל ילד בתורו לפי הגיל אוחזים אותו בסנטרו ומרימים למעלה את הראש
ואז עם אבן קודש פצל חדוד, נוגעים, נוגעים בלחי.
ולפי האות עם הצפירה חורצים עד צאת הדם, את תו הזיכרון בגרות נקם.
ועם חנית מתנת השבט, זה סמל של זכרות דוקר,
כמו שריטה על התקליט בתום כל סבב נזדקר.
כי זהו צופן שורטני, אנחנו הגברים שלו
וכל צפירה וכל איום תמיד תמיד נזכור אותו
אנחנו המצפון של העולם, אנחנו הדיסקטים של העם, כל גבר בתורו תכנת.
ביפ ביפ אדם ביפ ביפ עשן ביפ ביפ כאן רך נולד.
ביפ ביפ חורבן ביפ ביפ תקומה השם ייקום לעד.
2
עיר יד שנייה
אוויר רוטט שרוב, עולה נפרד מעל הרחובות, מיתר אחר מיתר ניתק, הנשל מתפצל.
ובתנועות קטנות של עור שחום ושן צוהבת של חרק דחפור, קולפת לה העיר את המדרכת.
נערמות בלטות אפורות, אבני שפה מכסי ביוב, ריהוט ישן בעגלה,
עמוד וטלוויזיות בלי חיבור חשמל
ספרי לימוד, צעצועי תינוק ודשא שנקצר מכבר.
עצים זזים, חוטים, בובות נכות וליצנים במדרחוב מול הקהל.
מעקפים אבות עורקים ומסתמים פותלים חרוץ צהוב רצים כמשוגעים מתחת אבן משולבת
טרה קוטה טרה רוסה וגרוסת ונהמה תולה כאד רחוק מאוד.
והיא בנויה על חול ונשובה כמוהו רוחות מעבר ים ושמלתה עכשיו היא חול חדש
מונח לקראת המסיבה שנקבעה והיא התפאורה, המחזה, והקהל והביקורת
פשוטה פשוקה פטומה ומלחיתה ברוח קיץ
עיר יד שנייה.
3
כלב מלחמה
קפיצי חלק יפה מוכן לכל דבר, שיניים חשופות ומחשבה שטוחה, מובן לו כל דבר,
שוכב על המגש עם חברים אפיים, אני בשר טרי עם קרום על העיניים.
אני בשר טרי עם קרום על העיניים רוצה לטרוף ולהשמיד.
אני קורבן עולה, שופך את הקרביים, נחשו אצלי עתיד.
שנים של התניה פינוק ועטיפת שומן כבדה
אני מוגן אני חזק אני רק ממלא תפקיד
כי אלה השנים של הבשר
וזה הזמן שהוא צועק ורץ
וזה הזמן לקחת את הגבר ולעצב חייל פרש ורץ
ומובילים אותי ביד, אני פועל לפי הריח, רעב ויחם סימניי, שנותיו של הבשר.
אני רוטט בועט שילחו אותי קדימה, אתם המובילים יודעים לאן אגיע.
אתם קובעים לי את הדרך, אני מכיר תודה. אתם חסרי שיניים אני עושה המלאכה.
אלו הן שנים טובות, שנים של פעולה, סוף סוף נגמר בית ספר
ושם בקצה הדרך יש לוח מטרה.
אבל, זה בן דמותי מוטל לצד הדרך ורק פניו חיות על המרקע
והפנים שלו אומרות לי, היי, והפנים אומרות היי כלב מלחמה
כשאחרים אומרים לי היי תרוץ, תרוץ מהר אנחנו באמת אומרים תודה
תודה רבה תרוץ תודה רבה רק אל תפסיק לרוץ תודה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה