יואן צור מספר על דרכו בצילום / Yuan Tsur, Preparing the Bride, Pittsburgh, 2013o יואן צור, הכנת הכלה, פיצבורג, 2013

Yuan Tsur, Preparing the Bride, Pittsburgh, 2013o יואן צור, הכנת הכלה, פיצבורג, 2013

Yuan Tsur, self portrait, 2018 יואן צור, פורטרט עצמי , 2018

Yuan Tsur, Jerusalem 1979, photo by David Michaeli יואן צור, ירושלים 1979, צילום דוד מיכאלי

יואן צור מספר על דרכו בצילום

זה התחיל כאשר אבא שלי שאל ממקרין סרטים סרט שמונה מילימטר, הייתי אז בסביבות גיל שלוש או ארבע. הפעם השנייה הייתה כאשר אבא שוב השאיל מצלמה מחבר כדי לצלם אותנו זה היה בתקופה שמצלמות לא היו דבר נגיש, למעשה זה היה דבר נדיר. זו הייתה מצלמה בפורמט גדול, כזו שכדי לצלם, היה עליך  להסתכל לתוך המסך מגובה המותן.

אני זוכר איך בחזרה מבית הספר הייתי עוצר ומביט בחלון הראווה של חנות הצילום ומביט באולגה מצלמה כחולה מפלסטיק ועל העדשה היו ציורים קטנים עבור כיוון  הפוקוס.

בגיל שלוש עשרה לאחר שעבדתי כל חופשת הקיץ, הצלחתי לחסוך כסף ועם העזרה של אבא שלי הצלחתי סוף סוף לרכוש את המצלמה הראשונה שלי. מצלמה עם חלון מד מרחק, פטרי שמה, תוצרת יפן. ואז הגיע הזמן ללמוד צמצם, פוקוס ומהירות תריס, אך יותר מכל לחסוך כל אגורה כדי לממן את הפילם, הפיתוח וההדפסה וכאשר לא היה פילם במצלמה הייתי בכל זאת מביט דרך חלון הפוקוס, ממסגר ומכוון, מודד את התאורה ומצלם בנדמה. זמן עבר והתחלתי להתעניין בנושאים נוספים כמו קרטה ותיאטרון. ואז בגיל 18 התגייסתי לצבא, ובצבא אסור לצלם אלא אם כן אתה בתפקיד של צלם ואני גויסתי לחייל הרגלים…

בגיל 21 לאחר השרות הצבאי התחלתי שנה ראשונה באקדמיה למוסיקה ומחול ובאותה שנה ליהקו אותי לסרט בהפקה ענקית ועל הסט בין צילומי הסרט  הורשינו לצלם. 

ואצלי חיידק הצילום רק גדל יותר, עם הזמן יצא לי לעבוד כמפעיל פרגודי במה וזה רק הרחיב לי את הפרספקטיבה ולימד אותי את חשיבות הקומפוזיציה.

בשנה שאחרי שיניתי את המגמה שלי לצילום לקראת תואר ראשון, ולאחר השלמת התואר עברתי לגור בלוס אנג’לס וזו הייתה העיר שבה התבססתי כצלם מקצועי, צילומי פורטרטים לשחקני הוליווד, צילומי סטילס באתר הפקות קולנוע, אך בעיקר צילומי חתונות. אין לי מושג כמה מאות חתונות צילמתי. צילמתי מגוון רחב של תרבויות מחתונות מפוארות שבהן העלו הצגה שלמה עם כל ההפקה, שחקנים אוריגינלים ובדרנים מלאס-ווגאס, ועד לחתונות עניות במקומות נידחים.

כשאני מצלם אני בתודעה אחרת, קומפוזיציה של צבעים וצורות שעוברות דרך העדשות השונות. 

לאחר תשע שנים שגרתי בלוס אנג’לס עברתי לגור בניו יורק ושם בעיר הסוערת הזו אחת האהבות שלי היו צילומי רחוב, ברכבת התחתית, ובכל מיני אזורים ולפעמים שכונות לא סימפטיות.

עד אז מתחילת דרכי ועד לצילומי רחוב בניו יורק לא נגעתי במצלמה דיגיטלית, כל העבודות שלי נעשו בפילם, במצלמה אנלוגית. בניו יורק היה לי הכבוד להציג תערוכות והכי נחשבת עבורי זו התערוכה שהופקה על ידי המוזיאון לאומנות עכשווית.