יום שבת, 22 באוקטובר 2022

ולא יחדלו ללחום, מזרח ומערב, על גבולות חזי / שיר 28 גבולות ווילס / מתוך: הנער משרופשייר / אלפרד אדוארד האוסמן

כרוניקה 2, דוד מיכאלי, 1992

"...ולא יחדלו להילחם מזרח ומערב על גבולותיו של חזי..."

אלפרד אדוארד האוסמן (A. E. Housman, 1859-1936), היה משורר אנגלי וחוקר לטינית. ספר השירים של האוסמן A Shropshire Lad   - הנער משרופשייר (1896) זכה להצלחה גדולה בקרב הנוער האנגלי כאשר פורסם. בספר ששים ושלשה שירים הדנים במאבק, בהרג ובאבדן נמשכים.
השיר המובא כאן נקרא גבולות וולס  The Welsh Marches poem, אך מופיע בספר כשיר 28 ללא כותרת poem XXVIII [28]  ונקרא לעתים על שם השורה הראשונה: High the vanes of Shrewsbury gleam "מגובה כנפי שבשבות שרוסברי זהרורים".

במקור באנגלית האוסמן חרז כל שתי שורות כך שבכל בית נמצא שתי חריזות. הבתים עצמם בני 4 שורות כל אחד יכולים להזכיר אולי את "המרובעים" של עומר כייאם שתורגם באותה תקופה ע''י פיצג'רלד וזכה להצלחה. בתרגום העברי לא נשמרה החריזה המדויקת של האוסמן.

 

גבולות ווילס  The Welsh Marches poem

מאנגלית: דוד מיכאלי 

 

מֵעַל שַׁבְשְׁבוֹת שְׁרוּסְבֶּרִי לְהָבִים

נִחָתִים עַל זֶרֶם הַסֶּבֶרְן;

גִּשְׁרֵי נִסִּים מַצְרִיחִים

מִזְרַח וּמַעֲרַב אֶת הַמַּיִם חוֹצִים.

 

שַׁחַר דִּגְלוֹ בָּאָרֶץ כּוֹבֵשׁ 

נִכְנַס בַּשַּׁעַר הָאַנְגְּלִי:

הַלַּיִל עוֹלֶה, הָעֶרֶב מוּבָס,

מְדַמֵּם עַל פְּנֵי דֶּרֶךְ וֵיְלְס.

 

זְמַן כֹּה רַב מֵאָז הַתְּבוּסָה מְדַמֶּמֶת

אֶת מִטַּת הַכְּלוּלוֹת שֶׁל אִמִּי מַקִּיפָה

שָׁם הַרְחֵק מִשְׁתֵּה הָעוֹרְבִים

עַל הַבַּיִת הַפָּתוּחַ שֶׁל הַמִּלְחָמָה;

 

עֵת מִשְׁתַּפֵּל הַסֶּבֶרְן אֶל מְרוּצַת בִּילְדְווֹס

צָבוּעַ בְּמוֹתוֹ שֶׁל אָדָם,

מְשֻׁטַּחַת עַל קֶבֶר אָחִיהָ

הֲסׇקְּסוֹן לַשִּׁפְלוּת אוֹתִי דָּן.

 

זֶה מִכְּבָר נָדַם צְלִיל הַקְּרָב

בּוֹ הֵחֵל הָעָוֶל מִקֶּדֶם;

זֶה מִכְּבָר דָּמָם קוֹל דְּמָעוֹת  

שֶׁל בֶּכִי נוֹשָׁן שֶׁל פְּגִיעָה לֹא נִגְמֶרֶת.

 

בְּתוֹךְ לִבִּי לֹא גָּוַע,

הַקְּרָב הַנָּם לִגְדַת הַסֶּבֶרְן;

וְלֹא יַחְדְּלוּ לִלְחֹם, מִזְרָח וּמַעֲרָב,

עַל גְּבוּלוֹתָיו שֶׁל חָזִי.

 

עֲדַיִן הִנֵּה הַצְּבָאוֹת לְלֹא הֶרֶף

נוֹגְשִׂים, מִתְגּוֹלְלִים בְּזֵעָה וְדָמִים;

הוֹרְגִים הֵם, הוֹרְגִים, לְעוֹלָם לֹא מֵתִים;

וּבְמַחְשַׁבְתִּי כָּל אֶחָד מִתּוֹכָם הוּא אֲנִי.

 

אֵין הֶבְדֵּל בָּנוּ, אֵין לַחֲזֹר בָּנוּ 

הַקֶּשֶׁר הַיּוֹצֵר בָּשָׂר אֶחָד מִשְּׁנַיִם

חוֹלֵי שִׂנְאָה, חוֹלֵי כְּאֵב

נִשְׁנָקִים – מָתַי נִטָּבַח אֲנַחְנוּ?

 

מָתַי אָמוּת וְאֶשְׁתַּחְרֵר

מִטָּעוּיוֹת עָשָׂה אָבִי?

כַּמָּה זְמַן עוֹד, כַּמָּה זְמַן, עַד אֲלֻנְקַת מֵתִים וְאֶת חוֹפְרִים

יַרְדִּימוּ אֶת קִלְלַת אִמִּי?

 

שרוסברי Shrewsbury- בירת מחוז שרופשייר על גדת נהר הסוורן 

סברן  Severn – נהר בגבול וולש

בילדווס  Buildwas – כפר בוולש 

Marches - שטחי ספר / גבולות

 

The Welsh Marches A. E. Housman

High the vanes of Shrewsbury gleam
Islanded in Severn stream;
The bridges from the steepled crest
Cross the water east and west.

The flag of morn in conqueror's state
Enters at the English gate:
The vanquished eve, as night prevails,
Bleeds upon the road to Wales.

Ages since the vanquished bled
Round my mother's marriage-bed;
There the ravens feasted far
About the open house of war:

When Severn down to Buildwas ran
Coloured with the death of man,
Couched upon her brother's grave
The Saxon got me on the slave.

The sound of fight is silent long
That began the ancient wrong;
Long the voice of tears is still
That wept of old the endless ill.

In my heart it has not died,
The war that sleeps on Severn side;
They cease not fighting, east and west,
On the marches of my breast.

Here the truceless armies yet
Trample, rolled in blood and sweat;
They kill and kill and never die;
And I think that each is I.

None will part us, none undo
The knot that makes one flesh of two,
Sick with hatred, sick with pain,
Strangling—When shall we be slain?

When shall I be dead and rid
Of the wrong my father did?
How long, how long, till spade and hearse
Put to sleep my mother's curse?

 

אין תגובות: