החשש של אורוול החשש של האקסלי / ניל פוסטמן

אורוול חשש מאלה שיאסרו ספרים. האקסלי חשש שלא תהיה סיבה לאסור ספר כלשהו, כי לא יהיה מי שירצה לקרוא. אורוול חשש מאלה שישללו מאיתנו מידע. האקסלי פחד מאלה שיתנו לנו כל כך הרבה עד שנצטמצם לפסיביות ולאגואיזם. אורוול חשש שהאמת תסתיר מאיתנו. האקסלי חשש שהאמת תטבע בים של חוסר רלוונטיות. אורוול חשש שנהפוך לתרבות שבויה. האקסלי חשש שנהפוך לתרבות טריוויאלית, עסוקה באיזושהי מקבילה ל-Feelies, ל-orgy porgy ול-Bumble-puppal צנטריפוגלי. כפי שהקסלי העיר ב-Brave New World Revisited, הליברטריאנים האזרחיים והרציונליסטים שהיו תמיד בכוננות להתנגד לעריצות "לא הצליחו לקחת בחשבון את התיאבון הכמעט אינסופי של האדם להסחות דעת". "בשנת 1984", הוסיף האקסלי, "אנשים נשלטים על ידי גרימת כאב. בעולם חדש אמיץ, הם נשלטים על ידי גרימת הנאה". בקיצור, אורוול חשש שמה שאנחנו שונאים יהרוס אותנו. האקסלי חשש שמה שאנחנו אוהבים יהרוס אותנו.  

~ניל פוסטמן

What Orwell feared were those who would ban books. What Huxley feared was that there would be no reason to ban a book, for there would be no one who wanted to read one. Orwell feared those who would deprive us of information. Huxley feared those who would give us so much that we would be reduced to passivity and egoism. Orwell feared that the truth would be concealed from us. Huxley feared the truth would be drowned in a sea of irrelevance. Orwell feared we would become a captive culture. Huxley feared we would become a trivial culture, preoccupied with some equivalent of the feelies, the orgy porgy, and the centrifugal bumblepuppy.

As Huxley remarked in Brave New World Revisited, the civil libertarians and rationalists who are ever on the alert to oppose tyranny "failed to take into account man's almost infinite appetite for distractions."

"In 1984", Huxley added, "people are controlled by inflicting pain. In Brave New World, they are controlled by inflicting pleasure."

In short, Orwell feared that what we hate will ruin us. Huxley feared that what we love will ruin us.

~Neil Postman