המשורר
ריינר מריה רילקה מתוך ''אלגיות דואינו''' בתרגומו של משה אטר: ''כל מלאך הוא
איום'', שורות הנוגעות לממד שמעבר לתפיסתנו:
ולו גם אצעק, האם ישמעני מי ממערכות המלאכים? ואפילו אם יקרה זאת ואחד מהם פתאום אל ליבו ייקחני, הן אכלה מעוצמת קיומו. כי היפה איננו אלא תחילת האיום, שאנו עדיין עומדים בו, ואנו סוגדים לו משום שבשלוותו לא ישעה אלינו להשמידנו. כל מלאך איום.
הטקסט מופיע בספר העבודות המוזיאלי של האמנית הבלגית מארי ז'ו לפונטיין (עיצוב ורדה רז)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה