חוקרת הגורילות / דוד מיכאלי

 

חוקרת גורילות   

 

לְצֵרוּף הַמִּלִּים, חוֹקֶרֶת גּוֹרִילוֹת, יֵשׁ הַשְׁפָּעָה מַרְגִּיעָה. מְאוֹד.

רֵאשִׁית יֵשׁ עֲדַיִן גּוֹרִילוֹת וְזֶה טוֹב מְאוֹד.

וְאִם יֵשׁ גּוֹרִילוֹת כַּנִּרְאֶה יֵשׁ הָרִים וּצְמָחִים וְעַרְפֶל בֹּקֶר

וְאִם כָּךְ גַּם מָה שֶׁנִּקְרָא יַבֶּשֶׁת אַפְרִיקָה כַּנִּרְאֶה עֲדַיִן קַיָּם

וְלָכֵן יֵשׁ סִכּוּי שֶׁגַּם יַבָּשׁוֹת אֲחֵרוֹת עֲדַיִן קַיָּמוֹת.

וְגַם מִישֶׁהוּ שֶׁקּוֹרֵא לָהֶן בִּשְׁמָן.

וּמַפּוֹת. וְגַם חוֹף.

וְיֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁרוֹצֶה לַחְקֹר וְהוּא סַקְרָן

וְהַמִּלָּה חוֹקֶרֶת, מַרְאָה שֶׁהַנָּשִׁים כַּנִּרְאֶה עַצְמָאִיּוֹת,

וְיֵשׁ אוּלַי מְכוֹן מֶחְקָר אוֹ אוּנִיבֶרְסִיטָה עִם חֲדָרִים מְמֻזָּגִים

וְקָפֵטֶרְיָה. וְקָפֶה. הָפוּךְ. אוֹ אָמֵרִיקָנוֹ.

וְיֵשׁ מָקוֹם לְפַרְסֵם אֶת הַמֶּחְקָר

וְחוֹקֶרֶת הַגּוֹרִילוֹת בֶּטַח מַגִּיעָה עִם מָטוֹס מֵהֵיכָן שֶׁלֹּא תִּהְיֶה

כָּךְ שֶׁיֵּשׁ כַּנִּרְאֶה שָׁמַיִם וַעֲנָנִים

וְלִפְנֵי שֶׁעוֹלִים לַמָּטוֹס עוֹד אֶפְשָׁר לִקְנוֹת מַשֶּׁהוּ בַּדְּיוּטִי פְרִי

וְיֵשׁ מְכוֹנִית הֵיכָן שֶׁהוּא כָּךְ שֶׁכַּנִּרְאֶה יֶשְׁנָן דְּרָכִים אוֹ כְּבִישִׁים

וּבֶטַח יֵשׁ מַצְלֵמָה, וְעֵט וּמַחְבֶּרֶת

וַאֲפִלּוּ מַחְשֵׁב.

אָז נִרְאֶה שֶׁהָעוֹלָם עֲדַיִן קַיָּם לְפָחוֹת מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב

וְכַּנִּרְאֶה שֶׁיִּהְיוּ אֲפִלּוּ כּוֹכָבִים כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁקַע

וְזֶה מַרְגִּיעַ מְאוֹד