יום ראשון, 24 בספטמבר 2023

שביל החלב / רקדתי עם ציירת מתה / דוד מיכאלי

David Micheli / Moon Dancer / Ink / 1992

רָקַדְתִּי עִם צַיֶּרֶת מֵתָה

הִיא אָמְרָה, זֶה זֶה זֶה

הִיא אָמְרָה זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לִהְיוֹת לְבַד

בְּלִי לְדַבֵּר עִם כּוֹכָבִים

לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת, לִהְיוֹת,

שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְבַד בְּלִי עֲמִיתִים

הִיא אָמְרָה לֹא לֹא לֹא

וְהִיא קְבוּרָה קְבוּרָה

בֵּין פְּרָחִים בְּמִּגְרָשׁ יָקָר נוֹרָא

וְהִיא אָמְרָה עִם צַד נוֹפֵל, רָקַדְנוּ

וְגָזַרְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ חֲלָלִים נָעִים

וּרְאִי, רְאִי, רְאִי, אֶת הַשֶּׁלֶד הַפְּנִינִי

שֶׁל הַיְּקוּםקִיוּםקוּמקוּם

הַסַּהַר מִתְמַאֵר, הַסַּהַר מִתְמַצֵּל,

חִוֵּר אִלֵּם, כָּסוּף אָסוּף,

הַסַּהַר מִתְעַדֵּשׁ, עֹדֶשׁ

פְּנִינוּת עִוֶּרֶת נְקוּבָה, הָרִיק שֶׁל אִם,

חָלָל, חוֹלֶלֶתּ וּנֶחֱלָּל, שָׁלוֹש,

אֶחָד, יָחִיד, בּוֹדֵד, ו...

אֶחָד, יָחִיד, בּוֹדֵד, ו... 

כֹּה סְהוּרִים, מְאֻבָקִים, עַד כְּלוֹת,

כֹּה סְהוּרִים, וַאֲבֻקִּם, עַד כְּלוֹת, עַד כְּלוֹת,

מִזְדָּאֲבִים בְּכֶסֶף סַהַר, מִזְדַּהֲבִים לָעַד בַּחֹשֶׁךְ-עַד

וּמַדּוּעַ שׁוּב, שׁוּב, שׁוּב, נָחוּץ הָעוֹר הַמְּכַסֶּה?

וּבֶגֶד דָּחׇס הַשְּׁרִירִים הַמְּקֻשָּׁת?

מָה טַעַם בַּצְּפִיפוּת הַמַּלְבְּנִית?

וְהִיא אָמְרָה, אָמְרָה, עִם עַיִן עֲצֵלָה, רַק זֹאת;

שִׂים אֶבֶן גֶּשֶׁם עַל קִבְרִי 

וְשׁוּב תֵּדַע אֶת הַיָּקָר שֶׁבַּפְּנִינָה,

אֶת קֶשֶׁת חֶלְקָתִּי. אֶת עוֹרִי. אֶת חֻמִּי.

אֶת חֲלָבִי הַמִּתְאַבֵּךְ נָדִיב, נָדִיב.

אֲהוּבִי הַקַּר, כֹּה קַר, הַמִּתְפַּשֵּׁט אֵין-קֵץ

בִּמְהִירוּת וָאוֹר וְכִסּוּפִים שֶׁל אִם וְרַק,

וְהֶעֱבַרְנוּ עַנְנֵי מִשְׁקָל, בֵּין חֶלְקוֹתֵינוּ

וּפִזַּרְנוּ אֶת פִּרְחֵי יָדֵינוּ, שׁוּב, שׁוּב, שׁוּב

פִּרְחֵי כְּבִידָה 

אין תגובות: