יעקב גלאטשטיין / משורר בניו-יורק / אסופה / 1911-1971 / תרגם מיידיש בינימין הרשב

מארק שגאל / הצלובים /  1944/  גואש וצבעי מים על נייר / מוזיאון ישראל ירושלים / בהשאלת ויקטוריה באבין

האנשים שלהלן / יעקב גלאטשטיין

תרגם מיידיש בינימין הרשב

סָבִי פַּעַם הִרְבִּיץ בִּי אֶת הַלֶּקַח הַבָּא: 

עִם הָאֲנָשִׁים שֶׁלְּהַלָּן אַל לְךָ לָלֶכֶת לְבַדְּךָ 

בְּסִמְטָה חֲשׁוּכָה – 

עִם גּוֹי הָעוֹבֵר לְיַד פֶּסֶל יֵשׁוּ 

וְאֵינוֹ מִצְטַלֵּב. 

עִם חֶנְוָנִי הַמִּתְעַקֵּשׁ לְדַבֵּר עַל יֹשֶׁר. 

אֲבָל סַכָּנָה אֲמִתִּית הִיא עִם אִישׁ, 

הָאוֹמֵר שֶׁלֹּא אִכְפַּת לוֹ

שֶׁלְּשׁוֹנוֹ תֹּאבַד 

וְעַמּוֹ יִגְוַע. 

וּבְיוֹתֵר יֵשׁ לְהִשָּׁמֵר מִפְּנֵי אֶחָד כָּזֶה 

שֶׁלֹּא אִכְפַּת לוֹ אֲפִלּוּ חַיָּיו שֶׁלּוֹ, 

שֶׁהוּא מַקְרִיבָם בְּלִי הֶרֶף עַל מִזְבֵּחַ 

הָאֱלִיל שֶׁקּוֹרִין לוֹ אֱנוֹשׁוּת. 

אָדָם הַקּוֹפֵץ מֵעוֹרוֹ 

כְּדֵי לְהַקְרִיב אֶת פַּרְוָתוֹ שֶׁלּוֹ, יַלְדִּי, 

לֹא יָחוּס עַל אִישׁ 

וְקֹדֶם כָּל בְּוַדַּאי יָשָׁר 

בְּשִׂמְחָה יַקְרִיב אוֹתְךָ רִאשׁוֹן. 

שֶׁעַל כֵּן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ בְּפֵרוּשׁ, 

שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר מְאוֹד, יַלְדִּי. 

***

קִיבְּיֶה

 

כַּעַס, נְקָמָה, עָשָׁן.

מַחֲנֶה קָטָן עִם רֶצַח בָּעֵינַיִם.

מְזֻיָּנִים בְּחֵץ-וָקֶשֶׁת,

בְּלַיְלָה בּוֹגְדָנִי

אַחַי הִשְׁמִידוּ בְּלִבָּם

הָרַחֲמִים,

וּקְלַף חַיַּי נִפְסָל.

אֱלֹהַי מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַסַּבְלָנִי,

עַל גְּבוּרָה חֲשׁוּכָה כָּזֹאת

מִי יִמְחַל.

 

ב

עַמִּי, עַם הָרַחֲמִים,

הַיְּהוּדִי שֶׁל חַיַּי כֻּלָּם.

לֹא אָמִיר אוֹתְךָ תְּמוּרַת

מַחְסְנֵי הַגְּבוּרָה בְּגָדְלָם.

עִם אָבִי הַטּוֹב

עַל אַדְמַת פּוֹלִין הַזָּרָה.

כַּמָּה טוֹב שִׁנַּנְתָּ בִּי,

מֵאָז יְמֵי הַחֶדֶר.

גַּאֲוָתִי, עַמִּי הַנִּבְחָר.

חֹזֶק גָּלוּתִי יָקָר.

אַל תִּשְׁתַּחְרֵר מִדָּלֶת אַמּוֹתַי הַצּוֹדְקוֹת.

אַל תֵּלֵךְ בִּשְׁבִי הָעוֹלָם

וְעַל יָדֶיךָ שַׁרְשְׁרָאוֹת מְדַמְדְּמוֹת.