סיפור נורא
ד.מ. 1989
לארוחת
הבוקר ישבתי
בחברת ביצה
קשה.
מאד מאד
התיידדנו
השמש זרחה
בחוזקה.
העצים לבלבו
פטריות צחקו
אנחנו
בילינו נפלא!
מאוד מאוד התיידדנו
אני וביצה
קשה.
הביצה ישבה
בגביע
וספרה סיפור
מפואר.
על הים
הדרומי וצפור ענקים
אשר שמה כך
קורא קזואר!
הקשבתי מרותק
ונרגש
(השמש זרחה
בחוזקה!)
שכחתי סלט
שכחתי גם דבש
רק אני
וביצה קשה!
אכן ביצת
פלאים
(זרחה
בחוזקה השמש)
יודעת ספר
סיפורים!
על אפי פרח
לו נמש.
גם אני
נפלאות סיפרתי
על ביצי
כינים בשערי
האזינה ביצה
בחיוך
יעצה לי
לישון רק עם פוך!
בנעימים
בילינו
אני וביצה
קשה
ימים
דרומיים, ציפורים אדירות,
והשמש זרחה
בחוזקה.
נגמרה ארוחה
ונשארנו לבד
אני וביצה
קשה
תם הקפה ותם
הסלט
אך עדיין
רעבתי מעט.
בחיבה לביצה
חייכתי
הנפתי כפית,
אללי,
לא אוכל
להמשיך לספר
כי הסוף הוא
עצוב עד בלי די!
אך לנצח
בטני תזכור
ידידות
נפלאה וביצה
וציפור איומה
– קזואר!
והשמש תזרח
בחוזקה.
2 תגובות:
שיר נהדר ומשורר אכזר
אהבתי מאד
הוסף רשומת תגובה