דוד מיכאלי 1992
המדורה שלי / נטלי גוטמן
המדורה שלי, אני נוסעת.
פינת אלוהים אחרת לא מחכה לי,
בצילום פנורמי רואים, אין פינה, יש אדם,
אליו כל הצינורת, ואהבה
שפורם אדם, נפתח ישר, ונח בכאביו.
כרבי שימות ולא ילבין חבר, כדמות
לאן שלא תלכי, אדם פינה
שאת
השארת
כראש של דג לומד להיות זנב,
צודק, ללא נהר נשרף במחשבה שאין פינה אחת לאלוהים, וראש יסריח אם לא יתרוקן לתוך ברכייך,
בדרך הארוכה של זנב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה