כתוב . Catuv

יום שישי, 21 ביולי 2023

עווית / תערוכת עבודות / דוד מיכאלי / 1993

עווית / עבודות / דוד מיכאלי / 1993

צילום עבודות: קובי קלמנוביץ

יום ראשון, 16 ביולי 2023

ג'יין בירקין הלכה לעולמה / תודה על יופייך, על האומץ שלך, על האמנות והאהבה

תודה על יופייך, על האומץ שלך, על האמנות והאהבה

Je t’aime, oh oui Je t’aime

אני אוהבת אותךָ אני אוהבת אותךָ הו כן, אני אוהבת אותךָ Je t’aime, Je t’aime, oh oui Je t’aime
-גם אני לא Moi non plus
-הו אהובי oh mon amour
– כמו הגַל, מפקפק comme la vague, irrésolu
אני בא והולךְ Je vais, Je vais et Je viens
בין ירכייךְ, בתוכךְ, entre tes reins
ואני מתאפק. et Je me retiens
-אני אוהבת אותךָ אני אוהבת אותךָ הו כן, אני אוהבת אותךָ Je t’aime, Je t’aime, oh oui Je t’aime
-גם אני לא Moi non plus
-הו אהובי, אתה הגַּל, אני האי החשוף oh mon amour, Tu est la vague, moi l’île nue
אתה בא והולך מעליי Tu va, tu va et tu viens
בחיקי, בין ירכיי entre mes reins
ואני מצטרפת בקצב הגוף. et Je te rejoins
אני אוהבת אותךָ אני אוהבת אותךָ, הו כן אני אוהבת אותךָ Je t’aime, Je t’aime, oh oui Je t’aime
-גם אני לא Moi non plus
-הו אהובי oh mon amour
-האהבה הגופנית לא מולידה מָזוֹר L’amour physique est sans issue
אני בא והולךְ Je vais, Je vais et Je viens
בין ירכייך, בתוכךְ entre tes reins
אני בא והולךְ Je vais et Je viens
בין ירכייך, בתוכךְ entre tes reins
-לא, עכשיו גמוֹר! non, maintenant viens !

תרגום מיכל ברקאי -

באתר פרנקופילים אנונימיים (לחץ כאן לכניסה)

בדף: סרז' גינסבורג - תרגומים עבריים לשירים הכי יפים

לדף הפייסבוק של המתרגמת מיכל ברקאי

Poetic Outlaws

"I'd rather live on my own

than live with a face

that looks at me with

the wrong eyes."

~ Jane Birkin, RIP

My mother was right: When you've got nothing left, all you can do is get into silk underwear and start reading Proust." - Jane Birkin

יום שבת, 15 ביולי 2023

כמו הקרחונים הנמסים

כמו הקרחונים המצטמצמים ונעלמים מול התחממות הפלנטה, הולכת המדינה ומצטמצמת, מתפרקת מנכסיה ותחומי אחריותה מול התפתחותו של מושג הפרט ושחרורו מן המסגרת המסורתית של לאום לטובת הרפתקת הרשת הגדולה של אזרח העולם. ימי הביניים של שידוד המערכות הזה מנוצלים כסדק בידי פיראטיות מודרנית שדפוסי חשיבתם של מוביליה חגים במטריצות הילדותיות של חמדנות, ראווה ופחד. תקיפים חמדנים אלו נתפסים כמודל חיקוי ויוצרים במדינה פסיכוזה בירוקראטית קנאית המעתיקה ומיישמת את אותם דפוסים.

כאשר מדינה מוותרת על נפשות אזרחיה היא מבצעת תהליך התאבדותי ומוותרת על נפשה שלה. כאשר מדינה פורצת או פורטת את ביטויי ריבונותה כמו גבול ומוסדות היא מבצעת תהליך התאבדותי.

מדינה אינה יכולה לוותר על אחריותה. מדינה אינה יכולה לחשוב כאדם פרטי וכתאגיד בעל אינטרסים פרטיים אחרת היא הופכת לארגון פשע ושליחיה החיילים, השוטרים, הסוהרים, השופטים הופכים לפושעים בשליחותה. מדינה צריכה להיות צודקת משום שזו הגנתה הטובה ביותר. מדינה שמוותרת על ערכים מוסריים לטובת עסקיים הופכת למדינה מנמקת מדוע היא עושה את מה שהיא עושה. זהו נמק ממאיר ומתפשט שכל אדם חש אותו גם אם אין לו מילים משלו לביטוי.

המדינה מייצגת מוסר, ערכים, אתיקה, סולידאריות ורוח. אסור לוותר על החוק המוסרי שמסמלת המדינה ואת זה עושה ההפרטה שיצאה מכלל שליטה בהטלת ספק, בנפנוף של רווחיות ובפיתוי של מישהו-אחר-יעשה-את-העבודה-המלוכלכת וחלק ממהות ערפדית זללנית של הון הניזונה מבני אדם ורואה בהם ובמדינה רק משאבים לניצול.

המדינה היא מעשה אמנות אנושי-ארגוני ואמנות אמיתית איננה יכולה להיות עסקה.