11 11 11 1918 סיום מלחמת העולם הראשונה / רוברט גרייבס

Chronica / david michaeli / 1993-1999

שלום ולא להתראות / רוברט גרייבס

רוברט גרייבס כותב על חזרתו לאזרחות לאחר מלחמת העולם הראשונה. כמה זה מוכר אצל כולנו. יש בשותפות משהו מנחם.

שלום ולא להתראות, 1929. מאנגלית: מאיר ויזלטייר, זמורה ביתן ומשרד הביטחון, 1987.

...מבחינה נפשית ועצבית הייתי עדיין ערוך כולי למלחמה. פגזים התפוצצו באישון לילה במיטתי, אף כי נאנסי שכבה בה לידי; אנשים זרים שנתקלתי בהם לאור היום עטו פתאום פנים של ידידים שנהרגו, כאשר שבו אלי כוחותי וכהר הייתי מסוגל לטפס בגבעות שמאחורי הרלך ולפקוד מחדש את כברת הארץ האהובה עלי, לא הצלחתי להימנע מלהתבונן בה כבשדה קרב אפשרי. הייתי תופס את עצמי מתעסק בפתרון בעיות טקטיות, מתכנן את דרך ההגנה הטובה ביותר על בקעת ארטרו העליונה כנגד התקפה מן הים, או מתלבט בשאלה היכן הייתי ממקם תותח אילו ביקשתי להסתער על חוות דולריידיוג מכתף הגבעה, ומהו המחסה הטוב ביותר לחולית רומי הרימונים שלי. עדיין דבק בי ההרגל הצבאי להחרים כל דבר שהבעלות עליו אינה ברורה; כמו כן התקשיתי באמירת האמת – כל אימת שבאו אלי בטענה כלשהי, נטיתי מיד לצאת מן העניין בעזרת איזה שקר כנהוג בצבא. יישמתי את הטכניקה הנקוטה בעת השתלטות על מגורים חדשים או על מערך חפירות חדש בבואי לבדוק את מצבי הנוכחי. מזון, אספקת מים, סכנות אפשריות, אמצעי תחבורה, תברואה, הגנה מפני מזג אוויר, דלק ומאור – סימנתי ברוחי כל סעיף כמשביע רצון.
שרדו בי הרגלים פרועים נוספים מימי המלחמה, כגון עצירת מכוניות כדי לבקש הסעה, פתיחה בשיחה עם נוסעים בקרונות רכבת ללא שמץ מבוכה והתייצבות להטיל מים בצדי דרכים בלי בושה ובלי לשים לב לסובבים אותי. כמו כן התמדתי בטכניקה של סבולת: היתה בי התמדה בוטה בסידור עניינים, איכשהו, כך או אחרת, בלי שים לב לפכים קטנים, מתוך הסתפקות בקווים הכלליים של כל עניין, אך לפחות מיתנתי את צורת דיבורי הגסה ללא מצרים... הקושי הגדול מכולם היה נעוץ בהתמודדות עם בעיית הכסף, שלא הטרידה אותי מאז הימים הראשונים שלי במחנה רקסהאם... כחוש מאוד, עצבני מאוד ועם הצטברות בת ארבע שנים של חוסר שינה...ידעתי כי שנים תנקופנה בטרם יהיה בי הכוח להתמודד עם חיים שאינם חיי כפר שקטים. מגבלותיי היו מרובות: לא הייתי מסוגל להשתמש בטלפון, חשתי בחילה כל אימת שנסעתי ברכבת, וביום שבו פגשתי יותר משני אנשים חדשים סבלתי מנדודי שינה...